מדינת ישראל נ' פ'

רקע

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של תיווך בעסקת סחר של סם מסוכן לפי סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג-1973.

    

   על פי עובדות האישום המתוקן ביום 29.10.16 מסר הנאשם לדור סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 1.07 גרם בתמורה לסך של 200 ₪, על מנת שדור ימסרם לאופיר. דור מסר את הסם לאופיר, לאחר שאופיר שילם לדור 100 ₪.

    

   הסדר הטיעון

2. ביום 14.12.17 הציגו הצדדים הסדר טיעון על פיו הנאשם יודה בכתב האישום המתוקן, יורשע ויופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר. המאשימה לא התחייבה לאמץ את המלצות התסקיר. ב"כ הנאשם ביקשה ששירות המבחן יבחן את ביטול הרשעת הנאשם.

    

   תסקיר שירות המבחן

3. בתסקיר מיום 14.6.18 סקר שירות המבחן את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם בן 28, רווק, בוגר תואר ראשון בכלכלה וניהול, שירת שירות צבאי מלא כחובש קרבי ביחידות ח"יר. מתעודת שחרורו עולה כי הינו בעל רמה אישית גבוהה, בעל כושר ארגון וניהול, מקצועי, דייקן ועוזר לזולת. משרת באופן פעיל במילואים. נעדר עבר פלילי . הנאשם צרך סמים בנסיבות חברתיות , עם פתיחת ההליכים המשפטיים הבין הנאשם את משמעות מעשיו, ביטא חרטה והפסיק לצרוך סמים. בדיקות שמסר נמצאו נקיות משרידי סם. שרות המבחן התרשם כי הנאשם פעל מתוך טשטוש ערכי, שנתן לגיטימציה להתנהגות עוברת חוק ונעשה כחלק מתהליך של גיבוש זהות. שירות המבחן העריך כי חלף זמן מביצוע העבירה והדבר תרם לגיבוש זהותו של הנאשם. שירות המבחן התרשם כי לנאשם מערכת ערכים נורמטיבית, הוא מנהל אורח חיים תקין ובעל שאיפות להישגים בתחום התעסוקתי.

   לאור האמור המליץ שירות המבחן לשקול את ביטול הרשעת הנאשם להעמידו במבחן ולהטיל עליו צו של"צ לצד התחייבות כספית.

    

   טיעוני הצדדים

4. ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם, לשיטתה מתחם העונש ההולם נע בין 6-12 חודשי מאסר, הגישה פסיקה התומכת בטיעוניה. לדבריה אין הצדקה לביטול הרשעת הנאשם בהעדר הליך שיקומי ובהעדר נזק קונקרטי. המאשימה עתרה לענישה בדמות מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים שיכול וירוצה בעבודות שירות ככל שימצא מתאים, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל, פסילה על תנאי.

    

5. ב"כ הנאשם ציינה כי הנאשם מסר מספר בדיקות שתן אשר נמצאו נקיות משרידי סם. לדבריה מדובר בעסקה בודדת, בין חברים, שלא למטרות רווח. לדבריה זה היה חבר לעבודה שביקש ממנו ובא לקחת את הסם מביתו. לדבריה הנאשם סיים תואר ראשון במנהל עסקים, התקבל למחלקה עסקית של חברת פתאל, יפוטר אם תהיה לו הרשעה. ב"כ הנאשם ביקשה לתת הזדמנות לנאשם. הגישה פסיקה התומכת בטיעוניה .

    

6. הנאשם אף הוא ביקש לומר דברים. הנאשם הביע חרטה על האירוע. לדבריו מאז האירוע לא נוגע בסמים, החליף את כל מעגל החברים, סיים תואר ראשון, עובד בחרה והרשעה תפגע בעתידו המקצועי. לדבריו עת שהה במעצר הבין שהוא מסכן את כל מה שהשקיע בלימודים.

    

   דיון

    

   מתחם העונש ההולם

7. הערך החברתי אשר נפגע בעבירה של תיווך בעסקת סמים הינו ההגנה מפני הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמים עקב שימוש בסמים.

    

8. על חומרת העבירה של סחר בסמים ראו ברע"פ 6373/06 מדינת ישראל נ' אלנשמי (פורסם בנבו, 6.9.06):

    

   "כאשר בעבירות סמים עסקינן, לא ניתן להתעלם מהחובה המוטלת עלינו כמערכת וכחברה להיאבק בנגע הסמים. פן חשוב של מאבק זה הינו הטלת עונשים מחמירים על מי שבוחרים לעסוק בסחר בסמים. הסחר בסמים מסוכנים הינו אמצעי קל ונוח לעשיית רווחים נכבדים. ענישתם של מי שסחרו בסמים מסוכנים צריכה ליתן מענה גם לפיתוי זה ובמילים אחרות – על מי אשר שוקל לשלוח ידו בסחר בסמים להעמיד לנגד עיניו לא רק את הפיתוי לשלשל לכיסו סכומי כסף נכבדים, אלא גם את הסיכון של שהיה ממושכת מאחורי סורג ובריח."

    

   יפים לענייננו גם דברי בית המשפט העליון בע"פ 4484/05 שגב נ' מדינת ישראל (8.8.06):

    

   "נגע הסמים מכלה בישראל כל חלקה טובה. כמות המילים שהושמעו באשר לצורך להילחם בנגע זה היא אין סופית. אין לך בית משפט בכל ערכאה שהיא, שלא חוזר על האמירות שעניינן המלחמה שהוקדשה לביעור התופעה, ענישה מחמירה ככלי מרכזי במלחמה זו, והצורך להכות בכל אחת מחוליות הפצת הסם בין אם מדובר בבלדר, ובין אם מדובר במי שמעמדו בהיררכיה באותה פעולה ספציפית שעליה נסוב הדיון, גבוה יותר".

    

9. מידת הפגיעה בערך המוגן באשר לעבירה של תיווך הסמים הינה ברף הבינוני, בשים לב לסוג הסם (קנבוס) ולכמותו (0.3641 גרם נטו ו- 0.7115 גרם נטו).

    

10. באשר לנסיבות ביצוע עבירת התווך בעסקת סמים, נתתי דעתי לכך שמתוארת בכתב האישום עסקת תווך יחידה של סמים. נתתי דעתי לכך שהאחר הוא שפנה אל הנאשם בבקשה שיתן לו את הסם לחבר אחר, נתתי דעתי לדברי ב"כ הנאשם כי האחר לו מסר הנאשם את הסם הוא חבר לעבודה וכי לא עשה כן למטרות רווח. (אין לכך אינדיקציה בכתב האישום) נתתי דעתי לכך שלעבירה קדם תכנון מוקדם: תיאום טלפוני. נתתי דעתי לכך שהנאשם מסר לאחר סם מסוג קנבוס במשל כולל של 1.07 גרם והאחר מסר לנאשם בתמורה סך של 200 ₪.

     

11. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי בעבירת עסקאות בסמים מידת הענישה משתנה בהתאם לנסיבות. ככלל העונשים כוללים תקופות מאסר שמשכן משתנה בהתאם למספר האישומים, היקף העסקאות, סוג הסם ונתונים נוספים.

    ראו למשל:

    • רעפ 5712/16 יצחק אייזנבאך נ' מדינת ישראל (17.08.16). הנאשם הורשע בביצוע 4 עבירות של סחר בסם מסוכן, מסוג קנבוס. בית משפט קמא גזר על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעורים לבית משפט מחוזי ועליון נדחו.

      • רע"פ 4678/15 פלג נ' מדינת ישראל (13.08.15) הנאשם סחר בסמים משך תקופה של כשנה ורבע. הנאשם הועמד לדין על עסקאות מרובות. בית משפט קמא גזר 24 חודשי מאסר בפועל. בית משפט מחוזי הפחית עונשו ל- 18 חודשי מאסר. בקשת רשות הערעור בבית המשפט העליון נדחתה.

      • רע"פ 3627/13 ארן שדה נ' מדינת ישראל (22.05.13). הנאשם סחר בסם בשתי הזדמנויות שונות בכך, שמכר לאחרים במועדים שונים סם קנבוס, במשקל של כ-1 גרם, תמורת 80 ₪, בכל פעם. בית משפט קמא גזר 7 חודשי מאסר בפועל, ערעורים בבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.

      • רע"פ 1720/11, מיכאל גליק נ' מדינת ישראל, הנאשם הורשע ב-3 עבירות של סחר בסם מסוג חשיש, נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית . ערעורים בבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.

      • רע"פ 7275/11, סלמן נאסר נ' מדינת ישראל. הנאשם הורשע ב- 4 אישומים של סחר בסמים. בית משפט קמא השית 340 שעות של"צ. בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו וגזר 5 חודשי מאסר בפועל, חלף השל"צ. הבקשה לרשות ערעור נדחתה.

      • עפ"ג (ת"א) 22744-03-15 פלג נ' מדינת ישראל (1.6.15) הנאשם הורשע ב- 10 עבירות של סחר, החזקת סם שלא לצריכה עצמית של קנביס במשקל של 14 גרם וחשיש במשקל של 3 גרם והחזקת כלים (משקל) במשמשים להכנת סם מסוכן. בית המשפט המחוזי קיצר את תקופת המאסר מ- 24 ל- 18 חודשים בפועל לאור שיקולי שיקום. ברע"פ 4687/15 מיום 13.8.15 נדחתה.

