לאחר הפרידה אסרה האם הביולוגית על זוגתה לשעבר להיפגש עם בנותיה. בית המשפט העניק לבת הזוג זמני שהות כסעד זמני ובהמשך אף הרחיב אותם על אף שאין לה מעמד כלפי הבנות
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור של אם על החלטת בית המשפט למשפחה על הרחבת זמני השהות של בנותיה עם בת הזוג שלה לשעבר. במהלך חייהן המשותפים של בנות הזוג נולדו למערערת שלוש בנות והן גידלו אותן יחד, אך לאחר הפרידה האם הביולוגית לא אפשרה לבת הזוג לפגוש אותן. בקשה לסעד זמני שהגישה בת הזוג התקבלה ונקבעו לה הסדרי שהות עם הבנות, שבהמשך אף הורחבו. שופט המחוזי נפתלי שילה אישר את הרחבת זמני השהות וציין כי אף על פי שאין לבת הזוג מעמד כלפי הבנות, מדובר בטובתן לפי המלצת אנשי המקצוע.
בנות הזוג לשעבר ניהלו מערכת יחסים במשך 11 שנים, במהלכן חיו תחת קורת גג אחת ונולדו לאחת מהן שלוש בנות – תאומות בנות חמש וחצי, ובת 3.
השתיים גידלו את הבנות יחדיו ותיפקדו כאימהות לכל דבר ועניין. ב-2019 הן אף פנו יחד בבקשה לקבל צו הורות פסיקתי שלפיו בת הזוג הלא-ביולוגית תוכר כאם הקטינות, אך בסופו של דבר מעמדה המשפטי לא הוסדר עקב חילוקי דעות בין בנות הזוג.
באוגוסט 2021 הן נפרדו והאם הביולוגית לא אפשרה עוד לבת הזוג לשעבר לפגוש את הבנות.
בעקבות זאת, בת הזוג הגישה בקשה לסעד זמני של הסדרי שהות. בקשתה התקבלה ונקבע שהבנות ישהו אצלה פעמיים בשבוע ללא לינה. לאחר שערעור האם הביולוגית על החלטה זו נדחה, בת הזוג הגישה תביעה להרחבת זמני השהות, משמורת משותפת וצו הורות.
בתסקיר של עובדת סוציאלית נכתב כי לבת הזוג חלק משמעותי וחיוני בחיי הבנות, הנתק ממנה יצר אצלן בלבול וקונפליקט. בית המשפט למשפחה אימץ את המלצת התסקיר להרחיב את זמני השהות וקבע שהבנות ילונו אצל בת הזוג פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני.
על כך הגישה האם הביולוגית בקשת רשות ערעור. היא טענה כי ההחלטה על הרחבת הסדרי השהות פוגעת באוטונומיה ההורית שלה ומתעלמת מהנזק שייגרם לבנות אם בסופו של יום לא יינתן לבת הזוג צו הורות או שתביעתה למשמורת משותפת תידחה.
מנגד, בת הזוג (המשיבה בערעור) הפנתה לתסקיר שקבע כי הבנות זקוקות לקשר משמעותי עימה. לטענתה, אף שטרם ניתן צו הורות, בפועל היא משמשת לבנות כאם פסיכולוגית ואפוטרופוסית ולכן הכרחי לקבוע לה זמני שהות משמעותיים.
הורה בפועל
השופט שילה דחה את בקשת הערעור. הוא ציין שהמערערת צודקת אומנם בטענתה שבדרך כלל, במקרים בהם טרם הוסדר המעמד ההורי של בן הזוג של ההורה הביולוגי, הסדרי השהות שניתנים אינם רחבים ומטרתם בעיקר למנוע נתק.
עם זאת, קבע, במקרה זה טובת הקטינות כפי שעולה מהתסקיר היא להרחיב את הקשר, במיוחד לאור העובדה שהמשיבה שימשה כהורה שלהן בפועל מיום לידתן.
עוד הוסיף השופט כי למרות שלמשיבה אין עדיין מעמד משפטי כהורה, אין מניעה להעניק לה הסדרי שהות מורחבים –שלמעשה משמרים את המצב שהיה קיים עד לפרידת בנות הזוג – כסעד זמני.
הוא ציין שאומנם ההחלטה פוגעת באוטונומיה של האם הביולוגית, אולם הפגיעה בקטינות תהיה קשה יותר אם הסדרי השהות לא יורחבו.
המערערת חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
- ב"כ המבקשת: עו"ד שלום כהן
- ב"כ המשיב: עו"ד עירא הדר
עו"ד יעל ורד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין