אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס''ד בבקשה להמשך הליכי אימוץ על אף העדר תושבות

פס''ד בבקשה להמשך הליכי אימוץ על אף העדר תושבות

תאריך פרסום : 10/02/2019 | גרסת הדפסה
אמ"צ
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
44924-02-15
08/01/2019
בפני השופטת:
תמר סנונית פורר

- נגד -
המבקשים:
1. המבקש 1
2. המבקש 2

עו"ד לייבוביץ
המשיב:
היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד בר אילן
החלטה

 

  1. לפני הכרעה האם ניתן להמשיך בהליכי אימוץ של הקטין על אף שהמבקשים אינם תושבי ישראל בעת הזו (אך אזרחי ישראל) בשל שהות בחוץ לארץ במקום העבודה של המבקש 1.

 

  1. המבקשים מנהלים זוגיות יציבה מזה קרוב ל-20 שנה. כחלק מתכנון משפחתי פנו הצדדים להליך פונדקאות מוסכם ומשותף בתאילנד.

 

  1. הקטין, ------- , נולד למבקשים במסגרת הליכי פונדקאות בתאילנד ביום 1.4.2014.

 

  1. הקטין הינו בנו הביולוגי של המבקש 1 ולאחר ביצוע בדיקת רקמות ביום 14.5.2014 ניתן פסק דין הקובע את אבהותו של המבקש 1 על הקטין (תמ"ש 39176-12-13). בהתאם לפסק הדין נרשם הקטין כבנו של המבקש 1.

 

 

  1. לאור המצב המשפטי בתאילנד ומורכבות הליכי הפונדקאות שם, נרשמה הפונדקאית כאימו של הקטין, על אף שאין מחלוקת כי ההפריה הייתה מתרומת ביצית.

 

  1. ביום 19.2.2015 פנו המבקשים בהליך זה בבקשה למתן צו אימוץ למבקש 2.

 

  1. לאור הסכמה עם ב"כ היועמ"ש רווחה ולאור המורכבות הקשורה להליכי הפונדקאות בתאילנד, נפתח הליך להכרזת הקטין בר אימוץ כלפי הפונדקאית (אמ"צ 39245-10-17). ביום 20.3.2018 ניתן פסק דין המכריז על הקטין בר אימוץ כלפי הפונדקאית.

 

  1. עם תום הליכי הכרזת הקטין בר אימוץ כלפי הפונדקאית התבקשה עמדת ב"כ יועמ"ש רווחה לגבי המשך הליכי האימוץ של הקטין על ידי המבקש 2.

 

  1. המבקשים והקטין הינם אזרחי ישראל. אין מחלוקת כי בשל שהות המבקשים בחו"ל עם הקטין (במסגרת רילוקשיין במקום עבודתו של המבקש 1) הם אינם תושבי ישראל כיום.

 

  1. ב"כ היועמ"ש מבקשת לדחות את הבקשה על הסף. לטעמה לנוכח מגוריהם של המבקשים בחו"ל אין מקום לדון בבקשת האימוץ והמבקשים יוכלו לשוב ולפנות בבקשה מתאימה רק לאחר שיהיו תושבי ישראל. בעת הדיון בפניי התברר כי מדובר בפרק זמן של לפחות 12 חודשים מתוך 18 חודשים משובם לישראל. לטעמה של ב"כ היועמ"ש לא ניתן להתנות על סעיף 28 לחוק אימוץ ילדים וכאשר אין עמידה בתנאים בו, דלת האימוץ בישראל נסגרת עבור המבקשים ועבור הקטין. ב"כ היועמ"ש טוענת כי אי הסדרת מעמדו של המבקש 2 תלויה במבקשים ולא ביועמ"ש רווחה, והם יכולים לפנות בבקשות מתאימות במדינות בהן ישהו במסגרת העבודה, ואין להם להלין אלא על עצמם ביצירת המצב הנוכחי. ב"כ היועמ"ש ביקשה לחייב את המבקשים בהוצאות ההליך ולטענתה המבקשים היו מודעים למצב החוקי ובקשתם להמשיך בהליכי האימוץ עומדת בניגוד להסכמתם כי יקודם רק הליך הכרזת הקטין בר אימוץ כלפי הפונדקאית.

 

 

 

  1. ב"כ המבקשים מבקש להמשיך בהליכי האימוץ. הוא מדגיש כי מעמדו של המבקש 2 כלפי הקטין אינו מוסדר דבר הפוגע קשות בטובתו של הקטין, מקשה על מתן טיפול רפואי וחינוכי קבוע לקטין על ידי המבקש 2, מקשה על נסיעות לחו"ל עימו ועלול ליצור מצבים קשים ביותר היה ויארע משהו למי מהמבקשים או לקטין. ב"כ המבקשים עותר לכך שזכותו של הקטין וזכות המבקשים להכרה בהורותו של המבקש 2 תגבר על סעיף 28 לחוק אימוץ ילדים. הוא מפנה לכך שהמבקשים אינם יכולים לקבל מענה ברמת המשפט הבינלאומי באף מדינה אחרת למעט ישראל. ב"כ המבקשים מדגיש כי הליכי הפונדקאות בתאילנד של הישראלים הסתיימו וכי יש למצוא פתרון למצבו של הקטין והעדר הסדרת מעמדו של המבקש 2.

 

  1. הוגשו לבית המשפט עמדות הצדדים בכתב ובע"פ בדיון ביום 17.12.18. ניסיון בית המשפט להביא את הצדדים למציאת פתרון פרקטי לטובת הקטין, לא צלחו. לאחר שהמבקשים הודיעו ביום 1.1.2019 כי הם עומדים על בקשתם והם עתידים לעבור עם הקטין לאחת ממדינות אסיה בשל עבודת המבקש 1, ניתנת החלטה זו.

 

  1. סעיף 28 לחוק אימוץ ילדים קובע כי: "בית משפט ישראלי מוסמך לעניין חוק זה כשהמאמץ הוא תושב ישראל".

 

  1. יצויין כי בעת הדיון בפניי בדקה ב"כ היועמ"ש, עם משרד הפנים מתי תהיה תושבות מחדש למבקשים והתשובה הייתה כי המבקשים צריכים להיות 12 חודשים מתוך 18 חודשים בישראל.

 

  1. לאחר בחינת הטענות המלומדות של ב"כ הצדדים, דין טענות המבקשים להתקבל.

 

  1. סעיף 28 אמנם קובע תנאי של תושבות שהוא תנאי חשוב והכרחי. עם זאת אין הוא עומד בדד בחוק האימוץ. סעיף 1(ב) לחוק אימוץ ילדים קובע "כלל על" כי כל החלטה בתיקי אימוץ צריכה להיות "לטובת המאומץ".

 

  1. שוכנעתי כי טובתו של הקטין דורשת בהמשך הליכי האימוץ והכרה במעמדו של המבקש 2 כלפיו. אין מחלוקת, גם לא לשיטתו של היועמ"ש רווחה, כי המבקש הינו אביו של הקטין מיום היוולדו לכל דבר ועניין. במסגרת אמ"צ 39245-10-17 בו הוכרז הקטין בר אימוץ כלפי הפונדקאית הוגש כבר תסקיר של עו"ס לחוק אימוץ. בתסקיר פורטו נסיבות הולדתו של הקטין, וניתן פירוט לגבי ההורות המשותפת והמתוכננת של שני המבקשים כלפי הקטין.

 

  1. מתסקיר זה עולה גם טובתו של הקטין בהסדרת מעמדו של המבקש 2.

 

  1. חובתה של המדינה בהקשר של חוק אימוץ ילדים הינה גם ובעיקר כלפי הקטינים שעניינם נדון לפי החוק. הקטין הינו אזרח ישראלי, בנם של שני אזרחי ישראל והוא בעל זכויות נפרדות משל הוריו. בכך שיוכרו זכויות ההורות של המבקש 2 כלפיו, והמבקש 2 יחוב בכל החובות ההוריות כלפיו, יוגשמו זכויותיו הבסיסיות ביותר של הקטין.

 

  1. יודגש, ייתכן וניתן להשמיע ביקורת כפי שמעלה ב"כ היועמ"ש לגבי התנהלות המבקשים. וייתכן כי ניתן לקבוע כי נפל פגם בהתנהלותם וכי לא ליועמ"ש רווחה האחריות לפתור את ההתנהלות הנ"ל. אולם לטעמי נקודת הפתיחה ונקודת הסיום איננה התנהלות ההורים ואינה הנצחת המצב באי הסדרת מעמדו של המבקש 2 כלפי הקטין, אלא במתן מענה הולם לטובתו, צרכיו וזכויותיו הבסיסיות של הקטין.

 

  1. יתרה מכך, לזכות ב"כ היועמ"ש רווחה ייאמר כי כאשר הייתה הבנה כי יש לפתור את נושא הכרזת הקטין בר אימוץ כלפי הפונדקאית הייתה התגייסות עניינית ומהירה לפתור את העניין. זאת מתוך הבנה, כי חלוף הזמן עלול לפגוע בהכרזה זו ולפגוע בהליך האימוץ. במסגרת תיק בר האימוץ הוגש תסקיר מקיף ומנומק של עו"ס לחוק אימוץ שסקר את מצב המשפחה והולדתו של הקטין וקבע כי טובתו של הקטין בהכרזתו בר אימוץ כלפי הפונדקאית.

 

 

 

  1. במצב זה כאשר הייתה כבר הסכמה - חשובה והכרחית - של ב"כ היועמ"ש רווחה לפתוח בהליך להכריז על הקטין בר אימוץ כלפי הפונדקאית, איני רואה כל הבחנה מדוע לא להשלים את ההליך בצורה פשוטה ומתבקשת ולהכיר בזכויות המבקש 2 ולהשלים את הליך האימוץ כעת בישראל.

 

  1. יתרה מכך, גם מהטעם הפרקטי שעו"ס לחוק אימוץ מכירה כבר את המשפחה, הליך קודם כבר התנהל ובמסגרתו הוגש תסקיר, איני מוצאת טעם בהפניית המבקשים והקטין להמתין שנים נוספות ואז להידרש להגשת תסקיר נוסף ובירור מעמיק נוסף.

 

  1. יודגש, ניתן היה למצוא בנקל פתרונות לעריכת תסקיר נוסף בבקשה הנוכחית שתאפשר לעו"ס לחוק אימוץ המכירה כבר את המשפחה לברר את הפרטים הנוגעים לבקשת המבקש 2 לאמץ את הקטין. ניתן היה בנוסף לתסקיר, לערוך הליך הוכחות בו ניתן יהיה לבחון את הורותו של המבקש 2 ואת טובתו של הקטין. בעת רצון – יש פתרון, ופתרון נדרש ומבורך.

 

  1. יודגש, חוק אימוץ ילדים קבע במגוון נושאים תנאי סף לדיון וכניסה בגדרו, כך למשל בנושא מצב משפחתי ("אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד") (סעיף 3 לחוק); כך למשל לגבי גיל המאומץ ("אדם שלא מלאו לו 18") (סעיף 2 לחוק); כך למשל לגבי הבדלי גיל (סעיף 4), כך למשל לגבי דרישת דת זהה בין המאמץ למאומץ (סעיף 5). סמיכות הקטין על שולחן המאמצים טרם מתן צו אימוץ ועוד. סעיף 25 לחוק האימוץ קובע כי היה ובימ"ש נוכח שהדבר יהיה לטובת המאומץ, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיציין לסטות מחלק מתנאי סף אלה.

 

  1. כאשר סברו בתי המשפט כי קיימות נסיבות מיוחדות המשרתות בראש ובראשונה את טובת הקטין הסכימו לסטות מהתנאים שנקבעו בחוק. כך למשך נקבע בע"א 7155/96 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה כי בית המשפט יכול במקרים חריגים להורות על אימוץ בגיר. כך למשל בשנים האחרונות ובמקרים חריגים ניתן ליתן צו אימוץ שאינו עונה להגדרה של "איש ואשתו יחד" – גם בהקשר של אימוץ יחיד וגם בהקשר של בני זוג מאותו מין (ראו למשל הדיון בנושא במסגרת בג"ץ 7344/17 פלוני ואח' נ' שר הפנים (12.12.2018) המציין אימוץ על ידי שני בני זוג מאותו מין של קטין והכרה בזכותם להרשם בתעודת הלידה שלו).

 

  1. בעניינו המצב שנוצר חריג ואין בו כדי לקבוע מסמרות או כללים שיש בהם לייתר את סעיף 28. נוצר מצב חריג, גם מבחינת הדין הבינלאומי, הדורש פתרון למצבו המשפחתי של הקטין. אין מדינה אחרת שיכולה ליתן את צו האימוץ.

 

  1. שוכנעתי כי טובתו של הקטין, המהווה תנאי על ותנאי סף בחוק אימוץ ילדים, דורשת את המשך הליכי האימוץ, גם מבלי לעמוד בתנאי התושבות.

 

  1. באמנה הבין-לאומית לזכויות הילד משנת 1989 שאושרה על ידי ישראל בשנת 1991 נקבע כי יש לפעול לרישום המהיר של הוריו של קטין מייד לאחר לידתו, כי יש לשמור על זהותו וקשריו המשפחתיים של הקטין, להבטיח זכויות וחובות של הוריו של הקטין כלפיו, ובעיקר לשים טובת הקטין כשיקול ראשון במעלה בעת נקיטת פעולות כלפיו על ידי הרשויות השונות של המדינה לרבות בית המשפט.

 

  1. גם דו"ח הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה בראשות כב' השופטת רוטלוי מדגיש כי יש לשקול את זכויותיו, צרכיו והאינטרסים של הקטין.

 

  1. עקרונות אלה החלים גם על פירוש ויישום חוק אימוץ ילדים מובילים לפרשנות תכליתית הדורשת בעניינו לטובת הקטין לסטות מהכלל האמור בסעיף 28.

 

  1. הליכי הפונדקאות בעידן הטכנולוגי החדש מביאים לפתחו של בית המשפט שאלות מתחום המשפט הבינלאומי הפרטי שלא היו ברקע חקיקתו של חוק אימוץ ילדים. עם זאת ובראיה כוללת המחייבת את המדינה בבחינת טובתם של קטינים שנדרש לנקוט בעניינם הליכי אימוץ, אני סבורה כי פרשנות תכליתית זו של החוק, המתחשבת גם בשינויי העיתים, והיסודות שעומדים בבסיסו של חוק אימוץ ילדים, עולים בקנה אחד עם המשך הליך האימוץ בנסיבות המקרה המיוחדות שבפנינו.

 

 

 

  1. חוק אימוץ ילדים הוא חוק חשוב מעין כמוהו ובבסיסו מוקיר ומכיר בזכות ההורות ובזכות היסוד של כל ילד להשתייך למשפחה אוהבת ומיטיבה.

 

  1. יסודות חוק אימוץ ילדים לא יפגעו מהיעתרות להמשך הליך האימוץ בנסיבות הייחודיות למשפחה זו, והן אף יקבלו מענה ראוי ושלם בהמשך הליך האימוץ, שיענה על טובתו וצרכיו של הקטין וישקף נאמנה את משפחתו.

 

  1. בעניינו אין לפגוע בזכויות הקטין בהכרה והסדרה של הורות המבקש 2, כאשר אין מקום אחר מבחינה בינלאומית היכול ליתן מענה משפטי למצב שנוצר, רק בשל תנאי התושבות. וזאת בפרט שהתנהל הליך בר אימוץ כבר בישראל בעניין הפונדקאית.

 

  1. אשר על כן אני קובעת כי הליכי האימוץ בישראל יימשכו. בהתאם לכך יוגש תסקיר עו"ס לחוק אימוץ לעניין הבקשה.

 

  1. המבקשים יתאמו מועד בו ישהו בישראל פרק זמן משמעותי של לפחות חודש וחצי על מנת שעו"ס לחוק אימוץ תוכל לבחון את הדברים ולהשלים את עריכת התסקיר.

 

  1. המזכירות תמציא לב"כ המבקשים ולב"כ היועמ"ש רווחה.

 

  1. ההחלטה ניתנת לפרסום ללא פרטים מזהים.

 

 

ניתנה היום ב' בשבט תשע"ט, 8.1.19 בהעדר הצדדים.

                 

תמר סנונית-פורר, שופטת

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