אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תובענות למשמורת ולפסיקת מזונות

תובענות למשמורת ולפסיקת מזונות

תאריך פרסום : 19/11/2018 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה באר שבע
33878-05-14, 33929-05-14
04/10/2018
בפני השופט:
בן שלו

- נגד -
התובעת:
ת.א.
עו"ד שמשון דוידי
הנתבע:
א.א.
עו"ד דן מלכיאלי
פסק דין

 

על המדוכה שתי תובענות להכרעה. תובענה למשמורת ילדי הצדדים ותובענה לפסיקת מזונותיהם, שהוגשו על ידי האם ביום 20.5.14.  התובענות הועברו לטיפולי בחודש אוקטובר 2015.

 

הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 3.7.01 ולהם שלושה ילדים משותפים נ' יליד 19.6.06 (כבן 12 שנים); י' יליד 6.4.08 (כבן 10 שנים ו-4 חודשים); וז' יליד 12.5.11 (כבן 7 שנים וחודשיים).

 

האם עובדת כמזכירה רפואית. האב, עצמאי בתחום הייעוץ ההוליסטי. בעברו, לצד עיסוקו זה שימש גם כשותף בעסק לעבודות דפוס. כבר עתה יאמר, כי במרכזה של התובענה למזונות סוגיית היקף הכנסותיו של האב, לרבות טיב קשריו העסקיים עם בת זוגו.

 

 

 

 

 

ההליכים בתובענות התנהלו על פני שנים, וזאת לצד הליכים שתנהלו בבית  הדין הרבני במסגרתם נדונה מכירת דירת המגורים המשותפת. פרק זמן לא מבוטל דבקו הצדדים בטענות סותרות לעניין הרכב המגורים- האם מקוימים מגורים משותפים  תחת קורת גג אחת, אם לאו (האם טענה כי האב עזב את הבית כבר בשנת 2014 ואילו האב טען כי המגורים הוסיפו להיות משותפים). בדיון מיום 23.6.16 הוברר כי הצדדים התגרשו וכי סוגית הרכב המגורים אינה שנויה עוד במחלוקת, עת כל צד עבר להתגורר במדור עצמאי נפרד. האם מתגוררת ביחידת דיור בשכירות עם הקטינים ואילו האב מתגורר עם בת זוגו וילדיה בדירתה.

 

משהצדדים לא הגיעו לכלל הבנות נשמעו ראיות ביום 23.4.18. ב"כ הצדדים השמיעו סיכומים בעל פה בישיבה שהתקיימה לצורך כך ביום 22.5.18.

 

תחילה אדון בתובענה למשמורת הקשורה אינהרנטית בשאלת שיעור דמי המזונות שייפסקו עבור הקטינים. לנוחות הקריאה אבהיר, כי ככל שתהיה הפניה לעמודי פרוטוקול, זו תתייחס למספור המופיע בתובענת המשמרות.

 

התובענה למשמורת -  תמ"ש 33929-05-14

 

  1. אקדים ואומר, כי אל מול בירור עתירת האם בכתב התביעה למשמורת הקטינים, התבררה בהליך עתירת האב בכתב הגנתו, לקביעת אחריות הורית משותפת ומשמורת משותפת על בסיס חלוקת זמני שהות שוויונית.

 

  1. יצוין, כי המינוחים "אחריות הורית משותפת" ו"משמורת משותפת" חברו להם בעתירתו הראשונית של האב. אולם בסיכומיו הבהיר, כי עסקינן בסעדים חלופיים באופן שמלכתחילה עותר הוא לקביעת אחריות הורית משותפת לצד קביעת זמני שהות ואך ככל שתיקבע משמורת, עותר הוא למשמורת משותפת.

 

זמני השהות בין האב ובין הקטינים קטינים התקיימו במהלך ניהולו של ההליך, ככלל, בבית הסבים מצד האב, אשר דומה כי הן לאב והן לקטינים קשרים חיוביים עימם ולהם למעשה חלק מרכזי בטיפול בקטינים בעת שהותם. זאת בעוד נוכחות האב במפגשים כמו גם בעת לינת הקטינים בבית הסבים, כפי המתואר בתסקירים שהוגשו, אינה מתקיימת באופן רציף (ראו: תסקירים שהוגשו בימים 23.3.16, 20.9.16, 12.1.17 ו-22.10.17.

 

 

  1. בקווים כלליים, זמני השהות הנוהגים כיום למן החלטתי בדיון מיום 23.6.16, כוללים לינה פעם בשבוע בימי שני ובכל סוף שבוע שני וכן ביקור בן מספר שעות בימי חמישי. אין חולק, כי לכל הפחות מרבית זמני השהות (אם לא כמעט כולם) מקוימים בבית הסבים, הורי האב. כאמור, וכפי שהוכח לפניי, נוכחותו של האב בזמני השהות מועטה.

 

  1. לאור הצהרות האב על רצונו לקחת חלק פעיל ומרכזי בחיי הקטינים, ניתנו לו הזדמנויות חוזרות ונשנות לממש הצהרותיו. לצורך כך, אף הוגשו בין היתר תסקירים לא מעטים בין היתר לבחינת טובת הקטינים ותדירות המפגשים בין האב לקטינים.

 

  1. למרבה הצער וחרף משך הזמן הרב בו ניתנה לאב שהות להוציא הצהרותיו מן הכוח אל הפועל, ומבלי להמעיט ממשקלן של רגשות האב, בפועל האב שוהה עם הקטינים באופן מצומצם בלבד, באופן שאינו תואם את זמני השהות הנוהגים. למעשה, נוטלים חלק מרכזי  בקיומם דווקא, כאמור, הסבים מצד האב.

 

  1. בתסקיר שהוגש ביום 22.10.17 הומלץ כי משמורת הקטינים תיקבע בידי האם ויוסיפו להתקיים זמני שהות עם לינה בבית הסבים, במתכונת הקיימת. לצד זה, הומלץ בתסקיר כי האב יקדיש לקטינים מזמנו בעת שהותם ויתחשב באורח חייהם הכולל שמירת שבת, וזאת בעצם התאמת טיב הבילוי עימם בסופי שבוע, כפי שהובא גם בתסקירים קודמים. 

 

תמצית טענות הצדדים

  1. לטענת האם, התנהלות האב נעדרת אחריות הורית. דה פקטו, תחת קיום זמני שהות עם האב, הקטינים שוהים בעיקר עם הסבים. לטענתה, עדותו של האב מדגימה את מידת מעורבותו המינימאלית בחיי הקטינים.  כך לשיטתה,  האב לא ידע לנקוב בשם המחנכים בבית הספר של הקטינים ואינו מקיים תקשורת מינימאלית עימה לוודא מצבם הלימודי. כן, לא פעל האב ליצירת קורת גג משותפת לו ולקטינים שמוסיפים עדיין ללון בבית הסבים.

 

  1. האם סבורה, כי לשם כינון משמורת משותפת יש צורך, ככלל, בתקשורת תקינה בין ההורים ובנוכחות משמעותית של האב בחיי הילדים, בשונה מהמצב השורר בעניינם של הצדדים.

 

  1. האם עותרת בסיכומיה לאימוץ המלצות התסקיר הנזכר לעיל, שהוגש ביום 22.10.17.

 

  1. לטענת האב, אין מקום לקביעת המשמורת בידי האם, שכמוה כהעדפת הורה אחד על פני האחר והדרת ההורה הנוסף מתפקידו. האב סבור, כי יש ליתן מעמד בכורה לאחריות הורית משותפת בהענקת תחושת שייכות של הקטינים להורים שניהם.

 

  1. האב דוחה בסיכומיו את שלל טענות האם לעניין העדר מעורבות בחיי הקטינים, לרבות במסגרות החינוך וטוען לתקשורת מספקת בין ההורים והראיה לכך, שזמני השהות שנקבעו  מיושמים בפועל. לטענתו, ככל שקיימים קשיים, אלו נובעים מהתנהלות האם שאינה משיבה לפניותיו בנושאים מהותיים. כן טוען האב, כי נסיבות כלכליות אינן מאפשרות לו למצוא פתרון מגורים לשם הלנת הקטינים עימו.

 

  1. האב עותר בסיכומיו לקביעת אחריות הורית משותפת ולהרחבת זמני השהות הנוהגים. דהיינו, שיחול הסדר לינה גם בימי חמישי (ולא רק בימי שני) ויתקיימו סופי שבוע ארוכים שיכללו לינה גם במוצאי שבת.

 

דיון והכרעה

  1. מראשית ההליך האב העלה על נס את החשיבות שבמעורבותו בחיי הקטינים, לרבות בשהייה עימם בפרקי זמן משמעותיים. אלא שדומה כי דבריו של האב, לרבות בפני העו"ס, לא תורגמו (לבטח לא דיים) למעשים. אף נתגלו סתירות בין המידע שמסר בנוגע ליישום זמני השהות ומעורבותו בחיי הקטינים לבין מידע אחר שהתקבל והובא בתסקירים, לרבות מהקטינים עצמם.

 

  1. כך, כבר בסמוך לאחר פתיחת ההליך, בטרם הצדדים התגרשו ובטרם נמכרה הדירה המשותפת, הגיעו הצדדים להבנות בדיון מיום 3.3.15 כי האב יהיה אחראי לטיפול בקטינים פעמיים בשבוע, כפי המלצתו העקרונית של התסקיר שהוגש ביום 2.3.15. לצדדים היו אז אף טענות סותרות האם מקוימים מגורים תחת קורת גג אחת אם לאו. חרף ההסכמות, בתסקיר שהוגש ביום 23.3.16 נכתב, כי בפועל האב נפגש עם הקטינים תקופה ממושכת בתדירות מינימאלית עת האם מהווה הדמות הדומיננטית בחייהם. בתסקיר הובעה התרשמות העו"ס לסדרי דין ממהימנות דברי הקטינים בסוגיית תדירות המפגשים עם האב, שעמדה בסתירה מהותית לגרסת האב בהקשר זה, אשר טען למפגשים כמעט על בסיס יומיומי עימם.

 

 

 

  1. פערים של ממש בין המידע שנמסר על ידי הקטינים לעו"ס לסדרי דין לבין זה שמסר לה האב הוסיפו לבוא לידי ביטוי גם בתסקיר שהוגש ביום 19.9.16. אלו חזרו ונשנו גם בתסקיר שהוגש ביום 11.1.17 בו דווח, כי רק הסבים אוספים את הקטינים ממסגרות החינוך וכי מדיווחי המסגרות הלימודיות עולה תמונה של חוסר מעורבות האב בחייהם.

 

  1. ממד נוסף לפער בין הצהרות האב לבין תמונת המצב העובדתית הובא בתסקיר האמור לעניין כתובת מגוריו של האב עליה הצהיר בתגובתו שהוגשה ביום 30.9.16, ככתובת שנועדה לצורך הלנת הקטינים עימו. בביקור העו"ס לסדרי דין בכתובת עליה דיווח, נתגלה כי לא מדובר בבית מגורים אלא בקליניקה הממוקמת באזור מסחרי, שאינה מתאימה כלל למגורים (ראו למשל בתסקיר מיום 12.1.17).

 

  1. גם מעדותו בבית המשפט התרשמתי, כי האב מרבה באמירות כלליות שהינן אולי מתחום השאיפות והמאוויים אך נעדרות מידת ממשות מספקת.

 

כך העיד : "...אבל אני רוצה לשנות ולשפר כמו כל תחום אחר בחיי אני מאמין בשינוי והשתפרות ובעיקר יודע כמו כל רצון שהובע, אנשים רוצים להשתנות ושהדברים יהיו יותר טובים בעיקר עבור הילדים" (פרוטוקול מיום 23.4.18 [להלן: "הפרוטוקול"] עמוד 41 ש' 18-20).

 

ועוד העיד: "אני לקחתי את עצמי אם אסתכל אחורי לתקופה של חצי שנה שבעה שמונה חודשים והבנתי שלמרות הקושי הפיזי לקיים קושי הורי במסגרת האפשרות והמגבלות לתת לאבא הזה לשהות עם הילדים שלו זה דבר שנותן חוסן וכח  לכולם... אני מנסה בכל כוחי לקיים קשר הורי אופטימילי" (עמוד 38 ש' 32 עד עמוד 39 ש' 8 לפרוטוקול).

 

אמירות אלה מחזקות עתה את המידע שהובא בתסקירים בדבר מחויבותו המועטה של האב עד כה ביחס לקטינים.

 

לו היה מקומן של אמירות אלה אך בתחילת ההליך טוב היה הדבר, אך משך ההליך המתנהל מזה כארבע שנים מהווה, כך סבורני, די והותר זמן לשם הפגנת מחויבות מעשית למעורבות האב בחיי הקטינים.

יש אף להוסיף לכך שהאב אף לא פנה לאפיק טיפולי עליו הוריתי בהחלטתי מיום 25.10.16 ונמנע מלהשתלב בהדרכה הורית (ראו עמוד 2 לתסקיר מיום 12.1.17).

 

כשנשאל האב בחקירתו מדוע חשוב לו שתהא אחריות הורית משותפת, השיב: "חשוב לי מכיוון שאת הילדים האלה עשינו במשותף" (עמוד 37 ש' 14 לפרוטוקול). עם כל הכבוד, אין בכך די, ככל שכוונת האב לקיומה של משמורת "פיזית" משותפת.

 

  1. מעמדו של תסקיר עו"ס לסדרי דין הינו כמעמד מומחה שמונה מטעם בית המשפט. בהתאם אף נקבע לא פעם כי דרושים נימוקים כבדי משקל על מנת לסטות מהמלצותיו של התסקיר [בהקשרים אלה השוו: בע"מ 4259/06 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (מצוי במאגרים המשפטיים,13.7.06); בע"מ 5072/10 פלוני נ' פלונית, (מצוי במאגרים המשפטיים, 26.10.10); תמ"ש (ת"א) 4745-07-12 א. ג. נ' א. ג. (מצוי במאגרים המשפטיים,16.12.12) ותמ"ש (ראשל"צ) 22800/99 ל.ש. נ' א.ש. (מצוי במאגרים המשפטיים ;17.6.12)].

 

לא מצאתי טעם של ממש, או ראיות של ממש, שיהא בהן כדי לסתור את ממצאי ומסקנות העו"ס לסדרי דין.

 

לא מן המותר לציין, כי האב לא ביקש לזמן את העו"ס לסדרי דין למתן עדות ואף לא ביקש שהקטינים יישמעו ביחידה לשמיעת ילדים או על ידי בית המשפט והדברים אומרים דרשני.

 

  1. כאמור, הפער החוזר ונשנה, ויש לומר גם הסתירות, על פני תקופה ממושכת, בין הצהרותיו של האב לגבי מחויבותו כלפי הקטינים לבין המידע המפורט בתסקירים  (חלקו כפי שנמסר  גם על ידי הקטינים עצמם וחלקו גם על ידי מסגרות הלימודיות)  מותיר תחושת חוסר נוחות.

 

האב העיד כי "בימים שאני מקבל את הילדים אליי אני ישן יחד איתם בבית של אמא שלי..." (עמוד 38 ש' 29 לפרוטוקול).

 

לעומתו, העו"ס לסדרי דין ציינה בתסקירה האחרון מיום 22.10.17 "כפי שציינתי בתסקירים קודמים, במהלך כל התקופה של הכרותיי עם המשפחה דיווחים ותחושות של הילדים בנוגע לקיום זמני שהות לא עלו בקנה אחד עם דיווחים של האב, המצב שגורם לילדים לקונפליקט נאמנות".

 

בעדותו אף לא ידע האב להשיב מה שם המורה של הקטין ז' ותחת זאת  טען לדיווחים שוטפים שמקבל ממנהלת בית הספר (עמוד 37 ש' 26 עד עמוד 38 ש' 1 לפרוטוקול). תמונה זו מתיישבת גם עם העולה מתסקיר העו"ס לסדרי דין בו כאמור צוין, כי מהמסגרות הלימודיות דווח על העדר מעורבות מצידו.

 

  1. עדות האם בדבר קשיים הכרוכים בשהיית הקטינים בבית הסבים נמצאה אמינה בעיני. האם תיארה בעדותה באופן אותנטי את הקשיים של הקטינים בהכנת שיעורי בית בזמן שהותם אצל הסבים ופניות של המורים עקב כך ובכלל זה קשיים בניהול סדר יום של הקטינים, שאינו דומה לזה שחווים בשגרת יומם בבית (עמודים 23-24 לפרוטוקול).

 

כשנשאל האב  האם  הוא מוודא שהקטינים מכינים שיעורי בית- השיב בשלילה. מנגד טען,  כי מרבית הזמן הקטינים מכינים שעורי בית. הסברו על השקפת עולמו בדבר לקיחת אחריות מצד הקטינים עצמם, ככל שאינם מכינים שיעורי בית  או  טענות כי יהא  פאתטי לשאול את האם בעניינים מהותיים משאינה משיבה לו (עמ' 42 לפרוטוקול), אינם משכנעים.

 

עם זאת, גם האם מחזיקה בעמדה שיש להמשיך ולהוסיף בלינת הקטינים בימי שני בשבוע ובכל סוף שבוע שני, כהמלצת העו"ס לסדרי דין. להתרשמותה של העו"ס, לאם מודעות גבוהה לחשיבות הקשר של הילדים גם עם הסבים (ראו: תסקיר מיום 19.9.16).

 

שוכנעתי, כי יש מקום לגלות הבנה לרצון האם לשמור על המשך שגרת יום סדירה של הקטינים שתכלול השגחתה, בין היתר,  על הכנת שיעורי בית ולינה בזמן, וזאת ולו בימי חמישי בהם ממילא מקוימים זמני שהות בני שעות ספורות.

 

התרשמתי מאמינות עדותה בעניין זה : "אני אחראית איתם יש סדר, הוא לא נמצא איתם יש את הסבא והסבתא אני לא התחתנתי עם הסבא והסבתא זה לא אחריות שלהם, הוא לא נוכח ואם הוא בא הוא בא לשעה שעתיים" (עמוד 25  ש' 3-5 לפרוטוקול). אכן, מלכתחילה האחריות לסדר יום תקין של הקטינים אינה באחריות הסבים אלא באחריות ההורים. משהאב אינו לוקח חלק פעיל (ולו פעיל דיו) כמצופה במטלות הנוגעות לקטינים אין מקום להרחבה של זמני השהות או קביעתה של משמורת פיזית משותפת, שעשויה להכביד על המעורבים כולם ובראש ובראשונה על שגרת יומם של הקטינים.

 

 

 

 

 

 

  1. הואיל והתמונה המתקבלת מהתסקירים ומחקירות הצדדים, כי האם היא ההורה הדומיננטי והפעיל בחיי הקטינים (במובחן מהאב), הרי שאיני סבור כי יש מניעה מקביעת משמורת הקטינים באופן מפורש בידי האם. האחריות ההורית המשותפת נלמדת לטעמי ממילא במישרין מהוראות חוק הכשרות המשפטית האפוטרופסות התשכ"ב -1962 והיא חולשת על מכלול צרכי הקטינים. לקביעת המשמורת בידי האם נפקות שבין היתר אף יכול ותסייע  לה בפנייה אל מול גופים שונים לשם הסדרת צרכיהם השוטפים של הקטינים ומיצוי זכויותיהם ולא מצאתי מניעה עקרונית בנסיבות העניין שלפני ובהתחשב במידת הדומיננטיות של האם, מלהידרש לסעד שביקשה לגופו.  הדברים יפים ביתר שאת, משלא מצאתי תימוכין לטענות האב, כי במקרה שלפניי יהא בכך להעצים הורה אחד על חשבון ההורה השני, שלא בדומה לפסיקה אליה הפנה בא כוחו בסיכומיו שנשמעו.

 

  1. מכאן, לסוגית כיבוד השבת לה ניתן ביטוי בשני התסקירים האחרונים. אמנם, מחקירת האם עולה כי הקטינים אינם מתחנכים במסגרות דתיות (עמוד 25 ש' 25 לפרוטוקול). עם זאת, אין בעניין זה כשלעצמו כדי ללמד על אורח חיים שאינו כולל שמירת שבת. בתסקיר מיום 12.1.18 תואר כי הקטין י' ביטא התנגדות מפורשת לחילול שבת. האב מצידו התייחס לסוגיה באופן דואלי. בתצהיר עדותו הראשית טען האב, כי אין כל הצדקה למנוע ממנו נסיעה בשבת. עם זאת, בעדותו, העיד כי מעולם לא מנע מאף אחד לשמור שבת (עמוד 40 ש' 24 לפרוטוקול). בשים לב להצהרתו זו ועל מנת שלא להעמיד את הקטינים בפני קונפליקטים מורכבים בגילם, מצופה מהאב לכבד את אורח חיי הקטינים, לרבות בבחירת טיב הבילוי עימם בשבתות וחגים בדגש על כך, כי בילוי  עם הקטינים אינו נמדד דווקא בטיב הבילוי כי אם בזמן האיכות שלו עימם. 

 

לאור מכלול האמור, הנני מאמץ המלצות התסקיר שמיום 22.10.17 הן בסוגית המשמורת והן בסוגית זמני השהות.

 

  1. אמנם, הצדדים לא עתרו בסיכומיהם להסדרת זמני שהות בחגים ובחופשים. בקשר לכך, סבורני כי יש לעודד קשר מיטיב של הקטינים גם בעתות אלה. עם זאת, הואיל והצדדים לא עתרו להכרעה קונקרטית בסוגיה זו ואף בתסקיר שהוגש ביום 22.10.17 צוין כי עלה בידם בעבר להגיע להבנות בעניין, הנני מניח כי בידם להגיע להבנות גם בעתיד ואיני מוצא מקום לקבוע באופן פרטני את זמני השהות בעתות אלה.

מכאן, לתובענה לפסיקת מזונות עבור הקטינים.

 

 

 

התובענה למזונות - תמ"ש 33878-05-14

  1. בכתב התביעה עתרה האם לחיוב האב במזונות כל אחד מהקטינים בסך 1,700 ₪ בחודש (5,100 ₪ לחודש) בתוספת הוצאות מדור בסך 4,960 ₪ לחודש, מחצית הוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות עבור הקטינים וכן לדמי טיפול בסך 500 ₪ לחודש עבור הקטינים י' וז'.

 

  1. תצהיר עדות ראשית של האם הוגש ביום 9.5.17 שלאחריו, הוגשה על פי הסכמה דיונית בין

הצדדים הצהרת פרטים עדכנית ביום 28.3.18.

תצהיר עדות ראשית של האב הוגש ביום 28.2.18.

 

  1. בהחלטה מיום 17.6.14 חויב האב במזונותיהם הזמניים של הקטינים בסכום יסודי של 5,000 ₪ לחודש וכן במחצית הוצאות חינוך ומחצית תשלומי משכנתא. החלטה זו בוטלה בהחלטה מיום 31.7.14 תחתיה הועמד סכום המזונות הזמניים היסודי על סך 3,600 ₪.

 

  1. כאמור, הצדדים התגרשו והם מתגוררים במדור נפרד. האם מתגוררת עם הקטינים בדירה

שכורה בדמי שכירות של 2,900 ₪ לחודש (צורף ביום 28.3.18 הסכם שכירות) ואילו האב

מתגורר עם בת זוגו וילדיה בדירה ברכישה על ידי בת הזוג. 

 

תמצית טענות התובעת

  1. לטענת האם, היקף הכנסותיו של האב גדול מזה עליו הצהיר. לעמדתה, אימו המשמשת

כמנהלת חשבונותיו מסייעת לאב בהברחת הכנסותיו. 

 

  1. בנוסף, לטענת האם, האב מקיים עם בת זוגו שותפות עסקית שיש להביאה בחשבון במצבת

הכנסותיו כתא משפחתי אחד.

 

  1. האם סבורה, כי גם לו תילקח בחשבון הכנסתו המוצהרת של האב, הרי שאינו פועל למימוש   פוטנציאל השתכרותו -בעודו מתמיד בתפעול עסק שאינו מניב רווחים מספיקים למילוי צרכי הקטינים, שאף אינו מאפשר, לשיטתו של האב הלנתם תחת אותה קורת גג עימו. במקום בבית הסבים.

 

  1. כן טוענת האם בסיכומיה, כי הואיל והאב לא פרט בתצהירו מהם הוצאותיו יש לראות בסך הכנסותיו, לכל הפחות אלה עליהן הצהיר, כהכנסה פנויה.

 

 

תמצית טענות האב

  1. לטענתו, הצדדים חיו ברמת חיים נמוכה עת התובעת היתה מפרנסת עיקרית.

 

  1. לטענת האב, הן בתקופת הנישואין שלו עם התובעת והן לאחריה, הכנסותיו נמוכות. בעבר, פתח עם אחיו עסק כושל לבית דפוס אותו עזב וכיום הכנסותיו נותרו נמוכות מעסקו הנוכחי ואף לא ניתן לצפות שהכנסותיו יעלו, בהיותו נעדר השכלה אקדמית והכשרה מקצועית אחרת.

 

  1. האב מכחיש טענות בדבר הכנסות שאינן מוצהרות. כן שולל האב טענות להברחת כספים על ידי אימו וטוען להעדר שותפות עסקית עם בת זוגו.

 

  1. כן טוען האב, כי לא ניתן לראות במלוא הכנסתו כהכנסה פנויה, שהרי גם לו הוצאות מחיה בסיסיות.

 

  1. בהתחשב בגיל הקטינים, האב עותר בסיכומיו להחלת ההלכה שנקבעה לאחרונה בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית ואח' (מצוי במאגרים המשפטיים ; 19.7.17) (להלן: "בע"מ 919/15") ולהעמדת שיעור המזונות היסודי על סכום של מאות שקלים בודדות לכל קטין. לטענתו, יש להביא בחשבון בחישוב דמי המזונות את שכרה של האם והכנסתה מקבלת חלקה במכירת הדירה המשותפת.

 

הדין החל

  1. סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959 קובע חובתו של אדם לזון ילדיו הקטינים על פי הדין האישי החל עליו. הצדדים שניהם יהודים ולפיכך, הדין העברי הוא החל בעניינם.

 

באשר לילדים מעל גיל 6 אכן יצאה מבית המשפט העליון הלכה בבע"מ 919/15 דלעיל במסגרתה נקבע, כי ההורים יישאו בהוצאות ילדיהם באופן יחסי לפערי ההשתכרות ביניהם וחלוקת שהיית הקטינים עימם. ככלל, פסיקת מזונות קטין מחייבת, אפוא, בחינת שיעור הכנסותיהם בפועל של ההורים (לרבות ההכנסה הפנויה), פוטנציאל השתכרותם, הוצאותיהם וצרכיהם הריאליים של הקטינים.

 

יחד עם זאת אף נפסק, כי הלכה זו כפופה לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ומאז נפסקה ההלכה אף נקבע לא פעם כי "תרגומה" לנוסחאות חשבוניות  - שהן בבחינת כלי עזר - איננו העיקר ואיננו מחוייב המציאות, לבטח שלא בכל מקרה ומקרה [השוו: בע"מ 817/18 פלוני נ' פלונית (מצוי במאגרים המשפטיים ; 31.1.18) ;  עמ"ש 14612-10-16 (ת"א) פ' ב' נ' ע' פ' (מצוי במאגרים המשפטיים ; 20.12.17) ; עמ"ש (חיפה) 17309-05-17 ג.ט נ' א.ק (מצוי במאגרים המשפטיים ; 15.6.18) ; עמ"ש (מרכז) 11623-07-17 ד.ש נ' מ.ש (מצוי במאגרים המשפטיים ; 24.6.18)].

 

המקרה שלפני הוא דוגמה מובהקת למקרה שבו ככלל, אין בנוסחאות שהוצעו לחישוב המזונות כדי לשנות מהמסקנה היסודית לפיה על האב לשאת בעיקר צרכיהם של הקטינים. זאת, הן לאור היעדר המעורבות שלו בפועל בחיי הקטינים ומנגד לדומיננטיות של האם בחיי הקטינים לרבות בזמני השהות ולרבות בהוצאות שאינן ברות כימות כספי מדוייק הנובעות מהשהות העיקרית עימה, והן בהכנסתם הפוטנציאלית הפנויה של הצדדים וגם לו אניח כי הכנסתו הפוטנציאלית הפנויה של האב נמוכה מזו של האם.

 

יחד עם זאת, אין בכך כמובן כדי לייתר את הצורך להיזקק למכלול הנתונים הצריכים קביעה, כאמור לעיל.

 

הכנסות התובעת והוצאותיה

  1. האם עובדת כמזכירה רפואית בבית חולים XXX. שכרה עומד על סך כ-7,670 ₪ נטו לחודש בממוצע על פי תלושי שכר לחודשים 3/17 עד 2/18 שצורפו להרצאת הפרטים העדכנית שהוגשה מטעמה ביום 28.3.18 (במאמר מוסגר יצוין, כי בראשית חקירת הצדדים בדיון מיום 23.4.18 הובהר מקום הופעת נתון שכר הנטו בתלושים שאיכות הצפייה בהם, כפי שהוגשו, אינה גבוהה).

בסיכומיו האב אף טען כי שכרה  נמוך מכך ועומד על כ-7,200 ₪ נטו לחודש.

עם זאת, בהתחשב בנתוני תלושי השכר שהוצגו, הנני מעמיד שכרה החודשי של האם על סך כ-7,670 ₪ נטו בממוצע, שהנני מעריכו כדי שיעור שכרה הפוטנציאלי, בשים לב לאופי עבודתה. 

 

  1. אין חולק, כי האם קיבלה לידיה את חלקה בגין מכירת זכויותיה בדירה המשותפת. בעדותה נקבה בסכום של 185,000 ₪  שקיבלה לידיה ובסכום נוסף של 50,000 ₪ שניתן לה בהמשך (עמוד 27 לפרוטוקול ש' 24-25).

 

  1. יוער, כי אמנם בתצהירה שהוגש ביום 22.6.16 ציינה, כי נפסק לטובתה סכום של 120,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט במסגרת ההליכים בבית הדין הרבני הגדול. אולם, בתצהיר עדותה הראשית שהוגש ביום 9.5.17 ציינה כי במסגרת חלוקת הרכוש בין הצדדים בבית הדין הרבני האזורי וויתרה על הסכום שנפסק לטובתה (אף צורף לתצהיר העתק הסכם הרכוש בין הצדדים).

 

  1. באשר להוצאותיה, טענה בתצהיר האמור לעיל, כי היא נושאת בהחזר הלוואה בסך של 540 ₪ לחודש בממוצע (צורף תדפיס חשבון המדגים חיוב חודשי בהלוואה) . יצוין, כי לתצהירה שהוגש ביום 22.6.16 צורף תיעוד לפיו סילוקה של הלוואה, שיש להניח כי מדובר באותה ההלוואה, עתיד לחול בחודש דצמבר 2019.

 

  1. בנוסף, נושאת האם בהוצאות מדור שכור בעלות של 2,900 ₪ לחודש, כעולה מהסכם שכירות שצורף ביום 28.3.18. מכאן שלכל הפחות יש להוציא כ- 1,450 ₪ לחודש מגדרי הכנסתה של האם, לצורך הערכת הכנסתה הפנויה.

 

  1. יוצא, אפוא, כי בניכוי הוצאות מדורה של האם, הכנסתה הפנויה של האם עומדת על סך של כ- 6,200 ₪ לחודש.

 

הכנסות הנתבע והוצאותיו

  1. קביעת הכנסתו בפועל של האב מורכבת היא, הואיל וגם אני התרשמתי כי רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע להתנהלותו הכלכלית.

 

אין חולק, כי לכל פחות בראשית ההליך היה האב שותף בעסק של בית דפוס עם אחיו. בכתב ההגנה טען בשעתו, כי הכנסתו  מעיסוקו זה אינה מגיעה ל-3,000 ₪ לחודש עת האם בכתב התביעה, אמדה הכנסתו על כ-7,000 ₪ עד 8,000 ₪ לחודש  בציינה כי אין בידיה מידע בדבר הכנסתו המוצהרת.

 

יצוין, כי האם צירפה כבר עוד בכתב התביעה פרסומים של האב ברשת "פייסבוק" על אודות עסק לתקשור הילינג וייעוץ רוחני של האב. בכתב ההגנה, טען האב כי טרם היה לו לקוח אחד בתחום זה.

 

  1. הנתבע צרף לתצהירו שהוגש ביום 2.11.14 דו"ח רווח והפסד לפיו הרווח הנקי של עסק בית הדפוס עמד על כ-55,470 ₪ לשנת 2014 (חודשים ינואר עד אוגוסט).

 

  1. בתצהירו שהוגש ביום 9.3.16 הצהיר כי פרש מהעסק בחודש אפריל 2015 והחל לעסוק כיועץ הוליסטי עצמאי במתכונת של עוסק פטור, כמקור פרנסה יחיד. האב צרף לתצהירו דו"ח רווח והפסד לשנת 2015 לפיו הכנסתו הכוללת עמדה על כ-48,097 ₪.

 

 

  1. לתצהירו שהוגש ביום 29.5.17 צורף הצהרת עוסק פטור לרשויות המס על הכנסה בסך 36,990 ₪ לשנת 2016 (קרי, כ-3,000 ₪ לחודש ) ודיווח על רווח והפסד לשנת 2017 (חודשים ינואר עד מאי) על סך הכנסות של 20,610 ₪.  לתצהירו שהוגש ביום 28.2.18 צורף דו"ח רווח והפסד לשנת 2017  המדגים רווח נקי של 41,661  ₪ (קרי, כ-3,500 ₪ לחודש).

              

כן, צורף תדפיס חשבון עו"ש שעמד נכון ליום 27.2.18 על יתרת זכות בסך של כ-  3,238 ₪ וכן צורף תדפיס חיוב באשראי לחודשים דצמבר 2017 –ינואר 2018.

 

בעדותו הצהיר האב כי הכנסתו כעוסק פטור עומדת על סך 3,500 ₪ עד 4,000 ₪ לחודש (עמוד 29 ש' 15-17 לפרוטוקול).

 

  1. בין הסוגיות שבמחלוקת עומדות השאלות האם ניתן להביא בחשבון את הכנסות בת זוגו, כיחידה כלכלית אחת, והאם יש לו הכנסות שאינן מדווחות לרשויות המס.

 

אקדים ואומר, כי אינני סבור שדו"חות הרווח וההפסד שהגיש האב יכולים ללמד, כשלעצמם, על שיעורה המלא והמדויק של הכנסת האב.  ראשית הואיל ומדובר במסמכים בלתי מבוקרים על ידי רשויות המס גם אם נחתמו על ידי יועץ מס וגם אם צורפה הצהרתו לרשויות לשנת 2016 (במובחן מאישור רשויות המס לרבות על גובה ההכנסה). אולם  מעבר לכך, בקביעת פוטנציאל הכנסתו של האב יש להביא בחשבון את יכולתו  - לרבות הפוטנציאלית - לעסוק הן כעצמאי והן כשכיר.

 

  1. מעבר לנתונים המופיעים בדיווחי האב, לתצהיר האם שהוגש ביום 9.5.17 צורף דו"ח סיכום חקירה מיום 24.3.15 שהוזמן על ידי הבנק הבינלאומי בעניינו של האב.

 

אין חולק, כי אימו של האב משמשת כמנהלת החשבונות שלו, נתון המופיע גם בדו"ח. עם זאת, שנוי במחלוקת האמור בדו"ח לפיו: "...הנתבע עובד בשחור עם בת זוגו בעסק אשר בת זוגו מפעילה עסק של ---- עסק העוסק בבריאות ותזונה ובהרצאות בנוגע לתזונה הפועל על פי עוסק פטור ...על שם ר.א.ע." (עמוד 3 לדו"ח).

 

האם נסמכת על האמור בדו"ח כממצאים לכך שלאב הכנסות שאינן מדווחות כחוק. לעומתה, טען האב בדיון מיום 19.6.17 ובסיכומיו, כי מדובר באינפורמציה שהחוקר קיבל מהאם ולא בממצאים עליהם ניתן לסמוך.

 

גם לו אניח כי האמור בדו"ח הינו בבחינת ראיה שניתן לקבלה וליתן לה משקל, הרי שהדו"ח נעדר פירוט ביחס לנסיבות ולרקע לאיסוף הממצאים ולא צורפו לו אסמכתות פוזיטיביות למסקנות המובאות בו (אף לא ראיתי כי צורף לתיק העמוד השני לדו"ח). לא ניתן ללמוד האם מדובר בעדות מפי השמועה גרידא (וככלל, דו"ח חוקר שלא נלווה לו תצהיר מלכתחילה הינו בבחינת עדות מפי השמועה גם ביחס לאופן הגשתו). אף לא זומן החוקר, עורך הדו"ח, למתן עדות על ידי מי מהצדדים.

 

משכך, איני סבור כי די באמור בדו"ח בלבד לשם קביעת ממצאים פוזיטיביים בדבר שיעור הכנסות לא מדווחות של האב. לצד זאת וכפי שאראה, טיב הקשר העסקי בין האב לבת זוגו אינו חף מתהיות, לרבות בקשר להיקף הכנסותיו. מנגד לא ראיתי מניעה לקבל את הדו"ח וליתן לו משקל נוסף – גם אם נמוך - כעל ראיה נוספת במארג הראייתי המוביל למסקנה לפיה לכל הפחות פוטנציאל ההכנסות של האב גבוה מזה שלו טען.

 

  1. האב העיד, כי עסקו מתנהל בתוך קליניקה העונה לשם "----" בה עובדים בעלי מקצוע נוספים, לרבות בת זוגו, הגב' ע.ר, נטורופתית לה הוקנה מעמד של "עוסק פטור" (עמוד 29 ש' 30 ועמוד 30 ש' 18 לפרוטוקול).

האב שלל בעדותו שותפות עסקית עם בת זוגו והעיד: "...אין לנו שום שותפות כל אחד מנהל את ענייניו בעצמו את תיקי המיסוי והחשבונות את חשבונות הבנק אין בינינו כל שותפות כפי שמופיע בלשון החוק" (עמוד 30 ש' 14-17 לפרוטוקול).

 

כשנשאל האם הם היו שותפים בעסק, השיב: "שותפים לשכירת חדר זה מה שטענתי כשכל אחד מנסה לדאוג לשותף שלו לחדר..." (עמוד 32 ש' 5 לפרוטוקול).

 

נכון אני להניח כי האב נתן הסבר מתקבל על הדעת מדוע  הוא נושא בדמי שכירות בגין העסק בסך 3,000 ₪ לחודש (עמוד 34 ש' 16-19 לפרוטוקול), בעוד בת זוגו אינה נושאת בדמי שכירות (עמוד 34 ש' 23 לפרוטוקול). לגרסת האב, הסכם השכירות הינו על שמו וכי קיימת התחשבנות ביניהם לפיה הוא נושא בהוצאות הקליניקה והיא משלמת עבור המשכנתא בגין הבית בו הם מתגוררים. גרסה זו סבירה בעיני. האב גם נתן הסבר מניח את הדעת לגבי אופן תשלום דמי השכירות של בעלת מקצוע נוספת העובדת במקום ולפיו, היא משלמת לו חלק יחסי לשעות השימוש שלה בקליניקה (עמוד 35 ש' 10-14 לפרוטוקול).

 

עם זאת, התרשמתי כי בכל הקשור להתנהלותו הכספית של האב, רב הנסתר על הגלוי.

 

בפסק דין בית הדין הרבני הגדול שניתן בעניינם של הצדדים (צורף לתצהיר האם שהוגש ביום 9.5.18), צוין בפסקה העוסקת בסיכומי האב, כי הבהיר שהגב' ע.ר. הינה שותפה עסקית ולא בת זוג (סעיף 10 לפסק הדין מיום 4.5.16). מה היו הנסיבות בהן, אליבא דאב, נפרדו דרכיהן העסקיות של האב ושל בת הזוג דהיום? לכך לא נמצא לפני מענה. 

 

כך, גרסת האב לפיה הקליניקה העונה לשם "---" הינה שם "ייצוגי" בלבד המשמש בעלי מקצוע שונים שאין קשר עסקי ביניהם, מוקשית בעיני (ראו בעמ' 29 לפרוטוקול). כיצד בעלי מקצוע שאין להם שותפות עסקית – ולו חלקית -  נושאים שם ייצוגי אחד? לשאלה זו לא נמצא מענה ענייני על ידי האב. בהקשר זה אעיר כי דבריו בחקירתו הנגדית בעמ' 34 לפרוטוקול לפיהם אין להסתמך על דברים שנכתבו בפרסומת במרשתת, מוקשים אף הם בעיני. תכליתה של פרסומת – השאת רווחים מעסק. מדוע, אפוא, אין ניתן ללמוד מתכניו של פרסום על אמיתותו? ומה על בית המשפט להסיק מהודאה של האב לפיה תוכנו של הפרסום מטעה, לעניין דבריו באשר ליכולת ההשתכרות שלו? לכל הפחות ניתן להסיק  מדבריו של האב, שביקש להתנער מתוכנו של הפרסום במרשתת, על קושי רב לקבל את הצהרותיו באשר לשיעור הכנסותיו בפועל, כמשקפות את תמונת המצב במלואה.

 

כך גם לא הובהרה דיה טיב מערכת התשלומים המנוהלת בין האב לאימו, עת בעדותו התייחס  להסדרת תשלומים הנוגעים לעסק המבוצעים באמצעות שיקים של אימו כנגד כספים מזומנים שמעביר לידיה. זאת בשעה שאימו גם משמשת במקביל כמנהלת חשבונותיו. זאת הגם שהאב בעדותו הבהיר כי מדובר בסיוע של אימו על רקע עיקולים שהוטלו על  חשבונות הבנק שלו.

 

עוד יש לתמוה, כיצד הכנסות דלות של האב והצהרותיו כי "אני לא מבזבז אני מוציא אותם בצורה שקולה  ומאוד מסודרת עד כמה שאני יכול..." (עמוד 35 ש' 26 לפרוטוקול) וכי הוא "חי מהיד לפה " (עמוד 36 ש' 13 לפרוטוקול) עולות בקנה אחד עם הוצאות של מאות שקלים בחודש על רכישות בבתי הקפה (צורף תדפיס חיוב באשראי לחודשים ינואר עד פברואר 2018 לתצהירו שהוגש ביום 28.2.18). בוודאי שבתנאי דלות עליהם הצהיר האב טוב היה לו היה מקצה סכומים אלה לטובת כלכלת ילדיו.

 

 

 

 

 

  1. אמנם, אין בתהיות אלה גם יחד כדי ללמד במישרין על שיעורן של ההכנסות שאינן מדווחות או על טיבה של מערכת היחסים העסקית בין האב לבין בת זוגו. אימו של האב לא זומנה לעדות וכך גם בת זוגו  - ויכולה הייתה גם האם לזמנן. התהיות, אם כן, נותרו ספקולטיביות בלבד ואין בהן כדי לבסס ממצאים של ממש בדבר הכנסתו בפועל של האב, לבד מהערכה לפיה ההכנסה בפועל אמנם גבוהה מזו עליה מצהיר (3500 – 4,000 ₪ לחודש לדבריו).

 

אולם כך או אחרת, שוכנעתי כי לאב פוטנציאל הכנסה גבוה יותר מזו אותה הוא ממש על פי הצהרותיו. טעמים מספר לכך.

 

  1. האב בעדותו הביע לא פעם תקווה כי עסקו יתפתח וטען לפרסומים ולניסיונות מצידו לקדמו. בהתחשב בכך שהאב, כפי הצהרתו, פועל להגדלת היקף הכנסתו, לא מן הנמנע כי תקוותיו בהקשר זה יתממשו בעתיד הנראה לעין (בין אם עם סיום ההליכים המשפטיים ובין אם מאוחר יותר). שיעור הכנסתו כיום של האב כפי שהוצהר לפניי נמוך משכר המינימום במשק, בלא שהוצג ואף לא ראיתי שנטען כי לאב מגבלה מעיסוק בעבודה אחרת נוספת או במקום זו הקיימת שתאפשר הכנסה גבוהה יותר ; זאת גם לו אניח כי אינו בעל תואר אקדמי והכשרה מקצועית פורמלית אחרת, כטענתו. לצד זאת, אין לשכוח כי  מדובר באדם בעל ידע ונסיון לכל הפחות בשני תחומי עיסוק תחום הדפוס וייעוץ הוליסטי,  אדם שאף מנהל לדבריו את ענייניה הלוגיסטיים של הקליניקה המשמשת גם לשיטתו מספר בעלי עסק וכל המעיין בפרוטוקול חקירתו הנגדית לפני אף יכול להתרשם מיכולותיו הרטוריות של האב. אין ספק כי עסקינן בנתוני פתיחה שמאפשרים לאב חצייה – ואולי אף חצייה משמעותית – של רף שכר המינימום במשק העומד על כ- 5,000 ₪ לחודש, לכיוונו של השכר הממוצע במשק. בנוסף, במסגרת פוטנציאל הכנסתו של האב אף יש לקחת בחשבון את יכולתו הפוטנציאלית לעבוד כשכיר לצד העסק או תחת העסק הקיים. מנגד, נכון אני להניח כי פוטנציאל ההשתכרות של האב איננו מגיע כדי השכר הממוצע במשק. בנסיבות אלה בהחלט נראה לי נכון לקבל את אמדנה של האם ולו לעניין הכנסתו הפוטנציאלית ולפיכך אני מעמיד את פוטנציאל השתכרותו של האב על סכום 7,500 ₪ ברוטו לחודש  ; סכום שדומה שאף הינו ברף ההכנסה לו טענה האם בכתב  התביעה, בקשר לעיסוקו הקודם.

 

  1. לצד זה, אין חולק כי האב מקיים עתה מערכת יחסים זוגית. שוכנעתי, כי זו מתנהלת כיחידה כלכלית אחת. האב העיד כאמור שכנגד תשלום שלו עבור השכירות של הקליניקה בת זוגו נושאת בתשלומי המשכנתא בלא השתתפות מצידו. האב העיד : "היא לא משלמת את כל ההוצאות רוב ההוצאות הן מחייה סופר, היא לא משלמת את כל ההוצאות יש בינינו הבנה כמו כל בני זוג שחודש אחד היא תוציא יותר ממני וחודש אחר אני היא לא מוציאה לי קבלה כי אנחנו בני זוג" (עמוד 36 ש' 19-21 לפרוטוקול).

משכך, יש להניח כי האב אינו מפרנס יחיד והוצאות  מחייתו אינן נופלות אך על כתפיו. בהתאם, והואיל ובת זוגו של האב עובדת וזוכה להכנסה חודשית בסכום שניתן לאמוד בסך של כ- 6,900 ₪ לחודש, לכל הפחות פיו עדותו (עמוד 36 ש' 23-24 לפרוטוקול), גם יכולתו לזון ולפרנס את הקטינים אינה מצויה ברף התחתון ביותר. 

 

  1. באשר לאפשרות קיומם של נכסים נוספים לאב. אין חולק כי חלקו של האב בכספים שנותרו מכירת הזכויות בדירה המשותפת, לא הועבר אליו. בדיון מיום 23.4.18 הבהיר בא כוחו כי אין מחלוקת שחלק מהכספים הועברו על חשבון מזונות הקטינים והיתר עוקל (עמ' 28 ש' 24-28 לפרוטוקול).   בפועל, אפוא, אין ניתן להניח שכספים אלה הם כספים שהאב יכול לעשות בהם שימוש עצמאי.

 

  1. באשר להוצאותיו של האב, איני מוצא מקום לקבל טענת האם בסיכומיה כי הואיל והאב לא ציין בתצהיר עדות ראשית רכיב של הוצאות ולא צרף תיעוד קונקרטי לעניין היקף הוצאותיו, יש לראות בכל הכנסתו כהכנסה פנויה. עמדה זו עומדת בסתירה להלכה פסוקה, לפיה יש להותיר מינימום לקיום אנושי של החב במזונות [ע"א 456/70 אלכסנדר נ' אלכסנדר, פ"ד כ(1) 735, 742, וכן רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה(3)].

 

כן יש להניח, כי האב נושא בהוצאות בסיסיות נלוות למגוריו בבית בת זוגו כפי עדותו, שלא נסתרה : "... מי שהולך לסופר קונה...פעם היא משלמת את הארנונה והגז פעם אני כמו כל זוג שפוי" (עמוד 42 ש' 19-20 לפרוטוקול).

 

לעניין זה יובא בחשבון כי האב אינו נושא בהוצאות מדור, שכן כאמור מתגורר בדירת בת זוגו אלא נושא בהוצאות שכירות בגין העסק בסכום של פחות מ-3,000 ₪ בהתחשב בכך שלפי עדותו בקליניקה עובדים בעלי מקצוע נוספים ולכל הפחות בעל מקצוע אחת שנקב בזהותה נושאת בחלקה היחסי בדמי השכירות.

 

בהתחשב בשיעור דמי השכירות שמשלם האב בגין עסקו ובהסדר הקיזוז שלו אל מול בת הזוג באשר להוצאות מדורו, אני מוצא להכיר במחצית מדי השכירות בגין העסק כהוצאה שיש לנכותה מהכנסות האב לצורך בחינת הכנסתו הפנויה (שכן יש להניח שהאב היה נצרך להוציא סכום דומה לכל הפחות בגין מדורו אלמלא הסדר זה).

 

מכאן, שבניכוי מס  רעיוני ובהוצאות האב שהוכרו, עומדת הכנסתו הפוטנציאלית הפנויה של האב מדי חודש על סך כ- 5,000 ₪ לחודש (כ-45 אחוזים מההכנסה המצרפית הפנויה של ההורים).

 

מכאן, לצרכי הקטינים.

 

               צרכי הקטינים

  1. בשונה מעתירתה בכתב התביעה, בו עתרה לחיוב שונה, בתצהיר עדותה הראשית עתרה האם לחיוב האב בדמי מזונות בשיעור של 5,890 ₪ לחודש (על פי חלוקה של 1,764 ₪ כל אחד לקטינים נ' וי' ו-2,362 ₪ עבור הקטין ז') הכולל, בין היתר, הוצאות קייטנה לקטינים ; דמי רישום ; ספרי לימוד וצהרון לקטין ז'. בתוספת מחצית הוצאות מדור ואחזקתו אותם העמידה על סך 1893.5 ₪ לחודש (ביחס למדור שהיה רלוונטי בשעתו) ; מחצית הוצאות רכב  בסך 500 ₪ לחודש ותוספת חיוב במחצית הוצאות רפואיות חריגות, הוצאות חינוך וחוג אחד לכל קטין.

 

כאמור, ביום 28.3.18 צורף הסכם שכירות של האם בעלות דמי שכירות של 2,900 ₪ לחודש.

הואיל וזמני השהות של הקטינים עם האב מקוימים רובם ככולם בבית הסבים ומשהאב

אף לא טען, כי הוא נוטל חלק בהוצאות אחזקת המדור של הסבים בעת שהותם הקטינים

בבית הסבים, יונח כי למעט הוצאות הקשורות בבילוי כזה או אחר עם הקטינים, הוא אינו

נושא בהוצאות נלוות לשהותם בבית הסבים.

 

  1. אין חולק, כי האם לא נחקרה בנוגע לסכומים הנטענים בכתב התביעה ובתצהיר עדותה הראשית. בסיכומיה, טענה כי יש בכך ללמד, כפי הנראה, כי הללו אינם שנויים במחלוקת. הואיל והאב בסיכומיו הבהיר,  כי הסכומים הוכחשו בכתב ההגנה וכי בהעדר תיעוד  כפי שצריך, לא מצא מקום לחקירת האם בסוגיה, איני מוצא מקום להסיק כי צרכי הקטינים אינם שנויים במחלוקת. 

 

  1. אכן התובעת לא צרפה לתצהיר עדותה הראשית אסמכתאות מקיפות לתמיכה בסכומים שפורטו עבור צרכי הקטינים, כך, הסתפקה בתיעוד הנוגע בעיקרו להוצאות רכב והוצאות רפואיות, בצירוף קבלות בתפזורת. לפיכך ובהתחשב בקביעותי לעניין הכנסות הצדדים ופוטנציאל השתכרותם, איני מוצא מקום לקבוע כי לקטינים צרכים העולים על חזקת הצרכים ההכרחיים של קטין. אלה הועמדו בפסיקה על הסכומים הנעים בין  1,300-1,400 ₪ לחודש לקטין, בכפוף לכך שככל שמדובר במספר קטינים הרי שחישוב דמי המזונות לא יעשה כמכפלה חשבונית (הלכת ורד) .

 

כפועל יוצא, בכל הקשור לצרכי הקטינים הנני סבור, כי יש להעמידם על סך 5,700 ₪ לחודש, כולל רכיב המדור (העומד לבדו על סך 1,450 ₪ לחודש). 

 

החיוב האופרטיבי

  1. כאמור לעיל, פסיקת מזונות גם בראי הדין הנוהג היום, איננה בגדר נוסחה חשבונית גרידא. למעשה, תחשיב מתמטי דקדקני ודווקני עשוי במקרה דנן, כך סבורני, שלא לשקף לאשורו את המצב העובדתי - הכולל גם דאגה לעניינם של הקטינים שאינו בא לידי ביטוי בהכרח בכסף, עת עסקינן בזמני שהות מצומצמים שאינם שוויוניים כלל ועיקר (לינה המתקיימת אצל הסבים בימי שני ובכל סוף שבוע שני). זאת במיוחד עת הוברר כבר, כי האם מהווה ההורה הדומיננטי, כשהשקעת האב בעניינם של הקטינים אינה ניכרת די הצורך, למרבה הצער.

 

  1. במקרה שלפני, בהתחשב במקומו הנפקד לרוב של האב משגרת יומם של הקטינים (במשך שנים, ולכל הפחות משך שנות ניהול ההליך); במקומם ותפקידם של הורי האב בחיי הקטינים (במובחן ממקומו של האב) לרבות לעניין שגרת יומם והשהות שלהם עם הקטינים  (באופן שבפועל חלק מזמני השהות הקבועים לאב מקויימים למעשה על ידי הוריו); בהכנסות הפנויות של הורי הקטינים שניהם (מקום בו לאב עצמו הכנסה פוטנציאלית פנויה נמוכה מזו של האם, גם אם יכול ולא באופן משמעותי), הזדקקות לנוסחה חשבונית כפוסקת הבלעדית לעניין המזונות עלולה להחטיא את תכליתם העיקרית – והיא לאפשר קיומם של הקטינים בכבוד, תוך הותרת סכומים מספיקים (ולו מינימליים) לקיום בכבוד גם להוריהם.

 

  1. מקום בו חלקו הארי והמכריע של הנטל המהותי והכלכלי בגידולם של הקטינים מוטל על האם, אין בנסיבות המקרה שלפני מקום לקבוע, ככזה ראה וקדש, את יחס ההכנסות הפנויות כמשתנה המכריע בקביעת שיעור סכום המזונות שבו על האב לשאת.

 

  1. לטעמי, האופן שבו יש להביא בנסיבות העניין את מכלול הנתונים בחשבון היא בהכרה בחלקו של האב בצרכי הקטינים על בסיס זמן השהות הקצוב שלו עימם (כ- 30 אחוזים בכל שבועיים), כבסיס לחלק שיש לנכותו מצרכי הקטינים כפי שנקצבו לעיל. באופן זה יבואו לידי ביטוי – גם רעיונית – הן הצורך להתחשב בהכנסות הצדדים שניהם והן החובה, לטעמי, להכיר בהוצאה המהותית העודפת המוטלת על הורה המשמש בפועל כהורה הדומיננטי בשגרת יומם של הילדים.

 

  1. מסכום זה, העומד על כ- 4,000 ₪ לחודש, יש להביא בחשבון, ולו באופן חלקי, את הפערים בהכנסתם הפנויה של הצדדים (גם אם אינם משמעותיים) ואת הצורך לאפשר גם לאב קיום בכבוד, ולו בערכי מינימום.

 

  1. בנסיבות אלה, ובהביאי בחשבון את הכנסתו הפוטנציאלית הפנויה של האב כפי שקבעתי לעיל כמו גם את קצבת הילדים הממשיכה להשתלם לאם, סבורני כי סכום המזונות הזמניים (3,600 ₪ לחודש) משקף בהחלט גם עתה את האיזון הראוי לכלל המשתנים הצריכים לענייננו, גם בראי הדין הנוהג והנסיבות הקיימות. לפיכך, אני מעמיד את סכום המזונות על סך כולל של 3,600 ₪ לחודש (1,200 ₪ לכל קטין).

 

  1. לחיוב זה יתווסף חיוב במחצית ההוצאות הרפואיות והוצאות החינוך החריגות של הקטינים, חיוב המשקף בעיקרו דווקא את האחריות ההורית המשותפת – לה עתר האב.

 

סיכום אופרטיבי של שתי התובענות

במכלול האמור לעיל, הנני קובע כדלקמן:

  1. משמורת הקטינים תהא בידי אימם עד הגיעם לגיל 18 או עד החלטה אחרת. כן, הנני מאמץ המלצות התסקיר שמיום 22.10.17 בנוגע לזמני השהות שבין האב לקטינים.

 

  1. אני מחייב האב לשלם למזונותיהם הזמניים של הקטינים לידי אימם, סך כולל של 3,600 ₪ לחודש הכוללים הוצאות מדור ואחזקתו (בחלוקה שוויונית לכל קטין) החל ממועד מתן פסק הדין ועד לכל 20 לכל חודש עבור החודש השוטף, וזאת עד הגיע כל קטין לגיל 18 או עד לסיום לימודיו בתיכון, לפי המאוחר מבין השניים.

 

  1. בנוסף, יישא האב במחצית מהוצאות חינוך עבור הקטינים וזאת בכפוף להצגת קבלת תשלום בפועל על ידי האם ובקיזוז כל הנחה ו/או הטבה שתקבל האם בגין הוצאה זו, מכל גורם שהוא ככל שתקבל הנחה, וזאת תוך 7 ימים ממועד הצגתן. זאת, לרבות צהרון, מחזור אחד של קייטנה בעלות ציבורית וחוג אחד - הכל בעלות ציבורית לכל קטין.

 

  1. בנוסף, יישא האב במחצית מההוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי או הביטוח המשלים, לרבות טיפולי שיניים, טיפולים אורתודנטיים, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים, אבחונים והוראה מתקנת. וזאת תוך 7 ימים ממועד הצגת קבלות בגין התשלום. טרם הטיפול תיידע האם את האב בדבר הצורך בטיפול ועלות משוערת. ככל שתתעורר מחלוקת לעניין נחיצות ההוצאה, יפנו הצדדים לרופא המשפחה או לרופא מומחה לפי העניין, ויפעלו לפי המלצתו.

ככל שטיפולים כלשהם יסובסדו על ידי מקום העבודה של איזה מהצדדים יישאו הצדדים בחלקים שווים בהפרש שנותר לתשלום.

 

  1. דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן שפורסם ביום 01.10.18 ויעודכנו כל שלושה חודשים, ללא תשלום הפרשים בין תקופת עדכון אחת לרעותה.

כל תשלום שלא ישולם במועד יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד התשלום בפועל. 

 

  1. קצבת הילדים עבור הקטינים תשולם לידי האם ותתווסף לחיוב דלעיל.

 

בשים לב לתוצאות ההליכים, לפנים משורת הדין, ועל מנת להמעיט בהתחשבנויות בין הצדדים כל צד יישא בהוצאותיו.

 

בזה הסתיים הטיפול בתובענות.

פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת מלוא פרטי הזיהוי של הצדדים ובני משפחתם.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים ותסגור התיקים שבכותרת.

              

 

ניתן היום,  כ"ה תשרי תשע"ט, 04 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.

 

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