50 חודשי מאסר בגין עסקאות כוזבות למכירת קרקעות בירושלים

1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בשני התיקים שבכותרת, בעבירות מרמה ושימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר.

2. בתיק שצורף, ת.פ. 6743-09-10, אשר כתב האישום בו הוגש ראשון מבחינת סדר הזמנים, הורשע הנאשם בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

משנת 2005 היה קשר עסקי בין שמעון אוחנה, יליד 1941 (להלן: "אוחנה"), לבין אביו של הנאשם, במסגרתו הציע האב לאוחנה לרכוש קרקעות שונות בתחומי ירדן, ישראל והאזור. אוחנה שילם לאב תמורת הקרקעות סכום כולל של כ- 500,000 ₪. בשנת 2008 התעורר חשדו של אוחנה כי אביו של הנאשם מרמה אותו וכי אינו רוכש קרקעות תמורת הכסף. אוחנה התעמת עם האב לגבי חשדותיו וניתק עמו את הקשר. בשנת 2008, התקשר הנאשם אל אוחנה, אמר לו כי אביו הוא אדם מושחת ורמאי, והתחייב בפניו כי יעזור לאוחנה לסיים את העסקאות שבהן החל אביו וידאג לרישום הקרקעות על שם אוחנה. מאז אותה שיחה ועד ליום 24.8.10, במועדים רבים, שוחחו הנאשם ואוחנה על רקע אותה התחייבות של הנאשם. בשיחות אלה דרש הנאשם מאוחנה בתואנות שווא סכומי כסף שונים, שנדרשו, כביכול, לצורך השלמת רישום הקרקעות על שמו של אוחנה. כך, בין היתר, טען הנאשם כי על אוחנה להעביר סכומים שונים בכדי לשלם לעובדי לשכת רישום המקרקעין בירדן ולשופטים בירדן, וכן ביקש מאחרים שזהותם אינה ידועה במדויק, להתחזות לבעלי תפקידים ירדניים ולדרוש מאוחנה סכומים שונים על מנת לקדם את רישום המקרקעין על שמו. אוחנה שילם לנאשם את הסכומים שהתבקשו והסתכמו בכ- 500,000 ש"ח. הנאשם לא עשה דבר לצורך מימוש ההתחייבות.

3. בת.פ. 35879-04-16 הורשע הנאשם בכתב אישום מתוקן שכולל שלושה אישומים:

