36 חודשי מאסר ליצחק גבאי בגין הצתה של בית הספר הדו-לשוני והסתה לאלימות

1. הנאשם הורשע, על בסיס הודאתו במרבית עובדות כתב האישום, לאחר ההכרעה ב"משפט הזוטא" שנסב על קבילות הודאות הנאשם במשטרה, בעבירות של הצתה לפי סעיף 448 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), השחתת פני מקרקעין לפי סעיף 196 בצירוף סעיף 29 לחוק, החזקת סכין לפי סעיף 186 לחוק (2 עבירות), הסתה לאלימות לפי סעיף 144ד2 לחוק (5 עבירות), הסתה לגזענות לפי סעיף 144ב לחוק (2 עבירות) ותמיכה בארגון טרור לפי סעיף 4(ז) לפקודה למניעת טרור, התש"ח – 1948 (2 עבירות).
2. כתב האישום ייחס לנאשם שני אישומים.

על פי עובדות האישום הראשון, ביום 28.11.14, קשר הנאשם ביחד עם שלמה ונחמן טוויטו (להלן: "שלמה" או "נחמן" ו/או "האחים טוויטו") קשר להצית ולרסס כתובות בבית הספר הדו-לשוני, הממוקם ברחוב אריה בעהם 7 בירושלים (להלן: "בית הספר"). זאת, מאחר שלומדים בבית הספר יהודים וערבים בצוותא, וכחלק מפעילותם של הנאשם והאחים טוויטו כנגד התבוללות ודו קיום בין ערבים ליהודים, וכן לאחר שסברו כי התקיים בבית הספר טקס לזכרו של יאסר עראפת מספר שבועות קודם לכן. מעשיהם של הנאשם והאחים טוויטו נעשו על רקע הפיגועים שאירעו בעיר ירושלים עובר להגשת כתב האישום, ומתוך מטרה לבצע מעשה שיצור הד תקשורתי.

לפיכך, במסגרת הקשר ולשם קידומו, באותו הערב, ביצעו הנאשם והאחים טוויטו "סיור מקדים" בבית הספר. למחרת, ביום 29.11.14 בסמוך לשעה 18:00, הלכו הנאשם והאחים טוויטו לתחנת הדלק הממוקמת בצומת פת בירושלים. בתחנת הדלק, כיסה הנאשם את פניו בקפוצ'ון, מילא שני בקבוקים ריקים בנפח של ליטר וחצי בנוזל בנזין ושילם עבורו. האחים טוויטו המתינו לנאשם בתחנת האוטובוס שממול לתחנת הדלק, על מנת שלא יצולמו על ידי מצלמות תחנת הדלק. בהמשך לכך, ולאחר שחזרו לבית הנאשם, עטו הנאשם והאחים טוויטו כיסויים על פניהם; הצטיידו במצית, מיכל תרסיס בצבע שחור, וכן בשקיות ניילון כדי לעטוף את נעליהם כשיגיעו לבית הספר, על מנת להימנע מלהשאיר טביעות נעליים במקום; ויצאו ברכב לכיוון בית הספר, כאשר הנאשם נוהג ברכב.

הנאשם והאחים טוויטו החנו את הרכב ברחוב סמוך לבית הספר, ומשם הלכו אליו רגלית. בהגיעם למקום, התפרצו לבית הספר דרך החלון. הנאשם ושלמה פנו כל אחד לכיתה אחרת, ושפכו בנזין ברחבי הכיתה מתוך הבקבוקים שהצטיידו בהם מראש. בד בבד, ריסס נחמן כתובות על הקיר אשר נמצא מול הכיתות, שלשונן: "מוות לערבים", "כהנא צדק", "אין דו קיום עם סרטן" ו-"די להתבוללות". לאחר ששלמה סיים לשפוך בנזין ברחבי הכיתה ויצא מחלונה, הדליק הנאשם אש בכיתות באמצעות המצית בה הצטייד מראש, והנאשם והאחים טוויטו נמלטו מהמקום בריצה, נכנסו לרכב ונסעו משם, כאשר הנאשם נוהג ברכב.

כתוצאה ממעשיהם של הנאשם והאחים טוויטו, פרצה אש שגרמה נזק כבד לבית הספר, בין השאר לשתי הכיתות, לציוד שבתוכן, לחלונות ולמערכות האזעקה וכיבוי האש בכל שטח בית הספר.

כמו כן, ממועד שאינו ידוע למאשימה ועד ליום 7.12.14, מועד מעצרו של הנאשם, החזיק הנאשם בתא האחסון של משענת היד ברכב סכין יפנית ודוקרן.

על פי עובדות האישום השני, במהלך התקופה המתוארת לעיל, החזיק הנאשם שני עמודים על שמו ברשת החברתית "facebook" (להלן: "פייסבוק"). הנאשם, כמנהל ויוצר של עמודי הפייסבוק, שלט בתכנים שפורסמו בחשבון ובתגובות לפרסומים, והיו לו, במהלך התקופה הרלוונטית, 388 חברים בעמוד אחד ו- 181 חברים בעמוד השני. במספר הזדמנויות פרסם הנאשם בעמוד סמלים של ארגון טרור ותכנים המסיתים לאלימות וגזענות.

3. כתב האישום המקורי הוגש כנגד הנאשם והאחים טוויטו גם יחד. האחים טוויטו הודו במסגרת הסדרי טיעון בעובדות כתבי אישום מתוקנים (הכרעת דין מיום 26.2.15, עמ' 9 לפרוטוקול). נוכח בקשת ב"כ הנאשם להעיד כעד הגנה במשפט הזוטא שניהל הנאשם את שלמה טוויטו, הוחלט על הפרדת המשפט לפי הוראות סעיף 155 ו-88 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, כך שעניינם של שלמה ונחמן נידון בהליך נפרד (ת"פ 4001-05-15). גזר הדין בעניינם של האחים טוויטו ניתן ביום 22.7.15. במסגרת אותו גזר דין עמדתי בהרחבה על הערכים המוגנים שנפגעו ממעשיהם של הנאשם והאחים טוויטו, על הענישה הנוהגת, וכן על הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. אני מפנה למכלול דבריי בהקשרים האמורים, כחלק מגזר דין זה.

הראיות לעונש

4. במסגרת הראיות לעונש הגישה המאשימה (בהסכמת ב"כ הנאשם) את פרוטוקול עדותו של מר אריק ספורטה, אחד ממנהלי בית הספר, בת"פ 4001-05-15. במסגרת עדותו סקר מר ספורטה את התמודדות תלמידי, הורי ומורי בית הספר עם אירוע ההצתה, וכן את הנזקים הרבים שנגרמו לבית הספר.

המאשימה הגישה הצהרת נפגע עבירה לפי סעיף 18 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001, שנערכה על ידי הגב' רונית רוזנטל, יו"ר ועד ההורים של בית הספר. במסגרת ההצהרה, תיארה אף הגברת רוזנטל את התחושות עמם התמודדו תלמידי, הורי ומורי בית הספר בעקבות אירוע ההצתה, לצד הנזקים שנגרמו.

5. מטעם ההגנה העידו הגב' יעל אסיאס, אמו של הנאשם, ומר איתמר זולדן, אשר היה מעסיקו של הנאשם בין השנים 2008- 2010. במסגרת עדותה תיארה הגב' אסיאס את נסיבות חייו של הנאשם, וכן את התמודדות המשפחה עם קבלת הבשורה כי הנאשם מעורב בפלילים. מר זולדן העיד על מערכת היחסים שלו עם הנאשם וציין, כי ישמח לעזור לו לחזור למסלול חיים נורמטיבי לכשישתחרר מן הכלא.
6. כן הוגש תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם, בהתאם להוראות סעיפים 37 ו-38 לחוק העונשין, אשר תוכנו יפורט להלן.

תסקיר שירות המבחן

7. יצחק, בן 23, רווק, הנו הבכור מבין שבעה ילדים. הוא למד בעבר במסגרות לימוד השייכות לזרם החרדי ובגיל 14 נשר מלימודיו במסגרת הישיבה. במשך מספר שנים עבר בין מסגרות שונות, ביניהן מסגרת ערב לנערים בסיכון ו"חוות מעון" המיועדת לטיפול בנוער שוליים, עד לנשירתו הסופית מלימודיו.

הוריו התגרשו בהיותו כבן 6 שנים. לאחר זמן רב בו היה בנתק מאביו חודש עמו הקשר בשנים האחרונות. אמו נישאה בשנית ונולדו לה ילדים נוספים. יחסיו עמה ועם אביו החורג מתוארים כיחסים קונפליקטואליים. בהיותו כבן 17, אחיו בן ה-15 טבע בכינרת במסגרת טיול. האירוע מתואר כמשברי וטראומטי עבור יצחק, אשר אחיו היווה דמות קרובה ומשמעותית עבורו.

בהתייחסו להרשעתו בעבירות נשוא תיק זה, הוא הודה ולקח אחריות על ביצוען; הביע חרטה וצער על מעורבותו בעבירה; מסר, כי מעצרו הממושך מהווה גורם הרתעה עבורו וכי הוא מעוניין להימנע מביצוע עבירות בעתיד, זאת, בין היתר, נוכח הבנתו את המחיר הכרוך במעורבותו השולית. בהתייחסו לתנאי מעצרו כיום, מסר יצחק כי בשל הגדרתו כ"אסיר בהפרדה", אינו יכול לצאת לפעילויות אגף החינוך בהן היה רוצה להשתלב. עוד ציין, כי הוא זוכה לביקורים מועטים של בני משפחתו אשר מתקשים להגיע באופן סדיר לבקרו.