גזר דין זה דן במעשים מגונים שביצע הנאשם בקטינה בת משפחה (להלן: "הקטינה" או "המתלוננת"), ובשל כך הדיונים התנהלו בדלתיים סגורות. בנסיבות אלה, אנו מתירים פרסום גזר הדין למעט פרסום שמות המתלוננת, בני משפחתה ושם הנאשם, וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את המתלוננת.
מבוא
ביום 5.11.13, הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו הודה הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן שסומן א' (להלן: "כתב האישום"), והורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של מעשה מגונה בבן משפחה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 351(ג)(1) + סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), במספר מקרים.
במסגרת הסדר הטיעון הוגש כתב אישום מתוקן, בו שונו עובדות כתב האישום וסעיפי האישום, ובין היתר שונתה עבירת האינוס לעבירה של מעשה מגונה.
עוד הוסכם, כי תיערך חוות דעת המתייחסת להערכת מסוכנותו של הנאשם, וכן ייערך תסקיר נפגע עבירה, והצדדים יטענו לעונש, מבלי שיש הסכמה ביניהם לגביו.
עובדות כתב האישום המתוקן
הנאשם נשוי לדודתה של המתלוננת, ילידת 2002, ועל כן, נמנה על בני המשפחה, כהגדרת החוק.
על פי עובדות כתב האישום, בו הודה הנאשם, עולה כי במהלך השנים 2013-2011, עת למדה המתלוננת בכיתות ג' ו-ד' והיתה מתחת לגיל 14, היא נהגה להתארח בבית הנאשם ודודתה (להלן: "הבית"), ואף נהגה לישון עם הנאשם ועם דודתה באותה מיטה. במהלך שהיית המתלוננת בבית הנאשם והדודה, ובעת שדודתה ישנה או יצאה מהבית, ביצע הנאשם במתלוננת מעשים מגונים, במספר הזדמנויות שמועדם המדויק אינו ידוע למאשימה, כל זאת, לשם גירוי, סיפוק וביזוי מיניים.
כתב האישום המתוקן מתאר כי במספר הזדמנויות בעת שהנאשם והמתלוננת שכבו במיטה, כאמור לעיל, ליקק הנאשם את החזה של המתלוננת, משך את ידה לאיבר מינו וגרם לה לגעת בו. כמו כן, הנאשם נישק את פיה של המתלוננת והחדיר את לשונו לתוך פיה. בנוסף, נהג לחבק את המתלוננת ולגעת בגופה, וכן נגע באמצעות כף ידו ואצבעותיו באיבר מינה החשוף מתחת לתחתוניה.
בהזדמנות אחרת, בעת שהנאשם, המתלוננת ודודתה שכבו במיטה, כאשר הדודה ישנה, שכב הנאשם על המתלוננת שהוא ערום, נגע עם איבר מינו באיבר מינה של המתלוננת מעל בגדיה, תוך שהוא מחזיק את ידיה.
לאחר שביצע הנאשם את המעשים המתוארים לעיל, הורה למתלוננת לא לספר על המעשים לאיש.
תסקיר נפגעת עבירה מיום 19.1.14
עיקרי התסקיר יובאו להלן בתמצית בכדי להגן על המתלוננת ומשפחתה ולשמור על פרטיותם.
ראשית יצוין, כי התסקיר מבוסס על שיחה של עורכת התסקיר עם אביה של המתלוננת, עם הפסיכולוגית המטפלת בו וכן עם מורתה של המתלוננת, מבלי שנערך מפגש עם המתלוננת, וזאת לאחר שניסיונותיה של עורכת התסקיר להיפגש עם המתלוננת ועם אמה לא צלחו.
מהתסקיר עולה כי משפחתה הגרעינית של המתלוננת מונה 5 נפשות והמתלוננת הינה הבת הצעירה במשפחה. האב בסביבות גיל 50, פנסיונר מזה 4 שנים והאם בת קרוב ל- 50 עובדת כפועלת ייצור במפעל. אחיה הבכור של המתלוננת עובד בתחום המוסיקה וגר בבית ההורים, ואחותה מעל שנות העשרים לחייה משרתת בצבא קבע.
לאבי המתלוננת אחות אחת, היא דודתה של המתלוננת, הסובלת מנכות, שבגיל מבוגר נישאה לנאשם. האב מדווח כי אחותו והנאשם לא הצליחו להביא ילדים לעולם ולכן נרקמה מערכת יחסים חמה ומיוחדת בינם ובין המתלוננת, וגם עמו נרקמו קשרים עמוקים מאוד, עת הנאשם היה עוזר לו בסידור הגינה ותיקון מכשירים שונים בבית.
אביה של המתלוננת תיאר בפני עורכת התסקיר כי משפחתו היתה משפחה נורמטיבית ומאושרת וכי המתלוננת היתה ילדה שמחה וחיונית עד לביצוע המעשים מושא האישום. האב מציין כי בשנתיים האחרונות מנהלת בית הספר והיועצת דיווחו על התנהגויות משונות של המתלוננת, על הפרעות מצידה, ועל כך שהילדים מציקים לה בעוד שהיא הגיבה אליהם בתוקפנות. בנסיבות אלה, הציע בית הספר להעביר את המתלוננת למסגרת חילופית לילדים עם הפרעות התנהגות.
עוד תיאר האב כי מאז חשיפת מעשי הנאשם עולמה החברתי של המתלוננת הצטמצם, היא אינה פוגשת חברות אחה"צ וגם האינטראקציה החברתית בבית הספר הפכה למורכבת מאחר והמתלוננת מתמודדת עם חווית נידוי חברתי קשה. לדבריו, היא מוצפת בפחדים וחרדה מהאפשרות שהנאשם ישוחרר ממעצר, מתקשה להירדם לבד, סובלת מעליה משמעותית במשקל ומבטאת רתיעה ממגע ונשיקות מצד משפחתה. בנוסף, מציין האב כי חקירת המתלוננת ע"י חוקרת הילדים היתה עבורה קשה מאוד וטראומטית.
המורה היועצת תיארה בפני עורכת התסקיר כי המתלוננת נמצאת בהליך התדרדרות משמעותי החל מכיתה ג' במישור הלימודי, הרגשי והחברתי. לדבריה, מדובר בילדה מקסימה עם יכולות סבירות שכלל לא באות לידי ביטוי מאחר והיא נמצאת בניתוק רגשי, אינה מרוכזת ומתקשה לקבל מרות. בסיכום דבריה מציינת המורה כי המתלוננת סובלת מדחייה חברתית קשה והתנהגויות ביזאריות, היא מוגדרת ע"י הצוות החינוכי כילדה בסיכון, ובאלה הנסיבות מתעתדת להתכנס בעניינה וועדת השמה על מנת לבחון אפשרות להעביר את המתלוננת למסגרת של ילדים עם בעיות רגשיות והתנהגותיות.