פס"ד שעניינו ערעור על הרחבת זמני שהות לאדם ללא מעמד הורי

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 16.3.22 (כב' השופטת קרן גיל בתלה"מ 23073-01-22) שקיבל את בקשת המשיבה להרחבת זמני השהות של המשיבה עם בנותיה הקטינות של המבקשת.

• רקע עובדתי

1. המבקשת והמשיבה הן בנות זוג לשעבר, אשר ניהלו מערכת יחסים תחת קורת גג אחת במשך 11 שנים.

2. המבקשת היא האם הביולוגית של שלוש קטינות שנולדו בתקופה שבה בנות הזוג ניהלו קשר זוגי. המבקשת, המשיבה והקטינות נשאו כולן עד לאחרונה את שם המשפחה "א' ב'" שהוא איחוד של שמות המשפחה המקוריים של המבקשת והמשיבה.

3. הקטינות נולדו באמצעות תורמת זרע ולטענת המשיבה, שתיהן תכננו את הבאת הקטינות לעולם, גידלו יחדיו את הקטינות ותפקדו כאימהות לכל דבר ועניין.

4. לאחר שנולדה הבת השלישית בשנת 2019, פנו הצדדים לעו"ד על מנת להגיש בקשה לקבלת צו הורות פסיקתי למשיבה על הקטינות, כך שגם המשיבה תוכר באופן משפטי כאם הקטינות. ברם, המבקשת חזרה בה מהגשת בקשה זו ולמשיבה לא ניתן צו הורות פסיקתי.

5. עד ליום 18.8.21 גרו הצדדים יחד עם הקטינות בדירה שכורה וממועד הפירוד הן מתגוררות בנפרד, כאשר הקטינות מתגוררות עם המבקשת.

6. לאחר הפרדת המגורים, פגשה המשיבה את הקטינות פעמיים בלבד, לשעות בודדות. ברם, לאחר שהמשיבה הגישה לביהמ"ש קמא ביום 23.8.21 בקשה לסעד דחוף לקביעת זמני שהות שוויוניים בינה לבין הקטינות, המבקשת לא אפשרה יותר למשיבה לפגוש בקטינות. בתגובה שהגישה המבקשת לבקשה לקביעת זמני שהות עם הקטינות, היא התנגדה לכל קשר של המשיבה עם הקטינות.
7. ביום 17.10.21 ניתנת החלטת ביהמ"ש קמא שנעתר חלקית לבקשת המשיבה למתן סעד זמני דחוף וקבע שהקטינות תשהנה אצל המשיבה שלוש פעמים בשבוע מסיום הלימודים ועד השעה 19:30 ללא לינה וניתן צו לעריכת תסקיר בהול לצורך מתן המלצות להסדרי שהות.

8. המבקשת לא השלימה עם ההחלטה והגישה בקשת רשות ערעור. הבקשה נדחתה על ידי בפסק דין ברמ"ש 8800-11-21 מיום 24.12.21 (להלן: הרמ"ש הקודם). בין היתר קבעתי ברמ"ש הקודם כי: