וכן בהליך:
מבקשת (תנ"ז 47486-03-20)
מחלקה לשירותים חברתיים באר שבע
משיבים
1. פלונית
2. פלוני
והכל בענין הקטין:
אלמוני יליד x.x.2020 באמצעות האפוטרופא לדין עוה"ד דורית לופו
החלטה
עניינה של החלטה זו קביעת מקום הימצאו והשמתו של הקטין שנולד בבי"ח X ביום x.x.2020.
תחילת הפרשה העגומה והמטרידה בהליכים שננקטו בבימ"ש זה ביום 27.2.2020, במסגרתם עתרה אם הקטין בהליך יישוב סכסוך בבקשה דחופה כנגד המשיב, פלוני ל"השבת קטין חטוף". במסגרת הליכי יישוב הסכסוך בתיק י"ס 68351-02-20, המתנהלים בבימ"ש זה, הוגשה ביום 5.3.2020 בקשה ע"י עו"ס חוק נוער במסגרתה עתרה למתן צו ביניים בעניינו של הקטין, תיארה השתלשלות העניינים מנקודת מבטה ביחס לקטין.
בין לבין הגיש פלוני, האב הנטען, בקשות להעברת התיק למחוז חיפה וכן למתן הוראות למשרד הפנים לרישום האבהות.
ביחס לשתי בקשות הנ"ל מצד האב הנטען, ניתנו החלטות ולא מצאתי לחזור על האמור שם, יובהר כי התיק מתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה בב"ש ונוכח מקום מגורי אם הקטין ומקום לידת הקטין אף ימשיך ויתברר בבימ"ש זה. יצוין כי נוכח החלטות ביהמ"ש, כבר תיקן האב את המסגרת בה ביקש לפעול והגיש תביעת אבהות בעניינו של הקטין.
תמצית העובדות שאינן במחלוקת:
1.א.אם הקטין והאב הנטען פעלו טרם לידת הקטין בהליכים להסדרת הורות
משותפת, האב טוען כי ההפריה ממנה הרתה האם נוצרה מזרעו ומתרומת ביצית.
האם לא הכחישה ובכל מקרה אין מחלוקת כי אם הקטין נשאה את ההיריון ואינה מכחישה כי פלוני הוא האב, אך האבהות לא נרשמה ותלויה ועומדת תביעת האבהות עד לקבלת עמדת הצדדים הרלוונטיים.
ב.הצדדים חתמו טרם הלידה על הסכם להורות משותפת אשר לא אושר בביהמ"ש,
אך נחתם על ידם.
ג.האם מתגוררת בבאר שבע והאב מתגורר בישוב **.
תמצית המחלוקת:
2.לידת הקטין החלה עם דימום של האם במהלך ההיריון ועובר ללידה לא פשוטה במסגרתה איבדה דם רב ואף בימים הראשונים לאחר הלידה לא יכלה לעמוד על רגליה והעו"ס מציינת כי בביקור בביה"ח האם ישבה בכיסא גלגלים.
האם טוענת בבקשתה מיום 27.2.2020 כי לאחר שחרורה מביה"ח עם הקטין האב הסיע אותה לביתה, הוריד אותה ולקח את הקטין בכוח, עמו, לישוב ***, כשהוא לוקח עמו אף את תעודת הלידה.
3.עו"ס לחוק נוער טוענת כי האם אמרה שאינה מסוגלת לטפל בקטין ועל כן מבקשת כי הקטין ישהה אצל אביו וכן מתארת אמירות סותרות של האם בעניין זה.
4.למעשה ממועד שחרור הקטין מביה"ח החלה מחלוקת בדבר מקום המצאו, כאשר האב ככל הנראה הכריע בעניין ללא הסכמת האם והאם נעדרה כוחות להתנגד וגם כאשר התנגדה, או ניסתה להתנגד, נתפס הדבר מבחינת עו"ס לחוק נוער כ"חוסר יציבות", כך בכל פעם שהאב הפעיל לחץ "נכנעה" האם ובכל פעם כאשר ניסתה להודיע אחרת מכפי שביקש ל"שכנע" אותה, נתקלה בעמדת העו"ס אשר מחד הפנתה את האם להגיש כנגד האב הנטען תלונות על הפגנת איומים ואלימות ומאידך בחרה לצדד בעמדת האב בעניין מקום המצאו של הקטין.
דיון והכרעה
5.ראשית אבהיר כי המסגרת הדיונית בכל הנוגע לבקשת עו"ס לחוק נוער, למעשה נוצרה באמצעות החלטות ביהמ"ש ולא באמצעות הגשת בקשות תקינות ועפ"י דין.
הליכים שהוגשו בצורה תקינה, הינם הליכי י"ס שבין האם לאב הנטען. עו"ס לחוק נוער הגישה בקשה לצו ביניים במסגרת הליכי היישוב סכסוך, כאשר אינה בעלת דין ולא פעלה בכל שלב, לתיקון מחדל זה.
בדיון מיום 25.3.2020 לשאלת ביהמ"ש מדוע לא פעלה להגשת הליך עפ"י חוק נוער, ציינה כי לא ממש מובן לה מדוע נפתח הליך י"ס, היא אינה מכירה ומבינה הליך זה (ובכן זהו הליך שנפתח ע"י אם הקטין ועו"ס לחוק נוער היא שבחרה להגיש במסגרתו את בקשותיה) וכן כי לא הבינה מדוע לא ניתנת החלטה במסגרת ההליכים שהגישה.
עו"ס חוק נוער לא הסבירה ולא ניסתה להסביר מדוע לא פנתה למזכירות ביהמ"ש להסדיר הגשה כנדרש של בקשתה וכן לא הסבירה גם מדוע המשיכה וציינה ע"ג בקשותיה והודעותיה (אגב גם לאחר הדיון) את מספר הליך י"ס שהרי להווי ידוע כי מזכירות ביהמ"ש סורקת את הבקשות לפי מספרי התיקים המצוינים ע"י המגיש.
כך או אחרת, ביהמ"ש נדרש להחלטה בדיון מיום 25.3.2020 לצורך יצירת תיק נוער במסגרת ביהמ"ש לענייני משפחה בב"ש וזאת על מנת ליצור מסגרת משפטית לדיון בבקשותיה של עו"ס לחוק נוער.
כמובן שהעדר מסגרת זו , עד למועד הדיון ההחלטה בעניין, מעמיד בסימן שאלה ובספק את סמכותה של עו"ס לחוק נוער לפעול במשך שבועות רבים בעניינו של הקטין מבלי לקבל הכרעה שיפוטית מסודרת בעניינו של הקטין.
בכל הכבוד, אין זה מתפקידו של ביהמ"ש לתקן את פעולות עו"ס חוק נוער או כל בעל דין אחר לא בעת המחדל ובוודאי שלא בדיעבד.
עו"ס חוק נוער בכובעה כמבקשת סעד מביהמ"ש היא בעלת דין ככל בעל דין אחר ואחריותה לוודא כי בקשותיה מוגשות כנדרש ומקבלות מסגרת מתאימה לדון בהן.
6.לגופם של דברים, מדובר בקטין שנולד לאמו ככל הנראה כתוצאה מיצירת קשר ליחסי הורות עם פלוני, אך ענין האבהות הנטענת עוד ייבחן בהמשך במסגרת תביעת האבהות.
7.א.נכון להיום ומזה מספר שבועות, מכוח הנחיות עו"ס חוק נוער, הקטין נמצא אצל
הוריו של פלוני, כאשר להם או לפלוני אין כל זיקה משפטית לקטין.
ב.נכון להיום ומזה מספר שבועות אין לקטין קשר תקין עם אמו ולמעשה הוא מנותק ממנה לחלוטין מזה שבועות, כאשר נמצא בישוב *** והאם בבאר שבע כשהיא מודרת לחלוטין מכל אפשרות לקיים את זכויותיה וחובותיה כלפי הקטין ואפילו שמו הפרטי של הקטין נקבע ע"י האב .
8.ראשית אבהיר כי מהבחינה המשפטית הקטין צריך לשוב לאמו באופן מיידי וזאת משעה שנמצא אצל אזרחים שאין להם כל זיקה משפחתית אליו ומשעה שהוראות עו"ס חוק נוער ניתנו בהעדר סמכות ומבלי שהעניין של הקטין הובא בצורה מסודרת ובמועד בפני בימ"ש מוסמך.
9.לא רק מהבחינה הפרוצדורלית יש להורות על השבת הקטין לאמו באופן מיידי אלא גם לגופן של טענות.
