זנאתי נ' סעב ואח'

תביעה נזיקית על סך של 300,000 ₪ לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע בשל עבודות חפירה וחציבה שביצעו הנתבעים, עפ"י הנטען, בגבול העובר בין מגרש בבעלותם למגרש בבעלות התובע. הנתבעים מכחישים את עצם ביצוע העבודות וטוענים כי כל העבודות שבוצעו היו עבודות לניקוי פסולת בתוך שטח המגרש שבבעלותם.

רקע והשתלשלות דיונית

1. התובע, תושב אבו סנאן, הינו חוכר לדורות של מגרש 107 בחלקה 80 גוש 18795, עליו בנוי ביתו, בן 2.5 קומות.

   הנתבעים הינם אחים תושבי אבו סנאן, בעלים במשותף במושע של חלקים מחלקה 71 בגוש 18795. נתבע 1 מחזיק במגרש 18 בחלקה, ונתבע 2 במגרש 19. המגרשים שבבעלות הנתבעים צמודים זה לזה והם מחזיקים בהם במשותף. מגרש 19 גובל בגבולו הצפוני במגרשו של התובע. לצורך הדיון בתביעה, ובשים לב לכך שלא נעשתה כל הבחנה בין שני הנתבעים בכתב ההגנה, אתייחס למגרשיהם של הנתבעים כמגרש אחד, שכן הם מחזיקים בהם יחדיו, מנהלים אותם יחדיו, וביצעו את העבודות נשוא התביעה יחדיו.

    

2. התובע הגיש את תביעתו בינואר 2014, על סכום של 96,510 ₪, ודרש פיצוי על נזק שנגרם למסלעה שבנה בגבול בין המגרשים ולבור ספיגת ביוב שנהרס. כמו כן דרש תשלום בגין דמי שימוש בשטח שלטענתו תפסו הנתבעים בתחום המגרש שבבעלותו, ופיצוי על נזקים לא ממוניים ועוגמת נפש. התביעה הוגשה על בסיס עילות הרשלנות, הסגת גבול ומטרד ליחיד.

    

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה בפברואר 2014, בו טענו כי לא ביצעו כל עבודות כריה וחפירה, אלא ניקו את האזור וגידרו אותו, לפי תשריט חלוקה שנעשה על-ידי מודד מוסמך, כך שלא פלשו כלל לשטח חלקתו של התובע. לכתב ההגנה צורפו בקשות שהגישו הנתבעים לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הגליל המרכזי-עכו (להלן: "הוועדה" או "הוועדה המקומית"), לצורך הקמת גדר בטון. בקשות אלו נדחו על-ידי הוועדה בחודשים יוני-יולי 2010, מכיוון שייעוד השטח בבעלות הנתבעים הוא חקלאי.

    

4. סמוך למועד ישיבת ההוכחות, ולאחר הגשת תצהירי עדות ראשית של התובע ושל הנתבעים, הגיש התובע ביום 13.4.2016 בקשה לתיקון כתב התביעה. לטענתו, התברר לו לאחר הגשת כתב התביעה כי הנתבעים הגישו בקשות לוועדה המקומית להקמת קיר תומך, אך בקשות אלה נדחו. התובע ציין בבקשתו כי בעקבות ביקור בשטח של מהנדס מומחה ושל מפקחים מטעמה של הוועדה המקומית, התברר כי קיים צורך דחוף בבניית קיר בטון תומך בגבול בין המגרשים, זאת בשל הפרשי הגבהים שנוצרו בין המגרשים, וכדי להגן על המגרש והבית שבבעלותו מפני סכנת התמוטטות ומפני היחלשות הקרקע. התובע ביקש לפיכך להגיש כתב תביעה מתוקן בצירוף חוות דעת מעודכנת, ולתקן את סכום התביעה.

    

5. הנתבעים בחרו שלא להגיב לבקשה על אף שניתנה להם הזכות לעשות כן. בהעדר תגובה ומהנימוקים שפורטו בהחלטתי מיום 9.5.16 התרתי לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן, תוך חיובו בהוצאות לטובת אוצר המדינה, נוכח עיתוי הגשת הבקשה, וכתנאי לתיקון. לאחר תשלום ההוצאות ולאחר תיקון התביעה, ולמרות החלטות חוזרות בעניין, הנתבעים לא הגישו כתב הגנה מתוקן. הם גם לא הגישו תצהירים משלימים מטעמם ולא הגישו חוות דעת נגדית.