אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חקשור ואח' נ' אלקטרה בניה בע"מ

חקשור ואח' נ' אלקטרה בניה בע"מ

תאריך פרסום : 20/12/2020 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום ירושלים
23846-03-17
15/11/2020
בפני השופטת:
בלהה יהלום

- נגד -
תובעים:
1. אליהו חי חקשור
2. גליה חקשור

עו"ד צבי גולנזר
נתבעת:
אלקטרה בניה בע"מ
עו"ד שלמה כרוב
פסק דין
 

לפניי תביעה חוזית, כספית, בגין ליקויי בניה על סך 339,940 ₪.

 

העובדות

  1. ביום 12.08.2009 נחתם הסכם מכר דירה בין חברת חפציבה בניה פיתוח והשקעות בע"מ, באמצעות כונס הנכסים, עו"ד יעקב אמסטר, לבין התובעים, בפרויקט ברחוב x בשכונת הר חומה בירושלים. בין הצדדים הוסכם כי הנתבעת היא האחראית על השלמת הפרויקט באמצעות הקבלן המבצע, והיא אחראית לתיקון ליקויים בהתאם להסכמי המכר וחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן: הסכם המכר ו- חוק המכר (דירות)).

     

  2. ביום 30.10.2009, קיבלו התובעים חזקה בדירה ובמעמד המסירה, חתמו על פרוטוקול מסירה לפיו הדירה הינה בהתאם למפרט הטכני, אין להם טענות באשר לטיב הבניה ולמועד המסירה. בפרוטוקול נרשם כי "ישנם בעיות בריצוף, דלתות חלון ממ"ד, סף דלת כניסה" (להלן: פרוטוקול המסירה). יצוין, כי בסמוך לכניסה לדירה התלוננו התובעים על הבדלי גוון ומרקם באריחים בדירה ובשטח ציבורי בבניין. מהנדס מטעם הנתבעת, מר רפאל גיל, ביקר במקום וערך חוות דעת ביום 01.11.2010. בהתאם למסקנותיו, החליפה הנתבעת את האריחים בשטח הציבורי, אך סירבה לעשות זאת בדירת התובעים שכן המהנדס גיל מצא שהבדלי הגוון עומדים בדרישת תקן ישראלי 314, הוא התקן הרלוונטי למועד בניית הדירה.

     

  3. ביום 13.11.2011 ערך המהנדס מר יגאל ברגמן (להלן: המהנדס ברגמן) חוות דעת מטעם התובעים, בה מצא כי קיימים ליקויים שונים בדירה: חדירת מים ממרפסת דירתם לביתה של הדיירת מתחתם, גב' טומשובר (להלן: גב' טומשובר), קילופי טיח, אבנים פגומות, אריחי ריצוף עם גוונים שונים בדירה וברכוש המשותף, טיח וחיפוי קרמיקה במספר מוקדים בדירה שלא נעשו כראוי, פגמים בדלתות הדירה, פגמים בחלונות ועוד, כשעלות התיקונים המוערכת הינה בסך של 82,940 ₪ (להלן: חוות הדעת מטעם התובעים). לאחר שהנתבעת קיבלה לידה את חוות הדעת של המהנדס ברגמן, ערך המהנדס גיל חוות דעת נוספת (מיום 01.01.2012) הסוקרת את הליקויים הנטענים בחוות הדעת מטעם התובעים, ומאשרת כי אכן חלק מהליקויים הנטענים קיימים בדירה ויש לתקנם.

    במועד שלא צוין על ידי הצדדים, ולאחר עריכת חוות הדעת ההנדסית מטעם התובעים, התגלה ליקויי נוסף - ליקויי איטום בחניה הצמודה לדירת התובעים.

     

  4. התובעים הסכימו שהנתבעת תתקן את הליקויים שנמצאו אך טוענים כי חלקם לא תוקנו, ועל כן הגישו תביעה זו.

     

    טענות הצדדים

     

    טענות התובעים

  5. התובעים טוענים לליקויי בנייה בדירתם כאמור בסעיף 3 לעיל ולליקויי רטיבות בחניה ובמחסן הצמודים לדירתם. לטענתם, פנו לנתבעת בדרישה לתיקון הליקויים בצירוף חוות הדעת מטעמם, אולם הנתבעת לא פעלה לתיקונם בתואנות שונות. התיקון היחיד שבוצע הוא החלפת הריצוף במבואת המעלית המצויה בשטח הרכוש המשותף. עוד הם מציינים, כי הנתבעת הפרה התחייבויותיה שנקבעו בפשרה אליה הגיעו ביחס לשינויים בגוון האריחים בדירה. לטענת התובעים, הרטיבות בדירתה של גב' טומשובר נוצרה מכשלי איטום במרפסת דירתם. הנתבעת ביצעה לא פחות משלושה ניסיונות לתקן שלא צלחו היות שעובדיה לא היו מיומנים ומקצועיים. גב' טומשובר הגישה תביעה נגד הנתבעת והתובעים (ת.א. 29086-06-12), במסגרתה בוצע התיקון בפעם השלישית שכאמור, כשל גם הוא. ביצוע העבודות הללו היה כרוך באובדן שלושה ימי עבודה בכל פעם, עוגמת נפש, לכלוך, נזק לריהוט וסכסוך שכנים.

     

  6. לטענת התובעים, הרטיבות בחניה התגלתה להם לאחר שנערכה חוות הדעת מטעמם, ובשנת 2012 הדבר הובא לידיעת מנהל הבדק מטעם הנתבעת, מר עמוס דבוש. הנתבעת ביצעה עבודות תיקון בחניה שהיווה "פלסטר" בלבד, שכן גם בחלוף שנים הרטיבות לא אך שעודנה קיימת, אלא גם החמירה עם השנים.

