אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> 18 חודשי מאסר לצבי סטורק בגין חטיפה ותקיפה של רועה צאן

18 חודשי מאסר לצבי סטורק בגין חטיפה ותקיפה של רועה צאן

תאריך פרסום : 27/03/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי בירושלים
279-08
27/03/2011
בפני השופט:
אמנון כהן

- נגד -
התובע:
מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים
עו"ד שגיא אופיר
הנתבע:
צבי סטרוק
עו"ד חיים כהן
גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע מספר עבירות בניגוד לחוק העונשין התשל"ז - 1977, דהיינו  חבלה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 335(א)(2) בנסיבות סעיף 333, עבירה של חטיפה לשם חבלה חמורה לפי סעיף 374, שלוש עבירות של תקיפה לפי סעיף 379 ועבירה של היזק לבעלי חיים לפי סעיף 451.

 כתב האישום המתוקן ייחס לנאשם ביצוע עבירות בשני מועדים שונים.

כפי שנקבע בהכרעת הדין, ביום 24.7.2007 שהה המתלונן באזור שבין כפר קוסרא והמאחז "אש קודש" הסמוך ליישוב שילה כשהוא בלוויית שניים מחבריו. הנאשם הגיע למקום ביחד עם אחר. המתלונן וחבריו ניסו להימלט, אך הנאשם והאחר הדביקו אותם. האחר ירד מהטרקטורון וירה לכיוון לא ברור. בהמשך, הנאשם והאחר תפסו את המתלונן ובשלב מסוים נותר האחר לבד עם המתלונן והכה אותו, בין היתר, באמצעות הנשק שאחז בידו. לאחר מכן, הגיע הנאשם למקום בו שהו המתלונן והאחר והשניים המשיכו להכות את המתלונן בכל חלקי גופו. לאחר מכן, גררו הנאשם והאחר את המתלונן כשהוא זב דם אל הטרקטורון. הנאשם והאחר כפתו את המתלונן כשידיו מאחורי גבו, הושיבו אותו ביניהם כשפניו מכוסות ונסעו מהמקום. במהלך הנסיעה נחבט המתלונן בטרקטורון ואיבד את הכרתו וכעבור זמן התעורר כשהוא רטוב.

האישום השני אירע, מבחינה כרונולוגית, כחודשיים לפני האירוע נשוא האישום הראשון, כאשר המתלונן רעה את צאנו יחד עם חבריו באזור הידוע כ"קטעת-א-שמל" בסמוך לכפר קוסרא. הנאשם וחברו הגיעו למקום גם הפעם באמצעות טרקטורון ולאחר שקראו למתלונן ולחבריו לעזוב את המקום, סטר הנאשם למתלונן והכה אותו וכן הכה את חבריו תוך שהוא סוטר להם, בועט בגופם ומפיל אותם לאדמה.

בנוסף לכך, הורשע הנאשם, כי באותו מעמד, בעט בגדי שזה אך הומלט במקום וכתוצאה מכך מת הגדי.

כפי שפורט  בהכרעת הדין, דחיתי את טענת  הנאשם, לפיה מדובר בעלילה, העדפתי את גרסתם של המתלונן ועדי התביעה האחרים והרשעתי את הנאשם לאחר שזוהה הן על ידי המתלונן והן על ידי אחד מחבריו של המתלונן, נער בשם מאלק. בנוסף, נמצאו בזירת האירוע סימני צמיגים של טרקטורון כמו זה שנמצא ברשות הנאשם.

כמו כן, התבססה ההרשעה על שלושה תרמילי נשק שנמצאו בזירת האירוע ושעל פי בדיקת מעבדת נשק, נורו מנשקו של הנאשם, אשר נתפס בביתו.

לנוכח הסכמתו של ב"כ התביעה, נעתרתי לבקשת ב"כ הנאשם והוריתי על הגשת תסקיר קצין מבחן.

שירות המבחן ציין, כי הנאשם, כבן 28, נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים, המנהל אורח חיים תקין בדרך כלל ועובד כמנהל משק חקלאי שבבעלותו. כמו כן, צוין, כי הנאשם מטפל באחיו המוכר כנכה צה"ל בדרגה של 30%.

שירות המבחן ציין, כי הנאשם שירת כלוחם בנחל החרדי  וכי פעמים רבות נגרמו נזקים לכרמים של הנאשם על ידי פלסטינים " אך תמיד פנה למשטרה ולצבא בניסיון לפתור את הבעיה".

שירות המבחן התקשה להעריך את המניעים העומדים בבסיס ביצוען של העבירות ולהבין את הפער בין התייחסותו המילולית של הנאשם (התייחסות השוללת אלימות ותומכת בהידברות) לבין מעורבותו בביצוע העבירות הנדונות.

בסופו של התסקיר, ציין שירות המבחן מחד את חומרת העבירות ומאידך את הכחשתו של הנאשם בביצוען ונמנע מהמלצה.

יחד עם זאת, ביקש שירות המבחן להביא בחשבון במסגרת שיקולי הענישה את העובדה, כי מדובר בעבירה ראשונה, כי הנאשם הינו אב ומפרנס לשלושה ילדים קטנים וכי הנאשם מהווה מקור תמיכה נפשי לאחיו שהינו נכה צה"ל.

בטרם הטיעונים לעונש, שמעתי חמישה עדי אופי.

העדים היו ראש מועצת מטה בנימין, מנהל מחלקת הביטחון של המועצה מטה בנימין, סגן מנהל מרחב המרכז בהסתדרות הציונית העולמית, סבו של הנאשם וכן נספח צה"ל בוירג'יניה, אשר בעבר שימש כמפקד חטיבת בנימין (לנוכח מקום מושבו הוגש מכתב שכתב העד וכן צפה בית המשפט בקלטת וידאו שהוקלטה בוירג'יניה).

ככלל, העידו עדי האופי, כי הנאשם התרחק מגילויי אלימות ופעל כמגשר בין כוחות הביטחון לאנשי המקום.

עד האופי מס' 2, אביגדור שץ, מנהל מחלקת הביטחון של המועצה מטה בנימין, העיד, כי תושבי המקום סובלים מהתנכלות לרכוש, לרבות השחתה ועקירה של שתילים והתנכלויות בנפש.

עד אופי מס' 3, מר עמר דוד, המכהן כסגן מנהל מרחב המרכז בהסתדרות הציונית העולמית, העיד, כי הנאשם מחזיק בשטח שהוקצה לו כדין.

התביעה ציינה, כי למרות שהנאשם  הוא לא זה שירה או עשה שימוש בנשק במהלך האירועים וכי המתואר מסעיף 12 ואילך לאישום הראשון אינו מיוחס לנאשם, הרי שיש " להשית על הנאשם ענישה הולמת שתבטא סלידה עמוקה מהמעשים, שתרתיע את הנאשם כמו גם אחרים, שתבטא בקול ברור וצלול שהדרך שמובילה למעשים אלו גם אם הם חריגים בדרך כלל לחייו ולהתנהלותו בשגרה אינה יכולה להתקבל על דעתה וסדר יומה של חברה מתוקנת וחפצת חיים, להשית עליו עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי מכוח סעיף 77 לחוק העונשין".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