פס"ד בבקשה למינוי אפוטרופוס לעניינים רפואיים

1. לפני בקשה שהגיש המבקש, למינוי כאפוטרופוס לענייניו הרפואיים של המשיב 1 – בן זוגה של אימו מזה כ-30 שנה.

המשיב 1, בין 64 רווק ללא ילדים וללא בני משפחה נוספים.

למעשה היוזמה לבקשה היתה דווקא של המבקש 1, וזאת בשל חששו מהתדרדרות במצבו הרפואי, והוא זה שפנה למבקש על מנת שיגיש את הבקשה בשמו.

2. מהמסמכים הקיימים בתיק כמו גם מהתסקיר, עולה כי המשיב 1 סובל משלל בעיות רפואיות. הוא מתנייד בכיסא גלגלים, בעברו שימש כחשמלאי אולם בשנת 2013 עבר תאונת עבודה ומאז החלה נסיגה במצבו הבריאותי. כתוצאה מתאונת העבודה סבל מנפילות ללא סיבה ברורה כמו גם מסחרחורות. בשנה וחצי האחרונות סבל מאיבודי הכרה שלאחר בדיקות ההערכה היתה כי מדובר באירועים פסיכוגניים או נרקולפסיה, כן סובל מרעד בידיים, מתקשה להירדם בלילה, מדווח על ירידה בזכרון, אסטמה, יתר לחץ דם, סכרת שחמת הכבד וחולשה בגפיים תחתונות.

3. יחד עם זאת, אין חולק כי המשיב 1 צלול, מדבר באופן שוטף וקולח ומסוגל להביע דעתו בצורה ברורה ועניינית.

לתיק צורפו מסמכים רפואיים בהן פורטו הבעיות הרפואיות השונות.

4. עוד צוין בתסקיר כי המשיב 1 מנהל בעצמו את חשבונות הבנק שלו, שולט בהוצאותיו ואינו מעוניין במינוי אפוטרופוס על רכושו.

5. יחד עם זאת, בכל הנוגע לעניניו הרפואיים עומד המשיב 1 כי המבקש ימונה כאפוטרופוס לענייניו הרפואיים.

6. העו"ס ציינה בתסקיר כי מצבו הקוגניטיבי תקין לחלוטין הוא מודע היטב למצבו ולמגבלותיו הרפואיות , מנהל את ענייניו הכספיים ולפיכך לא ראתה לנכון להמליץ על מינוי אפוטרופוס.

העו"ס הציעה למשיב 1 לערוך ייפוי כוח מתמשך אולם הוא סרב להצעה זו בכל תוקף, חרף סירובו המליצה העו"ס שהמשיב 1 יחתום על יפוי כוח מתמשך.

7. האפוט' לדין של המשיב הסבירה למשיב 1 ארוכות מדוע מצבו אינו מצדיק מינוי אפוטרופוס הסבירה לו את הפרוצידורה לשם חתימה על יפוי כוח מתמשך, וסברה כי בשלב זה אין מקום למינוי אפוטרופוס.

8. זו היתה אף עמדת ב"כ היועמ"ש שהוגשה לתיק.

9. במהלך הדיון שהתקיים בפני התרשמתי מאדם צלול, נעים ביותר, נחוש בדעתו למנות את המבקש כאפוטרופוס לענייניו הרפואיים. המשיב 1 נימוק בצורה ברורה את הטעמים לסירובו לחתום על יפוי כוח מתמשך, או על יפוי כוח רפואי וביקש להתחשב בדעתו ובעמדתו. המשיב 1 הדגיש כי הוא סומך על המבקש שמסייע לו בכל הדרוש לרבות נסיעות לרופאים ולבתי חולים ברחבי הארץ, והביע חשש אמיתי מהידרדרות במצבו ומהנקודות בהן הוא מאבד את הכרתו, דבר שקורה מספר פעמים ביום, וציין כי נוכח בעיותיו הרפואיות הרבות, הוא סומך בקבלת ההחלטות רק על המבקש. כן הביע חשש כבד שכאשר לא יוכל להביע עמדתו, תבוצענה פעולות רפואיות בגופו על דעת הרופאים שללא מינוי רשמי של המבקש –לא יהיו מודעים לכך שיש לפנות למבקש לקבלת עמדתו.

10. כידוע, מינוי אפוטרופוס לאדם הינו מהלך דרמטי. תנאי מקדמי למינוי כאמור, הוא זה הקבוע בסעיף 33(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962, ובמסגרתו על בית המשפט לבחון האם האדם שמבוקש למנות לו אפוטרופוס, "איננו יכול, דרך קבע, או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם ואין מי שמוסמך או מוכן לדאוג להם במקומו".

