בענין הקטינים- נ' (ילידת 2012), י' (ילידת 2015), ע' (יליד 2017)
- עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת הילה גורביץ שיינפלד) מיום 25.7.2018 בתמ"ש 32540-05-16, במסגרתה קבע בימ"ש קמא כי המשמורת על הקטינים תהיה משותפת להורים, הקטינות תירשמנה למסגרות חינוך בעיר א' והקטין למעון בעיר ב'. זמני השהות יתקיימו במתכונת שווה לכל הורה עבור הקטינות, והקטין שוהה עם המשיב (האב) פעמיים באמצע השבוע (פעם אחת עם לינה ופעם אחת ללא) ובכל סוף שבוע שני לן אצלו (שני לילות).
רקע בזעיר אנפין וההחלטה קמא
- הצדדים, בני זוג לשעבר, יהודים, נישאו זל"ז בשנת 2010 והתגרשו כשש שנים לאחר מכן. הצדדים הם הוריהם של הקטינים כאמור בכותרת פסק הדין.
- האב מתגורר ב-א' והאם התגוררה יחד עימו עד ליום XX.X.2017, אז עברה לעיר ב', משיקוליה שלה.
- האם עובדת ב..... והאב עובד ב......
- בקשת האם להעתקת מקום מגורים נדחתה ע"י בימ"ש קמא (תמ"ש 29348-05-16) ביום 15.8.2016 אך פס"ד זה בוטל והעתקת המגורים אושרה לאם על ידי ערכאת הערעור, בפסק דין שניתן בהסכמת הצדדים, מיום 22.11.2016 בהליך עמ"ש 18607-09-16.
יוער כי במסגרת פסק הדין בערעור לעיל, לא חל שינוי במסגרות החינוך של הקטינות (שנותרו ב-א') וכן לא חל שינוי בקביעת המשמורת שנותרה משותפת.
- לאחר הפרדת המגורים בין האם לאב, נבחן נושא המשמורת וזמני השהות של הקטינים על ידי עו"ס לסדרי דין בבימ"ש קמא והוגש תסקיר משלים ביום 23.3.17, ולהלן תמצית מסקנותיו:
א. הקטינות תלמדנה עד סוף שנת הלימודים תשע"ז במסגרות החינוך ב-א'.
ב. הקטינות תלמדנה בשנת הלימודים תשע"ח והלאה במסגרות חינוך ב-ב'.
ג. זמני השהות הקבועים החל מיום 1.9.17: בימי שני וחמישי האב יאסוף את הבנות מהמסגרות ב-ב' ויביאן אל ביתו כולל לינה. למחרת יביא את הקטינות למסגרות ב-ב'. בסופי שבוע הקטינות ישהו אצל האב לסירוגין, והאם תדאג להסעתן אל בית האב והחזרתן במוצ"ש.
- בימ"ש קמא לא קיבל עמדתה זו של עוה"ס לסדרי דין ובהחלטה מיום 26.4.17 קבע כדלקמן (ההדגשות במקור – ח"ש):
"בתסקיר משלים נושא תאריך 23.3.17 אין נכללת המלצה בעניין המשמורת שכיום היא זמנית ומשותפת. לאור זאת הרי שיש לקבוע הסדרי שהות באופן שיווי עד כמה שניתן לשני ההורים.
במכלול הנתונים, התסקירים והמלצותיהם, וטובת הקטינות, בהעדר המלצה בתסקיר לשינוי המשמורת, בהינתן כי המשמורת משותפת זמנית לשני ההורים, האב היה הגורם מטפל עיקרי עבור הקטינות, משפחתו המורחבת היא גורם תומך עבור הקטינות, והאב היה זמין ביום-יום, בעוד האם עבדה ב......, אני סבורה כי בנסיבות כאן יש לקבוע רצף ימים. רצף ימים אמנם לא יפחית מהנסיעות בשנת לימודים זו, אך יהא בו יציבות מסוימת עבור הקטינות. כמו כן איני סבורה כי יש להטיל על האב את מרבית נטל הנסיעות – אלא אם יסכים ליטול על עצמו מעבר למה שיחויב. לאור זאת, הנני מורה כי : המפגשים יתקיימו במסגרת של רצף ימים כך שהקטינות ישהו אצל האם בימים א' ו-ב', ובימים ג'-ה' אצל האב. שני ההורים יחלקו את סופי השבוע לסירוגין וכל הורה יהיה אחראי לאיסוף והשבת הקטינים אל המסגרת החינוכית ומהמסגרת החינוכית. בסופי שבוע בו שוהות הקטינות אצל האב יצטרף להסדרי השהות גם הקטין, האם תביאו אל האב חצי שעה טרם סיום המסגרת החינוכית של הקטנות והאב ישיבו אל האם במוצאי השבת בשעה 19:00. בדרך זו ישהו הקטינות והקטין בבית אחד רצף ימים גם אם ייסעו הלוך ושוב אל המסגרת החינוכית".
- כל אחד מהצדדים הגיש בקשה לרשום את הקטינים למסגרות חינוך בעיר מגוריו: האב עתר לרישום ב-א' והאם עתרה לרישום ב-ב'.
ועדת תסקירים אשר מונתה לדון ולהמליץ במקרה דנן מסרה המלצותיה ביום 3.7.17 ולהלן עיקריהן:
א. החל משנה"ל הקרובה (תשע"ח – ח"ש) מקום המגורים המרכזי המומלץ הוא בית האם.
ב. המשמורת תעבור לאם, הבנות תעבורנה למסגרות חינוך ב-ב'.
ג. זמני השהות הם: בימי ב' ו-ה' האם תביא את הבנות והתינוק (ע', ח"ש) לאב ב-א' ותחזור לביתה עם התינוק לאחר שיבלה זמן משותף עם האב והבנות. הבנות תישארנה ללון אצל האב, שיסיען חזרה למסגרות החינוך ב-ב' למחרת.
סופי שבוע לסירוגין אצל האם והאב, כאשר בסוף השבוע של האב, האם מסיעה את הילדים לבית האב בימי שישי וחוזרת עם התינוק; האב משיב את הבנות במוצאי שבת לבית האם ונשאר לבילוי משותף עם התינוק.
