3 חודשי מאסר בפועל בגין התעללות בכלבים

1. נגד המשיבה הוגש כתב אישום ביום 27.4.06  בבית משפט השלום בבאר שבע בו יוחסו לה עבירות של איסור התעללות, עבירה לפי סעיף 2(א) +17 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד - 1994, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעף 273 לחוק העונשין. העבירות האמורות יוחסו למשיבה משנטען כי ביום 26.4.06 סמוך לשעה 02:00 התאכזרה לשני כלבים, כלבה בוגרת וגור כלבים, המצויים בבעלותה, בכך שהשליכה אותם מחלון דירתה הממוקמת בקומה הרביעית. הכלבה הבוגרת חזרה לדירת המשיבה, וזו בשעה 06:00 שבה והשליכה אותה מחלון דירתה. כתוצאה ממעשי המשיבה נחבלו הכלבים חבלות קשות בדמות דימומים וריסוק רגליהם האחוריות. בסמוך לשעה 07:00 הגיעו שוטרים, בעקבות האירועים האמורים, לבית המשיבה וביקשו לעכבה לחקירה, אולם המשיבה סירבה להתלוות אליהם. השוטרים הודיעו למשיבה על מעצרה, וביקשו לכבול אותה, ואז תקפה המשיבה את אחד מהם בכך שדחפה אותו וניסתה לנשוך אותו בידו. עוד נטען בכתב האישום כי את המיוחס לה עשתה המשיבה שעה שהיתה בגילופין.

ביום 11.5.06 התייצבה המשיבה בבית המשפט, ולאחר שכתב האישום הוקרא לה, השיבה המשיבה כי היא מודה בעובדות שפורטו בכתב האישום. בית המשפט הרשיע את המשיבה על פי הודאתה, ולנוכח עמדת המערערת בדבר הענישה, מינה לה סנגור. בישיבה שלאחר מכן, שנקבעה ליום 12.7.06, התייצבה המשיבה עם סנגורה, אשר ביקש כי יוזמן תסקיר אודות מרשתו. בית המשפט הורה על הגשת תסקיר ודחה את המשך הדיון ליום 1.3.07. בהמשך נדחה הדיון מעת לעת עד כי ביום 28.12.09 נגזר דינה של המשיבה לתשעה חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, כאשר התנאי הוא שהמשיבה לא תעבור כל עבירת אלימות לרבות איומים או כל עבירה כלפי בעל חיים, או כל עבירה בניגוד לסימן ג' לפרק ט', לחוק העונשין, תשל"ז - 1977. ערעורה של המערערת מופנה כנגד קולת העונש.

2. נטען ע"י המערערת, כי העונש שהוטל על המשיבה  אינו מבטא את חומרת המעשים בגינם נותנת היא את הדין בתיק זה. המשיבה, כטענת המערערת, בעקבות מריבה עם בן זוגה החליטה "לכלות את זעמה בשני כלבים חסרי ישע שהיו באחריותה מזה מספר חודשים", ולאחר שהושבה הכלבה הבוגרת למשיבה "החליטה המשיבה לשוב ולהתאכזר פעם נוספת לכלבה הבוגרת שהיתה באחריותה, והשליכה אותה מחלון דירתה". מעשיה המזוויעים של המשיבה, כטענת המערערת, גרמו לכלבים לחבלות חמורות. בדיון שהתקיים ביום 16.6.10 שמענו כי גור הכלבים נפטר, רגליהם האחוריות של הכלבים רוסקו והם דיממו ברחוב חסרי ישע עד שנמצאו ע"י שכנים טובי לב שהזעיקו את הרשויות. עוד טענה המערערת, כי בית המשפט טעה בכך שלא נתן משקל הולם למעשיה של המשיבה שכפי שהוגדרו על ידו היו מעשים "אלימים, חריגים, אכזריים וברוטאליים...", אשר "מלמדים על מסוכנות גבוהה מצידה של הנאשמת, על רקע תעוזתה, עברה הפלילי בעבירות אלימות והתמכרותה לאלכוהול".  המערערת אף הוסיפה וטענה כי בית המשפט לא נתן משקל הולם לעברה הפלילי של המשיבה, אשר הורשעה בעבר בעבירות אלימות.

בת.פ. 2309/02 עולה מרישומה הפלילי של המשיבה כי הורשעה המשיבה, על פי הודאתה,  בעבירות של תקיפת קטין, תקיפה בנסיבות מחמירות והיזק בזדון, בשל כך שצבטה בחוזקה את לחיה של בתה בת ה- 6 והכתה אותה בפניה, פצעה את אבי בתה והרסה כלי בית שונים. בית המשפט באותו עניין השית על המשיבה חמישה חודשים מאסר על תנאי.

במסגרת תיק פלילי נוסף שנפתח נגד המשיבה - ת.פ. 8141/07 הורשעה המשיבה, על פי הודאתה, במסגרת הסדר טעון, בעבירה של חבלה חמורה, לפי סעיפים 333 ו- 335(א) לחוק העונשין, בשל כך שביום 2.5.07 דקרה עם סכין את חברתה, וזאת לאחר שמצאה את חברתה מקיימת יחסי מין עם בן זוגה של המשיבה, ובעקבות כך התפתחה תגרת ידיים בין המשיבה לחברתה. העבירה האמורה בוצעה ע"י המשיבה ביום 5.9.07, היינו לאחר האירועים נשוא כתב האישום בענייננו. ביום 10.10.07 נדונה המשיבה ל - 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסרים על תנאי ופיצוי למתלוננת. המשיבה סיימה לרצות את עונש המאסר.

עתירתה של המערערת בהודעת הערעור הינה הטלת עונש מאסר ממושך, הארכת המאסרים על תנאי שהושתו עליה והטלת צו פיקוח לאחר שחרורה ממאסר.

בדיון שהתקיים ביום 16.6.10 הוסיפה באת כוח המערערת, מעבר לדברים שנרשמו בהודעת הערעור, כי בענייננו המדובר "בעניין שיש לו משמעות ערכית, מוסרית, מרחיקת לכת. נושא היחס של חברה כלפי בעלי חיים בכלל וכלפי כלבים בפרט, הוא נושא שאנחנו סבורים שמהווה מדד ערכי שלפיו חברה נמדדת...". עוד הוסיפה באת כוח המערערת וטענה "... דווקא בגלל שלחלקים בחברה, לא ברור שאסור להתעלל בבעלי חיים, החשיבות של מסירת מסר ברור והתווית נורמות התנהגות עולה".

באת כוח המערערת הפנתה לפסיקה ממנה ביקשה ללמוד על רמת הענישה ההולמת את ענייננו.

א.      בת.פ. 2420/03 (בית משפט השלום חיפה) הורשע הנאשם בעבירות של יריות באיזור מגורים, היזק לבעלי חיים ובידוי ראיות משירה באקדחו בכלבו של אחר. כעבור חמישה ימים הפקיד אקדחו בחנות נשק וביקש מהמוכר כי ירשום במסמכיו רישום שקרי, לפיו הפקיד האקדח כ-12 ימים קודם לכן, ואכן המוכר עשה כך. הנאשם הציג הרישום הבדוי בפני המשטרה. הנאשם נדון ל- 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 ש"ח. ערעורים שהוגשו לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון נדחו. בית משפט השלום ציין כי לצד הצורך בענישה משמעותית ומרתיעה במי שפגע בבעל חיים, יש אף חומרה במעשי הנאשם שסיכנו אזרחים תמים וכן מצג השווא של הנאשם אשר ערב בני משפחה במעשה. הנאשם באותו עניין כפר והורשע רק לאחר שנשמעו ראיות.

ב.      בת.פ. 8387-05-09 (בית משפט השלום חיפה) הורשע המערער, על פי הודאתו, בעבירות שעניינן עינוי בעל חיים, התאכזרות והתעללות בו משדקר הנאשם בסכין את הכלב המשפחתי, לעיני ביתו בת ה-11, והרגו, כאשר ניסה הכלב להגן על אשתו. מסיבה לא ברורה הנאשם דרש מהכלב לנושכו, ולאחר שננשך דקרו ובעט בו. בית המשפט גזר על הנאשם 13 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

ג.        בע"פ 2627/07, 2668/07 (בית משפט מחוזי חיפה) ערערו הן הנאשם והן המאשימה על גזר הדין. המערער הורשע בבית משפט שלום, בעקבות הודאתו, בעבירות של התעללות בבעלי חיים והיזק לבעלי חיים, משהשליך מחלון דירתו שני גורי חתולים השייכים לשכנתו כשהם בתוך שקית ניילון, אחד הגורים מת והשני נפגע ונעלם. בית משפט השלום גזר על המערער חודש מאסר לריצוי בפועל, 6 חודשים מאסר על תנאי ופיצוי בסך 3,500 ש"ח. בית המשפט המחוזי התחשב בעובדת היות המערער צעיר, כבן 24, ללא רישום פלילי, וגזר עליו 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, במידה וימצא המערער מתאים לכך, ו-7 חודשים מאסר על תנאי.

