בוני הארץ י.ק. בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל

השופט משה טוינה

פתח דבר:

1.על פי הוראת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 אפתח חוות דעת זו במסקנה שלפיה לטעמי יש לקבל את ערעור המערערים על הכרעת הדין של בית הדין קמא; ובהתאם לזכות את המערערת מהעבירות שבהן הורשעה של אי העמדת מגורים הולמים – עבירה לפי סעיפים 1ה ו-2(ב)(4) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"); ואת המערער מעבירות של אחריות נושא משרה לעבירות של אי העמדת מגורים הולמים שבהן הורשעה המערערת – עבירה לפי סעיפים 5, 1ה ו-2(ב)(4) לחוק עובדים זרים.

2.לפנינו ערעורם של חברת בוני הארץ י.ק. בע"מ (להלן: "המערערת") ושל מר יורם קצב (להלן: "המערער"), על הכרעת הדין וגזר הדין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופטת שרה שדיאור; פ 65/10).

3.נכון לחודש דצמבר 2007, הייתה המערערת תאגיד מורשה לאספקת כוח אדם זר בענף הבנייה והמערער היה בעל המניות ומנהלה של המערערת.

4.בהכרעת הדין מיום 6.1.2015 הורשעה המערערת בעבירות של אי העמדת מגורים הולמים על פי חוק עובדים זרים ביחס להעסקתם של שמונה עובדים אזרחי סין ששמותיהם מפורטים בכתב האישום (להלן: "העובדים"); והמערער הורשע בעבירה של אחריות נושא משרה לעבירות שבהן הורשעה המערערת מכוח אותו חוק. נציין, כי כתב האישום הוגש בהתייחס לשנים עשר עובדים, אולם בנוגע לארבעה מהם קבע בית הדין האזורי כי לא הוכח שהמערערת הייתה מעסיקתם.

בגזר הדין מיום 23.2.2015 נגזר על המערערת קנס בסך של 280,320 ₪ ועל המערער נגזר קנס בסך של 56,064 ₪. בנוסף חויבו המערערת והמערער לחתום על כתב התחייבות להימנע מעבירות שבהן הורשעו למשך שלוש שנים ממועד גזר הדין, שאם לא כן יושת על המערערת קנס בסך של 560,640 ₪ ועל הנאשם יושת קנס בסך של 280,320 ₪.

כתב האישום

5.בחודש מרץ 2010 הגישה המשיבה כתב אישום נגד המערערים שנדון בהליך שמספרו פ 65/10.

על פי כתב האישום הלינה המערערת את העובדים הזרים אשר פרטיהם מופיעים בכתב האישום (12 במספר), במבנה ברח' צרת 7 בירושלים (להלן: "המבנה").