      • עפ"ג (ת"א) 7280-05-16 אגבאריה נגד מדינת ישראל (11.7.16), הנאשם הורשע בעשרות פעמים של סחר בסם מסוכן מסוג חשיש במהלך שנה וכן החזקת סם שלא לצריכה עצמית. נדון ל- 24 חודשי מאסר, בית המשפט המחוזי העמיד המאסר על 18 חודשים בשל נסיבות אישיות קשות וניסיונות שיקום.

      • עפ"ג (מרכז) 23775-04-15 מדינת ישראל נגד מדמון (21.6.15) הנאשם הורשע ב- 16 עבירות של מכירת חשיש וקנביס לאנשים שונים לרבות לקטין. בית משפט קמא גזר 15 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי החמיר עונשו ל- 24 חודשי מאסר.

      • עפ"ג (ת"א) 25590-10-16 כרמי נ' מדינת ישראל (23.1.17) . הנאשם הורשע 21 עבירות של סחר בסמים, חלקן בצוותא עם אחר. בית משפט קמא גזר 18 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו וצמצם המאסר ל- 15 חודשים.

      • עפ"ג (ב"ש) 31724-10-13 ליאור מלכם נ' מדינת ישראל (08.01.14. הנאשם הורשע ב- 4 עבירות של סחר בסמים ובעבירה של החזקת סמים שלא לצרכיה עצמית בית מהשפט קמא גזר 32 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי הפחית עונשו ל- 22 חודשי מאסר וזאת על רקע אחידות הענישה בפרשיה. (הועמדו לדין נאשמים נוספים באותה הפרשה). 

      • עפ"ג (מרכז) 53414-11-12 מדינת ישראל נ' אסבייאן. בית משפט קמא קבע כי הנאשם ביצע עבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית, גידול קנבוס וסחר בחשיש אולם נמנע מהרשעתו. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, הרשיע את הנאשם וגזר עליו מאסר מותנה ושל"צ.

        12.הנאשם שבפני לא הורשע בעבירה של סחר בסמים, אלא בעבירה של תיווך, שהינה חמורה פחות מבחינת מאפייניה מעבירת הסחר, הגם שעל פי חוק העונש המקסימלי הקבוע בצידה אף הוא 20 שנות מאסר.

        לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירה של תווך הסמים בנסיבות שבפני נע ממאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד לשנת מאסר.

         

        ביטול ההרשעה

        13. הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין. עם זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.

            בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

            14.יישום המבחנים האמורים במקרה דנן, מעלה כי לא ניתן להורות על ביטול הרשעת הנאשם בדין.

            העבירה עליה נותן הנאשם את הדין הינה עבירה חמורה אשר כאמור נקבע בצידה עונש של 20 שנות מאסר.

            ויודגש אין עסקינן בקטין, או בבגיר צעיר על גבול הקטינות. הנאשם היה בן 26 בעת ביצוע העבירה.

            הנאשם לא עבר הליך שיקומי. אין כל אינדיקציה לכך שהרשעה תפגע בשיקומו של הנאשם.

            ככלל, בכל מקרה של הרשעה, עלול המורשע להיפגע במידה מסויימת כתוצאה מהרשעה, ואף על פי כן הרשעה היא הכלל – והימנעות מהרשעה הוא החריג, שניתן להורות עליו רק בנסיבות חריגות המצדיקות זאת.

            לא הוצגו בפני כל אינדיקציות לכך שהרשעה תביא לפיטוריו של הנאשם, או תפגע ביכולתו להתקדם במקום עבודתו. לא מצאתי כי הנאשם עמד בנטל להוכיח קיומו של נזק קונקרטי.

            גם אם חלילה יפוטר, אין כל מניעה כי ימצא עבודה בחברה אחרת. אין מדובר במקרה בו עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם לבין התועלת לאינטרס הציבורי הכללי.

             

            15.עיינתי בפסיקה אליה הפנתה ב"כ הנאשם:

            • בת"פ (י-ם) 44314-05-16 מדינת ישראל נ' קרוקוצקי (7.9.17) הנאשם הודה שם במספר עבירות של סחר בסמים, עבירות שהתפרסו על פני תקופה של כחודש ימים. בית המשפט שם החליט להימנע מהרשעת הנאשם שהינו בגיר צעיר בן 20, אשר חווה משברים אישיים עקב נסיבות חיים חריגות, ועבר הליך שיקומי ממושך במסגרת טיפולית כולל גמילה מסמים.

            • בת"פ (אילת) 31509-01-17 מדינת ישראל נ' רואי שדה (18.3.18) הנאשם הודה שם בעבירות של החזקת סם לצריכה עצמית, ו- 3 עבירות של סחר בסמים מסוג קנבוס בתמורה ל- 120 ₪ בגין כל מכירה, זאת בתקופה של 3 חודשים. בית המשפט שם החליט להימנע מהרשעת הנאשם שהינו בגיר צעיר בן 20, לאור גילו הצעיר, בשים לב שביצע את העבירות לא בשל בצע כסף, אלא בשל מצוקה רגשית קשה אליה נקלע בגיל 15 לאור מחלתה הקשה של אימו והנסיבות האישיות הקשות אליהן נקלע, לאור מצבו הנפשי, לאור שיקומו של הנאשם, לאור הנזק הקונקרטי שיגרם לו בשים לב לתוכניתו לעבוד כמאבטח ברשות שדות התעופה, עבודה המחייבת העדר רישום פלילי.

               

              16.הנאשם שבפני, בשונה מהפסיקה אליה הופניתי, אינו בן 20, לא עבר הליך שיקומי, לא הוכיח קיומו של נזק קונקרטי, או נזק שעוצמתו כה חמורה המצדיק ביטול הרשעתו. אף אין מדובר בנאשם אשר נסיבותיו האישיות כה חריגות המצדיקות ביטול ההרשעה.

               

              17.לאור כל האמור, הרשעתו של הנאשם מיום 14.12.17 תיוותר על כנה.

               

              גזירת עונשו של הנאשם

               

              18.בבואי לגזור את עונשו של הנאשם לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

              • זקפתי לזכותו של הנאשם את היותו נעדר הרשעות קודמות.

              • לקחתי בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם. בן 26 במועד ביצוע העבירה.

              • לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שנלמדות מתסקיר שירות המבחן ומטיעוני ההגנה.

              • לקחתי בחשבון את הערכת שירות המבחן כי הנאשם שינה התנהלותו מאז ביצוע העבירה, נמנע משימוש בסם, וכי בדיקות שתן שמסר מלמדות על נקיון מסמים.

              • לקחתי בחשבון את תרומתו של הנאשם לחברה ולמדינה, לרבות במסגרת שירותו הצבאי ושירות המילואים. לקחתי בחשבון את ההערכות החיוביות של מפקדיו.

              • לקחתי בחשבון כי הנאשם השלים לימודי תואר ראשון ופועל לבניית עתידו בתחום המקצועי. לקחתי בחשבון את העובדה שיכול וכתוצאה מהרשעה תיפגע במידה מסוימת יכולת פרנסתו של הנאשם.

              • לקחתי בחשבון את המלצתו העונשית של שירות המבחן.

                 

                חריגה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום

                19.המחוקק קבע בסעיף 40ד' לחוק כי ניתן לסטות ממתחם העונש ההולם, אם הנאשם השתקם, או שיש סיכוי של ממש שישתקם.

                20.הגם שלא מצאתי הצדקה להורות על ביטול הרשעת הנאשם, אני סבורה כי הנתונים שבפני מלמדים על כך שהנאשם השתקם באופן המצדיק סטיה לקולה ממתחם העונש ההולם באופן שמצדיק הימנעות מהשתת רכיב של מאסר בפועל ולו בעבודות שירות.

                עונשו של הנאשם 

                21.לאור כל המפורט לעיל, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

                א.מאסר על תנאי בן 6 חודשים שלא יעבור עבירות מסוג פשע על פקודת הסמים המסוכנים למשך 3 שנים מהיום.

                ב.הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 2,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים והכל תוך שנתיים מהיום. ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום

                ג.קנס 2000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתוך 90 יום.

                ד.פסילה בפועל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים.

                הפסילה בפועל תחל לא יאוחר מיום 16.9.2018 , ועל הנאשם להפקיד רשיון הנהיגה במזכירות בית המשפט השלום בקרית גת או באשדוד לא יאוחר משעה 13:00 באותו מועד.

                מוסבר לנאשם שהוא חייב להפקיד את רשיון הנהיגה במזכירות בית המשפט. לא יופקד הרשיון, הוא יחשב כפסול מלנהוג מיום 16.9.2018 אך הפסילה לא תימנה ולכן לא תסתיים.

                ה.פסילה מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג 1973. 

                ו.הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 250 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

                השל"צ יבוצע במתנ"ס ספרא באשדוד, בתפקיד עובד כללי, בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

                אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

                הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

                 

                ז.הנני מטילה על הנאשם צו מבחן וזאת למשך שנה. הנאשם ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום. במסגרת המבחן ישולב הנאשם בכל הליך טיפולי ששירות המבחן ימצא לנכון מעת לעת.

                מוסבר לנאשם כי עליו למסור בדיקות לאיתור שרידי סם בכל עת שידרש.

                הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו המבחן.

                זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

                סמים יושמדו.

                 

                ניתן היום, ד' אב תשע"ח, 16 יולי 2018, במעמד הצדדים.