ד. המלצה על הגשת תסקיר נוסף בחלוף כחצי שנה, לשקול הרחבת תכנית זמני השהות של האב עם התינוק.
- בדיון מיום 20.7.17 נחקרה עו"ס לסדרי דין על תסקירה והיא עמדה על דעתה כי טובת הקטינים כי יהיו במשמורת האם בלבד תוך הקניית הסדרי שהות נרחבים לאב. בימ"ש קמא החליט בסוף הדיון, למנות מומחה מקצועי נוסף לבחינת שאלות זמני השהות, המשמורת ומסגרות החינוך.
- ביום 6.8.17 מינה בימ"ש קמא את ד"ר חנה קמינר כמומחית מטעם בימ"ש לבחינת השאלות הנ"ל. המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה (רמ"ש 19226-08-17) אשר נמחקה ביום 21.8.17 לאחר שהמבקשת קיבלה את הצעת ביהמ"ש מיום 13.8.17 לחזור בה מבקשת רשות הערעור, ולפנות לד"ר קמינר בבקשה לזרז את מתן חוות דעתה מוקדם ככל הניתן, כדי לסיים את ההליך לפני תחילת שנה"ל תשע"ח.
- עוד לפי החלטת בימ"ש קמא מיום 6.8.17, נדחתה בקשת האם לשינוי מסגרות הלימודים של הקטינות לשנת הלימודים תשע"ח, והקטינות למדו במהלך שנת הלימודים תשע"ח במסגרות החינוך ב-א'.
- בסופו של דבר הוגשה חוות דעת המומחית ביום 17.12.17, להלן תמצית המלצות חוות הדעת:
א. המשמורת על הקטינים תהיה משותפת לשני ההורים.
ב. הקטינות תמשכנה את מסגרות החינוך בהן הן נמצאות ב-א', עם שינויים בזמני השהות.
ג. ככל שההורים לא יגיעו להבנות באשר לקירוב מקום המגורים זה לזו, ולא יעברו להתגורר במקום ניטרלי, תיבחן המסגרת החינוכית עבור הקטינות. המסגרת שבה תלמד הקטינה נ', תקבע גם לגבי המסגרת של הקטינה י'.
- הצדדים שלחו למומחית שאלות הבהרה והמומחית שלחה תשובותיה. כמו כן היא נחקרה על חוות הדעת בדיון מיום 7.5.18 והוגשו סיכומי הצדדים.
- בימ"ש קמא נתן ביום 25.7.18 את החלטתו בעניין המשמורת, זמני השהות ומיקום מסגרות החינוך של הקטינים. להלן עיקרי ההחלטה (ההדגשות הינן במקור – ח.ש.):
"35. מזונות זמניים
בהחלטה מיום 28.03.17 נפסק על חשבון מזונות זמניים של הקטינות, מדור והוצאותיו סך של 2,000 ₪. כן קבעתי כי שני ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוך החריגות ובהוצאות הרפואיות. לאחר לידת הקטין תוקנה התביעה ונתבעו מזונותיו.
בשלב זה, לאחר שבחנתי ושקלתי עמדות וטענות הצדדים, לאור הדין האישי החל, גיל הקטינים, התשתית הכלכלית והתעסוקתית שהונחה בפניי (האם מרוויחה שכר גבוה משכרו של האב), המשמורת הזמנית שנפסקה וחלוקת זמני השהות השווים של הקטינות ומצומצמים של הקטין, נטל ההסעות המוטל על ההורים, הטבת המס לה זכאית האם, היעדר תלושי שכר של האם לתקופה הרלוונטית וטענות נוספות – הנני מחייבת את האב לשלם על חשבון מזונות זמניים עבור הקטינים י' וע' סך של 1,900 ₪. החיוב ישולם החל ממזונות חודש יולי וב-10 לכל חודש כל חודש מראש.
אשר לקטינה נ', לאור גיל הקטינה, חלוקת זמני השהות והתשתית הכלכלית, בשלב הזה כל אחר מההורים יישא בהוצאותיה באופן ישיר. בגין הוצאות שאינן תלויות שהות, לרבות ביגוד והנעלה, ישלם האב על חשבון מזונות זמניים עבור הקטינה נ' סך של 200 ₪. חיוב זה חל מעת הגעת הקטינה לגיל 6 (...2018).
שני הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות הבריאות החריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים או הביטוח הרפואי ובלבד שההוצאה עולה על סך של 100 ₪.
כן יישאו שני ההורים בחלקים שווים בכל הוצאות החינוך החריגות של הקטינים, למעט מטפלת עבור הקטין ע', לאחר הפחתת המענק המשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי, הנחות ומענקים.
כל צד יישא בהוצאות המטפלת אותה הוא שוכר בעת שהות הקטין ע' אצלו עד לכניסתו למעון בשנת הלימודים תשע"ט.
...
...לסיכום, המשמורת הזמנית על הקטינים משותפת להורים.
הקטינות ירשמו למסגרות חינוך בעיר [א'] והקטין למעון בעיר [ב']. זהות המסגרות החינוכיות תיעשה בהסכמה ובתיאום בין ההורים.
זמני השהות ימשיכו ויתקיימו באותה מתכונת כמפורט... (סעיף 1 לעיל - ח.ש.), אלא אם תוסכם בין ההורים חלוקה אחרת.
עו"ס לסדרי דין תגיש עדכון אודות זמני השהות והמלצותיה המקצועיות עד ליום 1.11.18.
האב ישלם על חשבון מזונות זמניים את הסכומים שנפסקו בסעיף 35".
- על החלטה זו מוגשת בקשת רשות הערעור דנן.
תמצית טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור
- המבקשת טוענת כדלקמן:
א. ביהמ"ש קמא שגה בהחלטתו בכל אחד מהנושאים הבאים: מיקום המסגרות החינוכיות של הקטינות, מועד לינת הקטין בבית האב, קביעת הסדרי השהות של הקטינים, תשלום דמי המזונות הזמניים וקיומו של חוב עבר במזונות הזמניים. להלן יפורטו הטענות בגין כל נושא ונושא.
