פלוני נ' שלמה חברה לביטוח

התובע, יליד x.xx.85, נפצע באירוע תאונתי ביום 28.1.15 עת נפל ממובילית. לתובע נגרמה נכות צמיתה בשיעור 9.75% ונכויות זמניות, כפי שנקבע ע"י המל"ל.

האם אירוע זה נחשב כ"תאונת דרכים" בהתאם להגדרה המופיעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן- החוק).

נפתח בשאלת החבות.

וכך תיאר התובע את האירוע בתצהירו (סעיף 4 ):

"א. בתאריך 28.1.15 בסביבות השעה 07:00 הגעתי לתחנת דלק על מנת שאוכל לדלק (כך במקור- י"ב) את המובילית עליה נסעתי, שאוכל להמשיך את יום העבודה כמתוכנן.

ב. הריני מציין כי מובילית איננה בנויה בצורה דומה לרכב פרטי, ועלי לטפס על החלק האחורי של המובילית, לצורך פתיחת תא התדלוק, וכן לטפס פעם נוספת על מנת שאוכל לסגור אותו.

ג. לאחר סיום תדלוק המובילית ולפני שעליתי למובילית לצורך נסיעה, עליתי על החלק האחורי של המובילית לצורך סגירת תא התדלוק.

ד. מכיוון שהמשאית הייתה מועמסת, היה רווח צר להליכה ואני החלקתי ונפלתי בחוזקה על גבי- הכל כפי שניתן לראות בדיסק ממקום התאונה- נספח 7.

ה. לאחר הנפילה הגיע למקום אדם אשר עזר לי לקום, התאוששתי כמה דקות, עליתי לסגור את תא התדלוק ונסעתי להמשך יום עבודה...".

התובע לא נחקר על האירוע ע"י ב"כ הנתבעת.

התובע צירף לראיותיו דיסק שצולם ע"י מצלמת אבטחה. בסרטון (שאיכותו בינונית למדי, אך ניתן להבחין בעיקרי הדברים) נראה התובע, כשהוא הולך על צידה של המובילית, ולפתע הוא נופל ונחבט במדרכה ובכביש. התובע נראה נאנק מכאבים. בסמוך לנפילתו הגיע אליו אדם שסייע בידו לקום. התובע נראה שקם על רגליו.