1. הנאשם הודה, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של החזקת עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, עבירה לפי סעיף 62 (ב) (3) לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח - 2007 (להלן: "חוק זכויות יוצרים").
2. מכתב האישום המתוקן עולה כי ביום 11.7.2010, נתפסו בביתו של הנאשם עותקים מפרים של ספרים שאינם עותקים שנעשו בישראל, הנחזים להיות ספרים שהוצאו על ידי הוצאות "רמות- רשות האוניברסיטאית למחקר שימושי ופיתוח תעשייתי בע"מ", "בני גורן", "אל נהדה בע"מ", "אריק כהן ספרים בע"מ", "גבי יקואל" ו"מט"ח- מרכז לטכנולוגיה חינוכית" וזאת בלי רשותם של בעלי זכויות יוצרים, באופן שמהווה הפרה של זכויות היוצרים להעתקה, בכמות הכוללת 22,349 ספרים. הנאשם החזיק בספרים לשם מסחר בהם.
3. במסגרת ההסדר הוסכם כי הנאשם יודה בכתב האישום המתוקן ויתקבל בעניינו תסקיר של שרות המבחן, תוך שלא גובשה הסכמה בין הצדדים לעניין העונש. עוד הוסכם כי הנאשם לא יורשע עם הודאתו ושאלת ההרשעה תבחן במסגרת גזר הדין, לאחר קבלת התסקיר.
4. בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר של שרות המבחן, אשר לא בא בהמלצה חד משמעית בעניין הרשעת הנאשם. שרות המבחן התלבט בסוגיה זו, שכן התרשם שהנאשם מתקשה "לבחון לעומק את הבסיס הרגשי העומד ברקע לבחירתו ההתנהגותית במסגרת העבירה וכן מתקשה לקחת אחריות מלאה על מעשיו". מאידך גיסא, ציין שרות המבחן כי התלבט בשאלת ההרשעה לאור העובדה שמדובר בנאשם צעיר, ללא רקע פלילי אשר מביע חרטה ובושה על מעורבותו בפלילים ולהערכתו הרשעה עלולה לפגוע בדמויו העצמי התקין וביכולתו לממש שאיפות נורמטיביות עתידיות בתחום עיסוקו. שרות המבחן המליץ על עונש חינוכי בדמות 120 שעות שרות לתועלת הציבור.
בתסקירו פירט שרות המבחן את נסיבותיו האישיות של הנאשם לפיהן מדובר בנאשם בן 25, נשוי ואב לתינוק בן שנה. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, למד 4 שנות לימודי קלינאות תקשורת אותם סיים בשנת 2009. הנאשם עובד בחצי משרה בבית ספר לחינוך מיוחד בחורה ומזה כשנה עובד כקלינאי תקשורת במכון שמיעה באשקלון.
שרות המבחן ציין כי הנאשם עבד בעבר כשנה במשרד החינוך ואף השתלב בעבודה בכפר
השיקומי "עלי נגב" וזאת עד השתלבותו בעבודותיו הנוכחיות.
שרות המבחן התרשם מהנאשם כצעיר בעל יכולות קוגניטיביות ומילוליות תקינות, מערכת
ערכים תקינה ותפיסה מחייבת כלפי החוק ומשמעויותיו.
שרות המבחן ציין כי הנאשם בעל תפקוד תקין במסגרות חייו השונות, בעל שאיפות בתחום
המקצועי וזאת יחד עם קשים רגשיים שונים שמקורם במסגרת המשפחתית בה גדל.
שרות המבחן ציין כי הנאשם לקח אחריות באופן חלקי על ביצוע העבירה וזאת לצד הבנתו בנוגע למשמעות הפלילית של החזקת ספרים אלה. שרות המבחן ציין כי הנאשם שלל כוונה פלילית במעשיו, אם כי ביטא הבנה באשר לתוצאת התנהגותו וביטא אכזבה מהתנהגותו וממעורבותו בפלילים.
שרות המבחן הדגיש כי התרשם שהעבירה בוצעה על רקע חוסר שיקול דעת של הנאשם באשר לבחירותיו בתקופה הרלוונטית. שרות המבחן התרשם שהנאשם פעל תוך קושי לבחון את השלכות מעשיו. עוד הוסיף שרות המבחן כי התרשם שההליך המשפטי הנוכחי מהווה עבור הנאשם גורם המעורר תחושות של בושה ואכזבה ויש בו כדי לפגוע בדימויו העצמי התקין.
5. ב"כ המאשימה עתרה להרשיע את הנאשם ולהשית עליו עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס גבוה.
ב"כ המאשימה טענה כי מתחם הענישה ההולם נע בין עונש של מאסר מותנה לבין עונש של שישה חודשי מאסר בפועל. ב"כ המאשימה טענה שעניינו של הנאשם לא עומד בכללים שהותוו בפסיקת בית המשפט העליון בשאלת הימנעות מהרשעה, תוך שהיא מדגישה את חומרת העבירה ונסיבותיה, החזקת כ-2,100 ספרים לצורך מכירתם. המאשימה הדגישה את הפגיעה בזכויות היוצרים ובפרנסתם.
ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה.
6. ב"כ הנאשם עתר שלא להרשיע את הנאשם.
ב"כ הנאשם טען כי עניינו של הנאשם עומד במבחנים שהותוו בפסיקה של בית המשפט העליון לסיום הליך ללא הרשעה.