אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דינס נ' עיריית חיפה

דינס נ' עיריית חיפה

תאריך פרסום : 07/11/2018 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום קריות
14852-09-15
23/10/2018
בפני הרשם בכיר:
נדים מורני

- נגד -
התובעת:
ענבל דינס
עו"ד יעקב ח'לול
הנתבעת:
עיריית חיפה
עו"ד טל שחר ואח'
פסק דין
 

 

 

1.התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת ע"ס 52,340 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, מהתנהגות הנתבעת הרשלנית.

 

2.התובעת טענה בתביעתה, בין היתר, כדלקמן:

 

א.בשנת 2011 התובעת שכרה נכס הנמצא ברחוב טרומפלדור 13/15 הנמצא בתחום השיפוט של הנתבעת לצורך הקמת עסק לממכר ציוד לאקווריומים, דגים וחיות אחרות.

 

ב.עם כניסת התובעת לנכס נתגלעה מחלוקת תהומית בינה לבין הבעלים של הנכס ונאלצה לפנות את הנכס תוך ספיגת הפסדים כבדים.

 

ג.בעקבות כך עברה התובעת מצוקה כלכלית זמנית שבעקבותיה לא הצליחה לעמוד בתשלומים השוטפים אותם התחייבה לשלם ובנסיבות הנ"ל נפתחו נגדה מספר תיקי הוצל"פ.

 

ד.עם עזיבת הנכס, התובעת שילמה ביום 25/7/12 את מלוא חובה לנתבעת בגין מסים עירוניים באמצעות שיקים.

 

ה.חלק מהשיקים נפרע וחלק אחר חולל וככל הנראה התובעת נשארה חייבת לתובעת סך של 2,062 ₪, נכון לשנת 2012 בגין 2 שיקים שלא כובדו, כפי שהתגלה לתובעת לאחרונה.

 

ו.ביום 7/3/13 רכבה של התובעת מדגם פורד שנת יצור 2004 דיזל מרכב אחוד מדגם טורינו קונקט (להלן: "הרכב"), נעלם מפתח ביתה עם כל הציוד שהועמס עליו אשר כלל:

- שני מצברים לרכב מסוג שנפ בעלות 1,200 ₪.

- פילטר לדגים בשווי 300 ₪.

- 2 פילטרים קטנים בשווי 140 ₪.

- צינורות, דליים, חומר ניקוי, ספוגים, מזון לדגים, רדיו דיסק בשווי מוערך בסך 3,000 ₪.

(רשימת הציוד הנ"ל תיקרא להלן: "הציוד").

 

ז.התובעת סברה שאחד מנושיה בתיקי הוצל"פ תפס את הרכב וביקש למכרו.

 

ח.בסוף חודש 4/13 התובעת החלה לפרוע את חובותיה בתיקי ההוצל"פ, תוך בדיקה באיזה תיק נתפס הרכב.

 

ט.לאחר בדיקה עלה שהרכב לא נתפס באף אחד מתיקי ההוצל"פ הנ"ל ולפיכך גבר חששה שרכבה נגנב וביום 9/5/14 הגישה תלונה על גניבת הרכב למשטרת ישראל.

 

י.ביום 17/6/14 הנתבעת פתחה תיק הוצל"פ 02-27571-14-3 כנגד התובעת לצורך מכירת הרכב (להלן: "תיק ההוצל"פ") וביום 10/11/14 נמסר לאביה של התובעת מכתב פדיון לרכבה במסגרת תיק ההוצל"פ ע"ס 3,500 ₪, כאשר לטענת התובעת, שווי הרכב בעת תפיסתו היה בסך 28,700 ₪ עפ"י המחירון של יצחק לוי, אשר דף רלוונטי ממנו צורף לכתב התביעה.

 

יא.התובעת נתנה את הסכמתה למכירת הרכב במסגרת תיק הוצל"פ אשר בסופו של דבר נמכר תמורת 5,000 ₪ בחודש 12/14, קרי אחרי כ-600 יום מיום תפיסתו.

 

 

3.התובעת העלתה בתביעתה טיעונים שונים שעיקרם:

 

א.הנתבעת לא קיימה את הבירורים הדרושים טרם תפיסת הרכב בכדי שלא לפגוע בקניין התובעת מעבר לנדרש, שאם היתה עושה את הבדיקות היתה יודעת שהרכב ממושכן לבנק דיסקונט.

 

ב.הנתבעת התרשלה כלפי התובעת רשלנות חמורה.

 

ג.רישום מצב הרכב בטופס האחסון מוטה ואינו נכון.