10.הלכה למעשה איש אינו טוען כי האם אינה מסוגלת לגדל או לטפל בקטין והטענה כלפיה הייתה כי בסמוך לאחר הלידה (עת צוין כי סבלה מאובדן דם כך שהייתה חלשה מבחינה פיזית וכי הינה אישה בעלת אישיות חלשה באופן כללי) לא הייתה נחושה בעניין גידול הקטין ולא עמדה בצורה נחרצת כנגד הלחץ שהופעל כלפיה מצד האב הנטען וכאמור "לא הייתה יציבות".
11.א.לא הוכח ולמעשה לא הובאו אף כל ראיות, כי האם אינה מסוגלת לטפל בקטין ,
כך שלא היה כל צורך מצד האם להוכיח אחרת.
ב.כל שטענה עו"ס לחוק נוער הוא כי האם מוכרת לשירותי הרווחה טרם לידת הקטין וכי בן נוסף שלה הוכר כקטין נזקק.
ג.עוד עולה כי לאם גם בת נוספת בת 15 שנים אותה היא ממשיכה ומגדלת בצורה תקינה וכן לא עולה כי קודם למעורבות האב הנטען סברו גורמי הרווחה כי יש למנוע מהאם לגדל את בנה נשוא ההליך.
ההיפך הוא הנכון – עו"ס לחוק נוער מתארת כי הייתה בקשר עם אם הקטין במהלך ההיריון ומעורבת בענייניה וכי לאחר לידת הקטין היא המתינה לשמוע מעו"ס ביה"ח מה החליטו פלונית ופלוני (האם והאב הנטען).
ד.אין להבין את הסיטואציה בדרך אחרת – עו"ס לחוק נוער לא מצאה להתערב בעניינו של הקטין לא בסמוך ללידתו ולא לאחר לידתו וסברה כי ההורים (האם והאב הנטען) מסוגלים להחליט בעצמם איפה יחיה הקטין.
יחד עם זאת העו"ס מתארת (כפי שאף טוענת האם) כי האם תיארה בפניה כי האב הנטען מפעיל עליה לחץ, דורש ממנה לעבור לגור בחיפה ואף לאחר שלקח את הקטין לישוב *** איים עליה כי אם לא תפעל כרצונו, גם לא ישלח לה תמונות של התינוק והעו"ס מציינת כי ייעצה לה לפנות למשטרת ישראל.
12.למעשה עד כאן ניתן להתרשם מתמונה של אישה לאחר לידה, מוכרת גם כך למערכת בריאות הנפש, שנתונה תחת סד לחצים קשה מצד האב הנטען ואולם תחת קבלת סיוע מגורמי הטיפול למעשה גורמי הטיפול מצדדים בצד האב ומשלב זה האם קורסת תחת מערכת לחצים, שכמובן אין לה שום כלים או כוחות לעמוד בהם לצורך עמידה על זכותה וחובתה לגדל את בנה. לאישה בנסיבות שתוארו, במערכת לחצים כזו, אין שום סיכוי להפגין עמדה יציבה או לברר עמדה כזו עם עצמה, מול מערכת שלמה שתומכת באב הנטען המעוניין לקבל בלעדיות גידול ביחס לקטין.
13.יובהר כי כבר ביום 27.2.2020 כאמור פנתה האם באמצעות באת כוחה לצורך הסדרת השבת הקטין לחיקה ואולם נוכח טענות העו"ס כי נערך הליך בירור וכן נקבעה וועדת תכנון טיפול, ביקש ביהמ"ש להמתין לתוצאות הוועדה.
14.דיון נקבע בענין ליום 16.3.2020 ואולם עפ"י בקשה מוסכמת של הצדדים נדחה הדיון ליום 23.3.2020 ולבסוף נוכח מינוי אפוטרופא לדין לקטין ועל מנת לאפשר לה ללמוד את המקרה (כאשר כבר היינו מצויים בתוך תקופת חירום) נדחה הדיון ליום 25.3.2020.
אני מוצאת לציין כי עו"ס לחוק נוער בהסכמת האב הנטען הגישה בקשה לדחיית הדיון בטענה שאנו מצויים בתקופת חירום וזאת למרות שצוין בבקשה כי לא ניתן לקיים קשר בין האם לקטין במרכז קשר נוכח סגירת מרכזי הקשר בשל מצב החירום.
החלטתי בעניין זה מיום 22.3.2020 מדברת בעד עצמה וסבורני כי ראוי שענייני קטינים יתבררו בדחיפות הראויה וכי לא ייעשה ניסיון לחסות בצל מצב חירום, דרמטי ככל שיהא, כדי למנוע מקטין את זכותו לשהות עם הורהו.
לעניין זה רק אציין כי עפ"י תקנות החירום והודעת מנהל בתי המשפט הן מיום 15.3.2020 והן מיום 24.3.2020 הן נושאי תיקי נזקקות והן נושא הבטחת קשר של קטין עם הורה מצויים ברשימת העניינים הדחופים שיתבררו גם במסגרת תקופת חירום, וודאי כאשר עסקינן בנסיבות כה חריגות כמו במקרה דנן וראוי היה שבקשה זו לדחיית הדיון לא היתה מוגשת, שכן אינה מכבדת את מגישה.
15.על מנת לקדם פירוט ההכרעה אתקדם לדיון אשר התקיים סופו של יום ביום 25.3.2020 במעמד הצדדים, עו"ס לחוק נוער וכן הרכזת שלה, באות כוחם של הצדדים וכן האפוטרופא לדין לקטין, עוה"ד לופו אשר מונתה עפ"י החלטת ביהמ"ש ע"י הלשכה לסיוע משפטי.
יצוין כי בפתח הדיון התברר כי עוה"ד לופו למעשה מכירה את המשפחה שנים רבות בהיותה גם אפוטרופא לדין לבנה הנוסף של פלונית וכן גם עוה"ד ליבדרו מכירה את המשפחה שכן היא מייצגת את האם - פלונית בהליכים הנוגעים לבן הנוסף.
16.לאחר ששמעתי באריכות את הצדדים, במסגרת דיון שנמשך למעלה מ- 3 שעות, לאחר עיון בכלל המסמכים שהובאו בפני לרבות מסמכים רפואיים הנוגעים לאם הקטין, מצאתי כי לא מתקיימות כל נסיבות להשמת הקטין שלא אצל אמו, בוודאי לא תוך ניתוקו ממנה.
17.עסקינן באם נורמטיבית שככל הנראה כל חטאה הוא בכך שעניינה מוכר למערכת בריאות הנפש ומתוך 3 ילדיה, אחד הוכר כקטין נזקק ושוהה בפנימייה ומגיע לביקורי סוף שבוע אצל אימו.
לא נטען כי האם אינה כשירה לגדל את הקטין נשוא הבקשה וכל הטענות כלפיה נגעו להליכים הנוגעים לבנה הנוסף.
לא זו בלבד שלא צורפה כל חוות דעת מומחה בעניינה של אם הקטין, אלא שעולה מתיאור הבקשה של עו"ס לחוק נוער כי בסמוך ללידה, כל מעורבותה הייתה בניסיון לתווך בין האם לאב הנטען שעה שלא הצליחו להגיע לכלל הסכמה בעניין מקום מגורי הקטין.
18.לצערי התרשמתי כי נוכח מצבה המוחלש בכלל והמוחלש קונקרטית לאחר הלידה בפרט, לא הצליחה האם לעמוד בפרץ הלחץ מצד האב הנטען ובני משפחתו, שאין לי ספק ששמחו בלידת הקטין ורצו להיות מעורבים בגידולו, אולם לא ראו את מקומה של האם וחשיבות מקומה בחייו של הקטין, הפעילו עליה מערכת לחצים בלתי פוסקת ובלתי מתחשבת ועל כן "נכנעה", "הרימה דגל לבן" ובלבד שיונח לה להחלים ממצבה הפיזי.
האם לא ממש מסוגלת לעמוד מול לחצי האב הנטען, במיוחד שעה שהם מגובים נכון לעת הזו בעמדת עו"ס לחוק נוער, אשר לא הצליחה לשכנע מדוע מצדדת באפשרות של גידול הקטין אצל הוריו של האב הנטען ולא אצל אימו של הקטין או אצל האב הנטען עצמו.
יובהר כי האב הנטען לא מגדל בעצמו את הקטין, אלא הוריו עושים זאת, אותם הורים
בני 71 שנטען כי הם בקבוצת סיכון ואפילו אינם מסוגלים לבצע את הנסיעה לעיר באר שבע לצורך הדיון.
לא ברור כיצד מצופה מאם הקטין, שגורמי הרווחה אשר מעורבים בחייה ומהווים סמכות, בחרו לצדד בצד אחר, לעמוד לבדה כנגד כל אלו ולהודיע שהיא דורשת שישיבו לה את בנה הקטין.
לא ברור כיצד מצופה מאם הקטין, שגם ככה מתמודדת עם נסיבות חיים לא פשוטות, להתמודד אל מול הדרישה כי תנטוש את בתה בת ה- 15 שגרה עמה בב"ש, כדי לעבור לחיפה ולגדל שם לבדה את בנה התינוק וכל זאת רק בשביל שלאב הנטען יהיה יותר נוח.
19.אמת ויציב לא הצלחתי להסתיר תמיהותיי אלו גם בדיון ושאלתי שאלות נוקבות את עו"ס לחוק נוער, שאלות שלצערי ככל הנראה יצרו בשתי העוסיו"ת שנכחו בדיון את הצורך להגן על עמדתן בצורה רגשית ומתגוננת מבלי למלא את חובתן כ"קצינות ביהמ"ש" ולבחון את המצב נכוחה מבלי להיאחז בעמדתן המוקדמת ולהתבצר בה.
20.לא מצאתי בכתבי הטענות שהוגשו ולו בדל טענה בדבר יכולת או אי יכולת האם לגדל את הקטין דה פקטו. כל שנאמר הוא שהיא לא מסוגלת להודיע עמדה חד משמעית מול עמדתו הנחרצת של האב.
כיצד תביע האם עמדה חד משמעית אם הובהר לה ע"י גורמי הטיפול האמורים להושיט לה יד ולסייע כי בכוונתן להתבצר בעמדתן, עד כדי כך שאפילו את הוראת ביהמ"ש בדבר הגשת הצעת מתווה ביקורים לא מילאו ורק הסתפקו בהודעה כי נוכח מצב החירום מרכזי הקשר סגורים.
21.לא בכדי חשה האם נטושה שכן למעט באת כוחה, איש אינו עומד לצידה מבין הכוחות האמורים לספק פתרונות וחשיבה משותפת כיצד לפתור את המצב.
22.מובהר- אין לי טענות לאב הנטען- כל הורה מעוניין לבלות זמן רב ככל הניתן עם ילד הנולד לו.
ברור לי כי גם הוריו של האב הנטען שמחים שמחה גדולה משהזדמן להם לגדל נכד שככל הנראה הוא בנו של בנם ( כאמור טרם בוצעה בדיקת רקמות) ואולם בכל הכבוד לזכותם ושמחתם של כל אלו – לאן נעלמו זכות הקטין וזכות אימו לשהות יחד מכח זכותם הטבעית הבסיסית ביותר?
23.כיצד נשכחה זכות האם לזכות לסיוע ותמיכה של גורמי הטיפול בעיר מגוריה, כך שיאפשרו לה תמיכה, סומכת, חונכת וכל שנדרש על מנת לגדל את בנה התינוק.
לא אשכין לשמוע טענה כי בשל עת החירום לא ניתן לספק פתרונות, שכן קודם להחלטת האב כי הקטין ישהה אצלו, ברור היה לכולם כי במצב בו הקטין ישהה אצל האם, גורמי הטיפול בעירה, באר שבע, יספקו את התמיכה והפתרונות.
24.יתר על כן לא ברור על מה מבססת עו"ס לחוק נוער את התערבותה בעניין הקטין, שעה שהיא עצמה, המכירה את האם במשך שנים, לא סברה עד להחלטת האב בעניין לקיחת הקטין לישוב ***, כי יש לקחת את הקטין מרשות האם והמתינה להכרעת ההורים בעניין זה.
25.הכרעת ההורים בעניין זה איננה באמת הכרעה משותפת, שכן עולה גם מכתבי הטענות וגם התרשמותי בדיון שלא ניתן להתייחס באותה צורה לכוחות הנפש ומשאבים של האב הנטען לעומת כוחות הנפש ומשאבים כללים של האם.
מדובר במאזן כוחות שהוכרע מראש וידו של האב על העליונה. לא אכנס לשאלת האיומים שכן זו תתברר ע"י משטרת ישראל ואולם די באמור בפרוטוקול הדיון מפי האב הנטען עצמו ובאת כוחו כדי להבין מה מערכת הלחצים שהופעלה על האם, הן טרם ההיריון והן לאחריה.
עוד לא ברור מדוע אין הסבר בנימוקי העו"ס להתעלמות המוחלטת מכך שהיא עצמה הפנתה את האם למשטרת ישראל להגיש תלונות בגין איומי האב הנטען (עמ' 4 לפורט' שורה 31).
לא יעלה על הדעת להפנות אישה להגיש תלונות כנגד הגורם המאיים ואז להפקיד את תינוקה של אותה אישה בידי הגורם המאיים ולצפות ממנה להביע אמון בגורמי הטיפול ו/או בכל גורם בכלל.
האב הנטען לא חסך במניפולציות גם במהלך הדיון וכך למשל ניסה להטעות את ביהמ"ש בכמה עניינים ואפילו בעניין גיל הוריו המגדלים את הקטין במקומו.
עולה מבקשת עו"ס לחוק נוער כי האב הנטען עצמו עוסק במיסטיקה, קורא בקלפים ולא ידוע הרבה על אורח חייו ו/או על הרקע שלו בעניין גידול ילדים עד מועד קבלת החזקה בילד שנולד לפלונית באמצעות הוריו.
אין אפילו תחילתו של ניסיון בבקשת עו"ס לחוק נוער, להסביר כיצד האב הנטען עדיף לגידול הקטין לעומת האם, בוודאי שאין כל הצדקה בהעדר בדיקה משמעותית לגבי ההורים עצמם, להעביר שרביט הגידול להוריו של האב הנטען.
26.הקטין שנולד כדי לשמח את שני ההורים הפך למעשה בחסות תמיכת גורמי הטיפול בכלל וככל הנראה במקום מגוריו בפרט, לרכושו הבלעדי של האב, כשהוא נוטל אותו עמו לישוב ***, מחליט בצורה בלעדית אפילו מה יהיה שמו ורק לאחר ניסיונות מאבק של האם, מאפשר לה להוסיף לקטין שם שני לאחר שזכה בעצמו לקרוא לקטין ע"ש אביו .
חולשתה של האם אל מול עוצמת האב הנטען בלטו לכל עבר כך שאפילו באת כוחו של האב בהגינות רבה, ציינה במסגרת טיעוניה בדיון כי כאשר האב הנטען הביא את האם למשרדה בשעת ערב לחתום על מסמך העברת הקטין אליו, היא עצמה דרשה ממנו שלא להחתים את האם באותה עת כי התרשמה שאינה מביעה את רצונה אלא מופעל עליה לחץ (עמ' 7 לפרוט' שורות 18-23) וכאמור מפי ב"כ האב הנטען: "התרשמתי מהאם שהיא לא מעוניינת לעשות זאת בלב שלם וביקשתי מפלוני שכאן זה ייעצר ועצרתי את הפגישה".
כמו"כ לא קיבל ביהמ"ש הסבר לטענת עו"ד ליבדרו, ב"כ האם, כי לעומת עמדת עו"ס לחוק נוער, הרי שעו"ס המשפחה המלווה את האם שנים רבות הציגה עמדה שונה מעמדת עו"ס לחוק נוער והמליצה כן לאפשר לאם לגדל את הקטין.
27.לצערי התרשמתי כי הטיפול במקרה דנן גובל בהתנהלות לא תקינה ורק מחמת שאנו מצויים בעת חירום אחסוך במילות בקורת , אך יש בקורת והיא ראויה להיאמר.
28.סבורני כי במקרה דנן צדקה ב"כ האם בעת שהגדירה את הבקשה כ"בקשה להשבת קטין חטוף", שכן הלכה למעשה מדובר בקטין שהוצא מרשות אמו, בחסות תמיכת גורמי הרווחה ונמסר לאנשים שאין להם זיקה משפטית או משפחתית אליו, וזאת ללא הצדקה וללא ביסוס משפטי או עובדתי.
לא הוכח כי אם הקטין אינה מסוגלת לגדלו.
