ע"א
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
|
2792-13
25/11/2014
|
בפני השופטים:
1. י' דנציגר
2. צ' זילברטל
3. ד' ברק-ארז
|
| - נגד - |
המערערת:
עמותת רופאי השיניים הערביים בישראל
עו"ד ד"ר אלון גלעדי
עו"ד מאיה גלעדי-זולסון
|
המשיבים:
1. ד"ר נתן שטיירמן
2. מרפאת "שן עולם בע"מ"
3. ד"ר סלים נחלה
4. בית החולים הצרפתי
עו"ד שחר אגמון
עו"ד שכיב קובטי
|
| פסק דין |
השופט צ' זילברטל:
ערעור על פסק דינו מיום 21.2.2013 של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' בן-חמו) בה"פ 44442-08-11, בגדרו נדחתה תובענת המערערת למתן סעד הצהרתי לפיו יוצהר כי השימוש בתואר "פרופסור" על-ידי המשיב 1 (להלן: המשיב), או מי מטעמו, נעשה שלא כדין, ולמתן צו מניעה האוסר עליו לשאת תואר זה ולעשות בו שימוש בכל פורום שהוא.
עיקרי העובדות
1. המשיב הוא רופא שיניים במקצועו ובין היתר הוא בעליה של המשיבה 2, מרפאת השיניים "שן עולם" (להלן: המרפאה), הממוקמת בשטח המשיב 4, בית החולים הצרפתי בנצרת (להלן: בית החולים), שמנוהל על-ידי המשיב 3, ד"ר נחלה. המערערת היא עמותה, המציגה עצמה כפועלת למען ציבור רופאי השיניים הערביים וציבור המטופלים.
במהלך שנת 2009 מונה המשיב על-ידי האוניברסיטה לרפואה ורוקחות "קרול דה-וילה" בבוקרשט, לפרופסור עמית אוניברסיטאי בפקולטה לרפואת שיניים, המחלקה לאימפלנטולוגיה אוראלית (מדעי השתל) בבית החולים הקליני לכירורגית פה ולסת "פרופ' דן טאודורסקו", חוג אם. די. 15, למשך סמסטר ב' של אותה שנת לימוד, בה לימד באותו מוסד (2.3.2009 – 31.7.2009). בהזדמנויות אחדות נעשה בקשר עם המשיב שימוש בתואר "פרופסור" בווריאציות שונות. חלקן יפורט בקצרה, כדלקמן:
(א) בפרוטוקול ישיבה מס' 246 של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הכנסת ה-18 (8.3.2010), נכלל המשיב ברשימת המוזמנים כאשר לצד שמו והגדרת עיסוקו ומקצועו כרופא שיניים, יוחס לו התואר "פרופסור".
(ב) ביום 12.8.2011 התפרסמה באתר האינטרנט בשפה הערבית "בוקרא" כתבה שכותרתה: "צוות מרפאת 'שן עולם' מלווה מטופליו לאורך כל תקופת הטיפול". לאורך הכתבה האמורה, אשר סקרה את פעילות המרפאה, צוין שמו של המשיב בליווי התואר "פרופסור", כאשר בסיומה מצוי "כרטיס ביקור" של המשיב המפרט את הישגיו המקצועיים וכולל את הפרט: "השיג תואר פרופסור בעבודתו".
(ג) על דלת המרפאה מופיע הכיתוב: "בהנהלת: פרופסור ד"ר נ. שטיירמן". כמו כן, במסמכי המרפאה, הכוללים תכניות טיפול והצעות מחיר מטעמה, יוחס למשיב התואר האמור באופן דומה.
2. המערערת, אשר סברה כי המשיב עשה שימוש בתואר פרופסור שלא כדין, פנתה למשרד הבריאות לבירור האם המשיב אכן רשאי לשאת בתואר האמור. ביום 21.2.2012 נשלח לבא-כוח המערערת מכתב מטעם מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים ובו נכתב כי אין בידו מידע כלשהו שיש בו לאשר או להכחיש כי המשיב הוא בעל תואר פרופסור. אולם, ככל הידוע לו, לא הגיש המשיב בקשה למשרד הבריאות להכרה בתואר פרופסור, וממילא הוא לא קיבל אישור שכזה. יצוין, כי עוד ביום 9.10.2011 נשלח למשיב מכתב מטעם האגף להבטחת איכות במשרד הבריאות ובו נכתב, בהתייחס לכתבה שפורסמה באתר "בוקרא" ולהודעה מטעם המשיב כי הוא עושה שימוש בתואר האמור במקרים נוספים, כי ברשומות משרד הבריאות אין למשיב תואר פרופסור, ולפיכך השימוש שהלה עושה בתואר אינו כדין, בהיותו מנוגד לסעיף 36 לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979 (להלן: הפקודה), ולתקנות 2(1)(א), 2(1)(ו) ו-2(1)(ח) לתקנות רופאי השיניים (פרסומת אסורה), התשס"ט-2009 (להלן: התקנות).
3. המערערת הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת תובענה בדרך של המרצת פתיחה למתן סעד הצהרתי לפיו יוצהר כי נעשה על-ידי המשיב שימוש שלא כדין בתואר פרופסור, ולמתן צו מניעה האוסר עליו לשאת תואר זה או לעשות בו שימוש בכל פורום שהוא. תחילה, צורפו משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה כמשיבים נוספים בתובענה, אולם בשל התחייבותם לטפל בתלונת המערערת באמצעות הגורמים המוסמכים מטעמם, נמחקה התובענה כנגדם. בהתאם להצעת בית המשפט המחוזי, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לניהול ההליך בדרך של הגשת סיכומים בכתב, בגדרם יהיו רשאים להפנות למסמכים שהוגשו על-ידם במסגרת כתבי בי-הדין, ובית המשפט יפסוק על סמך החומר הקיים.