18 חודשי מאסר בגין פריצה לרכבים

1. ביום 14.1.08 הרושע הנאשם, בהתאם להודאתו, בביצוען של שתי עבירות. האישום הראשון ייחס לו עבירות פריצה לרכב בכוונה לגנוב, חבלה במזיד לרכב, החזקת כלי פריצה לרכב וגניבה, בכך שביום 29.11.07, סמוך לשעה 14:00, ניפץ הנאשם, באמצעות פלג, את החלון הימני קדמי של רכב מסוג יונדאי הנושא לוחית רישוי מס'  9109951, שחנה בעיר חיפה, והשייך לגב' סוהייר נוויסר, וגנב מתוכו טלפון נייד מסוג נוקיה. בשעה 15:15 של אותו היום נמצא הנאשם בחיפה ע"י שוטרים כשהוא מחזיק את הפלאפון שגנב, 3 פלגים בכיס מכנסיו ועוד 6 פלגים שהושלכו על ידו לעבר הרצפה. כשהובא הנאשם לתחנת המשטרה הוא שוחרר ע"י קצין משטרה בתנאי מעצר בית למשך 5 ימים, והותר לו לצאת למרכז הגפן.

האישום השני ייחס לנאשם עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, הפרת הוראה חוקית, חבלה במזיד ברכב וגניבה, בכך שיום לאחר ביצוע העבירות שיוחסו לו באישום הראשון, דהיינו ביום 30.11.07 סמוך לשעה 10:30 ברח' הרצל בחיפה, ניפץ הנאשם באמצעות אבן את החלון הימני קדמי של רכב מסוג קאיה הנושא לוחית רישוי מס' 4924427 השייך למר יצחק כתב, וגנב מתוכו תיק ירוק ובתוכו ארנק שהכיל תעודות שונות, 100 ש"ח במזומן וכרטיס אשראי השייכים למר כתב, וכתוצאה ממעשיו נגרם לרכב נזק בסך 315 ש"ח.

2. בתסקיר מטעם שירות המבחן תואר רקעו האישי והמשפחתי של הנאשם, וזה הסביר את ביצוע העבירות בהיותו מכור לסמים, תוך שהמעיט מחומרת התנהגותו בציפייה ליחס סלחני ומתחשב מצד הקורבן בשל היותו מכור. הנאשם, כך נכתב, התקשה לשמור על נקיונו מסמים, במהלך השנים, ועל אף הצהרתו כי ברצונו לעבור תהליך גמילה, התרשמה קצינת המבחן מקיומה של בעייתיות למימוש רצון זה, כמפורט בפסקה האחרונה לתסקיר, על כן לא ניתנה כל המלצה טיפולית בעניינו.

3. בטיעוניו לעונש, הפנה ב"כ המאשימה להעדר ההמלצה בתסקיר שירות המבחן, ולהרשעותיו הרבות של הנאשם, הכוללות מאסרים בפועל אותם ריצה בעבר. עוד נטען בדבר החומרה שבמעשי הנאשם, במיוחד לאור העובדה, שיום לאחר שחרורו בתנאי ערובה, שב לבצע עבירות תוך הפרת תנאי שחרורו. בסיום דבריו ביקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל ארוך וממושך, כדבריו, וכן מאסר מותנה ופסילתו מלקבל ו/או להחזיק ברשיון נהיגה לתקופה משמעותית, בין היתר בשל התמכרותו לסמים.

4. ב"כ הנאשם ציין את הודאת מרשו המיידית, את הפן החיובי שבתסקיר קצינת המבחן, את אורח חייו הקשה של הנאשם, את העדר העבר הפלילי בתחום הרכוש על אף המאסרים שריצה בעברו, את התמכרותו לסמים, וביקש לאמץ גישה שיקומית ולהסתפק בתקופת מעצרו.

5. הנאשם עצמו דיבר בתום טיעוני הצדדים, והצטער על מעשיו, תוך שאמר כי "לו היה בור לזרוק את עצמי הייתי עושה זאת".

6. אכן, מעשי הנאשם חמורים הם, וכל מילה שתיכתב על ידי בנוגע לחומרת עבירות הרכוש, תהא בבחינת חזרה על דברים שנכתבו אלפי פעמים ע"י ערכאות המשפט השונות. העבריינים, ככל הנראה, לא הפנימו את החומרה שבשליחת ידם לרכוש הזולת, ודברי הנאשם בפני קצינת המבחן רק מוכיחים זאת, עת ציפה לחמלה מצד קורבנות העבירה בשל התמכרותו לסמים. על הנאשם ודומיו לדעת, שאל להם לשלוח ידם ברכוש לא להם, וכל העושה כן יוענש קשות, בהתאם לסמכויות שהוענקו לבתי המשפט ע"י המחוקק. אין לאמץ גישה סלחנית על מעשי גניבה, יהא מצבו של הגונב אשר יהא, ואם מכור הוא לסמים, אזי הבחירה בידיו לעבור תהליך גמילה, גם אם ארוך הוא ומייגע.

7. הנאשם לא ניצל לטובה את החמלה שקצין המשטרה הפגין כלפיו עת שחררו ממעצר לאחר ביצוע העבירה שבאישום הראשון, והחליט להפר את תנאי שחרורו ולבצע עבירות נוספות. בכך הפר הנאשם את האימון שניתן בו, ואת היחס הסלחני כלפיו, והמשיך בביצוע עבירותיו, ככל הנראה מתוך ציפייה להמשך הסלחנות כלפיו. מקדמת דנא נאמר, שהמרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים, והנה מגיע הנאשם שבפניי ומצפה ליחס סלחני הן מצד קורבנותיו והן מצד גורמי אכיפת החוק, כולל בתי המשפט. טעות בידי הנאשם לחשוב כן, והגיעה העת להוסיף לרשימת המאסרים בפועל שבעברו גם מאסר בגין עבירות כנגד הרכוש.

8. התחשבתי בטיעוני הצדדים, וכן בהודאת הנאשם המיידית שחסכה זמן שיפוטי יקר,  בהתמכרותו לסמים ובנסיבותיו האישיות שאכן קשות הן, ולאחר ששקלתי את מכלול הנתונים, הן לקולא והן לחומרה, כולל עברו הפלילי של הנאשם הכולל 10 הרשעות קודמות, מרביתם בתחום הסמים, החלטתי לדון את הנאשם לעונשים אלה:

(א)   מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים, החל מיום מעצרו 30.11.07.

(ב)    6 חודשי מאסר על תנאי, שיופעלו אם יעבור הנאשם תוך 3 שנים מיום שחרורו אחת או יותר מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.

(ג)     הנני פוסל את הנאשם מלהחזיק ו/או לקבל רשיון נהיגה, וזאת למשך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר.

(ד)    הנני מורה על השבת הפלאפונים לבעליהם, ועל השמדת הפלגים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום ה' ב אדר א, תשס"ח (11 בפברואר 2008) במעמד הצדדים.