- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מ.א. נ' טיבון ויל אחזקות בע"מ
|
ת"א בית משפט השלום רחובות |
5648-09-17
25.7.2019 |
|
בפני השופטת: רנה הירש |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: מ.א. עו"ד חיים דויד |
הנתבעת: טיבון ויל אחזקות בע"מ עו"ד רן ברג ועו"ד יצחק גרינברג |
| פסק דין | |
1.התובע נפגע בתאונת עבודה מנפילה מגובה של כ- 3 מטרים. המחלוקת בין הצדדים נוגעת הן לשאלת האחריות לרבות סוגיית האשם התורם והן לגובה הנזק.
רקע ותמצית טענות הצדדים
2.התובע, יליד 1951, עבד אצל הנתבעת כ- 20 חודשים עד ליום התאונה מושא כתב התביעה. עבודתו של התובע היתה במחלקה שבה מוצבות מכונות לכיפוף קרטונים, ההופכות קרטון שטוח לקופסא. משטחים של קרטונים מועברים למחלקה בסיוע מלגזה, והקופסאות המקופלות והמוכנות מפונות מהמקום באמצעות מלגזה, הכל דרך רמפה הבולטת החוצה מהמבנה, בגובה של כ- 3 מטר מעל פני הקרקע (להלן: הרמפה).
בצד הרמפה ישנן מדרגות המובילות לאזור השרות למטה, שם נוסעות המלגזות, עוברים עובדים, מעבירים ציוד וכיוצא בזה. בצד הרחב של הרמפה, שמול דלת היציאה מהמבנה, ישנו מעקה בעל שער נגרר. כאשר השער סגור היציאה אפשרית מהרמפה במדרגות או לתוך המבנה. כאשר השער פתוח, כמחצית מרוחב הרמפה פתוח כלפי חוץ, ופתח זה משמש את המלגזה להבאת סחורה וללקיחתה.
3.ביום התאונה, 31.05.16, עמד התובע על הרמפה בעת שהשער של המעקה היה פתוח. הוצג בפניי סרטון שמראה את השניות שלפני התאונה, את נפילת התובע ואת השניות שלאחר מכן. בתחילת הסרטון נמצאת מלגזה בצמוד לרמפה והתובע נצפה מסתכל לכיוון המלגזה. בהמשך כאשר המלגזה עדיין סמוכה לרמפה, פונה התובע לצדה של הרמפה במקום שבו בצד המעקה הסגור. והמלגזה מתרחקת מהרמפה ועליה ארגזים, כאשר שער המעקה נותר פתוח.
ניתן לראות את התובע מרים קרטון, וכל העת מזיז את הקרטון בידיו (נראה כי הוא מנסה לקפל אותו) תוך כדי שהוא צועד לצידה השני של הרמפה שבו המעקה פתוח. כאשר התובע מגיע למקום המעקה הפתוח, הוא נצפה מועד החוצה, מנסה ללא הצלחה ליישר את עצמו ונופל עם רגליו כלפי מטה. התובע נשאר שרוע על האספלט ותוך מספר שניות הגיע אליו בריצה אדם אחד ושניים נוספים מצטרפים אליו מיד לאחר מכן.
לאחר התאונה נבדק התובע בבית החולים ואובחנו שברים בשתי הרגליים, שהצריכו ניתוחים, וחבלות נוספות. התובע אושפז בבית החולים קפלן ובהמשך אשפוז שיקומי בבית החולים הרצפלד, סך הכל למשך 87 ימים.
4.כל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת רפואית, המעריכה את שיעור נכותו עקב התאונה. חוות הדעת מטעם התובע אשר העריכה את נכותו בשיעור של 55%, וחוות דעת הנתבעת לפיה נכותו של התובע עומדת על כ- 21%.
בשל הפער בין חוות דעת הצדדים, מונה על ידי מומחה מטעם בית המשפט, ד"ר אלחנן לוגר, אשר קבע את נכותו של התובע בשיעור כולל של 37% לפי הפירוט כדלקמן: 20% ועוד 2.5% בגין הגבלות בתנועות קרסול ימין; 15% ועוד 2.5% בגין הגבלות בקרסול שמאל; 3% (מתוך 10% סה"כ, מהם נוכה חלק בגין תחלואה קודמת) בגין הגבלות בתנועות הגב המותני.
5.התובע טען כי האחריות לתאונה מוטלת באופן מלא על הנתבעת בשל רשלנותה הנובעת מהעדר הדרכה מתאימה, העדר אזהרה ואמצעי זהירות מתאימים לעבודה על רמפה פתוחה, וכן בשל הפרת פקודת הבטיחות בעבודה והתקנות על פיה.
לעניין הנזקים, טען התובע כי איבד לחלוטין את כושר השתכרותו, לרבות לאחר גיל פרישה, מתקשה מאוד בניידות, נזקק לעזרה לרבות בעבודות משק הבית, ויש לפצותו בגין נזק לא ממוני, גם בשים לב לעובדה שעקב התאונה, הוא עומד בפני הליך גירושין.
6.הנתבעת טענה כי התובע עבד בסביבה בטוחה, כי מילאה אחר כל תקנות הבטיחות בעבודה, כי הרמפה עליה עבד התובע היתה מגודרת במעקה, אשר התובע כעובד ותיק הכיר היטב, וכי האחריות לתאונה מוטלת על התובע שלא הסתכל לכיוון הליכתו, לא נזהר דיו ולא פעל על פי ההנחיות שקיבל.
הנתבעת כפרה בסכומי הנזק שלהם טען התובע וסברה כי יש להעמיד את נזקיו הממשיים בסכומים מופחתים בהרבה.
7.להשלמת התמונה יצוין כי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה את נכותו של התובע בשיעור של 39% ובתוספת תקנה 15, בשיעור כולל של 58%. בהגיעו לגיל פרישה בחר התובע בקצבת הנכות מעבודה, בסכום של כ- 2,300 ₪ לחודש וויתר על קבלת קצבת זקנה שהיה זכאי לקבל, בסכום של כ- 3,800 ₪ לחודש.
שאלת האחריות
הפרת חובה חקוקה
8.התובע הגיש דוח של מומחה לבטיחות ד"ר ביקלס, אשר הוסכם בין הצדדים כי יהווה תחליף לחוות דעת פורמלית. על פי הדוח, עבודתו של התובע שעונה על ההגדרה של עבודה בגובה. ד"ר ביקלס קבע כי הנתבעת הפרה את חובותיה, בעוד שהדרכה ראויה וציוד מגן אישי היו מונעים את התאונה. במהלך ההליך הנתבעת לא הגישה חוות דעת נגדית ולא עלה בידה, בחקירתו הנגדית של המומחה, לסתור איזה מן הקביעות הללו.
9.תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007, מגדירות עבודה בגובה כך: "כל עבודה, לרבות פגישה במקום עבודה, שבשלה עלול עובד ליפול לעומק העולה על 2 מטרים...".
במקרה דנן, מאחר שהעובדה היא שהתובע נפל מגובה העולה על 2 מטר מתבקשת המסקנה כי מדובר בעבודה בגובה, כפי שקבע מומחה הבטיחות של התובעת. המשך ההגדרה היא תוספת מרבה ואין כל הוראת דין הממעטת או מצמצמת את ההגדרה הנ"ל.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
