החלטה בבקשה להתיר נסיעת קטינים לחול

13. בפני בקשת המבקשת כי אתיר את יציאתם מן הארץ של הקטינים, ___ ילידת פברואר 2013 ו___ יליד יוני 2015 ילדיהם הקטינים של הצדדים וזאת לצורך ביקור במהלך חופשת הקיץ אצל המבקשת המתגוררת כיום עם בן זוגה ב__________.

14. עניינם של הצדדים ושל ילדיהם הקטינים מוכר לי היטב הן מהליכים קודמים אשר התנהלו בפני והן מתביעה זו המונחת בפני – תביעה להגירת הקטינים עם המבקשת, אזרחית ____, למקום מושבה הנוכחי - _____.

15. הן בהליכים קודמים והן בהליך שבפני מונתה לקטינים אפוטרופא לדין וכמו כן הונחו בפני הן בהליכים הקודמים והן בהליך שלפני חוות דעת מקצועיות ותסקירים, לרבות חוות דעתה של המומחית הפסיכולוגית אשר מונתה על ידי כמומחית מטעם בית המשפט בהליך זה ליתן את חוות דעתה לעניין בקשת האם להגירת הקטינים.

16. כמו כן הונח בפני תסקיר בינ"ל מאת גורמי הטיפול ב_____.

רקע והשתלשלות ההליכים

17. לעניין עובדות המקרה והרקע יפורט בקצירת האומר כי הצדדים נפרדו לפני למעלה משנתיים ובמסגרת הליכים קודמים אשר התנהלו בפני נקבעו זמני שהות של הקטינים עם ההורים, כאשר הקטינים שהו את עיקר זמנם עם האם, המבקשת בהליך שבפני. כמו כן התנהלו בין הצדדים הליכים שונים ביניהם צווי הגנה, הליכים רכושיים, תביעה בעניין קטינים ותביעת מזונות.

18. ביום 22.1.20 הודיעה המבקשת במכתב לבית המשפט כי בנסיבות ההליכים בין הצדדים ומסיבותיה, בחרה לעזוב את הארץ באופן חד צדדי וללא הודעה מראש למשיב ו/או לקטינים והותירה את הקטינים בחזקת אביהם, המשיב. בשלב מאוחר יותר נסגרו כלל ההליכים בין הצדדים.

19. משהשתקעה המבקשת ב_______ עם בן זוגה הנוכחי הוגשה התביעה שבפני לאשר את הגירת הקטינים על מנת שישהו עם אימם. כאמור, במסגרת תביעה זו מונתה על ידי המומחית אשר הגישה חוות דעתה ביום 4.4.21 לפיה אין להתיר את הגירת הקטינים ל_________ ויש לקבוע את האב כמשמורן בלעדי של הקטינים, כמו כן האם רשאית להגיע לבקר את הקטינים בכל עת בתיאום מראש והילדים יוכלו לצאת לבקר את אימם ב_____ או ב____, לצורך ביקור משפחתה שם 3 פעמים בשנה: 6 שבועות בקיץ ועוד פעמיים בחופשת החורף וחופשת פסח, זאת בכפוף למגבלות הקורונה ולערבויות בהתאם להחלטה שיפוטית. כמו כן ניתנו המלצות טיפוליות.

20. לעניין זה ייאמר כי המשיב ביקש לאמץ את המלצות חוות הדעת ואילו בכוונת המבקשת להגיש למומחית שאלות הבהרה אשר טרם הוגשו.

21. ביום 10.5.21 הוגש תסקיר מקיף מאת עו"ס לסדרי דין אשר גם בהתאם לו טובת הקטינים להישאר בישראל במשמורת האב כאשר ייקבעו זמני שהות עם האם והאם תגיע לביקורים. עוד פורט בתסקיר כי לנוכח התרשמותם החיובית של גורמי הרווחה ב_____ נראה כי הקטינים יכולים לנסוע ולבקר את האם ולשהות עמה ב_______.

22. ביום 22.3.21, עוד טרם הגשת חוות המומחית ותסקיר העו"ס בישראל, הוגש (בהתאם להחלטתי על הגשת תסקיר בינ"ל) תסקיר מפורט מאת שירותי הרווחה ב_____, התומך בבקשת האם לאפשר את הגירת הקטינים אליה ל_____. תסקיר זה הונח בפני המומחית ועו"ס לסדרי דין בישראל טרם הגשת חווה"ד ותסקיר העו"ס לסדרי דין.

23. במהלך התקופה מאז עזבה האם את ישראל שוהים הקטינים עם האב באופן בלעדי. האב והקטינים מתגוררים עם הורי האב התומכים בו ומסייעים לו בטיפול בקטינים.

24. מתסקירים ועמדות אפוטרופא לדין עולה כי האב עושה כמיטב יכולתו לספק לקטינים את כל צרכיהם ומשתף פעולה באופן מלא עם גורמי הטיפול והנחיותיהם, האב מקבל הדרכה באופן שוטף. עוד עולה כי חרף המשבר המשפחתי הקשה, מצבם של הקטינים כיום טוב, הם מפותחים ומטופלים היטב ואינם חסרים דבר ומחובקים על ידי האב והוריו.

25. במהלך התקופה מאז עזיבת האם ניתנו החלטות מפורטות באשר לאופן שמירת הקשר בין האם לקטינים, אם כי לטענת האם חלות באופן תדיר הפרעות בקשר בינה לבין הקטינים וזאת עקב התנהלותם של האב והוריו. כמו כן, במהלך התקופה הגיעה האם פעמיים לביקורים ממושכים יחסית בישראל ובמהלך תקופה זו אפשר האב לקטינים לשהות עם האם באופן מלא במשך מרבית תקופת הביקור.

26. כבר לפני מספר חודשים בקשה האם כי הקטינים יגיעו לשהות עמה לביקור, ואולם, באותה עת, ובנסיבות העניין לרבות לוחות הזמנים, לא מצאתי להתיר את יציאת הקטינים מחוץ לגבולות המדינה (ראו החלטתי לעניין זה מיום 21.1.21).

ומכאן לבקשה שבפני

27. האם בבקשתה מיום 10.5.21 ותגובותיה בהמשך, מבקשת כי הקטינים ישהו עמה ב______ החל מיום 4.7.21 ועד ליום 15.8.21 דהיינו כחמישה וחצי שבועות המהווים את מרבית חופשת הקיץ של הקטינים, ומציעה להעמיד ערובה בסך של 50,000 ₪ כאשר כבטוחה למימושה ישמשו כספים השייכים לה ומצויים בחשבון המשותף. עוד מסכימה היא לחתום על התחייבות להשבת הקטינים בהתאם להוראות אמנת האג כמקובל. לטענתה אין ביכולתה להעמיד ערבויות חריגות וקביעת ערבויות כאלו יהיה בה משום מניעת הנסיעה ופגיעה חמורה ביותר בזכות הקטינים לקשר תקין עם אמם לרבות בילוי חופשה במקום מגוריה ופגישה עם סבתם וקרובי משפחה נוספים השוהים בחו"ל.

28. בהוראת בית המשפט צירפה האם תכנית לחופשת הקטינים אצלה לפיה ישהו הקטינים חלק מהזמן במקום מגוריה ב____ (10 ימים), חלק בחופשה ב_____ עם הסבתא (15 ימים), ואילו חלק מהזמן ייסעו לבקר בני משפחה ב_____ בשני מקומות שונים, 7 ימים בכל אחד מהמקומות עם בני משפחה שונים בכל מקום.

29. האם תגיע לאסוף את הקטינים מהארץ ותשיבם. ככל שיידרש בידוד בארץ עם שובם של הקטינים, תבצע האם את הבידוד בארץ עם הקטינים.

30. האב טוען בתגובתו מיום 18.5.21 כי בניגוד למפורט בבקשת האם מעולם לא ניסתה להגיע עמו להסכמה. לטענתו הוא מעודד את הקשר בין הקטינים לאם ותמך בכל ביקוריה בארץ ואף אפשר לקטינים לשהות עמה באופן בלעדי במהלך הביקורים.

31. עם זאת, לטענתו הקטינים אינם מחוסנים וקיים חשש מקורונה וכמו כן, ככל שיוחלט על נסיעתם יש להסדיר ביטוח רפואי מתאים. חרף חששותיו, הסכים האב לנסיעה למשך ארבעה שבועות בכפוף לערובה בסך של 5 מיליון ₪ אשר תופקד מכספים "פרטיים" של האם ולא מכספים המצויים בחשבון המשותף, אשר יש מחלוקת ביחס לכספים המצויים בו. לטענתו סכום ערובה זה אינו מופרך ויש בידי המשיבה להעמידו כבטוחה וכך עולה אף מהתסקיר הבינ"ל.

32. לטענת האב קיים חשש שהאם לא תשיב את הקטינים ותחטוף אותם, דבר שאיימה בעבר לעשות מספר פעמים. חטיפת הקטינים תגרום למשיב נזק חמור מעצם ניתוקו מהקטינים כמו כן, יהיה עליו לממן הליכים משפטיים יקרים בחו"ל על מנת להשיב את הקטינים.

33. בהמשך, כעולה מעמדת האפוט' לדין מיום 27.5.21 עולה לכאורה כי האב משך את הסכמתו ועתה מתנגד הוא לנסיעת הקטינים אל האם.

34. האפוטרופא לדין, לאחר שהתייעצה עם המומחית ועם עו"ס לסדרי דין וידועה לה עמדת הקטינים אשר רוצים לנסוע ולבקר את האם בחו"ל, ותוך התייחסות להמלצת המומחית בחווה"ד על ביקורים הדרגתיים בחו"ל, המליצה כי תאושר יציאת הקטינים מהארץ לביקור האם בחו"ל למשך 10 ימים בלבד שכן לעמדתה חופשה ארוכה יותר אשר תנתק את הקטינים לפרק זמן ממושך מביתם ומסביבת מגוריהם הטבעית עלולה להכביד עליהם. האפוט' לדין השאירה את עניין הערבויות לשקול דעתו של בית המשפט.

המתווה הנורמטיבי לעניין החלטה בבקשה למתן היתר ליציאת קטינים מן הארץ:

35. בתמ"ש (נצ') 13612-06-14 בפסק דינו מיום 13.7.14 (פורסם בנבו) ניתח כב' סגן הנשיא הש' אסף זגורי את המתווה הנורמטיבי ואת מכלול השיקולים אליהם יש להידרש בבואו של בית המשפט להכריע לעניין עצם יציאתו של קטין מהארץ לבקשת אחד ההורים, כמו גם את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לקבוע בטוחות לחזרתו של קטין לתחומי מדינת ישראל, ככל שתותר יציאת הקטין.

36. משמצאתי את ניתוחו של כב' הש' זגורי מקיף ורלבנטי לרבות התייחסותו לאסמכתאות שונות ובין השאר פסיקת בתי המשפט המחוזיים ובית המשפט העליון, מצאתי, חרף אריכות הדברים, להביא דבריו כלשונם, שכן יפים הדברים גם לענייננו.

וכך מתוך פסק דינו המפורט והמלומד של כב' הש' זגורי:

"מתווה נורמטיבי לדיון בעיכוב יציאה מן הארץ של קטינים:

13. הסמכות להוציא צו עיכוב יציאת קטין מן הארץ, לבקשת מי מהוריו, אינה נשאבת מתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, אלא מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1961 (להלן : "החוק"). כאשר ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ ומי מההורים מעוניין לעתור לביטול זמני או קבוע של הצו, הדבר ייעשה בפיקוח בית המשפט לענייני משפחה מכוח סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה – 1995.

14. סעיף 15 לחוק קובע:

"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין , לרבות חינוכו לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו וכן שמירה על נכסיו , ניהולם ופיתוחם וכן שמורה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מגוריו , והסמכות לייצגו"

15. כאשר הורי קטין נפרדים אין מנוס מחלוקת החובות והזכויות ההוריות ביניהם באופן שהורה אחד יהיה המשמורן או שתהיה משמורת משותפת ותיקבע חלוקת זמני שהייה וקשר של שני ההורים עם הקטין בשים לב להסדרים שנקבעים בפירוד.

16. הלכה פסוקה היא כי טובתו של קטין לקיים קשר עם שני הוריו ולהנות מאהבתם ותשומת ליבם של שניהם. בהקשר לכך ראו: בג"צ 330/72 גולדשטיין נ' גולדשטיין, פ"ד כ (2) 634 הקובע כי הורה משמורן המסכל זכות ביקור של ההורה הלא משמורן הינו כחוטף ומפר צו משמורת, מאחר וזכות הביקור הינה אף היא בגדר "צו משמורת" זוטא, ביהמ"ש יתן סעד נאות להורה הלא משמורן ש"זכות הביקור" נשללה ממנו.

17. סעיף 15 לחוק מדגיש את מעמדם של ההורים כלפי ילדם ואת זכותם לממש את הורותם. זכותו של הורה אחד לממש את היותו "משמורן" וזכותו של ההורה האחר לממש את חלקו בגידול הילד בביקורים וקיום קשר הדוק עם ילדו. בחוק ובפסיקה לא נעשתה הבחנה או דרוג בין הזכויות השונות, וטובת הקטין היא, כי ייהנה הן מההורה המשמורן והן מההורה עמו מתקיים קשר של ביקור בלבד.

18. גם חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991 קובע מעמד זהה להורה בעל זכות משמורת ולהורה בעל זכות ביקור והדבר בא לידי ביטוי בסעיף 4 הקובע כי "האמנה תחול על כל ילד אשר מקום מגוריו הרגיל היה במדינה מתקשרת סמוך לפני כל הפרה של זכויות משמורת או ביקור...".
19. סעיף 25 לחוק קובע, כי כאשר נופלת מחלוקת בין שני ההורים בכל ענין הנתון לאפוטרופסותם יכריע ביהמ"ש וכשיקול על ישקול את טובת הילד .

20. בבג"צ 40/63 לורנץ נ' יו"ר ההוצל"פ חיפה, פ"ד יז (2) 1709, 1716 נאמר:

"השיקול העליון ולרוב מכריע במשפטים מסוג זה הוא טובת הילד, ... מן הראוי לעודד את קשרי הילד גם עם האב ומקטנותו לא רק מבחינת האב אלא לטובת הילד עצמו. מוטב שיגדל ויתחנך על ברכי האם והאב גם יחד ולא יורחק מאף אחד מהם".

21. פרופ' שיפמן בספרו דיני המשפחה בישראל, כרך ב' בעמ' 217, גורס שטובת הילד אינו מושג ערטילאי אשר טוב לכל סיטואציה, "טובת הילד" הוא פרי של איזונים בין אינטרסים שונים של כל אחד מן ההורים ושל הילד ולעיתים אף של בני משפחה אחרים. הילד אינו עומד בחלל ריק קיימים גם הוריו ולאלה זכויות שאין להתעלם מהם כולל זכותו של כל הורה לממש את הורותו בדאגה היומיומית וקיום תפקידי האפוטרופסות.

22. ברע"א 3009/02 פלונית נ' פלוני, פ"ד נו(4) 872 (2002) אומרת כב' השופטת א. פרוקצ'יה:

 "המשפט רואה בקשר שבין הורה לילדו זכות טבעית בעלת מימד חוקתי . . . בצד החובה לדאוג לבריאותו ורווחתו של ילדו, קנויה להורה זכות כי הוא ולא אחר יקיים את החובות הללו"

23. אין חולק, כי צו עיכוב יציאה מן הארץ פוגע בזכות התנועה והיציאה מהארץ של קטין שהיא זכות חוקתית מכוח חוק היסוד כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב - 1992. ברם לצד זכות התנועה עומדת זכותו של האב לקיום חובותיו וזכויותיו כהורה. כאשר קיימת התנגשות בין זכויות שונות יש לערוך את המאזן הנכון (בש"א (ת"א) 18341-03 מ.מ נ א.ב [פורסם בנבו] (17-03-2004, פורסם במאגרים) ופעמים רבות, בעיקר כאשר מדובר ביציאת קטינים מן הארץ לזמן ממושך, או כאשר יש חשש מפני אי החזרתם, הרי שבתי המשפט מבכרים את זכות ההורה שנותר בישראל (בד"כ האב) לראות את ילדיו על פני הזכות העקרונית של הקטינות לצאת את הארץ (תמ"ש (חי') 31380/97 מ.ת. ואח' נ' ש.ת. (09-08-1998, פורסם במאגרים [פורסם בנבו]))

24. אין חולק, כי משהתעוררו חילוקי דעות בין ההורים בשאלת הוצאת הקטינה מחוץ לישראל על בית-המשפט להכריע ולפסוק וההכרעה בנושאים אלו אינה קלה. אם בסוגיות של הגירה לחו"ל או העתקת מקום מגורים, קיימת פסיקה עניפה ובה מכלול של שיקולים שבית המשפט מניח לרגליו בדרך לפסיקתו, בדיון בשאלות ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ של קטינים לצורך נסיעה לטיול בחו"ל, לתקופה קצובה, עם אחד ההורים, אין בנמצא דיון במכלול השיקולים הרלבנטיים (תמ"ש (ת"א 12421/03 מ.ש. נ' י.ש. (06-08-2003, פורסם במאגרים [פורסם בנבו])).

25. הפעלת שיקול הדעת השיפוטי בהליכים מסוג זה מצריכה הן את קביעת השיקולים הרלבנטיים, הן את קביעת משקלם בכל מקרה ומקרה והן את עריכת האיזון הנכון ביניהם. עולה איפוא השאלה כיצד יש לערוך האיזון העקרוני בין זכויות הקטינות ואמן לצאת את הארץ לבין זכות האב להבטיח, כי הן לא תורחקנה מישראל לתקופה ארוכה. בעבר נקבע, כי בשלב ראשון יש לשקול את טובת הקטין באופן עצמאי ונפרד ורק אז יפנה בית המשפט לאזן בין טובת הקטין לבין שיקולים אחרים העומדים על הפרק, וביניהם זכויותיו של ההורה השני (תמ"ש (י-ם) 3189-10-10 ק.ס. נ' ד.ס. (10-12-2010, פורסם במאגרים [פורסם בנבו])).

26. מסכים אנוכי עם תפיסה זו, ברם הדבר תלוי מאוד בגילאי הקטינים ובטיב הקשר שלהם עם שני ההורים. להשקפתי, האיזון צריך שייעשה על פי בחינה שיפוטית של מספר משתנים כאשר משקלם ייקבע בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבות המקרה. אציע כעת עיקרי הפרמטרים שראוי להתחשב בהם:

א.            גיל הקטין :

ניתן לטעון, כי זכות התנועה והיציאה מן הארץ של ילדים רכים בשנים אינה מהותית עבורם לעומת זכותם להיות עם הוריו וליהנות מאהבתם בכל מקום אשר יהיו. מנגד, כאשר מדובר בילדים מתבגרים (גילאים 8-9 ומעלה), החוויה של יציאה מן הארץ, טיסה וטיול הופכים למשמעותיים הרבה יותר. בנוסף, בגילאי הנוער, ההקשר החברתי והמשפחתי משתנה. גם משקל רצון הילד בגילאים אלה חשוב. על כן זכות התנועה של הקטין המתבגר, הופכת ליותר ויותר מהותית.

ב.            זכותם של ההורים שנותרים בארץ ומעוניינים בקשר עם הילדים שנאלצים לצאת את הארץ לחו"ל עם ההורה האחר (המשמורן/מטפל עיקרי בדרך כלל):

כאשר ההורים חיים בנפרד והצפייה לבילוי עם הקטין כה גדולה, מלווה בקשיים כה רבים ותלויה גם בהורה האחר, זכותו של ההורה שנותר בארץ (בדרך כלל האב) לממש את הורותו הינה זכות מהותית אשר במאזן הכללי גוברת על הזכות האחרת (בדרך כלל של האם לצאת את הארץ עם הקטינים, או זכות הקטינים כזכות עצמאית לצאת מן הארץ). הדברים מכוונים בעיקר למקרים של יציאה מהארץ למשך זמן ארוך או למקרים שבהם יש חשש שההורה היוצא מן הארץ לא ישיב הילדים. עם זאת, יש לזכור, כי יציאה של הילדים מן הארץ לתקופה של עד שבועיים-שלושה, גם אם היא פוגעת בזמני שהות של הילדים עם ההורה שנותר בישראל, ההתייחסות השיפוטית לפגיעה זו לא תהיה נוקשה (תמ"ש (ת"א) 12421/03 מ.ש. נ' י.ש. (06-08-2003, פורסם במאגרים [פורסם בנבו])).

ג.             זכות ההורה המשמורן:

הגבלת התנועה של הקטין משמעותה פעמים רבות גם הגבלת תנועתו של ההורה המשמורן (תמ"ש (ק"ג) 58197-10-10 ל.ל. נ' א.ל. 23-12-2010, פורסם במאגרים [פורסם בנבו])). ההורה המשמורן עשוי לוותר על חופשה או טיול בחו"ל, אם לא תותר יציאת הילדים יחד עמו. עם זאת, לא תמיד יש לראות בכך כהגבלה משמעותית של זכות התנועה של ההורה המשמורן. במקרים בהם ההורה שנותר בישראל מקיים קשר הדוק וטוב עם ילדיו, אין מניעה כי אלה יישארו בישראל וההורה המשמורן ייצא לחו"ל לבדו. במקרים אחרים, בהם ההורה המתנגד ליציאת הקטינים כלל אינו מקיים עמם קשר, או מקיים קשר רופף בלבד, ומנגד להורה שיוצא מן הארץ אין עזרה משפחתית בטיפול והשגחה על ילדיו הקטינים, הרי שהותרת צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד הילדים הופך להיות גם מגבלה ופגיעה בזכות התנועה והיציאה שלו מהארץ.

ד.            טיב הקשר שבין ההורה שנותר בארץ לבין הקטין:

ככל שההורה שנותר בישראל נוהג להתמיד בהסדרי הקשר וזמני השהייה עם הקטין, כך יש צורך משמעותי יותר להבטיח שהקטינים לא יורחקו או ייחטפו מהארץ לתקופה ארוכה ובכך יסוכל הקשר של ההורה שנותר בארץ עם ילדיו. מנגד, ככל שהיה מדובר באב שחלילה מזניח את ילדיו ואינו מקיים עמם כל מגע, כך הנטייה צריכה להקל עם האם והקטינים המעוניינים לצאת את הארץ. הדברים נלמדים מפסיקת בית המשפט המחוזי במחוז מרכז שביטל החלטת בית משפט לענייני משפחה לחייב אם בהפקדת ערובה כספית בסך 100,000₪ לצורך ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ של ילדיה:

"...כידוע, חופש התנועה של כל אדם, לרבות קטינים, הוא מזכויותיו החוקתיות היסודיות (סעיף 6(א) בחוק יסוד כבוד האדם). פגיעה בזכות זו והגבלתה, באופן שהלכה למעשה יהיה אדם מנוע מלצאת את הארץ עם ילדיו, איננה רק פגיעה באותה זכות יסוד, אלא יש בה הלכה למעשה כדי להענישו ולהעניש את ילדיו. אין מקום להענשת הורה אחד אך מפני שהוא מגדל את ילדיו בכוחות עצמו לאחר שההורה האחר אינו מקיים את חובותיו כלל. אין אנו רואים מדוע יש להבטיח זכותו של אדם, דוגמת המשיב, לראות את ילדיו דווקא בארץ, כשהוא עצמו אינו מעוניין לראותם ומתגורר מחוץ לישראל"

עמ"ש (מרכז) 7648-10 פלונית נ' פלוני,  (12-05-2010, פורסם במאגרים [פורסם בנבו]).

ה.            האם קיימות ראיות או אינדיקציות לניסיון הגירה של האם לחו"ל:

מקום שקיים חשש בלב בית המשפט מפני ניסיון ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד הקטינים לצרכי הכשרת הגירתם למדינה אחרת, משקל וגובה הערבויות יעלו בהתאמה (ראו פסק דינה של חברתי כב' השופטת ג'מילה ג'בארין במקרה שבו היה חשש כבד לאי החזרת קטינים לארץ בעקבות ניסיון אמם להגר עמם לקולומביה ואו אז הועמדו הערבויות על סך 250,000 ₪ (ערבות כספית) תמ"ש (טב') 19364-07-09  פלונית נ' פלוני, 05-11-2012 – פורסם במאגרים [פורסם בנבו])).

ו.             היסטוריה של יציאות מהארץ של הקטינים והחזרתם:

ככל שהיו מקרים שבהם בוטלו בעבר צווי עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הילדים וההורה שיצא עמם מהארץ הוכיח כי החזירם במועד ושימר קשר בינם לבין ההורה בישראל כאשר הם היו בחו"ל, הדבר מלמד על נכונותו לקיים הצו השיפוטי ולעמוד בהתחייבויותיו ולהימנע מהרחיק הילדים מההורה שבישראל. הדבר צריך להקל במידת מה מבחינת הערבויות בבקשות עתידיות לביטול הצווים.

ז.             האם מדובר בביטול זמני של עיכוב היציאה מן הארץ או על ביטול קבוע:

ביטול זמני מאפשר התבוננות אד הוק על הבקשה לצאת את הארץ לחו"ל. ביטול קבוע אינו מאפשר בחינה בכל עת מחדש אלא מבצר את זכות התנועה והיציאה מן הארץ של הקטין. לפיכך, הערבויות/בטחונות שההורה שנותר בארץ וכפועל יוצא גם בית המשפט, רשאים לדרוש מההורה "המשמורן" או זה המבקש לבטל לצמיתות הצו, יהיו גבוהים יותר. אוסיף ואומר, כי אף אם יבוטל צו עיכוב שלא באופן זמני, עדיין אם יוכחו נסיבות המצדיקות זאת, יהא רשאי ההורה שנותר בישראל לעתור לבית המשפט לעיין מחדש בעניין זה (לרבות מכוח סעיף 7 לחוק בית המשפט לעניני משפחה התשנ"ה – 1995).

ח.            השלב הדיוני בו נתבקש צו עיכוב היציאה מן הארץ:

                על המבקש לעכב את יציאת הקטין מן הארץ להגיש תובענה לסעד מהותי ועיקרי. סעד זמני של עיכוב יציאה מן הארץ יכול להינתן במסגרת תביעה למשמורת, לשמירת זכויות וחובות של הורה כאפוטרופוס לקטין לפי סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כגון: דאגה לצרכי הקטין, לחינוכו, ללימודיו, להכשרתו המקצועית ולקביעת מקום מגוריו. במקרה כמו המקרה שלפנינו, שבו כבר ניתן פסק דין בעניין המשמורת, התובענה מתבררת לפי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995, דהיינו, תביעה להליכי ביצוע "בתובענה בענינו של קטין", וביתר דיוק, להבטחת המשמורת של הקטינה בידי אימה ואי סיכול פסק הדין למשמורת על ידי הוצאת הקטינה מחוץ לישראל (תמ"ש (ת"א) 18478/03 ת.ש. נ' ר.ע. (8-1-2004, פורסם במאגרים [פורסם בנבו])).

ט.            האם המדינה אליה יוצאים הילדים חתומה על אמנת האג?

קיים הבדל משמעותי בין בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ של קטינים העומדים לצאת את הארץ למדינה החתומה על אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) לבין מקרה שבו מדובר במדינה שאינה חתומה על האמנה (לעיון ברשימת המדינות החתומות על האמנה ראו:

http://www.mfa.gov.il/mfaheb/consularservice/certification/pages/haguecountries.aspx

במקרה של ילדים העומדים לצאת את הארץ למדינה שאינה חתומה על האמנה, קיים חשש כבד יותר שההורה הנותר בישראל יתקשה להשיבם ארצה במקרה שההורה היוצא עמם מהארץ לא ישיבם. הקושי הוא כפול: ראשית, מדובר בקושי משפטי, לאור היעדר מחויבות של המדינה אליה נכנסים הילדים להשיב הילדים לפי חוק אמנת האג. שנית, הקושי הכלכלי גדול יותר. אם אין מדובר במדינה החתומה על האמנה, אין מנגנון של פניה לרשות מרכזית, אין מנגנון של העמדת ייצוג משפטי חינם להורה הנותר בישראל והמערכה להשבת הילדים הופכת למורכבת במיוחד. על כן, כאשר מדובר במדינה שאינה חתומה על האמנה, מכביד בית המשפט זרועו הן בעצם שאלת היתר היציאה של הילדים לחו"ל והן בשאלת גובה הערבויות. אמר בהקשר זה כב' השופט דרורי:

"במיוחד, נכונים הדברים כאשר צרפת חתומה על אמנת האג. אם המשיבה והילדות לא יחזרו לישראל, כי אז ניתן יהיה לממש את הערבות הבנקאית, ובכסף לשכור עורכי דין בצרפת, ולהחזיר את המשיבות לישראל, מבלי צורך לממש את שני נכסי הנדל"ן הנ"ל; לא כל שכן, שיהיה מספיק כסף, אם ימומשו נכסים אלה..." (רמ"ש (י-ם) 10862-01-11 פלונית נ' אלמוני (10-1-2011, פורסם במאגרים [פורסם בנבו])).

י.             האם המדינה אליה נוסעים הילדים הינה מדינה מסוכנת?

קיימת לכל הורה זכות למנוע נסיעת ילדו הקטין למקום שבו צפויה לו סכנה (תמ"ש (ת"א) 12421/03 מ.ש. נ' י.ש. (06-08-2003, [פורסם בנבו] פ"מ משפחה סא 742, ובמאגרים))

כיצד נדע אם מדובר במדינה מסוכנת? ראשית, ניתן לבחון אזהרות מסע של המועצה לבטחון לאומי המתעדכנות מעת לעת (ראו: http://www.nsc.gov.il/nscweb/templates/fourlastalerts.aspx). שנית, קיימת ידיעה שיפוטית כללית ביחס למדינות אויב או מדינות שבהן נשקף סיכון גדול יותר לילדים. אותה ידיעה שיפוטית קיימת גם ביחס ליעדים פופולריים שנוהגים עשרות אלפי ישראלים לנפוש בהם (כגון אנטליה). דיון בעניין זה נערך גם בהחלטתי בתמ"ש (נצ') 1725-04-14 ר.ב. נ' ש.ב. 10-04-2014, פורסם במאגרים [פורסם בנבו])).

                יא.          שיקולים של תום לב:

מאחר ושני ההורים אפוטרופוסים טבעיים של הילדים, הרי שיציאת קטין לחו"ל מותנית בהסכמת שני ההורים. בכך אין לומר, שכל התנגדות ליתן ההסכמה האמורה הינה התנגדות לגיטימית. על בית המשפט לבחון התנגדות הורה ליציאת ילדו מהארץ (או עתירה לערבויות מוגדלות) גם במשקפי תם הלב. הדבר נכון במיוחד, כאשר מדובר בהורה שאינו מקיים קשר רציף וסדיר עם ילדו, כאשר בית המשפט מתרשם מקונפליקט הורי מתמשך ומהיעדר אבחנה בקרבו של המתנגד ליציאה לחו"ל בין טובת הילדים לבין הסכסוך (תמ"ש (נצ') 1725-04-14 ר.ב. נ' ש.ב. 10-04-2014, פורסם במאגרים [פורסם בנבו])). באחד המקרים נאמרו דברים נכוחים בהקשר זה על ידי כב' השופט אבן ארי וראוי להביאם כעת:

"... החלטתו של האב שלא להֶאחז בהצעתי (שטרום הדיון) לקבוע בטחונות כספיים, מאוששת את תחושתי כי הבקשה לעיכוב יציאת הקטינות ואמן מן הארץ היא בקשה קנטרנית. ככל הנראה לא מדובר כאן ב"אהבת מרדכי" בלבד אלא גם ב"שנאת המן", אלא שאגב כך נגרמו כאן טרחה רבה והוצאות גדולות לאֵם הקטינים לבאת-כוחה, כמו גם לשני מותבים בבית משפט זה.  בעת האחרונה פשתה רעה חולה זו, של קלות בלתי נסבלת בשימוש לרעה בהליכי בימ"ש, ובעלי דין עושים שימוש זדוני בזכויות שמעמיד להם הדין. פעמים שגם הפרקליטים יוזמים שימוש מעוות, טרדני ופוגעני בזכויות שלכאורה מעמיד הדין למרשיהם. ראוי כי ביהמ"ש יתן ביטוי למורת רוחו מאופי טרדני ולא אחראי של בקשות מעין אלה, המוסיפות עומב רב ומיותר על העומס המוטל גם בלאו הכי על היושבים על מִדִין, והגוזלות את זמנם של מתדיינים אחרים" (תמ"ש (ת"א) 12077/07 ל.ר.ש נ' ד.ז.ש(14-04-2009, פורסם במאגרים [פורסם בנבו])).

במקרה אחר בו האב לא ראה את בתו מזה 4 שנים וניצל לרעה פקיעת תוקף של דרכון בתו הקטינה, נדחתה התנגדותו תוך שנקבע, כי הוא ניצל שלא כדין את המצב שנוצר תוך רצון לסחוט מהקטינה וויתור על מזונות שנפסקו לה כדין ועל כן הוא חוייב בהוצאות בסך 5,000 ₪ (תמ"ש (ת"א) 66323/96  פלונית נ' אלמונים (22-06-2005, פורסם במאגרים [פורסם בנבו])).

שיקולי תם לב משליכים הן על ההתנגדות של הורה ליציאת הקטין מהארץ, הן על שאלת הערבויות והבטחונות הנדרשים והן על שאלת הוצאות ההליך (בשים לב גם לתקנה 514 לתקסד"א).

                יב.           שיקולים של מידתיות בקביעת הערבויות:

נהוג בהליכים מעין אלו לדרוש ערבות כספית וערבויות צד ג' (כאשר במקביל מעוכבת יציאת צד ג' לחו"ל לתקופה בה הקטינים שוהים בחו"ל). הערבויות משמשות לשני צרכים מרכזיים בהליכים מסוג זה: ראשית, צורך הרתעתי. בכך שהורה היוצא לחו"ל מסכן ממון והון, מסכן מצב כלכלי של ערבים שבדרך כלל מצוים עמו בקשר הדוק וטוב (ולכן מסכימים להתחייב עבורו), ההורה מורתע מלהפר את ההחלטה השיפוטית. שנית, צורך נזיקי/כספי. ההורה שעלול להיפגע אם ילדיו לא ישובו ארצה, רשאי יהיה לנקוט הליך משפטי להשבת ילדים לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) או לפי כל דין אחר (מקום שמדובר במדינה שאינה חתומה על האמנה). יש לדאוג מראש להבטיח את הוצאותיו של ההורה הנפגע ומדובר בהוצאות הכרוכות לא פעם בנסיעת ההורה למדינה אליה נחטפו הילדים, במינוי מומחים, בייצוג משפטי יקר וכיו"ב. מעבר לכך, בעצם אי החזרת ילדים לישראל נגרם נזק להורה שנותר בישראל ואינו יכול לממש אחריות הורית ולשהות עם ילדיו. גם לכך יש ליתן ביטוי כספי בקביעת הערבויות.

