החלטה בהעברת התיק למסלול ניכור הורי בפני שופט מוקד

הבקשה שלפניי היא בקשה שהגישה המבקשת, במסגרת נוהל נשיאת בית המשפט העליון מס' 2-20 הדן בטיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדיהם.

נוהל הנשיאה 2-20

וכך נקבע בחלק הכללי של הנוהל:

"זכות הילד לקשר עם שני הוריו היא זכות יסוד המעוגנת באמנה לזכויות הילד

אשר מתיישבת עם עיקרון העל של טובת הילד. הזכות הוכרה זה מכבר בפסיקת בתי המשפט כמקימה הגנה וסעד משפטי. מנגד ובמקרים של חשש לפגיעה בילד על ידי מי מההורים או אלימות ביניהם שהוא עד לה ומכוח אותו עיקרון, זכות הילד היא גם למוגנות בקשר. בכל מקרה של פגיעה בקשר בין הורים לילדיהם ובשל החשש להתפתחותו הרגשית התקינה של הילד, לממד הזמן חשיבות והשפעה מכרעת על התמודדות והתערבות יעילים בבעיות בקשר שבין הורים לילדיהם הקטינים."

בהמשך נקבע בנוהל כי לאור המפורט לעיל הליכים בסוגיות אלה מחייבים מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר מצד בתי המשפט לענייני משפחה.

לפיכך נקבעו שלושה מקרים שבהם בית המשפט יקבע מועד לדיון בתוך 14 יום ממועד הגשת הבקשה:

• הוגשה בקשה לסעד דחוף להבטחת קשר במסגרת חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016.

• הוגשה בקשה לסעד זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד – בקשה שהוגשה במסגרת תובענה עיקרית בעניין של סכסוך משפחתי, "אשר עולה ממנה כי קיים חשש לפגיעה במוגנות הילד או לפגיעה בקשר בין הורה לילדו, ...."

• במקרים שבהם מוגשת או בקשת סעד זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד במסגרת הליך יישוב סכסוך, כאשר המתנה לפגישת מהו"ת או המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, או לחלופין במסגרת תובענה עיקרית לאחר שהסתיימה תקופת עיכוב ההליכים.