4 חודשי מאסר לנאשם שכלא מעקלים בחנות של בתו

1. הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בכתב האישום המתוקן, בעבירות של מעשי פזיזות ורשלנות, לפי ס' 338(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"); תקיפות שונות, לפי ס' 381(ב) לחוק; כליאת שווא, לפי ס' 377 לחוק; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי ס' 275 לחוק; והעלבת עובד ציבור, לפי ס' 288 לחוק.

2. מכתב האישום המתוקן עולה כי ביום  14.5.07 הגיעו עובדי קבלן הוצאה לפועל על מנת לעקל מיטלטלין, מכח צו עיקול ותפיסת מיטלטלין, בחנות מתנות שבבעלות בתו של הנאשם באשקלון. הנאשם ובתו הוזעקו למקום ע"י העובדת שנכחה בחנות. הבת הגיעה ומשהפצרותיה להפסקת העיקול לא נענו, עזבה את המקום. המעקלים החלו לארוז את המיטלטלין ולהעבירם למשאית שחנתה מחוץ לחנות; דוד, נהג המשאית, יצא מהחנות ובידו שקיות ובהן המיטלטלין והתקרב למשאית, או אז הגיח הנאשם ברכבו, הבחין בדוד ונסע לכיוונו, עלה וירד ממדרכה, על מנת לחסום את פתח המשאית ולמנוע את העברת המיטלטלין, תוך כדי נסיעה פגע ברגלו הימנית של דוד, נסע לאחור ושוב נסע לעברו של דוד, דלת המשאית נפתחה והנאשם עצר את רכבו על מנת שלא להיפגע מהדלת. דוד התקרב אל הנאשם, הנאשם צעק לעברו שהם גונבים ציוד מהחנות. באותה העת, ירון, אחד מהמעקלים, יצא מהחנות ובידיו מיטלטלין, הנאשם נסע לעברו על מנת לחסום את דרכו למשאית וירון נאלץ לחמוק בכדי למנוע פגיעה בו. הנאשם עצר את רכבו, ניגש למעקלים, דרש מהם להפסיק את מעשיהם ולצאת מהחנות, טען לעומתם שהם גנבים ולוקחים דמי חסות ("פרוטקשן"), המעקלים סירבו, הנאשם איים עליהם "תיכף אני אבוא, אתם תראו מה יהיה", עלה לרכבו ונסע. בחלוף דקות ספורות חזר הנאשם ברגלו לחנות, למקום הגיעה גם בתו, הבת סגרה את התריס בכניסה הקדמית של החנות על מנת למנוע את יציאת המעקלים ובכך לסכל את ביצוע העיקול, הנאשם ניגש לדלת האחורית של החנות, הוציא את העובדת ונעל את הדלת האחורית, כך נותרו המעקלים כלואים בחנות. המעקלים הזמינו את המשטרה, השוטרים ביקשו מהנאשם לפתוח את החנות, הנאשם סירב, חולל מהומה והעליב את השוטרים בכך שטען לעומתם שהם לוקחים דמי חסות ומשתפים פעולה עם עבריינים; הנאשם עוכב והובל לניידת המשטרה, אולם המשיך להשתולל ונעצר.  לבקשת המשטרה, חזרה בתו של הנאשם למקום ופתחה את החנות על מנת לאפשר את יציאת המעקלים שנותרו כלואים בחנות. כתוצאה ממעשי הנאשם, נזקק דוד לטיפול רפואי.

3. הצדדים לא הציגו הסדר לעניין העונש.

4. בנסיבות המקרה, נתבקשה חוות דעת הממונה על עבודות שירות עובר למתן גזר הדין. מחוות דעת הממונה מיום 18.10.10, עולה כי הנאשם מתאים לעבודות שירות, מומלץ להעסיקו במרכז הטניס באשקלון במתכונת של 5 ימי עבודה בשבוע, 8.5 שעות עבודה בכל יום, החל מיום 28.11.10.

5. כראיה לעונש, הגישה ב"כ המאשימה את גיליון הרישום הפלילי של הנאשם (ת/6) ועל פיו, לחובת הנאשם נרשמו שתי הרשעות בעבירות של התנהגות פרועה תוך שכרות במקום ציבורי והעלבת עובד ציבור, כן הוטלה עליו התחייבות להימנע מעבירה, ללא הרשעה, בגין עבירות של תקיפה ואיומים נגד בן זוג.

6. כראיה לעונש מטעם הנאשם, העידה בתו, אילונה צ'בורסקי. לדבריה, עסקינן בעסק משפחתי קטן, עם הזמן העסקים הורחבו ובשל בעיות נזילות נטלו הלוואה חוץ בנקאית מחברת "ליידיס פליין" הפועלת באישור בנק ישראל, חלק מהשקים חזרו והם שילמו במזומן חלף השקים אלא השקים מעולם לא הוחזרו להם אך ניתנו להם פתקיות קבלה בחותמת החברה. למרות האמור לטענתה, הגישה אותה חברה את השקים לביצוע בהוצאה לפועל, לאחר שאיימה עליהם ועל שכניהם, והנאשם ועדה והגישו בקשה לעיכוב ביצוע של גביית החוב בבית משפט השלום. בסופו של יום, העסק נסגר, הנאשם שרוי במצב כלכלי קשה ואינו בקו הבריאות ואילו העדה עובדת בחברת הכבלים "יס".

7. עוד הגיש הנאשם חוות דעת של פרופ' משה טישלר, מומחה למחלות פנימיות ופרקים (נ/2), ממנה עולה כי הנאשם סובל ממחלת סוכרת ומטופל באינסולין, מיתר לחץ דם קשה לאיזון ומטופל במספר רב של תרופות, לפני מספר שנים עבר אירוע של פנקראטיטיס חריפה ומאז סובל מכאבי בטן לסירוגין והפרעות עיכול וכן סובל מבעיות דיכאון וחרדה עם תנודות במצב רוח ומטופל בתרופות בהמלצת פסיכיאטר.

כן הוגשו כראיה הבקשה לביטול פסק דין בעניין השקים ולעיכוב ביצוע הליכים, לרבות החלטה מיום 16.4.07 ( נ/3), המורה על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל "בשלב זה" כנגד הפקדת 3000 ש"ח. כן הוגש פרוטוקול הדיון בבקשה למתן צו במעמד צד אחד לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב- 2001, שהוגשה ע"י בתו של הנאשם ורעייתו נגד עמי עופרי ואייל סיטהקל, מחברת ההלוואות החוץ בנקאיות "ליידיס פליין". בפרוטוקול מתוארת מפי המבקשות מסכת של איומים והפחדות, לרבות מעשה חבלה ברכב של העסק, בה נקטו עובדי חברת "ליידיס פליין" נגד משפחת הנאשם. מגיליונות הרישום הפלילי של השניים ( נ/5א, נ/5ב), עולה כי אייל סיטהול צבר לחובתו שתי הרשעות בגין החזקת מקום לשם זנות והעלבת עובד ציבור בגינן הוטלו עליו קנסות; וכי עמי עופרי צבר לחובתו הרשעה בעבירה של הגרלות והימורים אסורים, בגינה הוטלו עליו קנסות וכן נפתח נגדו תיק בגין עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, טרם הוחלט אם להגיש כתב אישום בעניינו.

8. בטיעוניו לעונש, עמד ב"כ המאשימה על החומרה במעשי הנאשם אשר ניסה בצורה אלימה ומסוכנת, באמצעות שימוש ברכבו, למנוע מנציגים של גוף ציבורי לבצע את תפקידם כחוק. הנאשם פגע באחד המתלוננים באמצעות רכבו, מתלונן אחר נאלץ לקפוץ הצידה על מנת להימנע מפגיעה, הנאשם כלא את המתלוננים בחנות וקילל וגידף את המתלוננים ואת השוטרים. חרף הפצרת השוטרים, סירב הנאשם לפתוח את החנות ולשחרר את המתלוננים, בהמשך התנגד לאיזוקו תוך שהוא ממשיך להעליבם במילות גנאי ולייחס להם לקיחת שוחד. לטענת ב"כ המאשימה, מעשיו של הנאשם מלמדים על דפוסי פעולה אלימים, זלזול בחוק ובנציגיו ואדישות מעוררת דאגה באשר לאפשרות של פגיעה באחרים. מעשי הנאשם אינם עומדים לבדם אלא מהווים הם המשך למעשי בריונות ואלימות כפי שהדבר בא לידי ביטוי מהרישום הפלילי של הנאשם. יש להעביר מסר ברור וחד משמעי, עובדי ציבור שממלאים את תפקידם צריכים לעבוד בסביבה בטוחה ולא מאיימת, פגיעה בהם חמורה יותר מפגיעה באזרח רגיל עקב השלכותיה המסוכנות. לשיטת המאשימה, יש לבחון את עדותה בתו של הנאשם בספקנות נוכח מעורבותה באירוע. אשר על כן, עתר ב"כ המאשימה, להשית על הנאשם עונש מאסר בו יש לשקף את חומרת מעשיו וכן פיצוי למתלוננים.

9. בטיעוניו לעונש, עמד ב"כ הנאשם תחילה על אופיו של הנאשם, בן 50, אדם חולה שעובד קשה ורוצה לפרנס את משפחתו, העבר הפלילי המיוחס לו בוצע לפני 10 שנים. לשיטתו, הנאשם הגיע לאירוע לאחר מסכת של הטרדות מצד בעלי החוב שהגיעו ביחד עם המעקלים, לאחר שכל החוב שולם והם עומדים בצד ומגחכים. כתב האישום תוקן לאחר שהוחל בשמיעת הראיות וחובק עבירות שבסמכות בית משפט השלום, הנאשם לא ניסה לדרוס את המעקלים אלא נהג בפזיזות וניסה לחסום את דרכם במטרה למנוע מהם לקחת את הסחורה, הרכב נגע ברגלו של דוד, הלה קם והמשיך בעבודתו. רק לאחר שדוד נחקר במשטרה ונתבקש להמציא מסמכים, ניגש לקבלת טיפול בבית החולים והרופא כתב שאינו רואה דבר, לבדיקה חוזרת לא הגיע. הוברר כי עד התביעה עופרי, בעל חברת ההלוואות, הורשע בהלוואות והימורים, הוצא נגדו צו למניעת הטרדה מאיימת; ועד התביעה דוד, הינו עבריין רכוש שהכריז על עצמו כפושט רגל, הורשע בעבירות של קבלת שיקים מזוייפים והפצתם ובסרסרות לזנות ויש לו תיקים בגין עבירות של סחיטה באיומים, זיוף ומרמה שביצע לכאורה בחודש 2/10. הנאשם ענה למודעה תמימה בעיתון ונטל הלוואה, ניתן צו עיקול, הוצא צו עיכוב ביצוע בכפוף להפקדת כסף אותו שכח הנאשם להפקיד, אין חולק כי מבחינתו לקחו לו את הסחורה בניגוד לחוק, הוא אף ביקש מהעובדת שתזמין משטרה והתחיל לצלם אותם כראיה לגניבה. הנאשם ובתו ביקשו מהם להמתין למשטרה, התרו בהם שהם יסגרו את הדלת אם לא יצאו מהחנות וכך עשו בסוף, בכתב האישום אכן נרשם שהנאשם סגר את הדלת על מנת למנוע מהם להוציא דברים ולא מתוך כוונה לכלוא אותם, נגד הבת לא הוגש כתב אישום. לעניין הנהיגה בפזיזות, המדובר בתקיפה מינורית שבמינורית, הרכב נגע ברגלו של דוד ואין עדות לחבלה, הנאשם כלל לא הבחין בכך. אשר על כן, עתר ב"כ הנאשם להשית עליו עונש צופה פני עתיד מסוג התחייבות ומאסר על תנאי ולחלופין, עבודות שירות.

