תיק צבאי
בית הדין הצבאי המחוזי צפון
|
521-14
18/06/2015
|
בפני השופטים:
1. סא"ל אחסאן חלבי - אב"ד
2. רס"ן שאול קזז - שופט
3. רס"ן אושרי ראובן – שופט
|
| - נגד - |
המאשימה:
התובע הצבאי
עו"ד סרן אבי סקוריק
|
הנאשם:
טוראי דיאב הייב
עו"ד יניב אביטן
עו"ד אבי קורנל
|
| הכרעת דין וגזר דין |
על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירות שמיוחסות לו בכתב האישום אשר עניינן קשר לפשע או לעוון, לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, הוצאת נשק מרשות הצבא, לפי סעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו -1955, עבירות בנשק (החזקה ונשיאה), לפי סעיף 144 (א)+(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
ניתנה והודעה היום,13 במאי 2015, כ"ד באייר התשע"ה, בפומבי, במעמד הצדדים והנאשם.
___________ ____________ ____________
שופט אב"ד שופט
גזר דין
נגד הנאשם, טור' דיאב הייב, הוגש כתב אישום בו יוחסו לו עבירות שעניינן קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, הוצאת נשק מרשות הצבא, לפי סעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955, עבירות בנשק (החזקה ונשיאה), לפי סעיף 144(א)+(ב) וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
תחילה, כפר הנאשם במיוחס לו, ובפני בית הדין נשמעה שורה לא מבוטלת של עדים, אולם טרם סיום פרשת התביעה, ביקש הנאשם לשנות את עמדתו, והודה בכתב האישום כלשונו, במסגרת הסדר טיעון בו נקשרו הצדדים.
על פי ההסדר, עתרו הצדדים להשית על הנאשם 44 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מיום מעצרו, מאסר מותנה שמשכו ותקופתו יהיו לשיקול דעת בית הדין, וכן קנס כספי בסך 3,000 ₪.
מעובדות כתב האישום, בו הודה והורשע הנאשם, עולה כי ביום 22/9/2014, בבסיס מפקדת חטיבה xxx, בסיס "עלקה", יצר הנאשם קשר טלפוני עם מוחמד הייב ותיאם איתו שהאחרון יגיע בשעת לילה לבסיס היחידה בכדי שהנאשם יעביר לידיו נשק. לאחר חצות אותו יום, דהיינו ביום 23/9/2014 בשעה 2:20, נטל הנאשם מחדר מגוריו ביחידה את נשקו האישי של רב"ט רשאד קבלאן, מסוג M-16, מסט"ב xxx, והעבירו לידי האזרח הייב מוחמד, אשר הגיע לסביבת הביס לצורך כך. לאחר מכן, נשא מוחמד הייב את הנשק והעבירו למקום לא ידוע, כשלא היה מוסמך להחזיקו ולשאתו. הנשק לא הושב ולא אותר. בנוסף לאמור, הנאשם ביצע אתחול של מכשירו הסלולארי במטרה להעלים ראיות ולשבש חקירה.
בטיעוניהם לעניין העונש, ביקשו הצדדים לכבד את הסדר הטיעון אשר התגבש ביניהם, כאמור. התובע הצבאי ציין כי לצד חומרת העבירה המובנת מאליה, אשר בוצעה תוך ניצול הגישה לנשק, ובמהלכה הועבר נשק לאזרח כשהנשק לא אותר כלל, נבחנו שיקולים לקולה ובכללם הודאת הנאשם וקבלת האחריות על המעשה, אף לאחר שמיעת חלק מהעדים, הסדר הטיעון שהתגבש עם השותף לדבר עבירה וכן הנסיבות האישיות. לדעת התביעה, ההסדר משקף את הסיכויים והסיכונים בניהול ההליכים, בפרט כשמדובר באישום שנסמך עם הגשתו על ראיות נסיבתיות. הסנגור ציין כי מדובר בנאשם צעיר בגילו, בן 21 שנים, אשר התנדב לשירות מאחר וראה בצבא שליחות וביקש בכך לתרום את חלקו. לדברי הסנגור, הנאשם נטל אחריות על המעשה ובכך הביא לחסכון שיפוטי ניכר, על אף העובדה שנשמעו חלק מעדי התביעה טרם ההודאה. הסנגור הוסיף וטען כי העונש המוצע על ידי הצדדים מצוי בתוככי מתחם הסבירות, גם אם יסבור בית הדין כי הוא נמצא בספו התחתון, וזאת גם בשים לב להסדר אשר התגבש עם שותפו למעשה. עוד טען הסנגור לכך שהסדרי טיעון נועדו לכיבוד, כשחזקה על המאשימה שבחנה את מכלול השיקולים שלעניין.