1.הנאשם הורשע ביום 8.11.15, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע העבירות, כדלקמן: עבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירה של סחיטה באיומים, בצוותא חדא, עבירה לפי סעיף 428 רישא וסיפא וסעיף 29 לחוק העונשין ועבירה של סחיטה בכוח, בצוותא חדא, עבירה לפי סעיף 427 רישא וסיפא וסעיף 29 לחוק העונשין. לא גובש בין הצדדים הסדר טיעון לעניין העונש.
2. לאחר הכרעת הדין, שניתנה כאמור ביום 8.11.15, נדחה הדיון בפניי לצורך קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם ולטיעונים לעונש. כעת, לאחר שהוגש תסקיר שירות המבחן הנ"ל והועלו טיעוני ב"כ הצדדים לעונש בפניי, כל שנותר הוא לגזור את דינו של הנאשם.
כתב האישום המתוקן
3.בעובדות כתב האישום המתוקן נטען, כדלקמן:
בין הנאשם לבין מרטין דרבגדסאריאן (להלן: "המתלונן") היכרות מוקדמת. במהלך חודש ינואר 2015, התקשר הנאשם אל המתלונן, אמר לו כי הוא סיבך בחורה, אשר נתפסו בחזקתה סמים (להלן: "הבחורה") ושאם הדברים נכונים הוא ידאג "להעלים" אותו, וזאת בכוונה להפחידו. המתלונן הכחיש כל קשר להאשמות. בהמשך לאמור לעיל, בתאריך 2.3.15 או בסמוך לפני כן, החליט הנאשם לסחוט את המתלונן. בתאריך 2.3.15, בשעות הצהריים, התקשר הנאשם אל המתלונן וביקש להיפגש עימו בסמוך לביתו של המתלונן בחיפה, מתוך כוונה לסחוט את המתלונן. לאחר מכן, נפגש המתלונן עם הנאשם, שהיה מלווה באשתו, פ' מ' (להלן:"פ'"). השניים המתינו למתלונן ברכב יונדאי גטס מ.ר. 82-983-14 (להלן: "הרכב"). הנאשם פנה אל המתלונן וביקש ממנו להצטרף אליו ואל פ' לנסיעה, זאת תוך שהוא מציג לו מצג שווא ולפיו הוא זקוק לעזרתו בבדיקת עניין כלשהו, כל זאת בכוונה לסחוט אותו, והמתלונן נעתר לבקשה. הנאשם, פ' והמתלונן נסעו לטייבה, כשפ' נהגה ברכב והנאשם והמתלונן ישבו במושב האחורי. בהגיעם לטייבה, נכנסו השלושה לחצר בית דיאב עובייד (להלן: "דיאב"). המתלונן התיישב על הספה שבחצר הבית ואז, בנוכחות פ', בעט הנאשם בפניו של המתלונן, לקח ממנו טלפון נייד שהיה ברשותו ותקף אותו באגרופים בפניו ובגופו, תוך שהוא צועק לעברו ואומר לו שיהרגו ושהוא לא ייצא משם בחיים. במהלך התקיפה והצעקות, כמתואר לעיל, הגיע למקום דיאב. הנאשם השכיב את המתלונן על הספה, שם את רגלו על חזהו של המתלונן ואת ידו על סנטרו, הפנה לעברו סכין חיתוך ואיים כי יחתוך אותו, סטר לו וטען כלפיו כי הוא סיבך את הבחורה. המתלונן הכחיש כל קשר להאשמות. כל זאת עשה הנאשם בכוונה להפחיד את המתלונן. בנוכחות פ', דרשו הנאשם ודיאב מהמתלונן, למסור, במשטרה, הודעה כוזבת על פיה הסמים, שנתפסו אצל הבחורה, שייכים לו ולחילופין לשלם להם סך 14,000 ₪. בהמשך, בנוכחות פ', דרשו הנאשם ודיאב מהמתלונן להתקשר לאמו ולבקש ממנה כסף על מנת לשלם להם. בפחדו מפני הנאשם ודיאב, התקשר המתלונן אל אמו, שאז הנאשם שוחח עמה ודרש ממנה להעביר אליו סכום של 13,000 ₪, כשהוא מאיים עליה שאם הדבר לא יבוצע, המתלונן לא יחזור הביתה, והכל בכוונה להניע את המתלונן