  7. התובעים טוענים, כי הנתבעת הפרה את הסכם המכר בכך שלא תיקנה את הליקויים כפי שהתבקשה ופעלה ברשלנות בכל הנוגע לתיקון הליקוי במרפסת דירתם כך שהיה צורך בתיקונים חוזרים ונשנים. התובעים העמידו את נזקיהם ע"ס 339,940 ₪: בגין תיקון כל הליקויים על פי חוות דעת מומחה מטעמם סך של 82,940 ₪; בגין דיור חלופי לתקופת העבודות סך של 7,000 ₪; בגין תיקון הרטיבות בחנייה סך של 200,000 ₪; פיצוי בגין עוגמת נפש ע"ס 30,000 ₪; פיצוי בגין אובדן 12 ימי עבודה בגין העבודות במרפסת ע"ס 20,000 ₪.

     

    טענות הנתבעת

  8. לטענת הנתבעת, התביעה הינה ניסיון של התובעים להתעשר שלא כדין, שעה שהדירה נבנתה על ידה באופן מקצועי ועל פי הוראות הדין והתקן. לטענתה, לאחר קבלת חוות הדעת מטעם התובעים, נשלח מומחה מטעמה לבחינת הליקויים הנטענים, התובעים הסכימו לביצוע העבודות וביום 24.06.2012 החלה בעבודות התיקון. ביחס לשוני בגוון האריחים ציינה הנתבעת כי המומחה מטעמה קבע כי גם אם קיים שוני מסוים בגוון האריחים, הדבר עומד בתקן הישראלי 314, ולכן הציעה לתובעים לבחור אחת משתי חלופות שהוצעו על ידי המהנדס גיל, אך התובע דחה, בשיחה טלפונית, את ההצעה ודרש התקנת רצפת פרקט בשלושה חדרים בביתו כפיצוי ולכך סירבה.

     

  9. ביחס לטענה לרטיבות בדירת גב' טומשובר, טוענת הנתבעת כי הנתבעים לא אפשרו לה לבצע עבודות במרפסת דירתם וזאת בניגוד לחובתם לפי סעיף 7.5 להסכם המכר, הקובע כי עליהם לאפשר לה לבצע עבודות בדירתם, בכל עת וללא תנאי ודרישה אף אם התיקונים נוגעים לדירה אחרת. לטענתם, התובעים התנו את ביצוע העבודות במרפסת דירתם, בכך שיבוצעו במקביל לעבודות המבוצעות בתוך דירתם. היות שהעבודות במרפסת ארכו יותר זמן, סירבו התובעים לאפשר את המשך העבודות תוך התעלמות מהנזקים שנגרמים, והעבודות הושלמו רק לאחר שהתובעים צורפו כנתבעים לאור בקשת הנתבעת, בתביעה שהוגשה כנגדה על ידי גב' טומשובר.

     

  10. ביחס לסעדים להם עתרו התובעים, טוענת הנתבעת, כי חוות הדעת שהובאה מטעם התובעים מנופחת ומוגזמת; כי יש לדחות את דרישת התובעים לדיור חלופי שכן במהלך ביצוע התיקונים הם לא נזדקקו לכך, ולא בכדי הם לא צירפו ראיה או אסמכתא לכך; כי סכום הפיצוי ע"ס 200,000 ₪ בגין ליקויי הרטיבות בחניה הינו סכום עתק, ובניגוד לטענת התובעים מעולם לא התקבלה פנייה בגין ליקוי זה אלא רק עם הגשת התביעה בחודש מרץ 2017, למעלה מ-7 שנים ממסירת החזקה בדירה, כשחלפה כבר תקופת הבדק, וככל שיוכח שליקוי זה באחריותה היא שומרת לעצמה את הזכות לתקן את הליקוי; כי ביחס לדרישת פיצוי בגין עוגמת הנפש אין כל יסוד, שכן מקורה בסכסוך שכנים שמקורו בסירוב התובעים לבצע את התיקונים במרפסת דירתם; כי הפיצוי בגין אובדן ימי עבודה אינו נתמך בראיה מטעם התובעים לכך.

     

    דיון והכרעה

  11. עסקינן בתביעה שהוגשה בגין ליקויי בנייה. הצדדים הגישו חוות דעת הנדסיות וכן חוות דעת של מומחים בתחום האיטום. בהסכמת הצדדים, ולאור הפערים בין חוות הדעת שהוגשו, מונו שני מומחים מטעם בית המשפט: המהנדס מר איל שנהב (להלן: מר שנהב); השני, מומחה בתחום האיטום, מר מיכאל מרטון (להלן: מר מרטון). הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית וראיות ובהודעה מיום 18.06.2020 ויתרו על חקירת המצהירים ועדויות הצדדים, בהסכמה דיונית, עליה ארחיב מטה. הנתבעת לא חלקה על אחריותה לתיקון הליקויים הנזכרים בחוות דעתו של מר שנהב.

    נדון, אם כן, בנזקים הנטענים אחד לאחד.

     

    נזקי הרטיבות בחניה ובמחסן

  12. כזכור, טוענים התובעים כי ליקויים אלו התגלו לאחר עריכת חוות הדעת מטעמם ובהתאם, טענה הנתבעת כי התובעים מעולם לא פנו אליה בניין זה והדבר נודע לה רק עם הגשת התביעה, בחלוף שבע שנים ממועד מסירת החזקה ובחלוף תקופת הבדק.

     

  13. מטעם התובעים, הוגשה ביום 26.02.2019 הצעת מחיר של אוטם מוסמך והם ביקשו לראות בה חוות דעת מטעמם. הנתבעת הגישה ביום 01.04.2019 חוות דעת שנערכה ביום 31.03.19, על ידי המהנדסת אורנה רומנו. בהחלטה מיום 05.06.2019 מונה מר מרטון כמומחה מטעם בית המשפט מתחום האיטום.

