נ. א. מ. נ' ג'בארין ואח'

התובע, יליד 1977, נפגע ביום 21.2.14 כשרכב על אופנוע ורכב שבא מולו, סטה לעבר נתיב נסיעתו, והתנגש בו. התובע רכב על האופנוע אף שלא היה לו ביטוח, ועל כן התביעה שבפני הוגשה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] כנגד נהג הרכב הפוגע והמבטחת שלו. הנתבעים חולקים על אחריותם לפיצוי התובע ועל שיעור הנזק.

רקע עובדתי 

1. לטענת התובע, ביום 21.2.14 הוא רכב על אופנוע ברחוב מרכז אגבריה באום אלפחם, כשרכב נהוג על ידי הנתבע 1 התפרץ לנתיב נסיעתו ופגע בו.

2. התובע לא היה מבוטח באותה עת, אף שידע שהביטוח הוא חובה על פי חוק, משום שלטענתו, הביטוח יקר (עמ' 4 ש' 10 – 18). נוכח העדר הביטוח, אין לתובע עילת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: חוק הפלת"ד), והתביעה הוגשה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין) כנגד הנהג הפוגע והמבטחת שלו.

3. כנגד הנהג, שהוא הנתבע 1 (להלן: הנתבע) הוגש כתב אישום (ת.ד. 5138-08-15), במסגרתו הגיע הנתבע להסדר טיעון עם המאשימה, לפיו יודה במיוחס לו ויושתו עליו עונשים של פסילת רשיון נהיגה לחודשיים, פסילה על תנאי לשלושה חודשים למשך 3 שנים, וקנס של 1,500 ₪. לא ברור מגזר הדין באילו עבירות הודה הנתבע ובגינן הורשע (פרוטוקול הדיון ובו פסק הדין וגזר הדין צורף לתחשיב הנזק).

4. בתאונה נגרם לתובע חתך עמוק בשוק ימין ושבר בשורש כף יד שמאל, הוא הובהל לבית החולים הלל יפה, שם אושפז עד ליום 20.3.14, ועבר 4 ניתוחים. בגין הפציעה נותרה לתובע נכות צמיתה, כפי שיפורט להלן.

   טענות הצדדים

5. לטענת התובע, הנתבע נהג ברשלנות, תוך הפרת חובה חקוקה, וברשלנותו גרם לנזקיו. לפיכך, כך טוען התובע, על הנתבע ועל המבטחת שלו, הנתבעת 2, מוטלת החובה לפצותו.

6. הנתבעים מכחישים את רשלנות הנתבע, ואת הטענה כי רשלנות זו גרמה לתאונה. לטענת הנתבעים, התובע נהג במהירות מופרזת ובחוסר זהירות, ועל כן יש לייחס לו את האחריות לתאונה.

7. כמו כן חלוקים הצדדים על שיעור נזקי התובע.

   במחלוקות אלו יעסוק פסק הדין שלהלן.