ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
|
47629-02-16
08/12/2016
|
בפני השופטת:
אליאנא דניאלי
|
- נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל
|
הנאשם:
רומן דובינסקי
|
גזר דין |
הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של החזקת אביזר נזק ותחמושת שלא כדין, ובמעשה פזיזות ורשלנות.
מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 15.2.16, בעת שנערך משחק כדורגל בין בית"ר ירושלים ומכבי חיפה, הגיע הנאשם לאצטדיון כשהוא תחת השפעת אלכוהול וכשעל גופו מוסלקים רימון עשן, רקטת סימון פירוטכנית ושני נפצים.
במסגרת הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים עתרה המאשימה להשתת 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ואילו ההגנה עותרת להסתפק במאסר על תנאי.
המעשה אותו ביצע הנאשם הינו מעשה שלמרבה הצער הופך נפוץ, במיוחד במשחקי כדורגל כאשר אוהדים מגיעים לצפות במשחקים ונחשפים הן לאלימות פיזית והן לשימוש באמצעי לחימה שונים אשר מסכנים את האוהדים ואת השחקנים, ופוגעים בהנאה מהמשחק.
בעניין זה עמד בית המשפט העליון במסגרת בש"פ 1869/13 בעניין בן אברהם, על כך שהתופעה של ביטויי אלימות וגזענות הופכת נפוצה במגרשי הספורט ועומדת בניגוד חריף למהות הספורטיבית.
נוכח דברים אלו הוקמה וועדה פרלמנטרית לחקר העניין ואף נחקק חוק ספציפי בכל הנוגע לאלימות במגרשי הספורט - הוא חוק איסור אלימות בספורט.
בית המשפט העליון קבע כי "תחת המטריה של תחרות בריאה, קמים וצפים חלקי הפנים המכוערים של החברה". כאמור, אל מגרש הכדורגל מגיעים צופים, בחלקם ילדים ובני נוער, אשר למרבה הצער נחשפים הן לאלימות פיזית והן לשימוש באמצעים כגון אלו אותם נשא הנאשם.
פסיקת השנים האחרונות מלמדת כי מדובר בתופעה נפוצה וכי בתי המשפט מכבידים עם המבצעים מעשים אלו, מעבר לענישה אשר הוטלה בעבר. בעניין זה ייאמר כי הפסיקה אותה הציג לעיוני ב"כ הנאשם מתייחסת ברובה לאירועים אשר התרחשו לפני מספר שנים כאשר התופעה לא הייתה נפוצה כפי שהיא נפוצה היום, וכאשר על פי רוב מדובר היה בנאשמים נעדרי עבר פלילי אשר הוגשו בעניינם תסקירים חיובים, שבחלקם אף המליצו על היעדר הרשעה.
בעניינו של הנאשם שבפניי, להבדיל, הוגש תסקיר המלמד כי הוא מתקשה לשמור על יציבות במסגרות חייו במהלך רוב חייו, ולא בתקופה האחרונה כטענת בא כוחו, וכי ניהל מרבית חייו אורח חיים שולי והתמכרותי. בכלל זה לא התגייס לצה"ל עקב מעורבות פלילית, נדון למאסר בפועל בעבר והוא עובד בעבודות מזדמנות רוב חייו.
שירות המבחן אומנם התרשם כי הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה, ואולם מיקד את השליטה בכעסים במוקדים חיצוניים, ולפיכך סבר שירות המבחן כי התנהלותו של הנאשם מקימה מסוכנות בינונית להישנות עבירות.