 

ד.מחדליה של הנתבעת גרמה לתובעת הוצאות מיותרות, טרדה רבה, אילוץ לנסוע באוטובוס ובמוניות במשך תפיסת הרכב.

 

ה.הנתבעת לא נקטה בהליך פחות דרסטי מההליך של תפיסת הרכב.

 

ו.הנתבעת התרשלה בכך שלא הודיעה לתובעת מיד על תפיסת הרכב ולא אפשרה לה לפרוע את החוב ולהקטין את נזקיה ולא פעלה כרשות שלטונות סבירה.

 

ז.הנתבעת פעלה בניגוד להוראות פקודת המסים (גבייה).

 

4.התובעת עתרה בתביעתה לחייב את הנתבעת לפצות אותה בגין הנזקים שנגרמו לה כמפורט להלן:

 

א.נזק ישיר בגין ירידת ערך הרכב בסך 23,700 ₪.

 

ב.בגין הציוד שהתקלקל סך של 4,640 ₪.

 

ג.בגין נסיעות ומוניות סך של 8,000 ₪.

 

ד.בגין עוגמת נפש סך של 15,000 ₪.

 

ה.הוצאות משפטיות בסך של 4,000 ₪.

 

 

 

 

5.הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה, בין היתר, כדלקמן:

 

א.התובעת נשארה חייבת לנתבעת נכון ליום 3/2/13 סך של 5,222 ₪ בגין ארנונה, סכום שהוקטן לסך 2,297 ₪ נכון ליום 17/6/14.

 

ב.הנתבעת פעלה לגבות את החוב המגיע מהתובעת בגבייה מנהלית והעבירה לתובעת מכתבי דרישה.

 

ג.הנתבעת הטילה עיקולי בנק ועיקול על הרכב וביום 7/3/13 הרכב עוקל ונתפס ואוחסן.

 

ד.עפ"י הרישום בדו"ח תפיסת הרכב, הועברה מודעה למשטרת ישראל בדבר תפיסת הרכב.

 

ה.בדו"ח תפיסת הרכב צויין תיאור למצבו לפיו קיימות ברכב פגיעות רבות ולא נרשם כי נמצא בו רכוש.

 

ו.הליך תפיסת הרכב נעשה כדין עפ"י הוראות פקודת המסים (גבייה).

 

ז.הליך מכירת הרכב נעשה במסגרת תיק ההוצל"פ וכי האזהרה בתיק הוצל"פ בוצעה ביום 10/7/14 וביום 7/11/14 הועברה לתובעת הודעת פדיון והרכב נמכר ביום 29/12/14 תמורת סך 5,000 ₪ בכפוף לקדימות הזוכה עפ"י המשכון.

 

ח.הנתבעת סברה שיהא בידה לממש את הרכב באמצעים מנהליים בהתאם לפקודת המסים (גבייה), אולם, נוכח קשיים בהליך המימוש באמצעים מנהליים, בחרה התובעת להעביר את ההליך המימוש ללשכת ההוצל"פ, דבר שגרם לעיכוב המימוש ואין לצפות מהנתבעת לממש את הרכב באמצעות לשכת ההוצל"פ תוך 90 יום.

 

ט.הנתבעת התכחשה לנזקים שנטענו ע"י התובעת.

 

י.הנתבעת אינה יכולה לאשר שווי הרכב על בסיס עמוד אחד מהמחירון של יצחק לוי ויש להגיש את המחירון בשלמותו.

 

 

דיון והכרעה:

 

6.במקרה שבפנינו, ניתן לבחון את התנהגות הנתבעת בשני מישורים:

המישור הראשון, האם הנתבעת פעלה כדין בטרם, במהלך ולאחר עיקול הרכב ותפיסתו, ואם היא פעלה בהתאם להוראות הדין ובעיקר בהתאם להוראות פקודת המסים (גבייה).

המישור השני, האם הנתבעת התרשלה כלפי התובעת במהלך מימוש הרכב ומכירתו.

 

7.המישור הראשון:

מקובלת עלי קביעת ביהמ"ש בת"א 48479-08 לייבוב נ' עיריית תל-אביב, כפי שצוטט בכתב התביעה:

טענתו הראשונה של התובע היא, כי אם העירייה הייתה פועלת בצורה סבירה ולא הייתה מתרשלת כלפיו, המסכת העובדתית כפי שהוצגה בפני, מעלה תמיהות וקושיות ביחס לאופן התנהלות העירייה בבואה להפעיל סמכויות מרחיקות לכת כדוגמת הליכי עיקול, הפוגעים בקניינו של אדם.

