בתאריך 21.2.09 בסמוך לחצות, נהג הנאשם במשאית המשמשת להובלת כלי רכב בכביש 5 ממזרח למערב, בנתיב הימני.
עובר לנהיגה שתה הנאשם משקאות אלכוהליים ולמרות שידע כי הוא עייף ושתוי, יצא לדרך במשאית.
אותה עת ניסה המנוח ג'קי לוגסי, ז"ל, לסייע לבנו לתקן תקר בגלגל האחורי ביחד עם החבר של הבן, מתן מרדכי.
המנוח עמד בין שני כלי רכב חונים, בשוליים הימניים של הכביש.
כאשר הגיע הנאשם עם משאיתו לגשר מורשה, סטה ימינה לשוליים הימניים ופגע בחלק האחורי של רכב שחנה מאחורי הרכב אותו אמור היה המנוח לתקן. שדה הראיה לפנים היה פתוח, והכביש היה מואר היטב.
מעוצמת הפגיעה הועף הרכב שבו פגע הנאשם קדימה, ופגע במנוח אשר עמד כאמור בין רכב זה לרכב שאותו היה צריך לתקן, וכתוצאה מכך נמחץ המנוח בין שני כלי הרכב החונים, ונהרג במקום.
מרדכי מתן שעמד בסמוך לרכב, נפגע, ונגרמו לו המטומה בכבד, פגיעה בכליות ושברים בעמוד השדרה ובאגן.
בגין ארועים אלה הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירה של הריגה לפי סע' 298 לחוק העונשין, ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים לפי סע' 62(3) לפקודת התעבורה.
הודאת הנאשם נעשתה בעקבות הסדר טיעון שעל פיו עתרה התביעה לגזור על הנאשם עונש של 5 שנות מאסר בפועל, מאסר ע"ת וקנס, וכן פיצוי למשפחת המנוח ועוד ביקשה לפסול את הנאשם מלהחזיק רשיון נהיגה לצמיתות.
הסניגור הורשה לטעון טיעון פתוח.
הארוע שבו מדובר איננו נדיר לצערינו, ואם לא די בתאונות דרכים שמתרחשות חדשות לבקרים, עקב רשלנות "רגילה", הרי תופעה של אדם השותה משקה אלכוהולי וחרף זאת נוהג ברכב, הפכה לנפוצה.
למרות שהתופעה חדלה כאמור להיות נדירה, רמת הענישה בעבירות אלה נעה בין 30 חודשי מאסר לבין 4-5 שנות מאסר, ולא מן הנמנע שיהיה מקום בעתיד להעלות את רף הענישה, שכן להבדיל מנהיגה רשלנית גרידא, שאדם אינו יכול לצפות מראש את שעתיד להתרחש בנהיגתו, הרי מי שעולה לרכב בעודו שתוי, חייב לצפות את האפשרות שכתוצאה מכך תתרחש תאונה שבה עלולים בני אדם להיהרג או להיפצע.
הנאשם הוא יליד 64, נשוי ואב לשלושה ילדים, עבד כנהג משאית, לחובתו הרשעות פליליות בעבירות שונות, וכן הרשעות תעבורה לא מעטות.
הסניגור בהגינותו היה ער לרמת הענישה, ולמרות שרשאי היה לטעון טיעון פתוח, ביקש כי עונש המאסר בפועל לא יעלה על 30 חודשים, וכן ביקש כי רשיון הנהיגה של הנאשם לא יפסל לצמיתות.
לזכותו של הנאשם יש לזקוף את הודאתו המיידית באשמה, לקיחת אחריות והבעת חרטה אמיתית.
יחד עם זאת, חלק מתכלית הענישה הינה הרתעת נהגים מפני עלייה לרכב לאחר שתיית משקאות אלכוהוליים.
לאור רמת הענישה שקבועה היום בפסיקה, דרישת התביעה להטלת עונש מאסר של 5 שנים, עומדת באמת המידה, ורק משום לקיחת האחריות ע"י הנאשם והודאתו המיידית, לא אגזור עליו את העונש המקסימאלי במסגרת הסדר הטיעון.
אני גוזר על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה של 4.5 שנים בניכוי תקופת מעצרו מיום 21.2.09 ועד 19.4.09, וכן שנה מאסר ע"ת שלא יעבור תוך 3 שנים עבירה של גרימת מותו של אדם אחר עקב נהיגה, נהיגה בשיכרות או תחת השפעת משקאות משכרים, או נהיגה ללא רשיון נהיגה.
אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רשיון לנהיגת רכב מנועי מסוג כלשהו לתקופה של 20 שנה.