ב. מיקום המסגרות החינוכיות של הקטינות - טובת הקטינות היא ללמוד במסגרות החינוך ב-ב', סמוך לבית האם:
- בימ"ש קמא מינה את המומחית ד"ר קמינר לחוות דעתה אף בנושא מיקום המסגרות אך קבע עמדתו בנוגע לקטינות בעצמו ובטרם התקבלו המלצותיה. המומחית לא הביעה עמדתה בנושא מיקום המסגרות לקטינות, לא בפני ביהמ"ש ולא בחוות דעתה הכתובה. בנסיבות דנן, היה על ביהמ"ש קמא לפנות למומחית ולשאול את המלצתה באשר למסגרות החינוך לקטינות.
- טעה בימ"ש קמא כאשר קבע כי מקום המסגרות לקטינות לשנת הלימודים הקרובה (תשע"ט) יהא ב-א'. נימוקי בימ"ש קמא שגויים ומוטעים. אכן קיימת חשיבות ליציבות והימנעות מיצירת שינויים נוספים בחיי הקטינות, אך אין הדבר נכון בנוגע למסגרות החינוך שכן הקטינה נ' מתחילה כיתה א', המהווה מסגרת חדשה הן ב-ב' והן ב-א'; הקטינה י' מתחילה גן טרום חובה אליו עוברת ממעון פעוטות. היינו אף פה מדובר במסגרת חדשה, הן ב-ב' והן ב-א'. כמו כן במסגרות החינוך ב-ב' לומדים בני הדודים של הקטינים והם יוכלו לסייע בקליטתן.
- הקטין ע' נמצא במעון ב-ב' וההחלטה קמא תגרום להפרדתו מאחיותיו שתלמדנה ב-א', ותוביל לחוסר יציבות בחיי הקטינים מאחר שההורים יאלצו לפזר ולאסוף את הקטינים במסגרות חינוך בשתי ערים שונות על בסיס יומיומי. הדבר איננו אפשרי ולכן יאלצו שני ההורים למצוא פתרונות אצל גורמים שלישיים שיאספו ויחזירו הקטינים, או שייאלצו לוותר על חלק מזמני השהות עימם.
- במתווה שנפסק ומורה על פיצול הקטינים, לא יוכל אף צד מהצדדים לקיים תנאי עבודה ראויים ופרנסתו ופרנסת הקטינים תיפגע בהכרח. אף אם הקטינות לנות אצל האם ומגיעות בזמן למסגרות ב-א', הרי שהאם לא תגיע לעבודתה לפני השעה 9:30, ובימים בהם האם אוספת מהמסגרות היא תיאלץ לצאת בשעה 14:30 כדי להספיק לאסוף הן את הקטין והן את הקטינות, משתי ערים שונות. במצב זה, היקף משרת האם צפוי להיפגע ובמקום 100% ירד ל-65% ובהמשך אף יוביל לפיטוריה מעבודתה.
- שגה בימ"ש קמא עת קבע כי האב ומשפחתו זמינים יותר לקטינים מאשר האם. קביעה שגויה זו לא הוכחה והינה ערטילאית. עו"ס לסדרי דין אף שללה קביעה זו בחקירתה. האם זמינה לילדיה בכל אשר יצטרכו אף אם הדבר כרוך ביציאה מעבודתה. מן העבר השני, ביהמ"ש קמא שגה כשקבע כי לא הונחה בפניו תשתית עובדתית המצביעה על מעורבות אחות האם בחיי הקטינות. כן שגה בימ"ש קמא עת קבע כי אף אם קיים סיוע מאחות האם, לא הוכח כי הוא עדיף על משפחת האב. בכך התעלם בימ"ש קמא כי מעורבות משפחת האב היוותה אחד הגורמים המרכזיים לקרע בין הצדדים, ועל כן לא בהכרח תיטיב עם הקטינים ואף עלולה לבוא על חשבון מערכת היחסים של הקטינים עם האם.
- מעורבות משפחת האב אינה קריטריון או מדד להותרת הקטינות ב-א', והמדד הוא המסוגלות ההורית אשר נערך להורים ולא למשפחות המוצא. שגה בימ"ש קמא כאשר העדיף שיקולים מסוימים על פני שיקולים אחרים, נכונים ומכריעים יותר.
ג. לינת הקטין בבית האב - שגה בימ"ש קמא כשקבע, בניגוד לבקשת האם ולחוות דעת המומחים, כי אין לבטל את לינת הקטין אצל האב. יש לאפשר את לינת הקטין אצל האב בהתאם לחוות דעת המומחית, החל מגיל שנתיים ובהדרגה; ולבטלה כעת.
ד. זמני השהות של הקטינים – טובת הקטינים היא במשמורת משותפת, במגורים עם האם תוך הקניית הסדרי שהות נרחבים למשיב, 60/40 או 65/35:
- טעה בימ"ש קמא כאשר לא קיבל את עמדת עוה"ס לסדרי דין ובהחלטתו מיום 26.4.17 פסק משמורת משותפת וזמני שהות רחבים ביותר למשיב.
- אף ועדת התסקירים המליצה כי המשמורת תוקנה לאם ושהקטינות תעבורנה למסגרות החינוך ב-ב' (תסקיר מיום 3.7.17), אולם בימ"ש קמא חרג בהחלטתו ממסקנות התסקיר.
- המבקשת לא עותרת ברמ"ש זה לסעד בשאלת המשמורת משום שלסברתה, ההגדרה איננה משמעותית ואין התנגדות להותרת הגדרת המשמורת כמשותפת, מה שחשוב הוא אופן חלוקת הסדרי השהות. לדידה, הקטינים צריכים לשהות יותר עם האם וזאת לטובתם.
- כפי שהסבירה עוה"ס בחקירתה מיום 3.7.17, הפירוד בין הקטינות לאחיהן ששוהה רוב הזמן ב-ב', טראומטי יותר עבורן מאשר מעברן ל-ב'.
- טובת הקטינים תושג באמצעות יציבות, וזו תושג ככל שההורים ישכילו למצוא פיתרון של מגורים סמוכים. משכך, יש לקבוע חלוקה לא שוויונית בזמני השהות וכן לקבוע כי כל הקטינים יתחנכו ב-ב', ליצירת קשר חזק ויציב בין הקטינים.
ה. שיעור דמי המזונות הזמניים – שגה בימ"ש קמא עת חייב את האב במזונות זמניים בסך 1900 ₪ לשני הקטינים – י' וע' – החל מחודש יולי. לקטינה נ' פסק 200 ₪ בלבד:
- הסכומים שנפסקו נמוכים למדי וגורמים לחוסר איזון בנטל הכלכלי המוטל על כתפי כל אחד מההורים.
- האב, המשיב, למעשה קיבל סעד בבימ"ש קמא מבלי שהגיש בקשה עבורו ולא ניתנה תגובת המבקשת בעניין. דמי המזונות עבור נ' הופחתו מסך של 1000 ₪ לסך של 200 ₪. דמי המזונות עבור י' הופחתו מסך של 1000 ₪ לסך של 950 ₪. המבקשת מבקשת להשיב את מזונות הקטינות לסך של 2000 ₪ לשתיהן.
- שגה בימ"ש קמא עת קבע כי לא קיים חוב עבר בגין מזונות זמניים. חוב עבר כזה קיים, משעבור ע' לא שולמו דמי מזונות מאז לידתו, וצפוי לקבל את דמי המזונות הנמוכים עפ"י ההחלטה קמא, חרף היותו במשמורת האם רק החל מחודש יולי 2018. היינו, במשך שנה ושלושה חודשים נהנה המשיב מן ההפקר.
- שגה בימ"ש קמא עת החליט כי מחציות החינוך לא כוללות הוצאות עבור מטפלת לקטין ע'. כל ההוצאות בגין הקטין למן יום לידתו שולמו על ידי המבקשת בלבד. כמו כן המבקשת נושאת לבדה בעלות מטפלת לקטין, בסך 4000 ₪ לחודש.
- שגה ביהמ"ש קמא עת פסק תשלום המזונות עבור י' וע' בסך 1900 ₪ יחדיו ולא בסכום זהה נפרד לכל קטין. י' וע' הם קטני קטנים (בת *** ובן ***, בהתאמה), לא ניתן להחיל את המזונות ששולמו על הקטינות רטרואקטיבית אף על הקטין, מכיוון שהם בבחינת "מזונות שנאכלו". כמו כן מדובר על סכום המצוי ברף הנמוך, עובדה התומכת במסקנה שאלו מזונות שנאכלו.
תמצית טענות המשיב בתשובתו
- ביקשתי, וקיבלתי, את תשובת המשיב לבקשת רשות הערעור, ולהלן תמצית טענותיו:
א. יש לדחות את בקשת רשות הערעור על כל חלקיה. ככל שביהמ"ש ייתן רשות ערעור למבקשת, מבוקש, טרם מתן החלטה, לקיים דיון בבקשה.
ב. מיקום המסגרות החינוכיות של הקטינות:
- טובת הקטינות להמשיך ולהתחנך בעיר א', במסגרות בהן הורגלו, יחד עם חברי כיתתן המוכרים להן, במקום להעבירן לעיר ב', בה הן לא מכירות את המסגרות ולא את בני כיתתן.
- בעבר אף נמחקה בר"ע שהגישה המבקשת בעניין מיקום מסגרות החינוך של הקטינות, אולם המבקשת מסרבת לקבל שטובת הקטינות היא להישאר במסגרות בא'.
- ביהמ"ש המחוזי אישר את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, לפיהן המבקשת תעבור לבדה ל-ב' והקטינים יישארו במסגרות ב-א'. על כן, טובת הקטינות אכן נשקלה על ידי ביהמ"ש, וכראייה הוא לא אישר את מעברן ל-ב'.
- המבקשת עובדת ב...., והאב עובד ב..... אם הקטינים יעברו למסגרות ב-ב', לא יהיה הורה זמין במהלך שעות הלימודים. לעומת זאת, ב-א' האב זמין בכל עת.
- אכן קיימת חשיבות לקשר בין האחים, ועל כן טובת הקטין ע' להשוות את זמני השהות שלו לאלה של אחיותיו וכן להעבירו למסגרת חינוך ב-א'. האב יעמוד בזמני השהות שלו עם הקטין ולא יוותר עליהם כפי שהמבקשת "מאיימת" שתיאלץ לוותר.
- בימ"ש קמא ביסס החלטתו על כל החומר שהיה בפניו, כולל עמדת המומחית. החלטתו אינה מנוגדת לחוות הדעת, אשר לא הייתה בה המלצה לעניין מיקום מסגרות החינוך של הקטינות. בנושאים בהם המלצות המומחית היו חד משמעיות, קיבל בימ"ש קמא את עמדתה.
ג. לינת הקטין בבית האב:
המבקשת פועלת ממניעים אנוכיים אף בסוגיה זו. כאשר הדבר נוח לה, הקטין לן בבית המשיב. למשל, הקטין לן אצל המשיב שמונה ימים רצופים בגיל שלושה חודשים כאשר המבקשת שהתה בחופשה בחו"ל.
ד. קביעת הסדרי השהות של הקטינים:
- בכל חוות הדעת נקבע כי שני ההורים הם הורים מיטיבים והקשר החזק עם שניהם חשוב להתפתחות הילדים. עם זאת, ביהמ"ש קמא קבע כי האב הוא ההורה הזמין יותר לקטינים במהלך חיי היום יום.
- האב הינו שותף מלא ועיקרי בגידול הילדים. וטובת ילדיו עומדת תמיד לנגד עיניו. לעומתו, האם אשר פועלת מתוך מניעים אישיים גם כאשר הם מנוגדים לטובת הילדים.
- אך לאחרונה, פנה המשיב למבקשת בנסיון נוסף לסיים הסכסוך והציע להתגורר בסמיכות זה לזו, במקום אשר יהיה מקובל על שני הצדדים. בתגובה הגישה המבקשת את הבקשה דנן.
- המבקשת היא זו שביקשה לעבור ל-ב' וטענה שמדובר במעבר שלא יכביד על הצדדים, וכי מדובר בנסיעה של 30 דק' בלבד. כעת כשהדבר אינו נוח לה יותר, טוענת המבקשת למרחק גדול אשר מכביד על קיום הסדרי השהייה.
- עו"ס לסדרי דין ניסתה להצדיק את התנהלות המבקשת אולם בדיוני ביהמ"ש לא הצליחה לבסס המלצותיה ונהגה בחוסר עקביות. על כן בימ"ש קמא בחר שלא לקבל את האמור בתסקירים ומינה מומחית לבחינת טובת הילדים.
- המשיב מוכן לשנות את זמני השהייה כך שהקטינים ישהו במחיצתו חלק גדול יותר מהזמן. האב זמין לילדיו בכל עת ואין לו בעיה לטפל בקטינים.
- הקביעה כי ההורה הזמין הוא האב, נקבעה כבר בפסק הדין מיום 15.8.16 בתביעת האם להעתקת מקום מגוריה. מקומן של הטענות הללו היה בערעור שהגישה על פסק הדין ולא בבקשת רשות הערעור דנן.
- למשיב לא ידוע על מקרים בהם אחות המבקשת או הוריה הגיעו למוסדות החינוך לסייע במקרי חירום, וכן לא ידוע למשיב על מקרים בהם אחות המבקשת סייעה בטיפול בקטינים.
- משמעות בקשת האם היא צמצום משמעותי של האב בחיי ילדיו. האם לא יכולה להחליט שביתה יהא ביתם היחיד של הקטינים. חשיבות מעורבות האב בחיי הקטינים לא פחותה ממעורבות האם, ואולי אף גבוהה יותר נוכח הקשר החזק השורר בין האב לילדיו.
ה. תשלום דמי המזונות הזמניים וקיומו של חוב עבר במזונות הזמניים:
- מדובר בהחלטת מזונות זמניים, וידוע כי בימ"ש של ערעור לא נוטה להתערב בהחלטה למזונות זמניים אלא במקרים קיצוניים. במקרה דנן לא מדובר במקרה קיצוני ועל כן אין להיעתר לבקשת המבקשת.
- למרות השינוי במשמורת הקטינות והרחבת זמני השהות עם האב ל-65% מהזמן במשך למעלה משנה, המשיך המשיב לשלם בכל התקופה מזונות זמניים לקטינות, כפי שנקבע בהחלטת בימ"ש שהתבססה על משמורת משותפת. ניתן לראות בתשלום ביתר ששילם המשיב, השתתפות בהוצאות הקטין ע'.
- המבקשת היא זו שבחרה להשאיר את הקטין עם מטפלת ב-ב' רק כדי להימנע מלרשום אותו למסגרת ב-א'. בבחירתה זו גרמה המבקשת להשתת הוצאות גבוהות על הצדדים, שכן גם המשיב שכר מטפלת לקטין לימים ששהה אצלו בשעות הבוקר.
- בנוסף, המבקשת רשמה את הקטין למעון, ללא הסכמת המשיב, תוך הטעיית בימ"ש קמא בעניין זה ואף נקנסה בגין כך. כיום בחוסר תום לב היא מבקשת השתתפות בעלות המעון.
- המבקשת בחרה להישאר עם הקטין בבית במקום לשוב לעבודתה ולרשום את הקטין למעון. כעת בחוסר תום לב היא מבקשת מהאב להשתתף בשכר העבודה שהיה משולם לה לו הייתה חוזרת לעבודה. האב מתנגד לשאת בתשלום עבור חופשה שהאם נטלה לעצמה, ומתנגד לשלם לאם עבור הוצאות רכב ודלק בתקופת החל"ת.
- ככל שיש צורך בהתערבות במזונות הזמניים, הרי שיש מקום להפחית את דמי המזונות בהם נושא המשיב, נוכח חלוקת זמני השהות בין ההורים, העובדה כי שכרה של המבקשת גבוה יותר משל המשיב ולנוכח צרכי הילדים.
- האם מנועה לטעון כי המזונות ששולמו ביתר עבור הקטינות הינם גדר "מזונות שנאכלו", מאחר שהאב פנה אליה וביקש כי תעשה שימוש במזונות העודפים למימון צרכי הקטין. אכן שניים מתוך שלושת הקטינים הם מתחת לגיל 6 ולכן קבע ביהמ"ש קמא סכום גבוה עבורם – 1900 ₪. זאת לעומת מזונות הקטינה נ' שהיא מעל גיל 6, ובהתאם להלכת בע"מ 919/15 נקבע עבורה סכום מזונות בסך 200 ₪.
ישיבת יום 17.9.18
- ביום 17.9.18 קיימתי דיון ברמ"ש זה בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, והעו"ס לסדרי דין.
מטרת הדיון העיקרית היתה לבחון אפשרות להתקרבות מגורי הצדדים זה לזו, בכדי להקל בעיקר על ניוד הקטינות בבוקר למוסדות החינוך, ובכלל כדי לשמר את המשמורת המשותפת לנוכח קשיים הקיימים במצב הקיים, כפי שתיארה המבקשת בבקשתה (וכמתומצת לעיל).
- המבקשת ציינה בדיון כי היא מוכנה להתקרב ולהתגורר באזור ה*****.
המשיב לעומתה ציין כי מגורים ב***** אינם פרקטיים. אזור זה רחוק ממקומות עבודתם של הצדדים ואין להם שם כל עזרה (למשל של מי מבני המשפחה).
המשיב ציין כי היה מוכן להתקרב ולהתגורר באזור A (הצעות שלא התקבלו ע"י המבקשת).
- העו"ס לסדרי דין ציינה בדיון, כי כל גורמי הטיפול ובית המשפט ציינו באוזני ההורים שהמצב הנוכחי גורם לנזק התפתחותי ורגשי לילדים, וקשה להמשיך בו.
לשאלת בית המשפט, כיצד היא רואה את המשך המשמורת המשותפת במצב הזה, השיבה כך:
"...מבחינת מסוגלות הורית אין בעיה, הקטינים לא יכולים להמשיך להתנהל כך. הצבענו על כך שאנחנו חושבים שהקטינים צריכים מקום חיים מרכזי, הילדים צריכים חיי חברה, יציבות, חברים והורים שלא רבים כל הזמן על דברים כל כך מהותיים. הילדים שנתיים וחצי כך, הילד ע' נולד לזה, הגיע הזמן לעצור את זה".
- בהחלטתי בתום ישיבת יום 17.9.18 ציינתי כדלקמן:
"לאחר ששמעתי את הצדדים, הבהרתי כי אכן יש קושי להמשיך ולהתנהל עם הקטינים במתכונת הנוכחית, וצריך להרהר אם המקרה הנדון מתאים למשמורת משותפת, ככל שההורים (הצדדים דנן), לא ישכילו לקבל החלטה על אזור מגורים קרוב זה לזו.
ניסיתי במסגרת ישיבה זו לברר נקודה זו בין הצדדים, אך הצדדים לא הגיעו להסכמות.
אתן לצדדים הזדמנות נוספת, עד ליום 20.9.18 להשכיל להציל את המשמורת המשותפת וחלוקת זמני השהות השווה ביניהם, ולהודיע על כך לבית המשפט.
מצופה מהצדדים להודיע לבית המשפט על הסכמה על מקום מגורים קרוב, באופן שטובת הקטינים תישמר ותקוים בפועל.
ככל שלא אקבל הודעה כאמור, אחליט ברמ"ש זה".
לא התקבלה עד כתיבת פסק דין זה כל הודעה מטעם הצדדים, על הסכמה למקום מגורים קרוב זה לזו.
דיון והכרעה
- לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובת המשיב, ולאחר הדיון שקיימתי במעמד הצדדים והעו"ס לסדרי דין, החלטתי ליתן רשות ערעור מכוח סמכותי על פי סעיף 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, ולדון בבקשה כבערעור.
אקדים ואומר כי שוכנעתי לקבל את הערעור בחלקו, הכל כפי שיפורט להלן.
- סבורני כי המצב הקיים (משמורת משותפת עם חלוקת זמן שווה ולימודי הקטינות במסגרות חינוך ב-א', כששני ההורים אינם גרים זה בסמיכות לזו אלא ב-א' ו-ב') אינו לטובת הקטינות ואינו יכול להימשך.
לא סביר כי הקטינות, שהמשמורת לגביהן משותפת, תיסענה כל חצי שבוע מ-ב' ל-א' ללימודים בימות השבוע (כשעה נסיעה לכל כיוון) ואף תחזורנה ל-ב' בסוף יום הלימודים.
במצב דברים זה, כמתואר בהחלטה קמא, הקטינות למעשה חיות יותר "על גלגלים" מאשר בבית מרכזי עם יציבות בחייהן.
- אכן בכל הקשור למשמורת קטינים שלהם שני הורים מטיבים ובעלי מסוגלות הורית טובה יש ליתן עדיפות למשמורת משותפת. אך זאת לא בכל מחיר, אלא בהתמלא תנאים מסויימים (עליהם נעמוד להלן) ותוך בחינת טובת הקטינים.
- לעיתים מכח עקרון טובת הילד (ונעמוד גם על-כך להלן), נסיבות המקרה והמצב הקיים, יש לבחור בתוצאה, לעיתים זמנית, שהיא בבחינת "הרע במיעוטו" בכל הקשור לשאלת המשמורת, דבר המשליך גם על קביעת מסגרות החינוך של הקטינים.
ראו לענין זה (בחינת "הרע במיעוטו" כשעוסקים בשאלת משמורת):
בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני (1.5.06), סעיף 12 (להלן: "ענין פלוני").
רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני פד"י נה/2 321, 331.
- כאמור עקרון טובת הילד, תוך בחינת המצב העובדתי שנוצר בשטח, הוא עקרון על, והמנחה עיקרי בסוגיית משמורת ילדים, תוך בחינת המצב העובדתי הנתון במקרה המדובר.
לענין זה ראו:
ענין פלוני, סעיף 11.
בע"מ 7548/14 פלוני נ' פלונית (25.11.14), סעיף ז'.
- באשר למשמורת משותפת:
בפסיקה נקבע, בהסתמך על הספרות מקצועית, מחקרים וחוות דעת מומחים, כי קיימים תנאים מרכזיים שיעזרו לנו בקביעה אם המקרה שבפנינו מתאים למשמורת משותפת של הורים.
התנאים (אשר אינם מהווים רשימה סגורה) הם כדלקמן:
א. מסוגלות הורית טובה דומה או שווה של שני ההורים;
ב. רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים וטיב התקשורת ביניהם;
ג. רצון הילד;
ד. מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הילדים;
ה. קיומו של קשר טוב ותקין בין שני ההורים לבין כל אחד מהילדים;
ו. מגורי ההורים בסמיכות זה לזו, ותפיסת הילדים את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם.
ראו לענין זה:
עמ (חי') 384/06 ו.א. נ' ו.מ. (פס"ד מיום 27.3.07).
רמ"ש (חי') 24238-06-16 א.ה. נ' פלונית (19.7.16).
- בנושא זה גם ציין בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית ( 19.7.17) כי:
"אכן, שאלת התנאים למתן משמורת משותפת אינה בפנינו, אך דומה שעולים מן הדיון שבפנינו כיווני מחשבה שראוי יהיה לתת עליהם את הדעת במקרים שבהם היא תעלה, ולו למעלה מן הצורך. ראשית, עולה מן הדברים שאיכות הקשר בין ההורים ויכולתם לשתף פעולה משליכות במידה משמעותית על השאלה האם המשמורת המשותפת תהיה מיטיבה עם הילדים, בהעדר הסכמה בנושא זה, וזאת על מנת שלא כל צורך בחייהם יהפוך להיות נושא לדיון ו"קלף מיקוח". כמובן, אין מדובר בשיקול בלעדי ועל בית המשפט לבחון את מהות אי ההסכמות בין ההורים ולעמוד על האפשרות לגשר על הפערים ביניהם לטובת הילדים..." (ציטוט מסעיף 62 לפסק הדין).
- בענייננו, תנאי מרכזי מהתנאים הנדרשים למשמורת משותפת אינו מתקיים, והוא - מגורי ההורים בסמיכות זה לזו ותפיסת הילדים את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם. האב מתגורר ב-א' והאם מתגוררת ב-ב'.
חלוקת הזמן השווה בין שני ההורים גורמים למעשה לקטינות לנסוע חצי שבוע בשעות בוקר מוקדמות, מ-ב' ל-א' וחזרה, כשעה נסיעה לכל כיוון, בשביל להגיע בזמן למסגרות הלימוד ב-א'.