ואת אמו לשלם לו ולדיאב כסף. הנאשם ודיאב הוסיפו ודרשו מהמתלונן, בנוכחות פ', להתקשר גם לאחותו ולאביו ולבקש מהם כסף. מפני איומיהם של הנאשם ודיאב, התקשר המתלונן לאחותו והנאשם שוחח עמה. כמו כן, התקשר המתלונן לאביו, אך האב ניתק את השיחה. לאחר מכן, איימו הנאשם ודיאב על המתלונן ואמרו לו כי יקשרו אותו בחצר, זאת כדי להניעו לשלם להם את הכסף. בהמשך, הורו הנאשם ודיאב למתלונן לשלם לנאשם כל יומיים 1000 ₪ והנאשם איים על המתלונן, כי אם לא ישלם לו את הכסף, יגיע אליו הנאשם הביתה עם משתיק קול ויירה באמו, כל זאת עשה הנאשם כדי להניע את המתלונן לשלם לו ולדיאב את הכסף. לאחר האמור לעיל, הסיעו הנאשם ופ' את המתלונן ברכב לחיפה ואפשרו לו לחזור לביתו. הטלפון של המתלונן נשאר בטייבה. בתאריכים 5.3.15 ו- 6.3.15 התקשר הנאשם לאמו של המתלונן ודרש להיפגש עם המתלונן ובתאריכים 8.3.15 ו- 9.3.15 התקשר הנאשם למתלונן ודרש להיפגש עמו, כל זאת עשה הנאשם על מנת להניע את המתלונן ואת אמו לשלם לו כסף. בתאריך 10.3.15, בהנחיית משטרת ישראל, קבע המתלונן עם הנאשם להיפגש בקניון חיפה, כדי להעביר לו את הכסף שדרש ממנו, כמפורט לעיל. באותו יום ניפגש המתלונן עם הנאשם ופ' מחוץ לקניון חיפה והעביר לידיהם כסף מסומן בסכום של 1,000 ₪ ובהמשך הנאשם ופ' נעצרו. הנאשם, במעשיו הנ"ל, איים על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו בכוונה להפחידו; הנאשם איים על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו של המתלונן והשתמש שלא כדין בכוח, והכל כדי להניע את המתלונן למסור הודעה כוזבת במשטרה ולהתקשר לאמו, לאחותו ולאביו, ומפני האיומים והשימוש בכוח המתלונן התקשר אליהם;
הנאשם איים על המתלונן, על אמו ועל אחותו בפגיעה שלא כדין בגופו של המתלונן ובגופה של אמו והשתמש שלא כדין בכוח, והכל כדי להניע את המתלונן ואת אמו לשלם לנאשם ולדיאב כסף.
תסקיר שירות המבחן
4.ביום 22.12.15 הוגש תסקיר שירות המבחן אודות הנאשם. ממקרא התסקיר הנ"ל עולה, כי הנאשם בן 28, נשוי ואב לתינוק בן 5 חודשים. עד למעצרו הנוכחי עבד הנאשם, לדבריו, במשך כ- 4 שנים בבניית בריכות שחייה. הנאשם סיפר לשירות המבחן, כי חש סיפוק מעבודתו, שם זכה ליחס תומך ממעסיקו. באשר לתקופת המעצר בה נתון הנאשם, תיאר הנאשם בפני שירות המבחן קושי רגשי, על רקע היותו נתון במעצר ממושך בגין תיק זה, זאת בעיקר לאור הנתק מאשתו ומבנו.
5.עוד עולה ממקרא תסקיר שירות המבחן, כי הנאשם גדל בקונסטלציה משפחתית מורכבת, לצד אב בעל רקע התמכרותי לסמים, אלימות והזנחה רגשית. לדברי הנאשם, בשנת 2006 היו בני משפחת מוצאו מעורבים בסכסוך עם בני משפחה יריבה מכפרם, שהוביל להרשעת אחיו ודודו של הנאשם בעבירת הריגה ולשליחתם למאסר; בגין אירוע זה הוגלתה משפחת מוצאו של הנאשם מהכפר ועברה להתגורר ב***. הנאשם הוסיף וסיפר לשירות המבחן, כי בגיל 18 התנתק מכפרו, שכר דירה ועבד לפרנסתו ב****. הנאשם תיאר תקופה זו כתקופה יציבה בחייו, הרחק מההשפעות השליליות שחווה בקרב סביבתו הטבעית.