     

  14. מר מרטון אישר בחוות דעתו מיום 08.09.2019, כי קיימת רטיבות נרחבת בחניה ובמחסן דירת התובעים כדלהלן (סעיפים 8 ו-11 לחוות דעתו):

     

    "11.1.2 מהממצאים שראיתי בעת הסיור, והבדיקות שערכתי בעזרת האינדיקטור לרטיבות, עולה כי אכן קיימת כיום בעיית רטיבות בחניה ובמחסן המוצמדים לדירת התובעים. גם הצדדים אינם חלוקים בעניין זה, אלא רק בעניין שיטת התיקון.

    ...

    11.1.4 נוכחנו לראות כי התיקונים השונים שבוצעו בדירת הגן הממוקמת ישירות מעל תקרת החניון לא פתרו את בעיית הרטיבות. במבחן התוצאה: מה שבוצע עד כה לטובת תיקון הנזילות – נכשל".

     

    מר מרטון התייחס לחוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים, נתן המלצות באשר לאיתור מקורות הרטיבות (ס' 12), וכיצד לבצע את התיקון (ס' 10.2.4 ו-12.9) וכן המליץ כי ביצוע התיקונים ייעשה על ידי הנתבעת, תוך שילוב של קבלן משנה מיומן בעבודות איטום עם העמדת תכנון ופיקוח מתאים (ס' 13.2.5). לחילופין, ציין שככל שהמלצה זו לא תתקבל, וכיוון שטרם בוצעו הבדיקות לאיתור מקור הרטיבות, עדיין לא ידוע היקף השטחים בהם נדרש לבצע תיקון, הרי שאין ביכולתו להעריך את עלות התיקון הכוללת בשלב זה, ולהערכתו עלות תיקון יכולה לנוע בין 1,000 ₪ ל-1,500 ₪ למטר רבוע (ס' 13.3.2). ככל שמדובר באיטום בשטח של כ-200 מ"ר שטחים אופקיים בשיטת איטום שבסעיף 13.3.2, שהיא השיטה המומלצת, העלות המוערכת בפועל הינה בין 200,000 ₪ לבין 300,000 ₪ (בתוספת מע"מ), ללא עלות הריצוף (ס' 13.3.10).

     

  15. ביום 18.06.2020 הודיעו הצדדים על "הסדר בדבר המשך ניהול התיק", שקיבל תוקף של החלטה ביום 19.06.2020. עיקרי ההסדר כאמור הינם:

    • הנתבעת תפעל לביצוע תיקון הרטיבות בחנייה בהתאם לשיקול דעתה המקצועי, בהינתן שעלייה לעמוד במבחן התוצאה;

    • הנתבעת תיתן לתובעים תקופת אחריות בהתאם להוראות חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן: חוק המכר דירות), ותהא אחראית בקשר לתיקונים שביצעה למשך תקופת בדק בת 4 שנים לפי סעיף 7 לתוספת לחוק הנ"ל, וכן תקופת אחריות בת 3 שנים בהתאם להוראות החוק הנ"ל;

    • אם בתוך תקופת הבדק כאמור תופיע שוב רטיבות בחניית דירת התובעים, הנתבעת תשלם פיצוי שגובהו יקבע על ידי בית המשפט לאחר קבלת טיעוני הצדדים בכתב;

    • במקרה של מחלוקת בין הצדדים האם הרטיבות חזרה או לאו – יכריע מר מרטון, וככל שלא יוכל לעשות כן ימונה מומחה אחר מטעם בית המשפט; ככל שתידרש חוות דעת או קביעת מומחה לעניין חזרת הרטיבות בחנייה הנתבעת תישא בעלות המומחה;

    • שאלת החזר הוצאות המומחה בנוגע לרטיבות בחניה ושכ"ט עו"ד תוכרע על ידי בית המשפט לאחר קבלת עמדת הצדדים.

    • יתרת המחלוקת כפי שהועלתה בכתב התביעה: תיקון כל הליקויים בדירת התובעים בהתאם לחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, פיצוי בגין עוגמת נפש וכן פיצוי בגין אובדן ימי עבודה, תוכרע על ידי בית המשפט, וזאת לאחר קבלת סיכומים בכתב מטעם הצדדים.

       

      הנה כי כן, הצדדים הגיעו להסכמה ביחס לליקויי הרטיבות בחניה ובמחסן בהתאם לשיקול דעתה המקצועי של הנתבעת, תוך שהותירו לשיקול דעתו בית המשפט את ההכרעה ביתר הסעדים, ובשאלת הפיצוי שיינתן על ידי הנתבעת ככל שהרטיבות כאמור תשוב בתוך תקופת הבדק, וזאת לאחר הגשת הסיכומים.

       

  16. התובעים טענו כי משמונה המומחה מטעם בית המשפט, מר מרטון, הרי שיש לקבל את חוות דעתו, ולקבוע את הפיצוי בגין חזרת הרטיבות בהתאם להערכתו, על הצד הנמוך, ובסך של 200,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן, שכן ככל שהרטיבות תחזור לא יהיה מנוס מלפעול בהתאם להמלצותיו של מר מרטון כפי שהוא קבע והעריך, ופיצוי משמעותי יגרום לנתבעת לתקן את ליקויי הרטיבות ברצינות הנדרשת.

     

  17. הנתבעת טענה, כי בשים לב למיקום הנזילות, מועד מסירת הדירה והיות הבניין בניין קיים, יש לראות בהזדמנות שניתנה לה לתיקון הליקוי כמקבץ של ניסיונות לאיתור מקור חדירת המים ורק אם אותר מקור המים ולמרות זאת הרטיבות חזרה יש לראות בה כמי שלא צלחה בביצוע התיקון- ככל שירדתי לשורש דעת הנתבעת, מדובר בטענה פרוספקטיבית וככל שלא תצלח בתיקון הנזילה, אזי בידה להעלות טענה זו.

    עוד טענה, כי מר מרטון העריך את עלות תיקון הליקויים, בסכום שנע בין 200,000 ₪ ל-300,000 ₪ אולם זאת ככל שמדובר בשטח של 200 מ"ר, ובאף מקום בחוות דעתו לא ציין את גודל השטח שבו נדרש לבצע איטום, שכן לשם כך יש לבחון את מקורות חדירת המים, וברי כי בשלב זה לא ניתן לקבוע מה גודל השטח בו נדרש איטום, ודרישת התובעים לפיצוי בסך 200,000 ₪ אינה מבוססת.

     

  18. אכן כטענת הנתבעת, הסכום שצוין על ידי מר מרטון בחוות דעתו הינו הערכה בלבד, תוך שהוא קובע את הפרמטרים לחישוב: "אם נניח שמדובר בשטח של כ-200 מ"ר...." (סעיף 13.3.10 לחוות דעתו). מר מרטון ציין מפורשות, כי היקף השטחים בהם נדרש התיקון אינו ידוע ועל כן העלויות הן הערכה בלבד: "במידה והמלצתי לעיל לא תתקבל, וכיוון שטרם ביצוע הבדיקות לאיתור מקורות חדירת הרטיבות, עדיין לא ידועים לנו היקף השטחים בהם נדרש לבצע את התיקון, אין ביכולתי להעריך את עלות התיקון הכוללת בשלב זה." במצב דברים זה, ברי כי לא ניתן לקבוע את גודל השטח, היקפו, והתיקון הנדרש לו, ועל בית המשפט לשום את גובה הפיצוי שיינתן בהתאם לאיזון על אינטרס הצדדים, ועל דרך אומדנא.

     

  19. מדובר בליקוי משמעותי, שעלול להתפרש על פני שטח גדול מאוד, בסיבות אלו קשה להעריך את היקף הפיצוי (שלעשה יכול להגיע לסך של 350,000 ₪ (כולל מע"מ), ברם זה רצון הצדדים ועל בית המשפט לכבדו. באיזון מול אינטרס התובעים לתיקון הליקויים במקצועיות באופן שיביא לפתרון הבעיה, כפי שהומלץ על ידי המומחה, לבין אינטרס הנתבעת לתקן את הליקוי בהתאם לשיקול דעתה, וכן לאור זאת שייתכן והשטח הדרוש תיקון יכול שיהיה מעל או מתחת ל-200 מ"ר, אני רואה לקבוע כי ככל שהרטיבות תחזור בתוך תקופת הבדק, הנתבעת תפצה את התובעים בסך של 150,000 ₪ המגלמים, במעוגל, ממוצע בשטח שעלול להידרש בו התיקון (100 מ"ר) עלות תיקון ממוצעת למ"ר (1,250 ₪ +מע"מ), וסך נוסף של 4,500 ₪ עבור עבודות היומיות לפני (ר' ס' 13.3.9 לחוות הדעת) וזאת בשים לב להיקף הרטיבות, מורכבות הבדיקות והעבודות הנדרשות כאמור בחוות דעתו של מר מרטון, וכן בשים לב לכך שכבר בוצעו ניסיונות שכשלו לתיקון הליקויים (סעיף 11.1.4 לחוות דעת).

     

    ליקויי הבניה

  20. כזכור, טוענים התובעים, כי מיד עם כניסתם לדירה הבחינו במספר ליקויים, שעלות תיקונם הוערכה על ידי המהנדס ברגמן בסך של 82,940 ₪. לטענתם, על אף שהודיעו לנתבעת על כל ליקוי ואפשרו לה לתקנו, בוצע תיקון אחד, בודד, ברחבת מבואת המעלית ובדירה נותרו ליקויים רבים שלא תוקנו. כאמור לעיל, בכתב התביעה עתרו התובעים גם לפיצוי עבור דיור חלופי בתקופת העבודות, אולם זנחו טענה זו בסיכומיהם והיות שגם לא צורפו ראיות לתמיכה בטענה זו איני נדרשת לה. ממילא, ציין מר שנהב בסיפא של חוות דעתו כי "משך ביצוע התיקונים 6 ימים, בהם הדירה ראויה למגורים".

     

  21. הנתבעת טוענת כי עם קבלת חוות הדעת של המהנדס ברגמן, שלחה מומחה מטעמה לבחינת הליקויים, הצדדים הגיעו להסכמה באשר לתיקונם ומרבית הליקויים תוקנו, אולם התובעים דרשו פיצויים בטענה כי התיקונים נמשכים זמן רב, ולא אפשרו את המשך ביצוע העבודות.

  22. בהסכמת הצדדים, מונה המהנדס אייל שנהב למומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו מיום 18.10.2018 קבע כי אכן קיימים ליקויים בדירה שאת תיקונם העריך בסך של 25,520 ₪ כולל פיקוח הנדסי (לא כולל מע"מ), ואלו הם הליקויים:

     

    • מרפסת מערבית – לאחר תיקון שביצעה הנתבעת, עדיין נראים כתמים יבשים של רטיבות בדלת הכניסה, נדרש תיקון וצבע לקבלת מראה אחיד.