ניסיונות שנעשו ע"י בית משפט קמא וע"י בית משפט זה לשכנע את הצדדים להתקרב במקומות מגוריהם (ראה תיאור מצב הדברים בסעיפים 18-21 לעיל) לא צלח, ואת המחיר משלמות הקטינות שבמצב דברים זה, אין להן בית מרכזי בחייהן.
מצב דברים זה מלמד לכאורה, כי גם תנאי נוסף מהתנאים הנדרשים למשמורת משותפת אינו מתקיים במקרה דנן, והוא – איכות קשר ירודה בין ההורים ויכולתם לשתף פעולה בכל הקשור לקטינות וטובתן.
- המומחית, ד"ר חנה קמינר, גם עמדה בחקירתה הנגדית על הקושי הקיים במצב הקיים, תוך אזהרה כי:
"זה רק ילך ויהיה יותר גרוע והפגיעה בילדים תהיה קשה יותר".
(עמ' 41 לפרו' יום 7.5.18 שו' 26).
ד"ר קמינר אף הוסיפה כי:
"אני רוצה להגיד שהכתיבה של חוות הדעת היתה קשה במיוחד, עם איזושהי תקוה שההמלצות יעזרו להורים לשנות את המקום העיקש של שניהם (להתקרבות במקום המגורים שלהם – ח"ש), ולמצוא פתרון עבור הילדים, שיאפשר מהו סביר יותר..." (עמ' 40 לפרו' יום 7.5.18 שו' 20-22).
במצב דברים זה אף התקשתה ד"ר קמינר להחליט איזה מסגרת לימוד תהיה טובה יותר לקטינות, ב-א' או ב-ב' (עמ' 41 לפרו' יום 7.5.18 שו' 26-29).
- הטיבה לתאר את הדברים, והקושי במצב הקיים, גם העו"ס לסדרי דין בישיבת יום 17.9.18, כמפורט בסעיף 20 לעיל.
זו כנראה הסיבה שהעו"ס לסדרי דין בתסקירה מיום 23.3.17 (ראה סעיף 6 לעיל) וועדת התסקירים בהמלצותיה מיום 3.7.17 (סעיף 8 לעיל) סברו כי מרכז חייהן של הקטינות צריך להיות עם אימן ב-ב', לה תינתן המשמורת על הקטינים עם זמני שהות (נרחבים) לאב שהומלצו באותם תסקירים.
- השופטת קמא בחרה שלא לקבל המלצות אלה של גורמי הטיפול ולמנות כאמור מומחית מטעמה (ד"ר חנה קמינר) תוך קבלת המלצותיה למשמורת משותפת, תוך קביעת מסגרות הלימוד של הקטינות ב-א'. דא עקא, שהשופטת קמא נתנה החלטתה הנדונה, נשוא רמ"ש זה, מבלי שקיבלה את עמדתה וחוות דעתה של המומחית קמינר לגבי מסגרות הלימוד שייקבעו לגבי הקטינות, ככל שההורים לא יעברו להתגורר בסמיכות זה לזו.
נזכיר כי המומחית ציינה בין המלצותיה בחוות דעתה מיום 17.12.17, כי ככל שההורים לא יגיעו להבנות באשר לקירוב מקום המגורים זה לזו, ולא יעברו להתגורר בסמיכות זה לזו, תיבחן המסגרת החינוכית עבור הקטינות (ראה סעיף 12 לעיל).
- נדגיש שוב, במקרה דוגמת זה דנן, בו ההורים אינם מגיעים להסכמה בדבר מגורים בסמיכות זה לזו, באופן שאת המחיר היומיומי לריחוק מקומות המגורים משלמות הקטינות, יש מקום לביטול המשמורת המשותפת, קביעת ההורה המשמורן וקביעת זמני שהות להורה שאינו משמורן, כהמלצת גורמי הטיפול, העו"ס לסדרי דין וועדת התסקירים, כמפורט לעיל (וההורים הוזהרו על-כך בישיבת יום 17.9.18, כמתואר בסעיפים 18-21 לעיל).
ודוק – העובדה כי תסבוכת המצב נוצרה בעקבות מעבר המשיבה ל-ב' אינה צריכה לשמש שיקול לחובת המשיבה בקביעת המשמורת (ויש לשקול רק את שיקול טובת הקטינות), משתי סיבות עיקריות:
א. בית משפט זה, בערעור שהוגש, התיר למשיבה לעבור ל-ב' (ראה סעיף 5 לעיל).
ב. בחינת משמורת הקטינים (וקביעת מסגרות הלימוד הנובעת מכך) צריכה להתבצע תוך בחינתם טובתם בהתאם ל"מעשה העשוי" (מעבר המשיבה/האם ל-ב'), והמציאות החדשה בשטח שנוצרה בעקבות כך, ולא תוך "התחשבנות" עם המשיבה על המעבר ל-ב'.
ראו לענין זה:
עמ"ש (נצ') 9963-06-11 פלונית נ' אלמוני (10.8.11) והאסמכתאות שם - לענין "המעשה העשוי".
בג"ץ 1034/09 פלונית נ' בית הדין הרבני (27.5.09) – בחינת טובת הקטינים בהתאם למצב העובדתי החדש שנוצר בשטח.
חשוב לומר את הדברים, כיוון שמתקבל הרושם כי השופטת קמא בחרה שלא לקבל את המלצות גורמי הטיפול בדבר קביעת המשמורת בידי המבקשת וקביעת זמני שהות (נרחבים) למשיב (נוכח מרחק מקום המגורים בין הצדדים) ולמנות מומחית מטעם בית המשפט, כיוון שהמבקשת גרמה לתסבוכת שנוצרה כשעברה להתגורר ל-ב'.
בלשונה של השופטת קמא בהחלטה הנדונה:
"מעדות עו"ס לסדרי דין עלה כי הבסיס להמלצתה הייתה העובדה כי האם מתגוררת ב[ב'] והאב ב[א], ולא ניתן כל משקל לעובדה כי האם החליטה להעתיק את מקום מגוריה ל[ב]. כמו כן הסבירה כי לדעתה הפירוד בין הבנות לבין האח, אשר כיום שוהה מרבית הזמן ב[ב], טראומתי יותר עבורן מאשר מעברן מ[א] ל[ב].