ד.      בת.פ. 1249/07 (בית משפט שלום חיפה) הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של היזק לבעל חיים ואיסור התעללות לפי חוק צער בעלי חיים, משבעט והיכה עם פנס בראשו של כלב משוטט שהיה ליד חנותו, וכתוצאה מכך נפגע הכלב בראשו ומת כעבור שעתיים. הנאשם נעדר רישום פלילי. בית המשפט גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

3. ב"כ המשיבה, אשר ביקש כי הערעור ידחה, טען כי מרשתו שוחררה לפני שנתיים לאחר ריצוי שני שליש מעונש המאסר שהושת עליה, ומאז "היא חיה את החיים השקטים". עוד טען כי מרשתו מצטערת על שאירע, הודתה מיד במשטרה ובבית המשפט. לטענת הסנגור, לנוכח חלוף הזמן, ארבע שנים מאז האירועים נשוא כתב האישום, העובדה שבמהלך אותה תקופה ריצתה מרשתו עונש מאסר ממנו שוחררה לפני שנתיים, ומאז לא נפתחו תיקים כלשהם לחובתה, מצדיקים, לטענת הסנגור, להסתפק בעונש שהטיל עליה בית משפט השלום. ב"כ המשיבה אף הגיש פסיקה שלטענתו יש בה כדי ללמד על רמת הענישה המתאימה לענייננו.

א.       בת.פ. 1238/04 (בית משפט שלום באר שבע) הורשע הנאשם על פי הודאתו בשתי עבירות על איסור התעללות שעניינן שיסוי בעל חיים אחד בבעל חיים אחר וארגון קרבות בין בעלי חיים, בגין אירוע אחד. כתוצאה מארגון הקרבות נפגע כלבו של הנאשם מעל עינו. הנאשם הינו נכה 100% המתפרנס מקצבת ביטוח לאומי ובעל רישום פלילי. בית המשפט גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 6,000 ש"ח.

ב.       בע"פ 2627/07, 2668/07 (בית משפט מחוזי חיפה) ערערו הן הנאשם והן המאשימה על גזר הדין. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והעמיד את עונש המאסר על 3 חודשים שירוצו בעבודות שירות, ו-7 חודשים מאסר על תנאי, יתר חלקי גזר הדין נותרו בעינם.

ג.         בע"פ 1260/05 (בית משפט מחוזי נצרת) נדון ערעורו של המערער על הרשעתו בעבירות של התעללות בחתול רחוב, על ידי בניית מתקן מלכודת בסופו נופל החתול לשקית נילון אטומה. הנאשם אטם חלקה העליון של השקית. על המערער נגזרו 5 חודשי מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור.

ד.       בת.פ. 2784/08 (בית משפט שלום באר שבע) הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות איומים ואיסור התעללות בבעלי חיים, משהתעלל והתאכזר בגור כלבים, בכך שאחז בו בראשו והשליכו על הכביש מספר פעמים וכן הכה אותו בפניו. בית המשפט גזר על הנאשם שבועיים מאסר לריצוי בפועל, חודשיים מאסר על תנאי והתחייבות כספית. יצויין, כי הנאשם היה כבר עצור בעת שהוטל עליו עונש המאסר תקופה של שבועיים. בית המשפט הורה כי עונש המאסר ימנה מיום המעצר.

ה.       בע"פ 7447/06 (בית משפט מחוזי באר שבע) נדון ערעורה של המערערת על העונש שהוטל עליה בבית משפט השלום באילת, בעקבות הרשעתה בעבירה של איסור התעללות בבעלי חיים משהרעיבה סוסים, עזים כבשים וחמורים שהוחזקו במרכז לאומנויות באילת ולאחר שכלאה כלב בכלוב. שניים מהסוסים מתו כתוצאה מתת תזונה. בית משפט השלום הטיל על המערערת 14 ימי מאסר לריצוי בפועל. במסגרת ערעורה הגיעו הצדדים להסדר לפיו עונש המאסר ירוצה  בעבודות שירות, משחלה לרצות עבודות שירות בתיק אחר.

ו.         בע"פ 1406/05 (בית משפט מחוזי נצרת) נדון ערעורה של המאשימה על אי הרשעתו של המשיב, על אף הודאתו, בעבירות של ירי מנשק חם באזור מגורים והתעללות בבעל חיים, משירה המשיב בכלבה וגרם לפציעתה, לאחר הירי אחז בזנבה וגררה לכיוון פח אשפה, בסמוך לו ירה בה פעם נוספת וגרם למותה. המשיב הרים גופתה של הכלבה והשליכה לפח האשפה. המשיב, סטודנט למשפטים, נפגע בראשו בעת שירותו הצבאי והוכר כבעל 19% נכות, וטען כי הכלבה שוטטה באזור מגוריו ותקפה כלבים אחרים ופרות. בית משפט השלום לא הרשיע את המשיב והטיל עליו צו של"צ בהיקף של 600 שעות ופיצוי. בית המשפט המחוזי הרשיע את המשיב והטיל עליו 5 חודשי מאסר על תנאי, בנוסף ליתר העונשים שהוטלו עליו בבית משפט השלום.