השופטת ר. יפה-כ"ץ, אב"ד:
1. במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים תוקן כתב האישום המתוקן שהוגש כנגד הנאשם, הוא הודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן והורשע בהתאם.
הצדדים היו חלוקים ביניהם בשאלה האם הסכמתם כוללת גם הסכמה לענין העונש, אך בסופו של דבר, הוסכם בין הצדדים שהטיעון לעונש יהיה פתוח.
מעובדות האישום הראשון שבכתב האישום המתוקן אשר בעובדותיו הודה הנאשם עולה, כי במאי 2003, פנה אל הנאשם מחמד עיאד, פעיל של ארגון גדודי חללי אל-אקצא, ארגון שהוכרז בשנת 2002 כהתאחדות בלתי מותרת, והציע לו להתגייס להתאחדות. הנאשם נעתר להצעה והצטרף להתאחדות.
בחודש יוני 2003, ביקש מחמד מהנאשם לבצע עמו תצפיות על תנועת טנקים של צה"ל ליד הציר המזרחי ברצועת עזה. מחמד אמר לנאשם, כי בכוונת פעילי ההתאחדות להניח מטען חבלה במקום והנאשם הסכים לבצע את התצפיות ויחד עם מחמד ביצע תצפיות על תנועת הטנקים של צה"ל בציר המזרחי של הרצועה.
במועד כלשהו, שאינו ידוע במדוייק למאשימה, אך ביוני 2003, הניחו מחמד ופעילים אחרים של ההתאחדות מטען חבלה בציר המזרחי של רצועת עזה בכוונה לפוצצו ולגרום למותם של חיילי צה"ל, אך המטען נחשף ולא התפוצץ.
היות ובמעשיו אלה נתן הנאשם שירות להתאחדות בלתי מותרת, הוא הורשע בעבירה לפי סעיף 85(1)(ג) לתקנות ההגנה (שעת חרום) 1945.
במסגרת האישום השני של כתב האישום המתוקן הודה הנאשם, כי בדצמבר 2004, פנה אליו שאהדי אבו-קומבוז, שהוא פעיל של ארגון הג'יהאד האיסלאמי, ארגון שהוכרז כארגון טרוריסטי, והציע לו להשתתף מטעם הארגון בפיגוע משותף של הארגון ושל ההתאחדות. הנאשם נעתר לבקשה, וקשר עם שאדי קשר לגרום למותם של ישראלים בשל היותם ישראלים וכדי לפגוע בבטחון המדינה.
במסגרת הקשר ולשם קידומו, הכיר שאדי לנאשם פעיל ארגון אחר בשם מחמד ג'ונדייה, שהודיע לנאשם כי הוא זה שיתן לו הוראות מטעם הארגון. הנאשם וג'ונדייה יצאו לביתו של פעיל ארגון אחר המתגורר בסג'עיה, שם לבשו כל הקושרים מדי צבא והנאשם הצטייד ברובה קלצ'ניקוב ושני רימוני יד מילס. הנאשם ושותפיו לקשר יצאו לאזור חאג' חמדה שבעזה, כאשר גם שניים אחרים נשאו עמם רובים ומחסניות, והמתינו לחיילי צה"ל על מנת לירות עליהם ולהמיתם, אולם חיילי צה"ל לא הגיעו.
נוכח מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירה של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.
במסגרת האישום השלישי שבכתב האישום המתוקן, הודה הנאשם, כי ביום 16/12/05, בשעה 17:00 או בסמוך לכך, קשר קשר עם ג'ונדייה ושלושה אחרים לירות טילים על ישראל כדי לגרום למותם של ישראלים ולפגוע בבטחון המדינה. הנאשם והקושרים נשאו עמם רובי קלצ'ניקוב ויצאו במכונית שעליה הובילו טילים לאזור הציר המזרחי ברצועת עזה. בשעה 17:05, ירו שניים מהקושרים טילים לכוון נחל עוז שבישראל, כאשר אחד מהטילים נורה ואילו השני נפל במקום ולא נורה.
נוכח מעשיו אלה, הורשע הנאשם בעבירה של סיוע לניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.
במסגרת האישום הרביעי של כתב האישום המתוקן, הודה הנאשם, כי בסוף ינואר 2006, קשר קשר עם פעילים של ארגון הגי'האד האיסלאמי לירות טילים כנגד ישראל על מנת לפגוע בישראלים ועל מנת לפגוע בבטחון המדינה. הקושרים יצאו לאזור מגדלי שייח' זיאד שברצועת עזה, כשהם נושאים עמם טילים וירו טילים לכיוון ישראל.
ביום 27/1/06, שוב קשר הנאשם קשר עם פעילים אחרים של ארגון הטרור לירות טילים לעבר ישראל, על מנת לגרום למותם של ישראלים והקושרים יצאו, כשהם נושאים עמם 4 טילים ורובים מסוג קלצ'ניקוב לעבר הציר המזרחי ברצועת עזה. בסמוך לשעה 06:53 ירו הנאשם והקושרים האחרים 3 טילים לעבר נחל עוז בכוונה לגרום למותם של ישראלים אחרים.
היות ובמעשיו אלה ניסה הנאשם לרצוח ישראלים בשל היותם ישראלים, הוא הורשע בעבירה של ניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין.
במסגרת האישום החמישי של כתב האישם המתוקן, הודה הנאשם, כי זמן קצר לאחר הארוע נשוא האישום הרביעי, פנה אליו ג'ונדייה וביקש ממנו להיכנס לישראל ולבצע בה פיגוע על מנת להרוג ישראלים בשל היותם ישראלים. הנאשם הסכים וקשר קשר עם ג'ונדייה לגרום למותם של ישראלים, ובמסגרת זו, ביקש הנאשם מג'ונדייה דרכון ממשרד הפנים בעזה וזאת על מנת לצאת מרצועת עזה ולהיכנס למצרים, כדי לחצות את גבול ישראל מצרים ולהיכנס לישראל שלא כדין. ג'ונדייה הדריך את הנאשם, כי באל-עריש, שבמצרים, יחבור אליו אדם אשר יראה לו את הדרך לחצות את גבול ישראל מצרים ובהתאם לתוכנית זו, אמור היה הנאשם להגיע לבאר שבע ושם לפגוש אדם נוסף, אשר אמור היה להוביל אותו למקום כלשהו בתוך ישראל לצורך המשך ביצוע מטרת הקשר ולבצע פיגוע. אלא, ש לאחר זמן מה, הודיע ג'ונדייה לנאשם, כי התוכנית התבטלה שכן לא הצליח לקבל עבור הנאשם אישור יציאה למצרים. תחת זאת, ג'ונדייה הודיע לנאשם, כי יארגן עבורו אישור כניסה לישראל, לצורך בדיקות רפואיות כביכול.
ואכן, במסגרת הקשר, נמסרו לנאשם מסמכים רפואיים לפיהם הוא צריך טיפול רפואי בבית החולים מוסקאר שבירושלים. אישורים אלה ניתנו לנאשם בלא שעבר בדיקה רפואית ומבלי שהיה זקוק לטיפול רפואי כלשהו. כן, קיבל הנאשם לרשותו סך של 2,000 ש"ח לתשלום הוצאותיו לאחר כניסתו לישראל. הנאשם גם הופגש עם בכיר בארגון בשם חריזיאן, אשר הנחה את הנאשם לצאת מיד לישראל לצורך ביצוע הפיגוע.
בעזרת המסמכים הרפואיים, ניתן לנאשם אישור כניסה והוא נכנס למחסום ארז ושם נעצר על ידי כוחות הבטחון.