פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי באר שבע (הנשיא צבי פרנקל; ב"ל 35103-11-21), שבו נדחתה תביעתה של המערערת להכיר במחלתה - סרטן עור מסוג BCC - כפגיעה בעבודה.

לאחר שבחנו את טענות הצדדים וכלל חומר התיק הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערעור, ולהכיר במחלתה של המערערת כפגיעה בעבודה על יסוד חוות דעתו של פרופ' רוני וולף.

בהליך זה מונו שני מומחים – פרופ' רוני וולף אשר קבע כי יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של המערערת לבין מחלתה וכי לתנאי העבודה הייתה השפעה משמעותית, ופרופ' ארנון דב כהן אשר שלל קיומו של קשר סיבתי. לטעמנו, חוות הדעת אינן שוות משקל, שכן חוות דעתו של פרופ' וולף מנומקת ומפורטת ומתייחסת בהרחבה לספרות הרפואית, בעוד שבחוות דעתו של פרופ' כהן אין כל הנמקה או הסבר לשלילת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של המערערת לבין מחלתה. על כן, אנו סבורים כי יש להעדיף את חוות דעתו של פרופ' וולף, שהיא גם חוות הדעת המיטיבה עם המערערת.

אכן, התשתית העובדתית שנמסרה למומחה הרפואי בדבר היקף החשיפה לשמש הייתה עמומה במידה מסוימת, ומשכך היה עליו ליתן חוות דעתו על יסוד תשתית זו. בנסיבות המקרה הנדון, הבהרת המומחה הרפואי כי מסקנתו אינה מוחלטת וחד משמעית לאור העמימות העובדתית אינה שוללת את קביעתו בדבר קיומו של קשר סיבתי, ובעצם משקפת את גישתו כי סביר יותר שבמקרה הנדון התקיימו קשר סיבתי והשפעה משמעותית. גישתו של המומחה הרפואי כי ספק פועל לטובת המערערת – המבוטחת עולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית דין זה, ועל כן אין בה כשלעצמה, על רקע חוות הדעת והמענה לשאלות ההבהרה המפורטים ומנומקים היטב ומבוססים על הספרות הרפואית העדכנית כדי להצדיק אי קבלת חוות דעתו.

סוף דבר – הערעור מתקבל. הואיל והמערערת מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי – אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ד אייר תשפ"ה (12 מאי 2025), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.