ה"פ 56155-03-14 גולוב איליה נ' אבזוב פרידה,אבזוב לוי

בפני בקשה למתן פסק דין הצהרתי, שלפיו הסכם המכר, מיום 3.9.13, בין איליה גולוב (להלן: "המבקש" או "המוכר") לבין בני הזוג אבזוב פרידה ולוי (להלן: "המשיבים" או "הקונים"), למכירת הזכויות בדירת מגורים המצויה ברח' XXXXXX בבאר-שבע, וידועה גם כגוש XXXXX חלקה XX תת חלקה XX (להלן: "הדירה" או "הנכס"), בטל, בשל הפרתו היסודית על ידי המשיבים.

המבקש, אזרח ישראלי המתגורר בקנדה, רכש את הנכס הנדון בשנת 1995. עד לשנת 2009 גרו הוריו בדירה, ומאז שנפטרו, היא מושכרת לאחרים. במהלך שנת 2013, ביקש למכור את זכויותיו בנכס, ולצורך כך, התקשר עם מתווך בשם מיכאל טקץ'. זה האחרון, המליץ בפניו על עו"ד ספיר דוידוב (להלן: "עוה"ד"), המייצגת בני זוג, המשיבים דכאן, המעוניינים ברכישת הדירה, ומיוצגים על ידי מתווך אחר, בשם אליהו יצחקוב.

הסכם המכר נערך על ידי עוה"ד, אשר אין חולק שייצגה את שני הצדדים, ובמסגרתו, הועמד מחירו של הנכס על סך של 530,000 ₪ (להלן: "התמורה"). [יוער, כי מועד ומקום החתימה שנויים במחלוקת. בעוד המשיבים טוענים, כי חתמו של ההסכם ביום 6.9.13, טוען המבקש, כי הדבר נעשה בתאריך הנקוב על גביו, 3.9.13, יום ג' בשבוע. הדעת נותנת שיש לקבל סברה זו, באשר ביום ו', 6.9.13, חל ראש השנה, ובהינתן שהמשיבים שומרי תורה ומצוות, אין להניח שחתמו על ההסכם במועד זה. כמו כן, לראשונה בסיכומיהם, העלו המשיבים טענה, שהחוזה נחתם אצל קולגה של עוה"ד, ברמת גן ולא במשרדה בבאר שבע. לא מצאתי שיש לכך נפקות או השלכה כלשהי לענייננו]. לאחר שהקונים חתמו על ההסכם, הוא נשלח למוכר בדואר (וזאת רק ביום 17.9.13, כפי שאישרה מזכירתה של עוה"ד בחקירתה הנגדית, בביהמ"ש), על מנת להחתימו עליו, כמו גם על ייפוי כח לעוה"ד, לפעול בשמו בנכס. המבקש חתם על ההסכם ביום 22.9.13 (בהתאם לעדותו, עמ' 7 ש' 23-34. תאריכים אלה מוסכמים, באופן עקרוני, על הצדדים).

הקונים החלו בתשלום התמורה, ופנו לבנק, לשם לקיחת משכנתא ליתרתה. שמאי מטעם הבנק (יונה אלטר), אשר הגיע לנכס, ביום 17.10.13, מצא כי נפלה טעות ברישום תת החלקה שלו, בלשכת רישום המקרקעין, באופן המצריך תיקון הרישום כתנאי למתן אישור הבנק. מטעם זה, ועד להסרת המחדל, נדחתה בקשתם, והם פנו לגיוס כספים מבני משפחה וקרובים.

בתוך כך, עלו שמועות כי עוה"ד עזבה את הארץ, ואיתה כספי התמורה ששילמו הקונים.

משראו שהליך מימוש העסקה לא נשלם, ולשם הבטחת זכויותיהם בנכס, רשמו המשיבים, ביום 30.1.14, הערת אזהרה לטובתם, תוך שהם טוענים, כי שילמו, עד לאותה העת, סך של 300,000 ₪, מתוך התמורה הכוללת.

ביום 10.2.14 (תאריך שצוין בתצהיר המבקש בלבד), שלח המוכר מכתב לקונים, בו הוא מודיע להם על ביטול ההסכם, בשל הפרתו על ידם, וכפי שהסביר שם: "למרות שכל התאריכים וכל המועדים הנקובים בחוזה חלפו טרם שילמתם את כל תמורת העיסקה. עד היום קיבלתי אך ורק 50,000 ₪...". אלה, מנגד, עמדו על קיום ההסכם והשלמת העסקה, לצד הטענה כי שילמו כמחצית מן התמורה לעוה"ד, ועל כן עליהם לשאת כעת אך ורק ביתרה שטרם שולמה, ושהעברתה התעכבה לנוכח הבעיה הרישומית, לה אחראי, לשיטתם, המוכר.

מכאן הבקשה דנן, לביטולו של הסכם המכר.