ג' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז באר שבע והדרום ואח'

בעניינו של החייב ניתן צו לפתיחת הליכים ביום 7.4.2020.

החייב יליד 1968, בגיל 53 שנים, גרוש ואב ל-4 קטינים (תאומות בגיל 10.5 שנים, ילד בגיל 14 שנים וילדה בגיל 16 שנים). בעניינו של החייב הוגשו 4 תביעות חוב בסך כולל של 300,083 ₪, מתוכן סך של 263,137 ₪ בדין קדימה וסך של 36,946 ₪ חובות כלליים.

הנאמן אישר תביעות חוב בסכום כולל של 285,311 ₪, מתוכו סך של 263,137 ₪ בדין קדימה בגין חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי, וסך של 22,174 ₪ חובות בדין כללי.

הנאמן טען שהחייב הגיש דו"חות תקופתיים באופן חלקי בלבד, אינו עובד ואינו ממצה את כושר השתכרותו, ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה. הנאמן ציין שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בחייב כנכה בשיעור של 40% אך לא הוצגו אסמכתאות לגבי העדר כושר השתכרות ולטעמו אין מניעה משילובו של החייב בשוק התעסוקה.

הנאמן התייחס לעברו של החייב וציין שעלה בידו להשתקם בשנים האחרונות.

הנאמן המליץ, בדו"ח מעודכן שהוגש ביום 19.12.2021, להורות על ביטול ההליך בשים לב לאי מיצוי כושר ההשתכרות של החייב והעדר תועלת לנושים, והמליץ, לחילופין, שהחייב יציע מתווה סביר לפירעון חלק מהחובות.

על החייב נפסקו דמי מזונות בסך של 4,000 ₪ לחודש, על ידי בית הדין הרבני האזורי בירושלים, עבור ארבעה קטינים.

בהחלטתי מיום 22.8.2021, בעניין קציבת המזונות, קבעתי כי "מעיון בבקשת הנאמן עולה שעל היחיד נפסקו דמי מזונות בסך של 4,000 ש"ח עבור ארבעת הקטינים. הכנסתו ... מהבטחת הכנסה בלבד. לטעמו של הנאמן יש לקצוב את דמי המזונות על סך של 2,800 ₪. מהטעמים שפורטו בבקשת הנאמן ומטעמים הנוגעים לאיזון הראוי בין האינטרסים של הזכאי למזונות לבין אלה של הנושים, מצאתי לנכון לקצוב את דמי המזונות על סך של 3,000 ש"ח וזאת באופן זמני עד לקבלת הנתונים מהצדדים, כאמור לעיל. תשלום דמי המזונות הקצובים יבוצע ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואילך (בתקופת הליך חדלות הפירעון), בכפוף לכך שלא תחול חובת השבה על הזכאים למזונות ככל ששולמו כספים ביתר בתקופה שממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועד למתן ההחלטה. התשלומים יבוצעו במועד שנקבע בפסק הדין, וככל שלא נקבע עד לעשירי לחודש".

בדיון שנערך לפניי ביום 23.12.2021 התחוור כי החייב אינו נושא בתשלום דמי המזונות שנפסק בעניינו, ויש בכך כדי להסביר את החוב הניכר (בדין קדימה) למוסד לביטוח לאמי, ובכלל זה לא שילם כלל את דמי המזונות הקצובים שנפסקו בגדרו של הליך זה.

החייב טען בדיון לגבי הנסיבות הנוגעות לעברו, למצבו הרפואי, להליך השיקום שעבר, ולקשיים שהוא חווה בהליך השיקום, אך עם כל ההתחשבות בנסיבות חייו של החייב לא הוצגה לפניי אסמכתא של ממש לפיה נבצר ממנו מלהשתלב בשוק התעסוקה, להשיא את הכנסתו ולעמוד בתשלומי דמי המזונות.

החייב טען שהילדים מתגוררים עם אמם, לא חסר להם דבר, וגרושתו מקבלת תשלומי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, אך סבורני שאין בכוחן של טענות אלה לסייע לו בגדרו של הליך זה.