10.   דיון: הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של מעשי פזיזות ורשלנות, תקיפות שונות, כליאת שווא, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור. הנאשם הוזעק לחנות שבבעלות בתו, ככל הנראה המדובר בעסק משפחתי, לאחר שהגיעו למקום נציגי לשכת ההוצאה לפועל ובידם צו לעיקול מיטלטלין. הנאשם הגיע למקום ובאמצעות רכבו ניסה  תוך כדי נהיגה פזיזה ורשלנית למנוע מהמעקלים את ביצוע העיקול, בנסיעתו פגע ברגלו של אחד המעקלים, הנאשם שב וניסה לחסום בנהיגה פזיזה ורשלנית את דרכו של המעקל השני אשר נאלץ לקפוץ הצידה על מנת להימנע מפגיעה. בכך לא היה די, הנאשם קילל וגידף, האשים את המעקלים בגניבה ובנטילת דמי חסות ואיים שישוב, או אז עזב את המקום ובשובו סגר את החנות כשהמעקלים בתוכה. המשטרה הגיעה למקום וביקשה מהנאשם לפתוח את החנות, אך הנאשם סירב והמשיך לקלל ולהעליב את השוטרים שהינם נותנים ידם לעבריינים ולוקחים דמי חסות, הנאשם עוכב אך נעצר לאחר שהמשיך להשתולל ולקלל.

11.   במהלך שמיעת הראיות, כמו גם הטיעונים לעונש, הוברר הרקע למעשיו של הנאשם עד כי חמתו בערה בו. הנאשם ומשפחתו נטלו הלוואה חוץ בנקאית מחברה שאושרה ע"י בנק ישראל, דא עקא לטענתם נפלו קורבן למעשה מרמה ולסאגה של סחיטה באיומים בסופו של דבר עוכבו הליכי ההוצל"פ בכפוף להפקדת סך כספי. הנאשם משוכנע היה לטענתו כי העיקול מבוצע שלא כדין מהטעם שהליכי ההוצאה לפועל עוכבו אלא שטעות שכח לבצע את ההפקדה שעמדה כתנאי לעיכוב ההליכים. הנאשם ביקש על כן לסכל את העיקול ובאידנא דריתחא פעל בפזיזות ואף התפרע והטיח עלבונות וגידופים על עובדי הציבור, הן נציגי ההוצאה לפועל והן השוטרים עד שלא היה מנוס ממעצרו.

12.   התנהגותו של הנאשם פסולה ואין לקבל מציאות בהן יושמו עובדי ציבור ללעג ולקלס בעת ביצוע מלאכתם וכל שכן יעמדו בפני איומים וחשש לחייהם. יחד עם זאת, מעשיו של הנאשם אינם מהחמורים ולא נגרמה בפועל כל חבלה לנציג ההוצאה לפועל וזאת מבלי להקל ראש ברגעי הפחד והכלימה שעברו, כמו גם העלבון שספגו הם והשוטרים. לקולא, יש לזקוף את המורכבות שעמדה כמניע למעשיו של הנאשם, כן נשקלו לטובתו מצבו הרפואי והכלכלי.

13.   יש לציין כי הסדר הטיעון הוצג לאחר שהוחל בשמיעת הראיות, אך יחד עם זאת יש לזקוף לקולא את הודאת הנאשם אשר חסך בכל זאת זמן שיפוטי, מה גם שכתב האישום תוקן כך שעסקינן בעבירות המצויות בסמכותו העניינית של בית משפט השלום. עברו הפלילי של הנאשם משנים 1999-2001 ואינו מכביד.

14.   אשר על כן, לאחר ששקלתי את כל טענות הצדדים, בשים לב לחומרת העבירה ולנסיבותיה, הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.      4 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 18/10/10.

ב.      10 חודשים מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך שנתיים מהיום עבירות מהסוג בהן הורשע.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#6#>