    • בניית אבן – אותרו אבנים פגומות בספי היציאה למרפסת ובמעקה וישנם אבני חיפוי עם כיסי חרסית גדולים, חלקם יש להחליף וחלקם ניתן לתקן באמצעות ליטוש וצבע;

    • ריצוף – אותרו שישה אריחים בגוון שונה, ויש להחליף בין האריחים שבחדר הממ"ד לאלו שבמסדרון. מר שנהב דחה את טענות התובעים לשוני בגוון האריחים שבסלון, מטבח ובפינת האוכל .

    • מילוי מישקים – אותרו מוקדים ברצפת הדירה של רובה מתפוררת או רובה שבוצעה בצורה לא מדויקת ויש לתקן.

    • טיח וחיפוי קרמיקה – בחדר הרחצה של ההורים אותרו אריחים מנותקים מהקיר, הפרשי מפלסים בין האריחים והתנתקויות, עיוותים בטיח מעל החיפוי הקרמי ובהיקף החלון, ונדרש לתקנם.

    • קירות פרוזדור – גימור טיח לקוי ומראה לא אחיד בקירות הפרוזדור ליד לוח החשמל ובמפגשי קיר ותקרה.

    • חלונות ודלתות – אותרו ליקויים בדלתות הפנים של הדירה, וכן בחלון הממ"ד. מנגד נדחתה טענת התובעים ביחס לתריסים החשמליים וגוונם, וכן צוין כי התובע ביצע שינוי ביציאה למרפסת חדר ההורים: החלון הוחלף, התריס קוצר ובוצע ארון תחתון כלפי המרפסת, ולכן לא ניתן ליחס לנתבעת אחריות לליקוי זה.

    • זכוכית בטיחות בחדרי הרחצה – נמצא שהחלון הוחלף ולכן לא ניתן לייחס לנתבעת אחריות לכך.

    • חניה – בחניה הצמודה לדירה קיימים סדקים ונדרש לתקן.

    • בגג (רכוש משותף) – אותרו שיפועים לקויים ובוצע תיקון חלקי.

    • פגמים בציפוי האמאיל באגנית ובאמבט הפח – לא ניתן ליחס לנתבעת אחריות לכך, שכן בפרוטוקול המסירה צוין כי האמבטיה שלמה ותקינה.

       

  23. התובעים טענו כי בחלקים נרחבים של חוות הדעת העריך מר שנהב את הליקויים בחסר אולם נוכח כך שמונה מטעם בית המשפט הודיעו כי יכבדו את קביעותיו, וברי כי על הנתבעת לשאת בעלויות אלה לרבות תשלום שכרו של המומחה בסך של 4,095 ₪.

     

  24. הנתבעת עומדת על זכותה לתיקון הליקויים שנמצאו על ידי מר שנהב מכוח דיני מכר דירות. הנתבעת נימקה שלה עלויות התיקון תהיינה נמוכות יותר, היא בעלת הידע והמומחיות בתחום ובדירה זו במיוחד וכן משיקולי מדיניות משפטית. לטענתה, אם התובעים לא מאפשרים לה לתקן, יש להפחית 25% מהסכום שנקבע בחוות דעתו של מר שנהב, ובהתאם לכך, ככל שבית המשפט יעדיף סעד של פיצוי על פני סעד אכיפה, על הפיצוי לעמוד על סך של 17,400 ₪ בתוספת פיקוח הנדסי ומע"מ כדין.

     

    מתן הזדמנות נאותה לתיקון הליקויים

  25. איני מקבלת את טענת הנתבעת כי התובעים לא אפשרו את תיקון הליקויים, ואפרט.

     

  26. אכן כטענת הנתבעת, סעיף 4ב(א) לחוק המכר (דירות), מתייחס לזכות לתיקון אי-התאמה, וקובע:

     

    "התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה או קונה המשנה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר."

     

    חוק המכר דירות מחייב, אם כן, קונה, להודיע למוכר על קיומם של ליקויים, והזדמנות נאותה לתקנם. החוק אינו מקנה לתובעים זכות תיקון עצמית, אלא במקרים הנקובים בסעיף 4ב(ב) לחוק שתוקן בשנת 2011 במסגרת תיקון 5 לחוק הנ"ל, דהיינו ליקוי שחזר לאחר שתוקן על ידי המוכר, או ליקוי דחוף שלא תוקן על ידי המוכר תוך זמן סביר מקבלת הודעת הקונה, אולם סעיף זה אינו חל בענייננו שכן עסקינן בדירה שנבנתה בשנת 2009, ובהתאם לסעיף 11(ג) לחוק הנ"ל הרי שתיקון מס' 5 לא יחול על דירה בבניין שבנייתו הסתיימה או שחוזה המכר לגביה נכרת לפני תחילתו של תיקון מס' 5.

     

    בת"א (י-ם) 978/95 מילון נ' שיכון עובדים בע"מ (24.4.2001), הובהר בעניין זה כי:

     

    "...לפי סעיף 4ב לחוק המכר דירות, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקן את אי ההתאמה ועל המוכר לעשות כן תוך זמן סביר. אף שהדבר לא רשום בסעיף, מקובל שהרוכש לא יהיה זכאי לפיצויים עבור הליקויים, אם לא איפשר למוכר לממש את זכותו הנזכרת. עם זאת, משניתנה הזדמנות לתיקון וזו לא מומשה כראוי ותוך זמן סביר, אין חל עוד על הקונה הנטל לאפשר למוכר את ביצוע התיקונים בעין, ולמוכר כבר אין את הזכות להתנות בכך את יתר התרופות ... אין צריך לומר, כי הכוונה בסעיף 4ב לחוק היא, שהמוכר יבצע את תיקון כל הליקויים ברצף אחד, ככל האפשר, לבל תהפוך דירת הרוכש ל'אתר בנייה' לאורך פרק זמן ממושך." [ההדגשות כאן ולהלן שלי- ב"י].