בעניינינו, העירייה נקטה בהליכי גבייה מינהליים על פי הוראות פקודת המיסים (גביה).

הוראת דין זו היא הוראה בעלת אופי ייחודי, הפוגעת בזכויות היסוד של החייב ומאפשרת לרשות המינהלית לנקוט נגדו בהליכי גבייה, ללא ביקורת של ערכאה שיפוטית ועל יסוד שיקול דעתה של הרשות עצמה, היא זו אשר קובעת את עצם קיומו של החוב והיא זו אשר קובעת את הדרכים לגבייתו (ע"א(ת"א) 40535-01-11 עיירית הרצליה נ' חנוך כרם, פורסם בנבו).

סמכות רחבה זו הניתנה בידי הרשות יש להפעיל בזהירות ועל פי אמות המידה של סבירות מינהלית (רע"א 187/05 נסייר נ' עיריית נצרת עילית, פורסם בנבו; בג"צ 6824/07 מנאע נ' רשות המיסים, פורסם בנבו).

המעמד החוקתי של זכות הקניין מחייב, שסטנדרט ההתנהגות הנדרש מהרשות המבקשת לנקוט בהליכי גבייה מינהליים יהיה סטנדרט גבוהה. בחינת התנהלות העירייה בנוגע להליכי הגבייה דנן, אינו מותיר כל ספק, שהעירייה לא עמדה ולו בסטנדרטים המינמליים ובוודאי שלא בסטנדרטים הגבוהים הנדרשים ממנה.

 

בנסיבות אלה, אין כל הצדקה לכך, שהעירייה לא הודיעה לתובע, כי הרכב בחזקתה וזאת, לכל המאוחר בעת הדיון בעתירה המינהלית. בנוסף, העירייה התרשלה בכך, שלא תחזקה כראוי את הרכב עת היה בשליטתה וגרמה לו נזקים, כפי שניכר בתמונות אותן צרף התובע לתצהירו.

העירייה חייבת לפצות את התובע על הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מהתנהלותה הרשלנית. ולא נותר אלא לקבוע מהם הנזקים אשר נגרמו לתובע".

 

על אף העובדה שהקביעה הנ"ל מקובלת עלי, אינני מוצא את עצמי מחויב, לצורך ההכרעה בתיק זה, לבחון את התנהגותה של הנתבעת במישור הראשון, לאור התנהגותה הרשלנית הרבתית בהתנהלותה במישור השני.

 

אין להבין מדברי שהתנהלות הנתבעת במישור הראשון היתה תקינה ונקיה מכל רבב.

 

8.המישור השני:

 

א.אין חולק שהרכב נתפס ע"י הנתבעת ביום 7/3/13 ואוחסן.

 

ב.אין מחלוקת גם שהנתבעת לא עשתה דבר למכירת הרכב עד למועד פתיחת תיק ההוצל"פ ביום 17/6/14.

 

ג.יוצא שהנתבעת החזיקה ברכב של התובעת 15 חודשים ועשרה ימים מבלי לעשות דבר שיש בו לקדם את הטיפול בעניין הרכב, לא לכיוון מכירתו ולא לכיוון שחרורו בחזרה לתובעת.

 

ד.אמנם הנתבעת טענה בכתב ההגנה שהיא סברה שיהא בידה לממש את הרכב באמצעים מנהליים, אולם, נוכח קשיים בהליך המימוש באמצעים מנהליים, בסופו של דבר, בחרה הנתבעת להעביר את הליך המימוש ללשכת ההוצל"פ.

הנתבעת העלתה טענתה זו באופן סתמי וכללי וללא כל פירוט ואוי לרשות שלטונות שזקוקה ל-15 חודשים על מנת להחליט מה לעשות ברכב שתפסה!!

 

ה.התנהלות כזו הינה רשלנית ובלתי אחראית ופוגעת פגיעה חמורה בקניינו של "החייב" ואף גובלת בזלזול בנורמות המקובלות החלות על הרשויות בפועלן כנגד האזרח הקטן.

 

9.לסיכום, אני קובע שהנתבעת התרשלה בצורה גסה בפועלה כפי שפעלה כלפי התובעת ובהתנהגותה כך היא גרמה לנזקים לתובעת שיש לפצותה בגינם.

 

 

שאלת גובה הנזק:

נזקים לרכב התובעת ופגיעה בשוויו:

 

10.התובעת צרפה לכתב התביעה עמוד רלוונטי מהמחירון של יצחק לוי המעיד כי שווי הרכב במחירון נכון למועד תפיסתו הינו בסך 28,700 ₪.