כל שהוכח ולצערי גורמי הרווחה לא עשו דבר לתקן מצב זה, הוא כי אם הקטין הייתה נתונה ללחץ בלתי פוסק של האב הנטען, אשר ביקש להסדיר מטעמי נוחותו את מגורי הקטין עמו בישוב ***, זאת כאשר היא עצמה מתמודדת אם נסיבות חיים לא פשוטות, אך לא נטען כי פוגעת או אי פעם פגעה במי מילדיה ואף לא כי הזניחה מי מהם.
האם מגדלת שני ילדים, האחד אמנם גדל בפנימייה והוכרז קטין נזקק אך אין בכך כדי לבסס טענת נזקקות אוטומטית כלפי יתר ילדיה של האם ובוודאי שעה שהיא ממשיכה ומגדלת בת נוספת, נערה בגיל ההתבגרות ומתמודדת היטב עמה.
תחת לחץ בלתי פוסק זה, מצדו של האב הנטען, גם באולם ביהמ"ש, ברי כי האם לבדה אינה יכולה לעמוד, במיוחד נוכח העובדה שעברה חוויית לידה קשה, תוך אובדן דם רב וכאשר נזקקה לתמיכה רבה אותה לא קיבלה.
עולה מהמסמך הרפואי שצורף ונערך ע"י הפסיכיאטרית המטפלת באם הקטין, כי דווקא העברת הקטין לידי האב הנטען, תוך ניתוק ממנה, היווה אירוע סטרס חמור שהשפיע על מצבה ובוודאי שלא יעלה על הדעת לשפוט אותה בגין התנהלותה במרכז הקשר.
איזו אמא תישאר רגועה ומנומסת תוך שהיא חשה מותקפת במרכז הקשר, ע"י מנהלת מרכז הקשר במקום מגורי האב הנטען, אשר עולה מהאמור בכתבי הטענות שככל הנראה מכירה ואולי אף מקורבת למשפחת האב הנטען, בעת שהיא מוצפת בהורמונים וגעגוע כואב לבנה שנלקח ממנה מיד עם שחרורה מביה"ח לאחר לידה.
29.בכל הכבוד לגורמי הרווחה שאין לי ספק שפועלים יומם ולילה לטובת אזרחי מדינת ישראל, כאן בזו הפעם, סבורני שלא נעשה די לטובת הקטין.
לו היה נעשה די לטובת הקטין, וודאי שהיה מקבל ביהמ"ש דיווח בדבר המערכת העוטפת והתומכת שמוצע להעניק לאם על מנת שתזכה לגדל את בנה למרות הלחץ מצד האב לגדל אותו אצל הוריו.
30.לא הצלחתי לראות מהחומר שהובא בפני כיצד בדיוק באה לידי ביטוי טובת הקטין, תינוק בן יומו לגדול אצל זוג זרים תוך שנמנעת ממנו הזכות להיות בחיק אמו, ליהנות מחלב אמו, לזכות לחיבוק אמו ואחיו.
כיצד בתכנית הטיפולית אין כל התייחסות לכך שלקטין יש שני אחים, מה נעשה כדי לתווך להם את הסיטואציה האבסורדית שנוצרה.
אין כל התייחסות לעמדת האפוטרופא לדין, שכאמור אינה באה בחלל ריק ומכירה את המשפחה וכן את הקטין הנזקק , בנה של האם הגדל בפנימייה.
אין כל התייחסות לעובדה שגם להתרשמות העו"ס לחוק נוער - האב הנטען הילך אימים על האם עד כדי כך שהעו"ס הפנתה את האם להגיש תלונה במשטרה.
31.מכל אלה ועוד סבורני כי ההתנהלות בעניינו של הקטין הייתה בלתי תקינה ובלתי סבירה, נוכח הנתק המוחלט שנכפה על הקטין במיוחד בעת מיוחדת , בתקופת חירום זו.
זוהי תקופת חירום, אך אנו חיים במדינה מתוקנת ומסודרת ואין כל הצדקה להתנהל באופן בו התנהלה המערכת כלפי האם וכלפי הקטין.
אין כל מניעה להביא בחשבון אינטרסים של האב הנטען, אך לא יעלה על הדעת למחוק, להעלים ולנתק קטין בן יומו מאמו ולתת יד למעשי האב הנטען בהקשר זה, תוך הותרת האם לתחושה שהיא מופקרת לחסדיו של האב הנטען.