     

  27. ברם, ממכלול הראיות המונחות בפניי אשר צורפו על ידי הנתבעת בעצמה, עולה כי בניגוד לטענת הנתבעת, התובעים אכן אפשרו לה את ביצוע העבודות, אולם הלינו על משך זמן ביצוע העבודה, "גרירת" הטיפול על ידי הנתבעת, ועל אופן התנהלותה ביחס לתיקון הליקויים שנתגלו בדירה, וזאת במכתבים עוקבים, הן מטעמם והן מטעם הנתבעת עצמה:

    • בתכתובת המייל שבין התובע לנציגת הנתבעת, סמדר סלע, מיום 07.06.2012 (נספח 5 לכתב ההגנה), לפיה:

       

      "סמדר שלום,

      בהמשך לשיחתנו מיום שני ה- 4/6/12 עדיין לא חזרת להודיע לי מתי מתחילים לעבוד בדירה.

      סיכמנו טלפונית שאתם מבצעים את כל הליקויים שקיימים בדוח המהנדס למעט הריצוף.

      אני מבקש לא לגרור את הסיפור הזה יותר מדיי זמן ולסיים את הכל עד לסוף החודש.

      כיום גם אנחנו וגם השכנה סובלים ואי אפשר לחיות בתנאים כאלו.

      תמיד אתם טוענים שאני אשם בסבל של השכנה אבל כבר מזמן אמרתי לכם להגיע ולעבוד.

      אם עד לסוף החודש לא תסיימו עם הליקויים בדירה אני יאלץ להביא קבלן באופן עצמאי ולחייב אתכם על הכל.

      בבקשה תתחילו להניע את הנוגעים בדבר אצלכם ולסיים עם הכל ..."

       

    • תכתובת בין התובע לבין נציגת הנתבעת סמדר סלע, מיום 26.06.2012 (נספח 6 לכתב ההגנה), לפיה:

       

      "שלום

      לפי הסיכום בין עורכי הדין סיכמנו על חמישה ימי עבודה מקסימום.

      עד כה אני נמצא בבית כבר שלושה ימים.

      היום לא עבדו בדירתי ונשארתי בבית והפסדתי יום עבודה. ואפילו לא טרחתם להודיע שלא מגיעים

      יש לכם עד יום חמישי לסיים את כל העבודות בדירתי.

      מעבר לכך אני דורש על כל יום שאני נשאר בבית 1000 ₪ פיצוי.

      היה לכם חודש ימים להכין ולארגן בעלי מקצוע ועכשיו אתם טוענים שאין לכם ואני צריך להמתין עד שתימצאו.

      המרפסת ממתינה לאיטום וגם הקבלן של הדלתות טרם הגיע... משיחה שלי עם איציק היום בבוקר נאמר לי שעכשיו הוא מחפש קבלן איטום ואם יש לי מישהו שאני יביא לו.

      ממש חוצפה כל ההתנהלות שלכם.

      ושוב אם לא תסיימו עד ליום חמישי העבודה תיפסק ואני יביא בעל מקצוע לסיים את כל התיקונים ואתם תשלמו על כל הנזק."

       

    • בניגוד לטענת הנתבעת, ממכתבו של בא כוחה מיום 27.06.2012 (נספח 7 לכתב ההגנה) לא עולה כי התובעים סירבו או לא אפשרו את המשך ביצוע העבודות. להיפך, במכתב נאמר כי עבודות נוספות לא התאפשרו מאחר ולא הוזז ריהוט והתובעים היו נכונים להזיזו שכן נכתב בבהירות "כפי שהודעתם למרשתנו, עד היום, תיערכו להמשך ביצוע התיקונים ותדאגו להזזת הריהוט.." עוד נכתב, כי עבודות האיטום נקבעו מבעוד מועד ליום 26.08.12, אולם באותו הבוקר הודיע קבלן האיטום כי נבצר ממנו להגיע עקב בעיות רפואיות והדבר אינו תלוי בו וכי ככל שהעבודות יימשכו מעבר לחמישה ימי עבודה התובעים נדרשים לאפשר לה המשך העבודות.

       

    • תכתובת המייל שבין התובע לבין נציגת הנתבעת, סמדר סלע, מיום 23.07.2012 (נספח 7 לתצהירה של גב' גילה חן עובדת הנתבעת) לפיה:

       

      "שלום

      לאחר שסיכמנו על התיקונים בדירתי שיבוצעו במשך 5-8 ימים עבדתם כבר 10 ימים והעבודה רחוקה מלהסתיים.

      כל הריצוף במרפסת מרוצף בצורה מרושלת ועקומה

      והריצוף בשלושה גוונים שונים.

      ביקשתי ממצליח להפסיק את העבודה מיד כי זה לא הגיוני שאני נשאר בבית ומפסיד ימי עבודה ואתם מבצעים את העבודה בצורה כזו שברור שנצטרך לפרק את הכל ולרצף מחדש. לאחר שהסתיימו כל ימי העבודה שסיכמנו עליהם, מהיום כל יום עבודה שאני נשאר בבית יעלה לכם 1000 ₪

      התשלום יהיה לפני כל יום עבודה.

      חבל שהגענו למצב כזה שאתם בכלל לא מתרגשים שהלקוחות שלכם סובלים ומתענים עם כל הליקויים והעבודה מתבצעת בצורה לא מקצועית.

      נשאר בדירה לסיים את המרפסת. לסדר נזילה מהמקלחון הורים. סידור השיפועים בגג. דלתות פנים. ותיקון שיש בספי דלתות ומרפסות.

      נא להודיע לי שלושה ימים לפני כל יום עבודה שלכם אצלי."