יתכן וראוי היה להגיש חוו"ד מטעם שמאי על מנת להוכיח את שווי הרכב בעת תפיסתו, למרות הקושי בעריכת חוו"ד שמאית בעניין ללא בדיקת הרכב.

 

11.טענת הנתבעת ובא כחה שהיה צורך בהגשת מחירון שלם של יצחק לוי ולא להסתפק בעמוד הרלוונטי הינה תמוה ודינה להידחות ויש בה כדי להיתפס בקרני המזבח.

הנתבעת יכלה, אם רצתה בכך, ואם חלקה על טענת התובעת, לצרף העתק מהמחירון של יצחק לוי על מנת לדחות את טענת התובעת ומשום מה היא לא עשתה כן.

 

12.הנתבעת ניסתה להיבנות על מצבו הרעוע של הרכב בהסתמך על דו"ח התפיסה ולעומתה התובעת טענה שרכבה היה מצוין!

במהלך הדיון התברר שהמדובר ברכב שנרכש בעברו מחברת השכרה וכי בעת תפיסתו הוא גמע כ-232,000 ק"מ

 

13.בנסיבות אלה, נראה לי נכון לקבוע את שווי הרכב בעת תפיסתו בשיעור 70% ממחירו עפ"י המחירון של יצחק לוי, דהיינו, סך של 20,090 ₪.

 

14.בהתאם לחוו"ד של השמאי ז. קובה מיום 8/6/14 שניתנה במסגרת תיק ההוצל"פ, שווי הרכב הוערך בסך 3,500 ₪ בלבד.

 

השמאי קובה קבע את שווי הרכב, בין היתר, בהסתמך על העובדה ש"הרכב מאוחסן כ-461 יום", ללמדך, שאחסון הרכב לתקופה ממושכת פגעה קשות בערכו של הרכב.

 

15.כאמור לעיל, בסופו של דבר הרכב נמכר תמורת סך 5,000 ₪ בלבד.

 

16.יוצא שנגרם נזק לתובעת כתוצאה מהעיכוב הרב במכירת הרכב בסך של 15,090 ₪.

 

נזקים לציוד:

 

17.התובעת לא הוכיחה בכתובים כי בעת תפיסת רכבה היה ברכב ציוד, כפי נטען.

 

18.ביהמ"ש אינו מאמין לעדותה של התובעת בעניין הציוד ושוויו. לא ברור מדוע אדם צריך להחזיק ברכבו 2 מצברים לרכבים נוסעים!

 

19.לפיכך, אני דוחה תביעת התובעת ככל שהיא מתייחסת לציוד.

 

נסיעות ומוניות:

 

20.ברור שאדם שמאבד את רכבו זקוק להשתמש בתחבורה ציבורית ואף במוניות בנסיעות מיוחדות.

ביהמ"ש קובע זאת למרות שלא הוגשו קבלות כלשהן מטעם התובעת לעניין זה.

מצד שני, שימוש ברכב פרטי בדרך כלל עולה למשתמש יותר מאשר עלות נסיעות ומוניות, הרי, המשתמש ברכב מחוייב לתדלק אותו, לבטחו ולתקן את הליקויים, דברים שהם עולים בהרבה על עלויות הנסיעות.

לפיכך, תביעת התובעת ככל שהיא מתייחסת לנסיעות ולמוניות נדחית.

 

עוגמת נפש וטרדה:

 

21.לאור התנהלות הנתבעת כלפי התובעת, כפי שתואר לעיל, ביהמ"ש קובע שאכן נגרמה לתובעת עוגמת נפש וטרדה, אולם, איני מסכים עם דרישת התובעת לפסוק לה פיצוי בגין כך בסך 15,000 ₪ שהוא סכום מופרז.

ביהמ"ש קובע שהפיצוי ההולם לראש נזק זה הינו בסך 5,000 ₪

 

הוצאות משפטיות:

 

22.כידוע ההוצאות המשפטיות שמוציא תובע אינן משמשות ראש נזק נפרד שניתן לתבוע אותו במסגרת התביעה ועניין זה נמצא בשיקול דעתו של ביהמ"ש במסגרת פסק הדין שיינתן.

 

23.לסיכום:

אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים המפורטים להלן:

 

א.סך של 15,090 ₪ בגין הפגיעה בערכו של הרכב.

 

ב.סך של 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש וטרדה.

 

ג.סך של 1,311 ₪ בגין אגרות ששולמו.

 

ד.סך של 3,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

 

הסכומים שנפסקו לעיל ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה בידי ב"כ הנתבעת, שאם לא כן הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל

 

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לב"כ הצדדים.

 

ניתן היום, י"ד חשוון תשע"ט, 23 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