הצרכים האמורים לעיל, כמו גם יתר השיקולים שהובאו לעיל משליכים על שאלת התרת היציאה לחו"ל וגם על שאלת טיב, סוג, נזילות וגובה הערבויות שמציע ההורה שמבקש ליטול עמו הילדים לחו"ל לתקופה קצובה. על כך יש להוסיף את שיקול המידתיות שיופעל בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. כך למשל, ייקל עלינו להשית על הורה בעל ממון ונכסים להתחייב ולשעבד נכסים ולהפקיד ערבויות כספיות בקופת בית המשפט להבטחת שוב הילדים מחו"ל. מנגד, הורה שנמצא לבדו בישראל, אינו בעל ממון, חסר נכסים וחסר מכרים הנכונים לערוב לו, מציב את ההליך ואת בית המשפט בדילמה קשה לאור החשש שמא כל קביעה של ערבות כספית תהא משולה לחסימת יציאת הקטין לחו"ל. "

ולענייננו - מן הכלל אל הפרט

37. אקדים ואומר כבר כעת כי לאחר שבחנתי את עובדות המקרה שבפני, טענות הצדדים, וחוות הדעת והעמדות שהוגשו לתיק, מצאתי להתיר את ביקורם של הקטינים אצל האם ב_____ במהלך חופשת הקיץ, אם כי למשך 14 יום בלבד, ובכפוף לתנאים כפי שיפורטו להלן.

38. בענייננו עותרת האם כי אתיר לה להוציא את הקטינים מתחומי מדינת ישראל על מנת שישהו עמה למשך כ-5 שבועות במהלך חופשת הקיץ, וזאת כנגד הבטוחות שהוצעו על ידה כמפורט בתיאור הרקע והשתלשלות הדברים.

39. המשיב, אשר בתחילה הסכים ליציאת הקטינים את הארץ לצורך ביקור אצל המבקשת למשך ארבעה שבועות וזאת בכפוף להעמדת בטוחה בסך של 5 מיליון ₪, חזר בו בהמשך מהסכמתו וכעת הוא מתנגד למבוקש (כך על פי עמדת האפוט' לדין מיום 27.5.21).

40. האפוטרופא לדין סבורה כי יש מקום להתיר את יציאת הקטינים לביקור של 10 ימים בלבד, מטעמיה, כפי שפורטו בעמדתה, זאת לאחר שבאה בדברים עם המומחית שמונתה בתיק ההגירה ואשר חוות הדעת מטעמה הוגשה ביום 4.4.21 ועם עו"ס לסדרי דין אשר הגישה לתיק תסקיר מפורט לאחרונה.

אף כי לא נפגשתי עם הקטינים, בהתאם לעמדת האפוט' לדין הקטינים מעוניינים לבקר את אימם במהלך חופשת הקיץ, אם כי אין התייחסות למשך הזמן המבוקש על ידם לצורך הביקור אצל האם.

41. בהתאם להחלטתי הוגשה על ידי המבקשת תכנית השהות המתוכננת של הקטינים, כפי שפורט על ידי קודם לכן ואשר בהתאם לה לא ישהו הקטינים במקום אחד, אלא "ינדדו" הן בתוך ______ עצמה והן מ_____ ל_____, ראשית למקום שהות אחד ב_____ ולאחר מכן למקום שהות שני ב______, ומשם ישובו עם האם ארצה.

42. בענייננו מדובר בשני קטינים בני 8.5 ו- 6 שנים. הקטינים קשורים לשני ההורים, ומצבם הרגשי כיום טוב, זאת כעולה הן מחוות הדעת של המומחית ___ והן מתסקיר העו"ס, כמו גם מעמדת האפוט' לדין.
43. הקטינים אמנם צעירים בשנים, עם זאת, היו מורגלים בנסיעות עם האם לחו"ל ונסעו עמה בעבר כבר עשרות פעמים. זאת ועוד, הקטינים עצמם מעוניינים לנסוע ולבקר את האם – כך בהתאם לחווה"ד ובהתאם לעמדת האפוט' לדין. יש להניח שנסיעה כזו תהיה חוויה חיובית, מהנה וחשובה עבור הקטינים, וכן סבורה אני כי יש מקום וחשיבות שיכירו את ביתה של האם ב_____, את אורחות חייה, את בן זוגה ובתו (באופן מותאם ומדורג – תוך הכנה מתאימה ומתן הדרכה לאם ולבן זוגה) , זאת גם לאור התסקיר הבינ"ל החיובי לעניין זה.

44. כאמור, הן מחוות הדעת והן מהתסקיר עולה כי אין כל מניעה ואף להיפך, מומלץ כי הקטינים ייסעו באופן תדיר (3 פעמים בשנה) לבקר את האם, ואף לפרקי זמן לא מבוטלים (בהדרגה), וזו טובתם, וככל שהקטינים ישהו בישראל מקבלת אני המלצות אלו.

45. להורים שניהם זכות לשהות ולבלות עם ילדיהם וסבורני כי האפשרות לקטינים לבקר את אימם במקום מגוריה הינה לטובת הקטינים כפי שפורט לעיל וגם בגדר זכות בסיסית ויסודית בראש ובראשונה של הקטינים אך גם של האם (שאינה ההורה המחזיק בקטינים), זאת כל עוד לא נפגע הקשר בין האב (ההורה הנותר בארץ) לקטינים – דבר עליו יש להקפיד הקפדה יתירה.

46. בקשת האם לביקור הקטינים אצלה, הוגשה במסגרת הליך של תביעה להגירת הקטינים, וזאת לאחר שהוגשה לתיק חוות דעת וכן הוגש תסקיר עו"ס לסדרי דין, אשר המלצותיהם, בשלב זה ומבלי לקבוע מסמרות, לכאורה ברורות (אם כי טרם הוגשו שאלות הבהרה וטרם התנהל הליך הוכחות לרבות חקירת המומחית ו/או העו"ס – ככל שיתבקש)

47. אין מחלוקת, וכך עולה מכל שהובא בפני, כי ההורים שניהם אוהבים את הקטינים עד מאד, אם כי מהשתלשלות הדברים הן בהליכים הקודמים והן בתיק זה כמו גם מחוות דעת המומחית ועו"ס לסדרי דין, עולה כי האם, בהחליטה על המעבר החד צדדי שביצעה בעזבה את הארץ, ובפרט ללא שנפרדה מהקטינים, פגעה בקטינים כאשר עד היום טרם שוקם הביטחון שנותנים הקטינים באם. העו"ס מוסיפה כי האם מתקשה להכיר בתוצאות והשלכות עזיבתה הפתאומית והטראומה שנגרמה לילדים כתוצאה מכך ומתקשה לקחת אחריות על מעשיה, וכן מתקשה היא לראות את השינוי שעשה האב באבהותו.

48. מהאמור עולה כי התנהלותה של האם הינה באופן שלא בכל מצב ובכל עת ניצבת טובת הקטינים אל מול עיניה כשיקול על יחיד ומנחה, שכן אין מחלוקת כי חרף מצוקתה הנטענת של האם בקבלה את ההחלטה לעזוב את הארץ, ועל אחת כמה וכמה ללא שנפרדה מהקטינים בצורה ברורה, לא פעלה באופן שעולה בקנה אחד עם טובת הקטינים וודאי שלא מתוך מתן משקל לטובת הקטינים כשיקול על – בלתו אין.