כפי שפירטתי בהחלטה מיום 20.07.17, לא ניתן היה לטעמי לקבל המלצת עו"ס לסדרי דין מאחר ועו"ס לסדרי דין העידה כי באם הייתה נשאלת טרם המעבר – הייתה חוזרת על המלצתה למשמורת משותפת ואי-התרת המעבר. מחקירתה עלה כי השינוי בהמלצה נבע מהעובדות שנקבעו בשטח על ידי האם – מעבר ל[ב]" (ציטוט מסעיפים 14-15 להחלטה קמא).
- לכן במקרה דנן שוכנעתי לקבל הערעור בנקודות הבאות, ולהורות כדלקמן:
א. ככל שההורים לא יגיעו להסכמה בכתב על מקום מגורים מוסכם, בסמיכות זה לזו, תוך 7 ימים מיום מתן פסק דין זה, ויודיעו על-כך בכתב לבית משפט קמא, תבוטל המשמורת המשותפת על הקטינים.
ככל שיגיעו להסכמה כאמור (ואני מקווה שכך יהיה) יקבע בית משפט קמא את מסגרת הלימודים של הקטינות בהתאם למקום המגורים החדש של הצדדים.
(בנדון אעיר כי שני ההורים ברמ"ש זה אמנם לא ביקשו את ביטול המשמורת המשותפת, אך לנוכח הקשיים שנוצרו מפאת המרחק במקומות מגוריהם, הם ביקשו חלוקת זמן לא שווה ביניהם למרות המשמורת המשותפת, כמפורט לעיל. למעשה הם מבקשים להשאיר אך את הכותרת "משמורת משותפת", ללא תוכן אמיתי ומעשי. משכך, ובהיעדר הסכמה על מקום מגורים בסמיכות, אין הצדקה להותיר את המשמורת המשותפת על כנה, בחלוקת זמן שווה או אף אחרת, אלא יש לקבוע הורה משמורן, עם בית מרכזי לקטינות ויציבות בחייהן. כך הבהרתי אף לצדדים בישיבת יום 17.9.18 כמפורט לעיל, תוך תקווה כי ישכילו להסכים על מקום מגורים סמוך, דבר שלא נעשה עד כה).
ב. ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמה כאמור (והמדד לכך הוא, אי הודעה בכתב לבית משפט תוך 7 ימים מיום מתן פסק דין זה) תבוטל כאמור המשמורת המשותפת. טרם הביטול בפועל, יוכן תסקיר עדכני ע"י העו"ס לסדרי דין ובו גם המלצות עדכניות לגבי ההורה המועדף להיות המשמורן על הקטינים, זמני השהות להורה שאינו משמורן ומקום מסגרות הלימוד.
ג. אותו כנ"ל, כמפורט בסעיף קטן ב' לעיל, יוכן ע"י המומחית ד"רחנה קמינר בחוות דעת משלימה לענין המשמורת, זמני השהות להורה שאינו משמורן ומקום מסגרות הלימוד. לנוכח המצב המיוחד שנוצר במקרה דנן, ראוי כי בפני בית המשפט קמא תעמוד גם חוות דעתה של המומחית שמינה, וכבר מכירה את המקרה ואת הנפשות הפועלות בו.
ד. התסקיר וחוות הדעת המשלימה יוכנו (ככל שלא תתקבל כאמור הודעה מצד ההורים על הסכמה למגורים בסמיכות זה לזו) עד ליום 28.10.18 (לנוכח דחיפות הענין).
ה. ייקבע דיון במעמד הצדדים בבית משפט קמא עד ליום 1.11.18, במסגרתו יבחן בית משפט קמא את המלצות גורמי הטיפול והמומחית, ויקבע את ההורה המשמורן על הקטינים, את מקום מסגרות הלימוד של הקטינות ושיעור המזונות הזמניים הנובע מהקביעות הנ"ל.
- משזו החלטתי לא ראיתי לנכון להיכנס במסגרת רמ"ש זה לדיון בטענות המבקשת לענין שיעור דמי המזונות הזמניים וקביעת בית המשפט לענין חוב מזונות עבר בגין מזונות זמניים ו/או הוצאות מטפלת לקטין ע' משתי סיבות עיקריות כדלקמן:
א. סביר כי ישתנה שיעור המזונות הזמניים, ככל שתבוטל המשמורת המשותפת בהתאם לפסק דין זה.
ב. כידוע ערכאת הערעור נמנעת ברגיל מלהתערב בקביעת שיעור המזונות הזמניים, אלא אם מדובר במקרה חריג ויוצא דופן (רמ"ש (חי') 31159-09-17 פלוני נ' פלונית (18.10.17) והפסיקה שם).
לכן, ככל שבסופו של דבר לא תבוטל המשמורת המשותפת (ההורים ישכילו לקבל החלטה משותפת להתגורר בסמיכות), המקרה דנן אינו מקרה חריג המצדיק התערבות בשיעור המזונות הזמניים.
כך גם בנושא הוצאות המטפלת לבן ע', סוגיה הניתנת לערעור במסגרת פסק הדין הסופי (ראה לענין זה גם הוראות סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח חדש) התשמ"ד-1984).
- לאור כל האמור לעיל אני מורה על קבלת הערעור בחלקו, כמפורט לעיל.
- בנסיבות הענין החלטתי לא לעשות צו להוצאות.
- הערבון שהפקידה המבקשת בתיק זה, יוחזר לה באמצעות באת כוחה.
- לסיום אני פונה שוב לצדדים, הורי הקטינים. היות שבטוחני כי טובת ילדיכם הקטינים מול עיניכם ושניכם רוצים להמשיך במשמורת משותפת, אנא גלו גמישות בסוגיית מקום מגוריכם והתקרבו זה לזו, ובכך תוכלו לשמר את המשמורת המשותפת. אם לא כן המשמורת המשותפת תבוטל, ואתם והקטינים תצאו נפסדים, אך זה יהיה בבחינת "הרע במיעוטו", כפי שהבהרתי לעיל.
המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים, לעו"ס לסדרי דין ולמומחית ד"ר חנה קמינר (לשתי האחרונות אף תעביר ב"כ המבקשת את פסק הדין לנוכח דחיפות הענין).
פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, כ"ג תשרי תשע"ט, 02 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.