שתי רגליו של העובד נשברו כתוצאה מהנפילה ומאז לא חזר לעבוד. בית המשפט קבע כי יצרנית מוצרי הבשר "טיבון ויל" הפרה את תקנות הבטיחות בגובה וייחס לה רשלנות חמורה.
בית משפט השלום ברחובות חייב את "טיבון ויל אחזקות" לשלם לעובד במפעל כ-415 אלף שקל בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונת עבודה במסגרתה נפל מרמפה בגובה כ-3 מטרים. השופטת רנה הירש קבעה כי החברה, שלא הדריכה את העובד כיצד לעבוד בגובה ולא התקינה אמצעי בטיחות יעילים, זלזלה בביטחון עובדיה, נהגה ברשלנות והפרה את חוקי הבטיחות בעבודה.
התובע (68) נפל ב-2016 כשהחליק מרמפה ששער המעקה שלה היה פתוח. בתביעה שהגיש נגד החברה לפיצויים על הנזקים שנגרמו לו עקב תאונת העבודה הוא טען לרשלנות ולהפרת פקודת הבטיחות בעבודה משום שלא קיבל הדרכה לעבודה בגובה והחברה לא דאגה לאמצעי זהירות מתאימים.
התובע טען כי מאז התאונה, בעקבותיה שבר את שתי הרגליים ונחבל בגב, הוא לא מצא עבודה בהתחשב בגילו, ולמעשה איבד לחלוטין את כושר ההשתכרות.
החברה, מצידה, הכחישה אחריות והטילה את האשמה על העובד. לשיטתה, היא פעלה בהתאם לכל תקנות הבטיחות בעבודה ואילו הוא, עובד ותיק שהכיר את המתקן, היה חייב לסגור את השער ולהיזהר יותר.
מפגע בטיחותי משמעותי
אולם השופטת הירש קבעה כי החברה הפרה את פקודת הבטיחות ותקנותיה. היא הזכירה בפסק הדין את עדותו של ממונה הבטיחות במפעל שציין כי לא העביר את התובע הדרכה לעבודה בגובה שכן לטעמו הדבר לא היה דרוש.
"לא ברורה עמדת ממונה הבטיחות של הנתבעת הסבור שעבודה על הרמפה, כאשר שער המעקה פתוח מזמן לזמן, אינה מהווה עבודה בגובה. לא ברור כיצד מי שפועל כמומחה בטיחות במפעל, מוצא לנכון להפר את הוראות הדין (ואולי לא להכיר אותן כלל), ולמנוע הדרכה מתאימה, אמצעי זהירות ופיקוח יעילים, שיהיה בהם כדי להגן על ביטחונם של העובדים", כתבה.
מעבר להפרת החוק, הוסיפה השופטת, מדובר גם ברשלנות חמורה: "אני סבורה כי הנתבעת פעלה באופן בלתי סביר, כאשר הסיכון שבנפילה משער פתוח ברמפה הוא סיכון ברור וידוע וניתן היה להימנע ממנו, הן בהתקנת אמצעי בטיחות והן בהדרכה מתאימה ובפיקוח הולם על העובדים בעת שהם נמצאים על הרמפה, כמצוות הדין".
בתוך כך השופטת סירבה לייחס לתובע אשמה כלשהי לנוכח העובדה שהיה עובד פשוט שביצע את המשימה שהוטלה עליו ונפל בהיסח הדעת, כאשר הנתבעת היא זו שזלזלה בביטחון העובדים שלה ויצרה "מפגע בטיחותי משמעותי".
לאחר מכן בחנה השופטת את הנזקים שנגרמו לתובע בראי נכות רפואית ותפקודית של 37%, ובהתחשב בכך שהוא אכן איבד את כושר ההשתכרות שלו.
בסיכומו של דבר השופטת קבעה כי התובע זכאי לפיצויים של 489 אלף שקל. עם זאת, היא הפחיתה מהסכום את הקצבאות שיכול היה לקבל מביטוח לאומי לו היה בוחר בקצבת זקנה חלף קצבת נכות, שגובהה נמוך משמעותית.
בסיכומו של דבר חויבה טיבון ויל בפיצויים של 329 אלף שקל בנוסף לשכר טרחת עורך דין בסך 76,986 שקל והוצאות משפט בסכום של כ-9,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד חיים דויד
- ב"כ הנתבעת: רן ברג ויצחק גרינברג, עורכי דין נזיקין
עו"ד איוב סובחי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין