לסר נ' אשחר ואח'

1.זוהי תביעה בלשון הרע שהגיש התובע, מר לירון לסר, כנגד הנתבעים – מר ערן אשחר והחברה שבבעלותו, מרכז ע. אשחר לריפוי טבעי בע"מ (להלן, בהתאמה: הנתבע ו-הנתבעת). זאת, על רקע פרסום מקוון שפרסם הנתבע באתר האינטרנט של הנתבעת, ואשר הופץ על-ידו בדואר אלקטרוני וכן בעמוד הפייסבוק האישי שלו, שכותרתו: "כל האמת על המטפל הטבעי לירון לסר".

רקע הדברים

2.שני הצדדים בהליך דנא – התובע והנתבע – עוסקים בתחום הרפואה הטבעית, ובין היתר בתחום של ליווי ופיקוח על מטופלים המבקשים, מטעמים בריאותיים, לעבור תהליך של צום ממושך, המבוסס על נוזלים בלבד, ואשר נמשך לעתים כמה שבועות (בא-כוח הנתבעים ציין בסיכומיו כי מדובר במטופלים "שצמים מעל 20 יום רצוף, יש אנשים שהגיעו ל-40 ימי צום רק על מים, רק מים"; פרוטוקול, עמ' 55, ש' 17-16). יצוין, כי הנתבע, שהינו יליד 1958, צבר ניסיון רב בתחום זה במהלך עשרות השנים שבהן הוא עוסק בו. כך, בכתב ההגנה ציין הנתבע כי הוא נחשב בתחום הריפוי הטבעי "כמוביל וכמצליח ביותר במדינת ישראל" וכמי ש"צבר ניסיון וידע המקיף תחומי ריפוי טבעי רבים ואף פיתח גישת טיפול ייחודית לה קרא הנתבע 'תזונה כירורגית' אותה מפיץ הנתבע גם במדינות רבות מחוץ לישראל". התובע מצידו, שהינו יליד 1976, החל את צעדיו הראשונים בתחום בשנת 2012 לערך.

3.ביום 17.11.2015 התקשרו הצדדים בהסכם שלפיו יעניק התובע שירותי ייעוץ וליווי למטופלי הנתבעים. ייאמר כבר עתה כי הצדדים חלוקים עמוקות באשר למתכונת עבודתו של התובע עם הנתבעת, והיקף הפעולות שביצע לרבות בשאלה אם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד. כך, לטענת הנתבעים, התובע מעולם לא היה עובד של הנתבעת אלא שימש "קבלן חיצוני שסיפק שירותים נקודתיים ספציפיים ודי שוליים". לטענת הנתבעים, עבודתו של התובע התמצתה בקיום קשר טלפוני עם מטופלי הנתבעת וזאת כחלק מהליווי השוטף של תהליך הצום שעובר כל מטופל. שיחות אלה, כך טענו הנתבעים, התקיימו בהתאם להנחיות המפורשות והברורות שהעביר הנתבע לתובע. בהקשר זה נטען עוד בכתב ההגנה כי הנתבע "היה צריך עזרה בשיחות היומיות עם המטופלים בביתם. לשם כך, שכר את התובע. הא ותו לא" (סעיף 15 לכתב ההגנה), וכי מדובר היה ב"שיחות קצרות של 5 דקות פעמיים בשבוע" (סעיף 27 לכתב ההגנה). מעבר לכך טען הנתבע כי התובע היה נוכח, לעתים, בפגישות הפרונטליות שקיים הנתבע עם מטופליו ו"היה שותף לצפייה ועזרה במדידות [...]" (סעיף 25 לכתב ההגנה). לצד האמור הדגישו הנתבעים כי התפקידים שהוטלו על התובע במהלך ההתקשרות היו תפקידים טכניים גרידא "שכל מזכירה רפואית חייבת לדעת לעשות, אבל אין להם שום קשר לטיפול לייעוץ בריאות" (סעיף 28 לכתב ההגנה).

התובע מנגד טוען כי הוא התקבל לעבודה אצל הנתבעת על סמך השכלתו והניסיון שהספיק לצבור במשך כמה שנים בתחום הרפואה הטבעית. במהלך עבודתו, כך נטען, הוא עבר עם המטופלים על השאלון שמילאו, לפני שנפגשו עם הנתבע בתחילת תהליך הצום; סייע לנתבע לנהל את הפגישות הראשונות עם המטופלים והעביר לחלקם הדרכה מפורטת על התזונה שהותאמה להם; ניהל בהמשך את הפגישות הראשונות עם המטופלים בכוחות עצמו כשהנתבע אינו נוכח בפגישה; היה בקשר טלפוני רציף עם המטופלים כחלק מתהליך הצום; ואף מילא את מקומו של הנתבע בזמנים שבהם שהה בחופשה או היה בצום בעצמו. כמו כן טוען התובע כי במהלך תקופת עבודתו קיבל הכשרה מהנתבע בכל הנוגע לאופן הפיקוח והליווי של תהליכי הצום, כפי שאף הובהר בהסכם ההתקשרות עצמו.

4. ביום 4.11.2017, כעבור שנתיים מתחילת ההתקשרות, הודיע התובע לנתבע כי הוא מבקש לסיים את עבודתו עם הנתבעת. מספר ימים לאחר מכן, ביום 7.11.2017, פרסם התובע בדף הפייסבוק האישי שלו פוסט שבו ציין, בין היתר, כי עד לאחרונה עבד אצל הנתבעת, וכי עתה – עם מעברה של הנתבעת לקפריסין – התפנה לו די זמן להרחיב את הפעילות בקליניקה הפרטית שלו.

להבנת רקע הדברים יובא לנוחות הקוראים חלקו הראשון של הפוסט, שבו כתב התובע כדלקמן [ההדגשות הוספו – ר' ג']:

"בארבע השנים האחרונות אני מטפל באנשים בעזרת תזונה ואורח חיים בריא. בשנתיים האחרונות, בנוסף לעבודה בקליניקה הפרטית שלי, עבדתי גם ב'מרכז אשחר לריפוי טבעי'.

עד היום ליוויתי מעל 500 איש במסע לשיפור הבריאות, ירידה במשקל והחלמה ממחלות וסמפטומים.

צברתי ניסיון קליני עשיר של טיפול במגוון מחלות ובעיות, החל מ'מחלות השפע' – סוכרת, לחץ דם, כולסטרול גבוה, צרבות, עצירות ומעי רגיז.