החייב אינו יכול להתנער מחובתו לשאת בתשלום דמי המזונות, בהתאם לפסק הדין וכפועל יוצא מחובתו המוסרית לזון ולכלכל את הקטינים, בשל העובדה שגרושתו נושאת בנטל הכבד הכרוך בגידולם על העלויות הניכרות הכרוכות בכך.

מעבר לכך, כל עוד החייב מצוי בהליך של חדלות פירעון המוסד לביטוח לאומי אינו יכול להעביר תשלומי מזונות לזכאים מכיוון שהחייב אינו יכול ליצור חובות חדשים כל עוד הוא שרוי בהליך. להשלמת התמונה אציין שככל שהועברו לגרושה תשלומי מזונות על ידי המוסד לביטוח לאומי בעת שהחייב היה בהליך של חדלות פירעון לא מן הנמנע שהזכאים, באמצעות הגרושה, יתבקשו להשיב למוסד לביטוח לאומי את התשלומים שהועברו אליהם בתקופה האמורה. מעבר לכך, בשים לב לפסק הדין שניתן בעניין דמי המזונות יש להחזיק את החייב כמי שיש ביכולתו לעמוד בתשלומם, ומכל מקום לא הועלתה טענה בדבר נקיטת הליך משפטי אצל הערכאה השיפוטית המוסמכת לצורך שינוי דמי המזונות.

בהלכה הפסוקה נקבע זה מכבר לגבי מעמדם המיוחד של דמי המזונות, הפרת חובת תום הלב הכרוכה באי תשלומם והנפקות המשפטית שיש לייחס לכך לגבי הליכי חדלות פירעון.

"עניינו של הנושה, הזכאי לקבלתם של כספי חוב-מזונות מן החייב, איננו שקול בהכרח לעניינם של "נושים פיננסיים", או אחרים של החייב. המדובר במי שהוא "קורבן הכשל המוסרי", שדבק בהתנהלותו של החייב, התנהלות שיש בה משום הפרה של: הדין האישי, צו המחוקק והצו השיפוטי. לא בכדי נהנה הזכאי למזונות (עבר) מן החייב לעדיפות (דין קדימה) בחלוקת דיבידנד מקופת פשיטת הרגל. הדין והצדק מחייבים, איפוא, התחשבות מיוחדת בנושה, אשר מחזיק בחוב אישי, בעל מאפיינים חברתיים-סוציאליים, כלפי החייב, וזאת גם אם משמעות הדבר היא סטייה מסוימת מעיקרון השוויון בין הנושים, שהוא אחד העקרונות המרכזיים העומדים בבסיס הליכי פשיטת הרגל".

ע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ, פסקה 35, 12.10.2015.

"... חוב המזונות נובע מן הקרבה המשפחתית שבין החייב לבין הנושים, שהם ילדיו, מאחריותו האישית ומחובתו (ואף מזכותו) לדאוג לצרכיהם ולשאת בתשלומים הדרושים לקיומם היום-יומי. הימנעותו של החייב מתשלום מזונות כרוכה, אפוא, בכשל מוסרי כבד".

ע"א 8096/17 עידית סקוק נ' סבטלנה איסחקוב, פסקה 20 לפסק דינה של השופטת וילנר, 3.2.2019.

"תשלומי מזונות נפסקים בדרך כלל בהתחשב ביכולתו הכלכלית של החייב, ובצרכים המיוחדים של בני משפחתו ... . חבות מזונות שנועדה לספק את צרכי הילדים, ולעיתים גם של האישה, מטילה על אדם אחריות מיוחדת לא רק במישור הכלכלי אלא גם במישור ההומניטארי. הפרה רצופה לאורך שנים רבות של חוב מזונות נוגעת גם נוגעת להיבט תום הלב של החייב ... . לא במקרה ניתן לחוב מזונות מעמד של דין קדימה בפשיטת רגל (סעיף 72(3)(ד) לפקודת פשיטת הרגל) ובהוצאה לפועל (סעיף 74א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967). המחוקק ראה לתת עדיפות לחוב מזונות כ"רכיב קיומי, העומד בדרגת חיוב וגבייה גבוהה מזו של חוב אחר" (ע"א 631/07 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה יב (21.5.2009)). אכן, כאשר הביטוח הלאומי נכנס לנעלי החייב, ומשלם את חוב המזונות במקומו, מוקהה החשש כי הצרכים הבסיסיים של המשפחה לא יסופקו ... . אולם אין בכך כדי לגרוע מן הפגם החמור הנלווה למעשי החייב באי תשלומו של חוב זה המוטל עליו כאחראי עיקרי ואשר ערכאה שיפוטית מצאה כי הוא מסוגל לעמוד בו".