32.סבורני כי על הקטין לשוב לאלתר, באופן מיידי לחיק אמו, שכאמור בדיון כבר נערכה לקליטתו בביתה.
33.מובהר כי על אף העובדה שלאב הנטען אין בשלב זה זיקה משפטית או משפחתית לקטין, אתיר ביקוריו אצל הקטין וזאת על מנת לאפשר לקטין רצף הכרות עמו (הגם שכאמור באופן מחריד נמנעה מהאם זכות זו עד כה).
לסיכום,
34.לאור כל האמור, אני קובעת כי עד ליום 6.4.2020 בשעה 13:00 יימסר הקטין ע"י האב הנטען לידי האם.
המסירה תבוצע בנוכחות האפוטרופא לדין עוה"ד לופו ואם היא עצמה לא תוכל להיות נוכחת המקום מתבקשת לבחון אם עוה"ד לימור ליבדרו, ב"כ האם, תוכל להיות במקום העברת הקטין לידי האם .
המסירה תבוצע במועד שנקבע ואם וככל שהאב או מי מטעמו יעורר פרובוקציה בעת המסירה, אני מורה למשטרת ישראל להתערב באופן מיידי.
אני אוסרת על גורמי רווחה מהישוב *** להיות מעורבים במסירה.
אם וככל שעו"ס לחוק נוער מב"ש תמצא לנכון אין מניעה כי תתלווה לאפוטרופא לדין במועד המסירה ואולם האפוטרופא לדין ו/או עוה"ד ליבדרו ינהלו את העברת הקטין.
האם רשאית להביא עמה את באת כוחה עוה"ד ליבדרו.
35.קשר בין האב הנטען לקטין ו/או הוריו של האב הנטען יתקיים בפיקוח, כאשר בשלב זה אני קובעת ביקור אחת לשבוע בו תהא נוכחת גם האפוטרופא לדין, עוה"ד לופו.
עוה"ד לופו תקבע את המועד לפי לוח הזמנים שלה ותודיע לאב מהו מועד הביקור.
הביקור יארך שעה ויתקיים או בבית מגורי האם או מחוצה לו בסמוך בפיקוח מלא כאמור של האפוטרופא לדין לקטין.
36.עוה"ד ליבדרו תעמוד בקשר עם הסומכת של האם מעמותת "אביבים" ותבחן אפשרות להרחיב פעילות העמותה בעת הזו.
37.נוכח העובדה שהבקשה במסגרת תנ"ז (כאמור אילוץ נוכח העובדה שעו"ס לחוק נוער כלל לא נקטה בהליך חירום תקין בעניינו של הקטין) נדחתה, הרי שתיק תנ"ז זה ייסגר.
משעה שהתיק שנותר הינו הליך י"ס בין האב והאב הנטען שהעו"ס לחוק נוער אינה צד לו, כאשר עסקינן בסכסוך בין הורים, אני ממנה עו"ס לס"ד להידרש מעתה והלאה לעניינו של הקטין.
38.עו"ס לס"ד תגיש בתוך 60 ימים דיווח בעניינו של הקטין ובדבר הבטחת הקשר שלו עם פלוני וזאת עד להכרעה בשאלת האבהות.
מובהר כי איני רואה כל מניעה נוכח גילו של הקטין להמשיך בשלב זה בקשר עם האב, למרות האפשרות שפלוני אינו האב .
39.המזכירות תשלח החלטתי זו בדחיפות לצדדים לביצוע מיידי וכן לעו"ס לס"ד במח' לשירותים חברתיים בעיריית ב"ש.
תיק תנ"ז ייסגר.
40.האפוטרופא לדין תגיש דיווח בענין החזרת הקטין וזאת עד ליום 7.4.2020.
לתשומת לב כי הדיווח יוגש במסגרת הליך י"ס שבין האם לאב הנטען.
41.תואיל נא המזכירות ותוודא טלפונית עם האפוטרופא לדין, ב"כ הצדדים ועו"ס לחוק נוער כי ההחלטה התקבלה בידיהם מיד בסמוך לשליחתה ע"י המזכירות ותערוך תרשומת בענין מועד קבלת ההחלטה אצל הנמענים.
ניתנה היום, י' ניסן תש"פ, 04 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.