  28. הנתבעת לא צירפה מכתב או פנייה, מזמן אמת, המציין מפורשות כי התובעים לא אפשרו את המשך ביצוע התיקונים. להיפך, ממכתבה של לימור עמר (נספח ג' תצהיר התובעת, לא צוין תאריך), נכתב כי "אני מודים לך על היענותך לתיאום התיקונים, וזאת בהתאם למכתב מיום 13.11.2013 מטעם עו"ד כרוב, מועד התיקונים שנקבע הוא 24-25.11.2013". מקום שהנתבעת שלחה מכתב שכזה בסמוך לנובמבר 2013 למעלה משנה מהתיקונים הקודמים, הרי שהדבר מחליש את טענתה כי התובעים לא אפשרו את ביצוע התיקונים קודם. מעבר לכך, עיון בפרוטוקול המסירה, מעלה שכבר בשנת 2009 עת נמסרה הדירה לחזקת התובעים צוינו בפרוטוקול ליקויים רבים המופיעים בחוות דעתו של מר שנהב, כגון: דלתות, חלון ממ"ד, ריצוף, שחלקם לא תוקנו עד ליום זה, והנתבעת לא נתנה נימוק מספק לכך מלבד זה שהתובעים לא אפשרו את ביצוע התיקונים, שעה שהוכח אחרת.

    בנסיבות אלה, אני מוצאת כי התובעים עמדו בחובתם ליתן למוכר הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים תוך פרק זמן סביר, כמצוות סעיף 4ב לחוק המכר (דירות), ומשך ביצוע העבודות והתנהלות הנתבעת הם אלו שגרמו להתגלעות המחלוקת בין הצדדים.

     

  29. ההלכה הפסוקה (עוד טרם תיקון מס' 5) הינה כי זכות המוכר לבצע תיקונים אינה בלתי מוגבלת, וכך נפסק בע"א 8938/01 אביצור נ חפציבה חברה לבנין עבודות ופיתוח בע"מ, פ"ד נז(6) 83 (2003):

    "כאשר ניתנה לקבלן הזדמנות לתקן את הטעון תיקון, והוא ביצע זאת באופן חלקי, תוך סחבת בלתי סבירה או באיכות שאינה נאותה, אין מקום לכפות על רוכש הדירה ליתן לקבלן הזדמנויות חוזרות ונשנות לבצע תיקונים שכבר ניתנה לו הזדמנות לבצעם. ... אמנם, התיקונים שביצעה המשיבה בדירות המערערים, בלא הצלחה, חופפים באופן חלקי, ולא אחד לאחד את הליקויים המצויים כעת בדירותיהם, הדרושים תיקון, אך אין בכך כדי לסתור את הקביעה, לפיה המשיבה מיצתה זכותה, בלא הצלחה, ואיבדה את אמונם של המערערים ....".

     

     

  30. לנתבעת ניתנה הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים, אולם היא לא תיקנה חלק ניכר מהם עד כה. אמנם בחוות הדעת השנייה של מר רפאל גיל, לא הוכרו חלק מהליקויים שנטענו על ידי התובעים, אך בכך, כשלעצמו, לא היה כדי לאיין את חובתה לבצע את התיקונים שכן נמצאו. מערכת היחסים העכורה בין הצדדים ואי האמון הניכר בשלב זה, יחייב מידה בלתי סבירה של פיקוח מצד בית המשפט, דבר שעלולה לגרור תביעות ופניות חוזרות ונשנות לבית המשפט (ר' גם: ת"א (מחוזי חיפה) 297/96, אוחנה נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (2004); ת"א (מחוזי י-ם) 2291/00, נוי נ' ליאל חברה לבניין ונכסים בע"מ (2008); ענין זלוצין; רע"א 4744/01, מצלאווי חברה לבנין בע"מ נ' אולפן (28.1.12); ת"א (מרכז) 2270-08-07, אלגריה נ' פלסים חברה לפיתוח ובנין בע"מ (11.5.10); זמיר, חוק המכר, עמוד 581).

     

  31. במצב דברים זה, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, אני קובעת כי הנתבעת תפצה את התובעים בכסף והם יוכלו לתקן את הליקויים באמצעות קבלן בשוק החופשי, במועד הנוח להם. נתון זה אף יפחית את אי הנוחות שבביצוע העבודות.

     

  32. הלכה ידועה היא כי מעמדו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט מעמד מיוחד הוא, וממצאיו יאומצו דרך כלל על ידי בית המשפט הממנה, אלא אם כן קיימת סיבה מיוחדת שלא לעשות זאת, הגם שמסקנות המומחה לעולם אינן באות במקום מסקנות בית המשפט, וההכרעה הסופית לעולם מסורה בידי בית המשפט, המכריע על פי מכלול הראיות שבפניו ורשאי לבור חלקים מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט (ראו למשל: ע"א 4179/17 יותר סוכנות לביטוח (1989) בע"מ נ' רובין (6.12.18);; רע"א 7301/12, בן סימון נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (9.4.13); ע"א 8361/10 יוסף נ' כלל לביטוח בע"מ (29.5.11); ע"א 558/96 חברת שכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל פ"ד נב(4)563 (1998); ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' איתן (2.6.1996)).

    בענייננו, הצדדים ויתרו על חקירת המומחה, לא נשלחו שאלות הבהרה, והנתבעת לא הצביעה על נימוק שמצדיק סטייה מחוות הדעת. משכך, אני מאמצת את קביעות המהנדס שנהב, ומורה כי על הנתבעת לשלם לתובעים את הסכום שנקבע על ידי המומחה ובצירוף מע"מ (במעוגל) 30,000 ₪. אין מקום להורות על הפחתת רבע מסכום זה, כפי שטענה הנתבעת, שכן איני רואה מקום לאפשר לה לבצע את התיקונים, כאמור לעיל, והסכום שנפסק הוא הסכום שצפוי לעלות לתובעים תיקון הליקויים.