49. דרך התנהלות זו עלולה ללמד על סיכון שקיים, וכי דווקא לנוכח המלצות חוות הדעת, וחרף המלצות אלו והמלצות תסקיר העו"ס הקובעים כי טובתם של הקטינים להישאר בישראל, קיים סיכון לאי השבת הקטינים לישראל. סיכון זה, גם אם קטן, שכן לא התרשמתי שדרכה של האם אינה לכבד החלטות שיפוטיות – אלא להיפך, ועם זאת, קיים סיכון שהאם משיקוליה ובעיקר לנוכח האמור בחוות הדעת, תבחר לנהוג באופן חד צדדי ולקבוע עובדות בשטח באי החזרת הקטינים לתחומי מדינת ישראל. ויובהר, איני קובעת חלילה כי כך תנהג האם, ואף להיפך, סבורה אני כי לא כך תנהג, עם זאת, עדיין קיים סיכון גם אם קטן, שכך תנהג.

50. סיכון זה יש למזער ככל הניתן, באופן שראשית מעצם היותן של ____ ושל ____ (ככל שתותר יציאת הקטינים לשם) חתומות על אמנת האג הרי שככל שכך יקרה, ניתן יהיה לנקוט בהליך בהתאם לאמנת האג ולהשיב את הקטינים ארצה במהרה, ושנית בהטלת בטוחות ראויות אשר מחד, יהיה בהן כדי להרתיע מביצוע פעולה אסורה ושנית, שיש בהן כדי לממן קיומו של הליך משפטי יקר כזה.

51. באשר לסיכון אליו חשופים הקטינים בשל מגיפת הקורונה מעצם היותם קטינים בני פחות מ-16 שאינם מחוסנים, לעניין זה, חזקה על האם כי תפעל למזעור כל סיכון עקב מגיפת הקורונה ותנקוט בכל אמצעי נדרש (מסיכה, הרחקה מגורמי סיכון וכיוצ"ב). עיון באתר האינטרנט של המטה לביטחון לאומי מעלה כי לא חלה כיום אזהרת מסע על נסיעה ל____, ומכאן שאין בנסיעה למדינה זו משום סיכון יוצא דופן (עובר למועד החלטה זו).

52. באשר להתנהלותה של האם, חרף טענותיו של האב בדבר איומי האם בחטיפת הקטינים, לא מצאתי כי יש ממש באיומים אלו, מעבר לסיכון שפורט לעיל. אף למעלה מכך, מצאתי כי ככל שהאם מבקשת להתיר את הגירת הקטינים ל_____ נקטה בהליך המתבקש במסגרת החוק, ולא ניסתה חלילה לנקוט בדרך אחרת כל שכן חטיפת הקטינים או כל התנהגות שיש בה חוסר תום לב.

53. גם מעברה החד צדדי של האם לפני כשנה, לא עירב כל ניסיון להוציא את הקטינים מגבולות המדינה בניגוד לדין ולהחלטה שיפוטית. משכך לא מצאתי כי התנהלותה של האם עד כה הייתה נגועה בחוסר תום לב.

54. לעניין זה אציין כי חרף המחלוקות ועצימות הסכסוך בין ההורים, מצאתי כי שניהם עושים כל מאמץ לקיים החלטות שיפוטיות ולפעול לטובת הקטינים ככל הניתן, וטוב יעשו אם כך ימשיכו לנהוג.

55. משמצאתי כי טובת הקטינים היא לנסוע ולשהות לפרק זמן קצוב עם האם ב_____ יש ליתן את הדעת על משך הנסיעה, מועד הנסיעה, תכנית הנסיעה והבטוחות הנדרשות להבטחת שובם של הקטינים.

56. משך הנסיעה ואופן החופשה –

האם ביקשה כי תותר יציאת הקטינים למשך מרבית חופשת הקיץ, כחמישה וחצי שבועות. האב בתגובתו מיום 18.5.21 טען כי יש להסתפק בארבעה שבועות בלבד שכן גם הוא מבקש לבלות עם הקטינים במהלך חופשת הקיץ. המומחית אכן התייחסה בחוות דעתה לחופשה בת 6 שבועות בקיץ – אם כי דיברה על הדרגתיות. ואילו האפוט' לדין, לאחר שבאה בדברים עם המומחית ועו"ס לסדרי דין, מצאה כי טובת הקטינים היא כי הנסיעה תהיה למשך 10 ימים בלבד וזאת מנימוקיה שפורטו לעיל.

לאחר ששקלתי בדבר מצאתי להתיר את יציאת הקטינים לחופשה ב_____ עם אימם למשך 14 יום. מצאתי כי בכך יש לאזן הן את הצורך של הקטינים ושל האם לבלות פרק זמן משמעותי יחד ולאפשר לקטינים "הצצה" לעולמה וביתה של האם ועם זאת לא יהיה בכך כדי לפגוע יתר על המידה בשגרת חייהם של הקטינים תוך ניתוקם מביתם ומהאב והסבים בארץ. לעניין זה היה לעיני גם גילם הצעיר של הקטינים.

זאת ועוד, לאחר שעיינתי בתכנית הנסיעה שצירפה האם, ובנסיבות קיצור משך החופשה, מצאתי כי לא יהיה לטובת הקטינים "לדלג" בין מספר אתרים ומדינות במהלך חופשתם הראשונה עם האם. משכך, מצאתי כי האם תשהה עם הקטינים ב______ בלבד, כאשר מוצע כי עיקר השהות תהיה בבית האם, אליו גם תגיע הסבתא לביקור, חלף שהות באתר נוסף ב_____.

באשר לנסיעה ל_____, כל שכן לשני אתרים ב_____ ומפגשים עם בני משפחה, מצאתי, בנסיבות העניין, כמו גם המצב הכללי השורר עדיין באירופה עקב מגיפת הקורונה, לא להתיר את מעבר הקטינים ל______. ככל שמי מבני המשפחה המורחבת יבקש לפגוש בקטינים יוכל לעשות זאת במקום שהותם של הקטינים. מוצע לאם, בשלב זה, להתמקד בהיכרות של הקטינים עם מקום מגורי האם ולהתמקד בבניית הקשר בין הקטינים לבן זוגה של האם, שבין אם תתקבל תביעת האם ובין אם לאו, הרי שהקטינים ככל הנראה ישהו בבית בו מתגוררת האם עם בן זוגה משכי זמן משמעותיים בעתיד – כך אם תתקבל התביעה וכך אם תידחה ובהתאם לחוות הדעת (באם יתקבלו המלצותיה).

ככל שתבקש האם בעתיד כי הקטינים ישהו עמה בחופשה ______ ויפגשו בני משפחה נוספים, ואולי אף במהלך חגי תשרי, ככל שתעלה הנסיעה הנוכחית באופן חיובי, ניתן יהיה לשקול בדבר.

57. מועד הנסיעה –

האם מבקשת לאסוף את הקטינים מישראל ב- 4.7.21 ולהשיבם ארצה ב- 15.8. משמצאתי לקצר את משך התקופה, סברתי כי מועד הנסיעה הראוי הוא 1.8.21 וזאת עד ליום 14.8.21 או לכל המאוחר (בהתאם לאילוצי טיסות) 15.8.21. האם תיקח ותשיב את הקטינים.

לעניין זה היה גם לעיני כי תיתכן הארכת שנת הלימודים בבתי הספר היסודיים וכן היה לעיני כי מרבית השנה לא נמצאו הקטינים במסגרות חינוכיות.

עם זאת, ככל שההורים – בסיוע האפוט' לדין ככל הנדרש, יסכימו על מועדים אחרים ויודיעו על כך לבית המשפט– אין מניעה בכך.

ערבויות –

58. האם מבקשת להסתפק בסך של 50,000 ₪ מתוך חלקה (הנטען) בכספים המשותפים המוחזקים בחשבון המשותף לצדדים בישראל אשר ישמשו כבטוחה לשובם של הקטינים במועד ארצה וכן מסכימה היא לחתום על התחייבות להחזרת הקטינים ולפעולה בהתאם למקובל על פי אמנת האג.

59. לטענת האב, אין בכך די, ומשקיים לדעתו חשש ממשי שהאם לא תשיב את הקטינים ארצה, וכן לטענתו ביכולתה של האם להעמיד בטוחות משמעותיות הרבה יותר, יש להעמיד את הבטוחה על סך של 5 מיליון ₪. על כך יש להוסיף, שנטען על ידי האב שטרם התבררה חלוקת הכספים בחשבון המשותף, ומשכך לטענתו, לא ניתן לעשות שימוש בכספים אלו כבטוחה, כי לא ברור מה חלקה של האם בכספים אלו.

60. מששקלתי את טענות הצדדים, לרבות הסיכונים אשר פורטו לעיל בהרחבה, לרבות יכולותיה של האם להעמדת בטוחות כעולה מכלל ההליכים והטענות שהובאו בפני במסגרתם – מצאתי להעמיד את הערבויות על סך של 120,000 ₪ אשר יופקדו במזומן או בערבות בנקאית בקופת בית המשפט על ידי האם וישמשו כבטוחה להשבת הקטינים ארצה ו/או לצורך ניהול הליכים משפטיים ככל שיידרש לצורך השבתם.

61. לא מצאתי לקבל את בקשת האם כי 50,000 ₪ (או סכום אחר) מתוך חלקה של האם בחשבון המשותף ישמשו כבטוחה להשבת הקטינים לישראל שכן מטרתו של כסף זה אינה רק לממן את ההליך המשפט שיידרש, ככל שיידרש בנקיטת פעולה בהתאם לאמנת האג, לצורך החזרת הקטינים ארצה, אלא גם להרתיע את האם מאי ביצוע החלטתי.

62. לעניין זה, מצאתי לקבל את טענת האב כי משטרם הוכרע מה חלקו של כל אחד מהצדדים בחשבון המשותף, ונטענו טענות שונות לעניין זה, הרי שלא יהיה בהעמדת בטוחה זו כדי להוות גורם מרתיע דיו להבטחת ביצוע החלטתי ושובם של הקטינים ארצה במועד. עוד מצאתי לקבל את טענתו כי בנסיבות העניין יש בידי האם כדי לגייס את הסכומים הנדרשים לצורך העמדת הבטוחה כפי החלטתי ולא יהיה בכך כדי לאיין את יכולתה של האם לקבל את הקטינים אליה לחופשה.

63. בנוסף, האם תחתום על התחייבות בהתאם לאמנת האג וכן תעמיד התחייבות של אזרח ישראלי תושב ישראל, כערב לביצוע התחייבותה להשיב את הקטינים ובמועד. כמו כן, יינתן צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד אותו ערב עד להשבת הקטינים לישראל.

64. לנוכח כל האמור אני מורה כדלקמן:

1. אני קובעת, כי עד להחלטה אחרת מרכז חייהם של הקטינים הוא בישראל והרחקתם מישראל לחו"ל מעבר לביקור הזמני כפי החלטתי, מהווה חטיפה כמשמעות החוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים). במקרה שכזה, יהא רשאי המשיב לעתור להשבת הקטינים לישראל ולקביעת משמורת בלעדית. במקרה של חטיפה כאמור, יהיה המשיב רשאי לעתור לחילוט כל הערבויות ללא הוכחת נזק.

2. נאסר על האם לצאת עם הקטינים למדינה שאינה חתומה על אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), אלא אם כן נתקבלה הסכמת האב מראש ובכתב.

3. הסמכות לדון בענייני המשמורת של הקטינים היא לבית משפט זה.

4. האם תפקיד 120,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית בקופת בית המשפט בנוסף, תופקד ערבות צד ג' על סך זהה, צד ג' שאין כנגדו תיקי הוצאה לפועל והוא בעל נכסים או זכויות בסך של מעל 120,000 ₪. ככל שתופקד ערבות צד ג', כאשר בתקופה זו תעוכב יציאת צד ג' מהארץ.

5. מען ב"כ האם בישראל ישמש מען קבוע לצרכי המצאה של כתבי בי-דין לפי הליך זה ולפי הליכים בהתאם לאמנת האג אלא אם כן יימסר מען והודעה על ייצוג בידי ב"כ אחר.

6. האם תחתום על התחייבות לפעול כמקובל בהתאם לאמנת האג, ההתחייבות תוגש לתיק עד 10 ימים לפני הנסיעה.

7. עם שובם של הקטינים ארצה, יופעל שוב צו עיכוב היציאה כנגד הקטינים ללא כל צורך בהליך נוסף למעט הודעת מי מהצדדים ודרכוניהם של הקטינים יימסרו למשמורת האפוט' לדין (ככל שלקטינים דרכונים "כפולים" יימסרו כל הדרכונים לידי האפוט' לדין)

8. טרם יציאת הקטינים לחו"ל תקבל האם ויקבל אף בן זוגה הדרכה מגורמי הטיפול במקום מגורי האם, והודעה על כך תוגש על ידי האם לתיק עד 10 ימים לפני יציאת הקטינים מהארץ. ההודעה תלווה בתצהיר. אף האב יקבל הדרכה מתאימה לקראת נסיעת הקטינים והודעה על כך תוגש לתיק.

9. האפוט' לדין תתווך לקטינים את נסיעתם לחו"ל, כאמור בעמדתה.

10. האם תתקין עבור הקטינים ביטוח רפואי מתאים ותציגו בפני האב והאפוט' לדין להנחת דעתם עד 10 ימים לפני יציאת הקטינים את הארץ. האם תישא בכל עלויות הקטינים בעת שהותם עמה, לרבות כרטיסי טיסה, ביטוחים מיסי נמל וכל עלות אחרת.

11. בכפוף לביצוע כל האמור לעיל יבוטל צו עיכוב היציאה מהארץ כנגד הקטינים ודרכוניהם יימסרו לידי האם.

12. בתקופת שהות הקטינים עם האם ב_____, תתאפשר מידי יום שיחת טלפון קצרה של כ-5-10 דקות לכל היותר בין האב (ו/או הסבים) לקטינים. מועדי השיחות יתואמו בין ההורים טרם יציאת הקטינים את הארץ, ככל שנדרש בסיוע ב"כ והאפוט' לדין. האם אחראית לקיומן התקין של השיחות. ככל שהקטינים יבקשו לשוחח עם האב/הסבים מעבר לאמור, תאפשר זאת האם. האם תישא בעלות השיחות ככל שתהיה עלות כזו. פעמיים בשבוע, לכל הפחות, תתקיים השיחה ב- FACETIME.

13. האם תפקיד בידי האב את תכנית השהות המעודכנת באופן שהאב יידע היכן שוהים הקטינים מידי יום. יימסרו בידי האב מספרי טלפונים של האם (וככל הניתן של בן זוגה) לצורך יצירת קשר בעת חירום בלבד.

החלטתי ניתנת לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשפ"א, 08 יוני 2021, בהעדר הצדדים.