אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> 40/15 התובע הצבאי הראשי

40/15 התובע הצבאי הראשי

תאריך פרסום : 07/09/2015 | גרסת הדפסה
תיק צבאי
בית הדין הצבאי לערעורים
40-15
22/06/2015
בפני השופט:
אל"ם ארז פורת

- נגד -
המערער:
טור' א' ג'
עו"ד רוני קרדונר
עו"ד אודליה קרדונר
המשיב:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד סרן אלישר פיינגרש
עו"ד קמ"ש דניאל אלברג
החלטה

 

  1. כנגד המערער, טור' א' ג', הוגש כתב אישום ובו יוחס לו אישום שעניינו פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 334 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בהיותו נושא נשק קר. על-פי הנטען, ביום 25.5.2015 התגלע ויכוח בין המערער למתלונן בהיותם ביחידה צבאית, במהלכו המתלונן קילל ממושכות את המערער. בשלב זה יצא המערער מהרכב בו ישב, בעודו אוחז בכוס, רץ לעבר המתלונן, שעמד בסמוך, ניסה לבעוט בו ולהכות בראשו באמצעות הכוס שבידו. המתלונן הדף את המערער, הוא נפל ארצה והכוס שבידו נשברה. המערער קם, התקרב למתלונן, והחל מכה בו באמצעות הכוס השבורה שבידו. הקטטה הסתיימה כשקצין עבר במקום וצעק לעברם לחדול ממעשיהם. כתוצאה ממעשי המערער נגרמו למתלונן חתכים בראשו ובגבו, הוא נזקק לטיפול רפואי, שכלל תפרים ונשלח לחמישה ימי מנוחה.
  2. עם הגשת כתב האישום עתרה התביעה הצבאית למעצרו הממשי של המערער עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו. בית הדין קמא נעתר לבקשה זו, בקבעו כי בידי התביעה ראיות לכאורה להוכחת האשמה המיוחסת וכי מעשיו מלמדים על "מסוכנות הניבטת ממנו, הנובעת הן מחזקת המסוכנות והן מנסיבות המקרה". צוין כי המערער הוא שיזם את העימות הפיזי בין השניים, כי נשא עימו נשק קר וכי היכה במתלונן "בחמת זעמו.. באבר רגיש באמצעות כלי מסוכן, תוך ניפוצה של כוס זכוכית שבורה בראשו". בית הדין קמא הדגיש כי המערער היכה במתלונן "פעם אחר פעם", דווקא בראשו, גם אחר שהכוס שאחז בידו נשברה והיוותה "חפץ חד בעל פוטנציאל לגרום לתוצאה קטלנית". עוד צוין, כי מלבד עילת המסוכנות הכללית, מעשי המערער, כאמור, התרחשו במתחם היחידה הצבאית, לעיני חיילים וקצינים שנכחו שם. בנסיבות אלה ומאחר שמדובר באלימות חמורה בין חיילים, הקשורה לשירותם המשותף ביחידה, הרי שלמעשה "מתלוות אף פגיעה חמורה במשמעת הצבא", המצדיקה אף היא את מעצרו של המערער. בית הדין קמא קבע כי על רקע "היבטי המסוכנות הנשקפת מן הנאשם, ועמה ההצדקה למעצר מן הטעם של הפגיעה הממשית במשמעת הצבא", אין ניתן להסתפק בחלופת מעצר.
  3. המערער עתר להעברתו למעצר פתוח ביחידתו או ביחידה אחרת. המערער לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האישום כנגדו, ברם, לטענתו, בנסיבות המקרה, ניתן לאיין את מסוכנתו בכך שייעצר במעצר פתוח, ביחידה אחרת. נטען כי המערער הפגין איפוק רב, שכן המתלונן קיללו נמרצות ורק אחרי דקות ארוכות של איפוק הגיב המערער לבסוף, כפי שהגיב. מדובר בסיטואציה בלתי שגרתית וקיצונית, שרק בהתקיימה הגיב באלימות. להשקפת המערער, אין סיכוי כי מצב דברים קיצוני זה יישנה. הוטעם כי המתלונן הוא שגרם, במעשיו המתריסים, לגילויי האלימות מצד המערער.
  4. התביעה הצבאית עתרה לדחיית הערעור, כשהיא סומכת ידיה על קביעות הערכאה קמא.

 

 

 

 

דיון והכרעה

  1. המעשה המיוחס למערער מקים חזקת מסוכנות, לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, משנעשה תוך שימוש בנשק קר. לפיכך, קמה בנסיבות המקרה חזקת מסוכנות, שלהשקפת המערער נסתרת, נוכח האיפוק הממושך בו נקט, לטענתו, חרף מעשיו המתריסים של המתלונן.
  2. בית דין זה קבע כי "גם מעשה עבירה יחיד, המתאפיין בחומרה ניכרת, יכול להקים 'חזקת מסוכנות'. זאת גם מקום בו הנאשם חי חיים נורמטיביים עד לארוע נשוא האשמה, ועברו ללא 'דופי'" (ע"מ 22/00 טור' אולמן נ' התובע הצבאי הראשי (2000); ע"מ 4/10 רב"ט עטייה נ' התובע הצבאי הראשי (2010)).
  3. למעשה המיוחס למערער היבטי חומרה משמעותיים: המדובר בתקיפה מכוונת של אחר, בהחלטה מודעת ורצונית, בתגובה להתבטאויות מילוליות פוגעניות מצד הקורבן תוך שימוש בשבר כוס, באמצעות מכה חוזרת ונשנית בראש הקורבן ובגבו, הכאה שגרמה לו לחבלות של ממש. המערער לא חדל מרצונו לתקוף את הקורבן גם אחרי שניסיונו הראשון לכך, נהדף, והיה סיפק בידו לנתק מגע ולהפסיק את מעשיו. חרף זאת, הוא שב והתנפל על המתלונן בחמת זעם, פעם אחר פעם.

הדעת נותנת כי מי שיוזם תקיפה פיזית אלימה ומסוכנת בתגובה לאירוע מינורי של הטחת קללות מצד הקורבן, מתוך רצון לנקום בו, עלול לשוב ולנהוג באלימות כלפי קורבנו או כלפי אחרים, כל אימת שהתנהגותם לא תראה בעיניו. טיב המעשים ונסיבות ביצועם מעוררים חשש כבד כי המערער עלול לחזור עליהם. על כן, המסוכנות הנשקפת מהמערער הינה בעוצמה רבה. הרחקת המערער מהמתלונן אינה מאיינת את החשש כי המערער ישוב וינסה לפגוע בו או באחרים, אם לא יהיה נתון מאחורי סורג ובריח.

  1. למעלה מהדרוש אציין כי אף מטעמי עילת המעצר ההרתעתית, מוצדק בנסיבות המקרה מעצרו של המערער בשים לב לאופי התקיפה, נסיבותיה ותוצאותיה. כפי שבית דין זה ציין:

"תקיפה כה קשה של חייל בידי חברו, בתוככי יחידה צבאית, על רקע סכסוך הקשור בשהותם המשותפת ביחידה, פוגעת פגיעה חמורה במשמעת הצבאית ובסדר הטוב בצבא והיא מקימה גם את העילה הצבאית הייחודית" (ע"מ 4/10 רב"ט עטייה נ' התובע הצבאי הראשי (2010)).

 

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