תפ"ח
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
23930-12-14
22/11/2016
|
בפני השופטת:
1. רות לורך-סג"נ - אב"ד 2. כב' השופט צבי דותן 3. כב' השופטת דבורה עטר
|
- נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל עו"ד אור ממון
|
הנאשמים:
.1 סלאח אבו עאנם (עציר)
.2 שאקר אבו עאנם
.3 ניאז אבו רזק (עציר)
.4 מוחמד אבו רזק (עציר)
.5 יוסף אבו ריזק (אחר/נוסף)
.6 איימן אל האדי אהווידי
.7 רשאד אהווידי (עציר) עו"ד משה שרמן עו"ד ירון גיגי עו"ד יעל קדם עו"ד אבי כהן עו"ד זילברשטיין עו"ד ליבת אזולאי עו"ד דוד יפתח
|
גזר דין |
הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות הבאות:
הנאשמים 1 – 3 ו-7 בעבירות של נשיאת נשק בצוותא לפי סעיף 144(ב) רישא + 29(ב) לחוק וקשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.
את הנאשמים 4 ו-5 אנו מרשיעים בעבירה של קשירת קשר לביצוע עוון לפי סעיף 499(א)(2) לחוק ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244.
את הנאשמת 6 אנו מרשיעים בעבירה של שיבוש מהלכי משפט והטרדת עד לפי סעיף 249 לחוק.
הודאת הנאשמים נעשתה במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים לאחר שמיעת חלק הארי של הראיות.
כתב האישום המתוקן מייחס לנאשמים עבירות קלות בהרבה מהעבירות שיוחסו להם מלכתחילה, כאשר העבירה העיקרית היתה עבירת רציחתה של בחורה צעירה על רקע מה שקרוי "כבוד המשפחה".
הצדדים פירטו את השיקולים שהביאו אותם להסדר הטיעון, ובעיקרם קושי ראייתי.
כפי שצוין בהרחבה, התיק התבסס מלכתחילה על עדות שתי קטינות.
הקושי הראייתי שהוברר, הוברר באופן הדרגתי. גם אנו נחשפנו לאחר שמיעת העדות המרכזיות, לקושי ראייתי שכזה שעלה במהלך שמיעת העדויות ובעקבות חקירות הסניגורים ובהמשך בעקבות ראיות נוספות שהוצגו בפנינו. הערנו הערות בנידון שהביאו לשחרור בהסכמה של הנאשם 2 ולכרסום בעדותה של אחת הקטינות.
גם בהמשך, כפי שהוסבר היום, חלה התפתחות חריפה הנוגעת לעדותה של העדה הנוספת ס' שהביאה לבחינה מחודשת של הראיות על ידי המאשימה וכן לבחינת הסיכוי הסביר להרשעה.
בעקבות התפתחות זו, שכמובן הובאה לידי הסניגורים, נאספו ראיות נוספות וכל צד עשה את שיקוליו ובסופו של יום לאחר שנשקלו הסיכונים והסיכויים של כל צד, הגיעו הצדדים להסדר.
שמענו את הדברים, לחלקם אנו כאמור מודעים כי נחשפנו אליהם במהלך שמיעת הראיות ולגבי היתר חזקה על המאשימה כי שקלה היטב את השינויים ואת ההתפתחות החריפה שחלה והמשמעויות של כך על הסיכוי הסביר להרשעה.
בסופו של יום, נוכח הדברים הללו, ובעיקר לאור העבירות בהן בסופו של יום הורשעו המאשימים, העונשים המוסכמים הינם ראויים ובוודאי נמצאים במתחם העונש ההולם את העבירות.
אנו מוצאים לנכון לחזק את המאשימה שפעלה לפי חובתה לבחון את הראיות בשלבים השונים של ההליך, לרבות בשלהי שמיעת הראיות.