     

    פיצוי בגין עוגמת נפש

  33. התובעים עתרו לפיצוי בסך 30,000 ₪ בגין עגמת נפש, נוכח כך שנאלצו להתגורר במשך תשע שנים בדירה עם ליקויי בנייה שלא תוקנו על ידי הנתבעת. התובעים עמדו על כך ששלוש פעמים "הרימו" עובדי הנתבעת את הריצוף במרפסת ביתם לצורך תיקון הרטיבות בדירת השכנה, גב' טומשובר, ובכל פעם סבלו התובעים מלכלוך ומי הנעימות שבכניסת עובדים לדירה. הליקוי גרם להם לסכסוך שכנים עם גב' טומשובר ולצירופם לתביעה שהגישה השכנה נגד הנתבעת.

     

  34. הנתבעת טוענת כי יש לדחות טענה זו, שכן הפערים בין חוות הדעת של התובעים לבין חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט מוכיחים כי בזמן אמת הנתבעת תיקנה את הליקויים, דבר שעל פי הפסיקה מעקר את דרישת הפיצוי בגין נזק לא ממוני. הנתבעת שבה וטענה כי התובעים הם אלו שמנעו ודחו את תיקון הרטיבות בדירת גב' טומשובר, וזאת בניגוד לחובתם לאפשר זאת וכי לצורך פיצוי בגין עוגמת נפש יש להוכיח סבל של ממש, ובענייננו נטענו הדברים בעלמא ללא ראיה כלשהי.

     

  35. בע"א 5602/03אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ (28.02.05), נקבע כי ניתן לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש בשל ליקויי בניה, ובע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' אבנר ואח' (1.12.2008)‏, קבע בית המשפט את הפרמטרים לפסיקת עוגמת נפש בתביעת ליקויי בניה:

    "בקביעת גובה הפיצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים"

     

  36. אכן, כטענת הנתבעת, ישנו פער משמעותי בין חוות הדעת מטעם התובעים, לבין חוות דעת מומחה בית המשפט, פער שפועל לחובת התובעים. בנוסף, מחד גיסא, רוב הליקויים שמצא המהנדס שנהב הם אסתטיים ואינם משמעותיים במיוחד, ומאידך גיסא, הליקויים בחוות דעתו של מומחה האיטום, מר מרטון, הם משמעותיים במיוחד. לאחר ששקלתי מכלול הנתונים הרלבנטיים, העובדה כי מדובר בדירת מגורים, בחינת מהות הליקויים והיקף התיקונים שנדרשו במהלך תקופת הבדק ולאחריה, עלותם, הטרחה ואי הנוחות שנגרמו לתובעים במהלך התיקונים (בכל אחת מן הפעמים) ומשך הזמן שארכו, והליקויים שנותרו-לרבות הצורך בהחלפת רצפות במסדרון הדירה והרמת מרצפות לשם כך מחדר הממ"ד, וקיומה של רטיבות בהיקף נרחב בחניה ובמחסן, הגעתי למסקנה כי יש לחייב את הנתבעת בסך של 2,500 ₪ לכל אחד מהתובעים ובסה"כ לפסוק 5,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני.

     

    אובדן ימי עבודה

  37. התובעים עתרו לפיצוי בגין הפסד 12 ימי עבודה בשל העבודות שבוצעו במרפסת הדירה ובסך כולל של 20,000 ₪. לטענתם, לא צירפו ראיות להוכחת ראש נזק מיוחד זה, נוכח הסכמת הצדדים שהתביעה תידון ללא ראיות, אך אין בכך בכדי למנוע מהם פיצוי, ולחילופין, ביקשו לפסוק לטובתם סך של 5,581 ₪, בהתאם לתחשיב המבוסס על שכר הממוצע במשק. הנתבעת מתנגדת לכך וטוענת כי סעיף 7.5 להסכם המכר מחייב את התובעים לאפשר לה לבצע תיקונים בדירה מבלי להעלות כל תנאי או דרישה. מכל מקום, טוענת הנתבעת כי גם אם הגיעו להסכמות ביניהם, עדיין על בית המשפט לפסוק בהתאם לראיות שבפניו, ובהעדר ראיות אין מקום לפסוק פיצוי בגין הפסד ימי עבודה.

     

  38. מדובר ב"נזק מיוחד" שכבר אירע ושניתן להוכיחו באמצעים שאינם מסובכים או מורכבים, אך זה לא נעשה. בהעדר ראיות להפסד בפועל של ימי עבודה שניתן היה לצרף לתצהירי העדות הראשית של התובעים שהוגש ביום 31.12.2017, הרבה לפני ההסדר הדיוני (18.06.2020), אין מקום לפסוק פיצוי. יצוין כי לא אך שיכלו לצרף ראיות לתצהיר העדות הראשית בשלהי 2017, אלא שבהחלטה מיום 12.10.2019 אפשר בית המשפט הגשת ראיות נוספות וטענה זו נדחית.

     

  39. לסיכום: אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעים, בתוך 30 יום, 35,000 ₪ עבור תיקון הליקויים בדירה, בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪, וכן הוצאות משפט כנגד קבלה/חשבונית.

     

  40. הצדדים יפעלו כאמור בהסדר הדיוני מיום 18.6.2020, וככל שבתוך תקופת הבדק תופיע שוב רטיבות בחנית דירת התובעים, הנתבעת תפצה את התובעים בסך של 150,000 ₪.

     

    ניתן היום, כ"ח חשוון תשפ"א, 15 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