הנאשם חזר בו מכפירתו, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בעבירה של הריגה (שני מקרים). הצדדים הציגו הסדר טיעון. קראתי חומר ושמעתי טיעונים. לאור השיקולים שהציגה בפני התביעה לאחר ששקלתי את מלוא הנתונים בתיק שבפני, אני סבור שההסדר הוא סביר ואני מאמץ אותו. כל זאת על רקע פסיקת בית משפט העליון בהקשר להסדרי טיעון.
אפרט: על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 10/5/2009 בשעה 02:35 נהג הנאשם ברכב סמוך למחלף קק"ל בנתיבי איילון וזאת בנתיב השמאלי ביותר. במושב ליד הנאשם ישב עמיחי הרן ובמושב האחורי ישבו מיקי גלין ז"ל ובר ליכטר ז"ל. הנאשם נהג ברכב האמור במהירות שבין 110-115 קמ"ש לשעה, מקום בו המהירות המירבית המותרת היא 90 קמ"ש בלבד. כשהוא הגיע לגשר הרכבת, הוא התחיל לעקוף מימין ובצורה מסוכנת רכב שנסע לפניו בנתיב, תוך שהוא סוטה ימינה ובלי שוידא קודם לכן שיש באפשרותו להשלים את העקיפה בבטחה. באותה עת, נסע במקביל לנאשם ומימינו, בנתיב האחר רכב אחר. הנאשם, הסיט את הרכב והתנגש עם רכבו במעקה הבטיחות במעקה השמאלי שבדרך. הוא ניסה לחזור ימינה, איבד שליטה על הרכב, המשיך לנוע קדימה עד שעצר. הציר הקדמי והאחורי של הרכב נתלשו. כתוצאה מהתאונה התלקח הרכב ונשרף כליל, בטרם הספיקו לחלץ את מיקי ז"ל שישב באותה עת במושב האחורי. בר אשר חולץ מהרכב הבוער נפצע באורח אנוש, ומצא את מותו בבית חולים איכילוב. לנאשם נגרמו שברים ברגל שמאל, ושברים בצלע 11 ימין, הוא פונה לבית החולים איכילוב, שם הוא היה מאושפז במשך 4 ימים. עובר לתאונה ובמהלכה, נהג הנאשם ברכב כשהוא נתון להשפעה של משקאות משכרים. התאונה ומותם של בר ומיקי ז"ל ופציעתם של עמיחי והנאשם והנזקים לרכב נגרמו כתוצאה מנהיגתו הפזיזה של הנאשם ומחדליו המפורטים בכתב האישום. כאמור, מיוחסת לנאשם בכתב האישום המתוקן עבירת הריגה בשני מקרים.
מחד אני שוקל לחומרא לנאשם את עצם התנהגותו על פי כתב האישום המתוקן. צדק התובע כאשר אמר הן בדיון הקודם והן בישיבת היום שאלמלא הודיית הנאשם והקשיים הראייתיים שבתיק זה, התביעה הייתה עותרת לעונש מאסר בפועל גבוה יותר מזה שסוכם בהסדר הטיעון. אכן יש ליצוק מסר בגזר הדין, ומכאן עונש מאסר בפועל ממשי ומוחשי של 5 שנים אשר יוטל על הנאשם, ליצוק מסר כנגד נהיגה באופן זה בדרך, הן כלפי הנאשם והן כלפי אחרים כמותו. המסר הוא של תגמול בענישה ושל הרתעה. זאת לא כל שכן נוכח התוצאה הקשה ביותר עקב מעשיו של הנאשם כמפורט בכתב האישום המתוקן.
מאידך לקולא: הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן ובכך לקח אחריות על מעשיו. לא זו אף זו אלא שמדובר בנאשם יליד שנת 1988, היינו יחסית צעיר לימים. אין לנאשם עבר פלילי מכל סוג. הנאשם אמר בבית המשפט הן בישיבה קודמת והן בישיבת היום שהוא מביע חרטה ולוקח אחריות על מעשיו. בישיבת היום הוא אף אמר שהוא לוקח על עצמו את האשמה ומבקש סליחה. בהקשר זה אני גם מפנה לתסקיר שירות המבחן מיום 8/7/2010 אשר מטעמים מובנים לא אפרט את הדברים במלואם. ואולם, אני מפנה לתסקיר לגבי הערכת קצינת המבחן את המצב בו נתון הנאשם היום. אני רואה לנכון לציין בגזר הדין שלפי הערכת שירות המבחן, נמצא הנאשם בתקופה משברית, הוא מתמודד עם תחושות אשמה קשות על תוצאות התאונה, כמו כן עם השפעת התאונה על חייו ועל חיי בני משפחתו, על חיי משפחות ההרוגים וכל זאת שברקע חרדתו ממאסר וההתמודדות הצפוייה לו במהלכו. על כן, וגם מסיבה זו, רואה קצינת המבחן חשיבות בשילוב הנאשם בטיפול לצד ענישה גם לצורך עיבוד הטראומה.
נדבך מרכזי בהסדר הטיעון שבפני, כפי שהגדירה זאת התביעה, ובצדק, הן בישיבה הקודמת והן היום, אלה הקשיים הראייתיים בתיק. על פי פסיקת בית משפט העליון, כאשר התביעה שוקלת ומגיעה למסקנה שלאור קשיים ראייתיים נכון הוא להגיע להסדר טיעון, בית המשפט רק במקרים חריגים ויוצאי דופן יסכל את שיקול הדעת הזה. התובע אמר בישיבה הקודמת בפני שבין השאר לאור המידע שמסרו הסניגורים לתביעה, לאור הנתונים שהם הביאו בפני התביעה, מסכימה התביעה לעונש של 5 שנות מאסר בפועל ורכיבי ענישה נוספים. גם בישיבת היום אמר התובע בבית המשפט את המצב לאשורו: הסניגורים הצביעו על קשיים ראייתיים במהלך ניהול התיק, והיה זה שיקול מרכזי מבחינת התביעה בהגעה להסדר טיעון. אני מקבל את השיקול הזה וסבור שהוא נותן את בסיס הסבירות להסדר הטיעון. לא למותר לציין שוב: אלמלא הודיית הנאשם ואלמלא אותם קשיים ראייתיים לו היה מגיע התיק לקו גמר ללא הסדר טיעון, היינו ללא אותם קשיים ראייתיים שקיימים, ייתכן והנאשם היה מוטל עליו עונש חמור יותר. ואולם מצב הדברים הוא אחר. לכן, אני מקבל את שיקול התביעה בעניין זה וממילא הסדר הטיעון סביר הוא.
לכך אוסיף לקולא נתונים נוספים מתוך התסקיר ומתוך המכתב מיום 30/6/2010 שהוגש לעיוני. אותו מכתב לפי המידע שנמסר לי גם היה בפני שירות המבחן. מתוך התסקיר אציין גם את נסיבותיו המשפחתיות והאישיות של הנאשם, כאמור יליד שנת 1988, ובנוסף, את תחושותיו ומצבו של הנאשם היום. הבאתי חלק מהדברים לעיל, ולא ארחיב יותר. על פי המכתב מיום 30/6/2010 יש תיאור לגבי מצבו הכללי והריגשי היום של הנאשם, וכן המלצה לעתיד לגבי כליאתו.
התובע הביא בחשבון את עמדת משפחות הקורבנות. בית משפט זה אף הציע פיצוי שייגזר יחד עם שאר העונשים בגזר הדין, ואולם לפי המידע שנמסר לבית המשפט משפחות הקורבנות ויתרו על הפיצוי. לא למותר להזכיר סוגייה נוספת והיא תיקון כתב האישום. בישיבה הקודמת במסגרת הליך הגישור שבפני - הליך שהתקיים בפני בהסכמת שני הצדדים וביוזמתם - בישיבה זו תוקן כתב האישום בהתאם לקשיים הראייתיים שהיו מקובלים על התביעה. כך נמחקה מכתב האישום העבירה של חבלה חמורה וכן הוראת החיקוק של נהיגת הרכב בשכרות. העובדות הרלוונטיות נותרו בכתב האישום. גם זהו שיקול שעלי להביא בחשבון שאני גוזר את עונשו של הנאשם.
ולפני סיום: התביעה הודיעה בבית המשפט את הקשיים הראייתיים שהצביעו בפניה הסניגורים. היא הביאה בפני את עמדת משפחות הקורבנות, ואת שאר השיקולים לקולא שלאורם מבחינתה היא מבקשת מבית המשפט לאמץ את הסדר הטיעון. גם הסניגורים ביקשו זאת כפי שנימקו בפני. כפי שפתחתי ואמרתי לאור שיקולי התביעה, אשר סבירים בעיני, כך אעשה.
לפני גזר הדין ממש: שני בחורים צעירים איבדו את חייהם. הנאשם בחור צעיר אף הוא. אין כל חולק שאלמלא השיקולים לקולא והקשיים הראייתיים בתיק עונשו של הנאשם היה חמור יותר. בנסיבות העניין, עונש של 5 שנות מאסר בפועל שעברו של הנאשם נקי והוא צעיר, פסילה ל-13 שנה, ומאסר על תנאי, הוא עונש סביר בנסיבות הקיימות.
אני גוזר איפוא על הנאשם את העונשים הבאים:
1. 5 שנות מאסר בפועל.
2. 12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא ישא את עונשו זה אלא אם עבר תוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו את העבירה שבה הורשע, או כל עבירה של נזק פיזי לגוף הנובעת מנהיגתו, והכל לרבות נסיון.
3. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה - פוסל אותו מלנהוג בכל סוג של כלי רכב - לתקופה של 13 שנה אשר תמנה מיום תחילת הפסילה המנהלית.
הוסברה לנאשם זכותו לערער על פסק הדין תוך 45 ימים מהיום.
<#4#>
ניתנה והודעה היום ב' אב תש"ע, 13/07/2010 במעמד הצדדים.
ב"כ הנאשם: אני מבקש שהנאשם יחל את ריצוי עונשו ביום 1/8/2010. שוחחנו עם האנשים בשב"ס והתברר שנפתחת קבוצה בשב"ס, קבוצה טיפולית ולכן תאריך עיכוב הביצוע יתאים להשתלבותו בקבוצה.