11. ניתן במידה מסויימת לומר כי ישנן נקודות של איבודי הכרה (ארוע שקרה במהלך הדיון שהתקיים בפני), בהן המשיב 1 אינו יכול לקבל החלטות, אולם מדובר בפרקי זמן קצרים ביותר לאחריהם המשיב 1 חוזר להכרתו ולצלילותו . מכל מקום אין כל ספק כי המשיב 1 מסוגל לקבל החלטות בנוגע לענייניו הרפואיים והליך המנוי מבוקש למעשה כדי להקדים תרופה למכה למקרה של הידרדרות במצבו.

12. תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מציב, שתי מסננות מרכזיות לאורן יש לבחון את הצורך במינוי אפוטרופוס: עקרון הצורך – קביעה כי ללא המינוי ייפגעו הזכויות, האינטרסים והצרכים של האדם. עקרון השימוש באמצעי הפחות מגביל – הגבלה מינימאלית ככל האפשר, של השליטה בחיי האדם, וקביעה כי לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס באמצעות חלופות המגבילות פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו של האדם.

13. במקרה שלפני, היחיד שסבור שיש צורך במינוי תחת שימוש באמצעים המגבילים פחות את עצמאותו של המשיב 1 – הוא המשיב 1. ב"כ היועמ"ש האפוט' לדין ואפילו ב"כ המבקש ניסו להסביר למבקש שכיום אין צורך במינוי אולם דעתו לא היתה נוחה מכך. גם נסיונותיו של המבקש עצמו לדבר על ליבו לא הועילו. המשיב 1 נראה מוטרד עד מאוד מהעדר המינוי ומהאפשרות שתבוצע פעולה רפואית ללא שתינתן הסכמתו שלו או של המבקש (במקרה שהמשיב 1 לא יוכל להביע הסכמה). מעבר לכך ואולי אף חמור מכך – התרשמתי כי המשיב 1 נעלב עד עמקי נשמתו מכך שעמדתו איננה נשמעת בבית המשפט.

14. בנסיבות אלה שוכנעתי כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצריכות מתן מענה למצוקתו של המשיב 1. גם אם אין מקום כיום למנות אפוטרופוס, אינני רואה לנכון לדחות את הבקשה תחת זאת יש לתת מענה ראוי למצב ייחודי זה.

15. ויודגש: טובתו של האדם שמבוקש למנות לו אפוטרופוס נמצאת תמיד בראש מעייניו של בית המשפט, כך היה לפני התיקון וכך לאחריו.

יש במינוי אפוטרופוס לאדם משום פגיעה והצרה של האוטונומיה הנתונה לאדם, וזו לא תיעשה בנקל. אולם הרציונל של קביעה זו הינה שמירה על כבודו של האדם. במקרה זה שמירה על כבודו של המשיב 1 וכיבוד רצונו של המשיב 1, מחייבים מתן מענה ראוי לחששותיו.

16. כפי שהסברתי בתיק א"פ 24769-01-20, תחת פתרון דיכוטומי של מינוי אפוטרופוס או אי מינוי – מאפשר כיום החוק לתפור לכל אדם "חליפת הגנה" ייחודית ומתאימה לצרכיו וטובתו במובן הרחב תוך שמירה מירבית על עצמאותו. לטעמי, זהו אחד היתרונות הגדולים ביותר שמאפשר כיום תיקון 18 לחוק.

17. המשיב 1 הצהיר בפני על רצונו במינויו של המבקש, והתרשמתי כי מדובר ברצון חופשי. לפיכך אני קובעת כי במידה ובעתיד תחול הידרדרות במצבו הרפואי של המשיב 1, יוכל המבקש לפנות לבית המשפט בצירוף תעודה רפואית מתאימה, המעידה על הידרדרות במצבו הרפואי-קוגניטיבי ועל העדר יכולת לקבל החלטות בענייניים רפואיים, והמבקש ימונה לאלתר כאפוטרופוס לענייניו הרפואיים של המשיב.

18. המשיב 1 סירב בכל תוקף לחתום על יפוי כוח מתמשך או על יפוי כוח רפואי, ולא ראיתי לנכון לחייבו לפעול באופן זה. תחת זאת המנגנון שנקבע לעיל, יהווה תחליף לפרוצדורה הקבועה בחוק ליפוי הכוח המתמשך.

פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

המזכירות תמציא לצדדים ותסגור את התיק.

<#8#>

ניתן והודע היום ו' אב תש"פ, 27/07/2020 בהעדר הצדדים.