• א. על פי האישום הראשון, שבו הורשע הנאשם בריבוי עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובמספר עבירות שימוש במסמך מזויף כדי לקבל באמצעותו דבר, בין הנאשם למחמוד עליאן (להלן: "עליאן") וג'וודאת אבו אלהווא (להלן: "ג'וודאת") הייתה היכרות מוקדמת, וכך גם בין הנאשם לבין חאג' רפאע (להלן: "רפאע"). במועד שאינו ידוע במדויק, במהלך שנת 2014, פנה רפאע לג'וודאת וביקש את סיועו באיתור קרקע לרכישה בירושלים. לשם מימוש העסקה נהג רפאע להעביר לידי ג'וודאת כספים בסכומים שונים, שהיוו מקדמה לעסקה. סמוך לחודש נובמבר 2014 גמלה בלבם של ג'וודאת והנאשם החלטה להונות את רפאע ולגרום לו להמשיך לשלם סכומי כסף עבור מימוש העסקה. סמוך למועד זה הציע ג'וודאת לרפאע לקנות קרקע הרשומה בבעלות האגף לנכסי נפקדים ובשל כך לא ניתן למכרה, תוך הצגת מצגים כוזבים הנוגעים לבעלות על הקרקע. לשם הנחת דעתו של רפאע באמיתות העסקה הכוזבת, הנאשם התחזה לאחר, וטען בכזב כי הוא שוכר את אחת הדירות שבמקרקעין, ואף הציג חוזה שכירות מזויף הנחזה להיות חוזה אמיתי בינו לבין בעל הקרקע, טען בפני רפאע כי הוא מקורב לאותו אדם ואף הציג לו מקרקעין במקום כלשהו, שטען כי הם המקרקעין נשוא העסקה, שם הפגיש אותו עם אחרת שהתחזתה כאחותו של הנאשם, המתגוררת אף היא במקרקעין. הנאשם הציג בפני רפאע מסמך רפואי מזויף, לפיו בעל המקרקעין מאושפז בבית חולים בירושלים, ובהמשך עליאן אף התחזה בכזב לבעל המקרקעין במפגש בו נכחו הנאשם, ג'וואדת, עליאן ורפאע. במפגש זה עליאן דרש מרפאע סכום של 600,000 דולר להשלמת העסקה. סוכם כי הסכום יועבר בתשלומים. על מנת לחזק את מצג השווא, במהלך חודש פברואר 2015, העביר ג'וודאת לידי רפאע ייפוי כח בלתי חוזר מזויף, הנחזה להיות חתום על ידי בעל הקרקע ומאומת על ידי הקונסוליה הירדנית וכן הנאשם וג'וודאת קבעו ארבע פגישות של רפאע עם עליאן בבית החולים, והוא הגיע לפגישות כשהוא יושב על כיסא גלגלים ומתחזה כבעל הקרקע. על בסיס מצגי השווא העביר רפאע מעת לעת לידי ג'וודאת תשלומים בסכומים שונים של למעלה מ- 200,000 ₪. ביום 22.10.15 נפטר ג'וודאת. עם מותו, סיכם הנאשם עם רפאע כי העסקה תמשיך להתבצע דרכו. רפאע, אשר פיתח אמון בנאשם לאור מצגי השווא, הסכים כי לאחר כל תשלום לטובת העסקה הכוזבת, יסתפק בשיחת טלפון מהבעלים חלף העברות קבלות על התשלום, כפי שנהגו עד לאותו שלב. על יסוד סיכום זה, העביר רפאע לנאשם סך של כ- 150,000 ₪ נוספים לצורך השלמת העסקה הכוזבת.  
• ב. באישום השני הורשע הנאשם בעבירה של קבלת דבר במרמה. במהלך שנת 2015 הציע ג'וודאת לרפאע לרכוש קרקע נוספת. לצורך קידום העסקה הפגישו הנאשם וג'וודאת בין רפאע לבין אישה שזהותה אינה ידועה, אשר התחזתה כבעלת הקרקע. במסגרת משא ומתן שנערך, האישה דרשה סכום של 350,000 דולר עבור הקרקע. רפאע, שטען כי אין בידו סכום כזה, סירב לעסקה. כעבור מספר ימים פנה הנאשם לרפאע והודיע לו בכזב כי האישה חולה וכי היא זקוקה לסכום כסף מיידי עבור הטיפולים. הנאשם ביקש מרפאע כי יעביר לידו כהלוואה סכום כסף שישמש לכיסוי ההוצאות הרפואיות ואשר יוחזר לו מכספי מכירת הקרקע בעתיד. לשם חיזוק מצג השווא הציג לו הנאשם אישור מזויף מטעם הכנסייה הבפטיסטית בירושלים, לפיו בעלת הקרקע מתגוררת במנזר השייך לכנסייה משנת 2008. על סמך האישור המזויף העביר רפאע לידי הנאשם סך של כ- 28,000 ₪ לטובת ההוצאות הרפואיות של בעלת הקרקע כהלוואה. כעבור מספר שבועות התקשר הנאשם לרפאע וביקש ממנו להגיע לפגישה במשרד עורך דין במטרה למכור את הקרקע. רפאע, אשר חפץ במכירת הדירה על מנת שתיפרע ההלוואה, הגיע יחד עם קונה פוטנציאלי. במהלך הפגישה ניסה מאן דהוא שזהותו אינה ידועה לצלם את האישה, וכתוצאה מכך היא עזבה את המשרד והעסקה לא התממשה. כספי ההלוואה לא הוחזרו לרפאע.
• ג. באישום השלישי הורשע הנאשם במספר עבירות קבלת דבר במרמה ומספר עבירות שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר. אישום זה מתייחס לאוחנה, המתלונן בכתב האישום שצורף, שהיה עד תביעה באותו התיק. במהלך ניהול התיק פנה הנאשם לאוחנה והציע כי יחזיר לו את הסכום שנטל ממנו במרמה וזאת כדי לשפר את מצבו בהליך הפלילי. הנאשם הבטיח לאוחנה בכזב שסכום הכסף יוחזר לו על ידי העברת זכויות במקרקעין בשווי 500,000 ₪. ביום 22.10.14 פגש הנאשם את אוחנה במשרד הנוטריון עו"ד איליה צ'רקינסקי והציג בפני השניים חמישה ייפויי כח נוטריוניים בלתי חוזרים ומזויפים, שייפו, כביכול, את כוחו ביחס למספר נכסים. בהמשך ביקש את עזרתו של עליאן להציג מצג שווא לאוחנה, במסגרתו טענו הנאשם ועליאן, כי האחרון חייב לנאשם כספים, אשר ישולמו באמצעות העברת זכויות בקרקע שבבעלותו. הנאשם הבטיח לאוחנה כי ימחה לו את הזכויות בקרקע וזאת בידיעה כי מדובר בקרקע שבבעלות עליאן וקיים לגביה סכסוך ירושה, ומשכך אינה ניתנת למכירה או העברה. לשם חיזוק מצג השווא, ביום 1.2.16 נפגשו הנאשם, עליאן ואוחנה במשרד עו"ד, ובהנחייתו מילאו בקשה לרישום הערת אזהרה בקרקע בהסכמת הצדדים, זאת הגם שהנאשם ועליאן ידעו כי לא ניתן לרשום הערת אזהרה כאמור.

4. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי הנאשם יודה ויורשע בעבירות שיוחסו לו בשני התיקים, וכי המאשימה תגביל את עצמה לעונש מאסר בן חמש שנים, מאסר מותנה ופיצוי לנפגעי העבירה. ההגנה תהיה חופשית בטיעוניה לעונש.

5. ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה כי מדובר במעשי מרמה מתמשכים, מתוכננים ומתוחכמים, שבוצעו בעזרת אנשים נוספים, תוך ניצול תמימותם של המתלוננים ואשר התקבלו באמצעותם סכומי כסף גבוהים. ב"כ המאשימה ביקשה לקבוע בעניינו של הנאשם מתחם עונש הולם שבין ארבע לשבע שנות מאסר, ולגזור על הנאשם עונש של חמש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעי העבירה.

6. הוגשה הצהרת נפגע עבירה על ידי אוחנה, בה נטען כי העביר לנאשם סכומי כסף גדולים אותם לווה לצורך העסקאות מאנשים אחרים שסמכו עליו בשל מעמדו כרב בקהילה. ההלוואות שנטל סיבכו אותו בחובות שהביאוהו לכדי פשיטת רגל. לדבריו, לקשר עם הנאשם קדם הקשר עם אביו של הנאשם לצורך רכישת קרקעות במקומות שונים בירושלים. אוחנה תיאר כי הסתיר קשר זה מבני משפחתו ומעורך הדין שייצג אותו, מחשש שיתנגדו לקשר עם אדם ממוצא ערבי. הנאשם נכנס לתמונה לאחר שאוחנה נוכח לדעת שאף אחת מהעסקאות שביצע עם אביו של הנאשם לא הניבה רישום מקרקעין על שמו. הוא היה במצב נפשי קשה, מאוכזב מהקשר עם אביו של הנאשם, והייאוש שאחז בו היה קרקע פורייה למעשיו של הנאשם, אשר דיבר באוזניו בגנות אביו. כשנודע לבני משפחתו על היקף ההלוואות שנטל, נוצר נתק בינו לבין אשתו, הוא נאלץ לעזוב את הבית ועבר לגור בבית כנסת, על כל הקשיים שנלוו לכך. על רקע הקשיים בהם היה נתון ניסה בכל כוחו להיחלץ מהתסבוכת הכלכלית שנקלע אליה, ובשל כך התפתה להאמין להבטחותיו של הנאשם שיעביר על שמו נכסים. מחמת רצונו שהעסקאות תתממשנה, סירב אף לקבל את דברי בנו, שהעלה חשד כי מדובר בדברי כזב ובמעשי מרמה והתחזות של הנאשם. אוחנה תיאר כי בעקבות הדברים התגרש מאשתו ונאלץ אף לעזוב את העיר חיפה בה התגורר, מחמת הבושה. אוחנה תיאר כי גם כאשר התקיים מקצבה של הביטוח הלאומי בלבד, נהג להעביר לנאשם חלק מהכספים.

7. ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בעובדה כי הנאשם היה עצור במשך 11 חודשים ברשות הפלסטינית בשל חשד למכירת קרקעות ליהודים במסגרת התיק שעליו נותן את הדין כעת. עוד ביקש ב"כ הנאשם לקבוע מתחם עונש הולם אחד בגין כל העבירות שבהן הורשע הנאשם, והדגיש כי חלקו של הנאשם כמתואר באישומים 1 ו- 2 היה חלק משני ביחס לחלקו של ג'וודאת, אשר הלך בינתיים לעולמו. עוד נטען כי בשל כך שהמעשים בוצעו ביחד עם ג'וודאת, סכומי המרמה נופלים מאלה המצוינים בכתב האישום. ביחס לכתב האישום שצורף, נטען כי הדמות המרכזית באירועים היא אביו של הנאשם, אשר לא נחקר על ידי משטרת ישראל בשל מחדליה, שכן מדובר בתושב ישראל המתגורר בירושלים, וכי מעשיו של הנאשם היו רק ניסיון לתקן את מעשיו של האב. הסנגור הדגיש עוד את נסיבותיו האישיות של הנאשם, אשר נמלט מהרשות הפלסטינית מחשש לחייו ונטש שם את משפחתו, אשתו וילדיו, אותם לא ראה מאז. ב"כ הנאשם ביקש להסתפק בהטלת עונש של 18 חודשי מאסר בפועל. ב"כ הנאשם הגיש מסמכים המלמדים על מעצרו של הנאשם ברשות הפלסטינית, את החלטות ועדת המאוימים שדחתה את בקשותיו של הנאשם להעניק לו מעמד בישראל בשל היותו מאוים ברשות הפלסטינית וכן הגיש קבלה, לפיה הנאשם החזיר לאוחנה סך של 250,000 ₪ ועליה חתימתו של אוחנה.