ע"א 7994/08 דוד גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 30, 1.2.2011.

"כלל הוא בהליכי פשיטת רגל, כי בכל אחד משלבי ההליך על החייב להתנהל בתום לב. בפרט כאשר הוא זה אשר יזם את ההליך ... . תום הלב הנדרש מתפרשׂ גם על שלב יצירת החובות וגם על שלב הליכי הכינוס ופשיטת הרגל. במסגרת שלב הליכי הכינוס, נבחן שיתוף הפעולה של החייב עם בעל התפקיד שמונה על ידי בית המשפט ועם החלטות בית המשפט. בין היתר, נבדק אם החייב חשף את כלל המידע הנדרש להערכת כלל הכנסותיו והוצאותיו וכושר השתכרותו הפוטנציאלי ... . כחלק מחובת תום הלב הנדרשת בשלב זה, החייב נדרש גם לעמוד במגבלות שהוטלו עליו, ולשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך ... . מגבלות אלו נועדו, בין היתר, למנוע מן החייב ליצור חובות חדשים בעיצומו של הליך פשיטת הרגל ... . חובות אשר עשויים לבטא כשלעצמם חוסר תום לב מצד חייב ... .

...

ברם, המערער הפר באופן בוטה את החובה להתנהל בתום לב, באי-תשלום מזונות ילדיו שהוקצבו במהלך הליך פשיטת הרגל. קשה מאוד להלום מצב שבו המערער לא שילם ולוּ שקל אחד במשך למעלה משנה לילדיו. לכך גם מצטרפת אי-עמידה בחובותיו להגיש דוחות בצירוף אסמכתאות כנדרש, כפי שקבע בית המשפט המחוזי. מכאן המסקנה המתבקשת היא כי החלטת בית המשפט על ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו של המערער אינה מגלה כל עילה להתערבותנו".

ע"א 3414/19 מיכאלי שבתאי יגיל נ' עו"ד הראל אורן - המנהל המיוחד, פסקה 9, 23.2.2020.

בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי-"מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה".

בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי- "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון".

לעניין זה נקבע כי "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה ..." (ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד, פסקה 13, 2.10.2019).

בענייננו, החייב לא נשא כלל בתשלומי המזונות הקצובים ואף לא בחלק מהם ולא פעל למיצוי כושר השתכרותו והשאת הכנסתו. הדעת נותנת שאי תשלום דמי המזונות גרע מסיפוק צרכיהם של הקטינים, ובנסיבות אלה התנהגותו עולה לכדי חוסר תום לב, סבורני שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק, אין הצדקה להמשיך בהליך של חדלות פירעון, ואני מורה על ביטולו.

צו עיכוב היציאה מן הארץ וההגבלות שהוטלו בעניינו של החייב יבוטלו בתוך 60 יום ממועד מתן החלטה זו, על מנת לאפשר לנושים לפעול בעניינים אלה בהליכי הוצאה לפועל פרטניים.

הכספים שנצברו בקופת הנשייה ישמשו לתשלום שכר טרחתו של הנאמן וכיסוי הוצאות ההליך לפי הכללים הנוהגים אצל הממונה בעניין זה ועל פי הדין.

זכות ערעור כדין.

המזכירות תודיע לכל הצדדים בהליך ותסגור את התיק ברישומיה.

ניתן היום, כ"ו טבת תשפ"ב, 30 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.