3903/13 התביעה הצבאית נ' עבד רבה מוחמד עבד רבה שואמרה

כללי

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של סיוע לגרימת מוות בכוונה לאחר מעשה, ועבירה של שיבוש הליכי משפט, וזאת בגין מעשים שביצע לאחר רצח של אל"מ שריה עופר ז"ל ביום 10/10/13.
2. על פי עובדות כתב האישום, ביום 10/10/13 רצחו בשיר אחמד עודה חרוב ועודה פריד טאלב חרוב (להלן: "בשיר" או "עודה" או "השניים" בהתאמה) את שריה עופר ז"ל, ונמלטו ממקום הרצח. לאחר מכן יצרו קשר טלפוני עם הנאשם וביקשו ממנו להגיע בדחיפות אל תחנת הדלק אלחוג'אא, שהייתה מוכרת לנאשם מנסיעה קודמת שערך יחד עם בשיר, וזאת על מנת להחזירם לכפרם ח'רבת דיר סאמת. כעבור כשעה וחצי יצר הנאשם קשר עם השניים ומסר לבשיר כי הגיע ליעד המבוקש. משזיהה הנאשם את השניים עצר את רכבו והכניסם אל תוך המונית שברשותו. משהבחין הנאשם בכתמי הדם על בגדיהם ובהתנשפותם, שאל אותם אודות כך. בתגובה השיב בשיר שהם תקפו שומר יהודי באמצעות ברזלים וקרדומים והכהו בחזהו עד שנפל ארצה. כאשר הנאשם שאל האם הוא מת ענה בשיר "מה יכול להיות, בטוח מת" או מילים בעלות משמעות דומה. במהלך נסיעתם המשותפת של השלושה הציע הנאשם לבשיר ועודה להשליך את בגדיהם ונעליהם מבעד לחלון הרכב באופן אקראי. כמו כן, עת ראו ניידת משטרתית בצד הדרך השלושה סיכמו על גרסה משותפת אותה יציגו בפני השוטרים במידת הצורך.
3.  כשהגיעו לכפר הציע הנאשם לשניים להלינם בביתו אך הצעתו נדחתה ע"י בשיר. הנאשם עצר רכבו בסמוך לביתו, נטל מכנסיים, חולצה וכפכפים ומסרם לשניים, שהתלבשו בתוך הרכב. אז נכנסו השלושה לביתו של הנאשם, שם רחצו פניהם וידיהם. הנאשם נטל כסף מביתו והעבירו לשניים ומשם נסעו השלושה לתחנת דלק בה רכש הנאשם בעבורם שתייה ומזון. לאחר מכן המשיכו בנסיעה עד להגיעם ליעדם.
4. למחרת, בעת תפילת יום השישי, הנאשם ניגש למקום שנקבע בינו לבין בשיר. בשיר שילם לו בעבור הנסיעה וציין בפניו כי גרם למותו של "היהודי". בהמשך ניגש הנאשם לעודה וזה אמר לו כי הנרצח הינו בכיר בכוחות הביטחון.

טענות התביעה

5. התביעה ביקשה להשית על הנאשם את העונש המרבי בגין עבירת השותפות לגרימת מוות בכוונה לאחר מעשה. לטענתה, הנאשם בחר להתעלם פעם אחר פעם ובכוונת מכוון מהמאפיינים החשודים של המשימה לשמה נקרא. נוסף על כך, בשלב מסוים נטל הנאשם חלק דומיננטי ומרכזי בתוכנית המילוט של הרוצחים מזירת האירוע, ובכך סייע בידם להתחמק מכוחות הביטחון. בתום אירועי הלילה בהם הגיש סיוע רב לרוצחים, אף לא נרתע מלהיפגש עמם למחרת היום. לטענת התביעה ממעשיו האקטיביים של הנאשם אנו למדים על רצונו לסייע לשני הרוצחים בכל מחיר וללא מורא. המעשים מלמדים על כך שפעל מרצונו החופשי, תוך מודעות מלאה לפשר מעשיו, ועל כן יש למצות איתו את הדין ולהשית עליו את העונש המקסימאלי בגין עבירת הסיוע לאחר מעשה, שהוא שלוש שנות מאסר לריצוי בפועל.
6. כמו כן ביקשה התביעה להשית עונש הולם וחמור גם בגין עבירת שיבוש הליכי המשפט, ולהורות כי העונשים ירוצו במצטבר. לטענתה, אף אם יחליט בית המשפט כי מדובר "במסכת עובדתית אחת", הרי  שעצם חפיפת העונש בין שני פרטי האישום עלול להביא אחרים למסקנה כי עבירת השיבוש הינה עבירה טכנית בלבד אשר אינה נושאת סנקציה בצידה.
7. לבסוף ביקשה לחלט הרכב אשר שימש את הנאשם לביצוע העבירה וביקשה להגיש סיכומיה לעניין בקשה זו בהמשך.
8. כתמיכה לטיעוניה הפנתה התביעה להחלטות הבאות:

ע"פ 204/10  עלא ג'בלי נ' מדינת ישראל שם נגזרו 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל על נאשם שסייע לאחרים להימלט מזירת אירוע בה ביצעו ירי. התביעה הדגישה שבית המשפט העליון קבע שם כי "מעשה העבירה העיקרית שאליו נלווה מעשה הסיוע לאחר מעשה, יש בו כדי להשליך על חומרת מעשה הסיוע, וממילא גם על העונש שיושת על המסייע".

לפיכך טענה התביעה כי העונש בגין סיוע לאחר מעשה רצח צריך להיות חמור מאשר בכל מקרה של סיוע לעבירה שלא הביאה למותו של אדם. בנוסף טענה כי בענייננו הסיוע שהעניק הנאשם לרוצחים היה אקטיבי ודומיננטי יותר מאשר במקרה הנ"ל.

ת"פ (מחוזי חיפה) 19687-08-11, מדינת ישראל נ' איתמר הפטר, שם נגזרו 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל על מי שסייע לאחרים להימלט לאחר ביצוע שוד, וזאת כשלא ידע קודם לכן על מזימתם של השודדים.

ע"פ  398/89  מנצור נ' מדינת ישראל שם נגזרו 3 שנות מאסר לריצוי בפועל על מי שהסתיר את רכבו של המנוח שעות ספורות לאחר ביצוע הרצח.

עד"י איו"ש 239/02 רחימה נ' התובע הצבאי שם עמד נאשם לדין בגין עבירה של מתן מקלט, בגין הסעת רוצחו של חבר הכנסת רחבעם זאבי ז"ל, כשבוע לאחר הרצח, ממקום מסתור אחד לאחר, ונדון ל-3 שנות מאסר לריצוי בפועל.

ע/איוש 12/03 התובע הצבאי נ' רביע, שם נגזרו 30 חודשי מאסר בפועל, על מי שאחד מרוצחיו של השר רחבעם זאבי ז"ל הגיע לביתו וביקש שיסיעו נסיעה אחת בתוך בית לחם.

לטענת התביעה, שני המקרים האחרונים קלים מענייננו שכן בענייננו כאמור הנאשם הגיע אל הרוצחים וסייע במילוטם מזירת הרצח עצמה.

לבסוף הפנה התובע לתיק שומרון 2932/11 התובע הצבאי נ' עואד שם הורשע נאשם בשותפות לגרימת מוות לאחר מעשה, סחר באמל"ח ומתן מקלט ונגזרו עליו 7 שנות מאסר לריצוי בפועל. לטעמה של התביעה מדובר במקרה חמור מעניינו של הנאשם שכן שם נוספה עבירת האמל"ח, אולם המקרים דומים בהיבט הפעולות האקטיביות והדומיננטיות שביצעו הנאשמים במילוט הרוצחים.