שריד נ' עמנואל

מבוא

1. התובעת היא זכיינית ומנהלת סניף הדואר בישוב גן יבנה. הנתבעת היא תושבת גן יבנה, העושה מפעם לפעם שימוש בשירותי סניף הדואר הנזכר.

2. התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה בסכום של 200,000 ₪, וזאת בגין נזקים שלטענתה גרמה לה הנתבעת במספר פרסומים שפרסמה בחשבון הפייסבוק שלה נגד התובעת, המהווים לשון הרע, כמשמעו בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965.

3. בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי אמנם פרסמה את הדברים המיוחסים, אולם לא מדובר בדברי לשון הרע, כמשמעותם בחוק איסור לשון הרע. כן טענה כי עומדות לה מספר הגנות לפי החוק, לרבות פרסום בתום לב ומתוך אמונה באמיתות דברים, הפרסום נעשה לשם הגנה על עניין אישי כשר והפרסום הוא בגדר הבעת דעה על התנהגות התובעת בתפקיד ציבורי. לטענתה, גם הסכומים שתבעה התובעת הם מוגזמים ומופרזים.

    

    

   טענות הצדדים בתמצית

4. לטענת התובעת, הפרסומים שפרסמה הנתבעת באמצעות הפייסבוק הם פוגעניים ואין להן קשר או זיקה לשירות הניתן בסניף הדואר, וזאת לרבות שימוש בביטויים קשים וקללות. עוד טענה, כי ציבור גדול של תושבי גן יבנה נחשף לפרסומים של הנתבעת בפייסבוק. הנתבעת העלתה פוסטים וצילומי מסך של ההתכתבויות שלה עם תושבים, וכן ביצעה שיתופים להתכתבויות, במשך שבוע וחצי. הנתבעת כללה פרסומים שאמיתותם לא הוכחה, ויש בהם פוטנציאל הרס ממשי לשמה הטוב של התובעת. עוד טענה, כי הנזק שנגרם לשמה הוא גדול, לאור הפרסום בדף פייסבוק המונה כ- 20,000 חברים, והואיל ובעת הפרסומים הזיכיון לסניף הדואר היה חדש יחסית והיא עמלה לבנות את המוניטין שלו. בעקבות הפרסומים בכתה במשך ימים, ונעדרה מעבודתה כשבועיים בהמלצת רופאיה.

5. הנתבעת טענה, לעומת זאת, כי אין הפרסומים מהווים לשון הרע וכי עומדות לה מספר הגנות לפי חוק איסור לשון הרע. לטענתה, התובעת היא שהתנהגה בזלזול כלפיה וכלפי מקבלי השירות בסניף הדואר, ואף הורתה לעובדות הסניף שלא למסור לה את חבילה שלה. מכאן, שנאלצה לערב את המשטרה על מנת לקבל את החבילה. לפיכך, הפרסומים הם בגדר ביקורת לגיטימית כלפי התובעת, הכוללים את חוות דעתה בדבר התנהגותה של התובעת. יתר על כן, עומדת לה הגנת אמת דיברתי, כאשר תיארה באופן סובייקטיבי את האירועים. עוד הוסיפה, כי לאחר קבלת כתב התביעה, פנתה לבאת כוח התובעת וביקשה להתנצל על דבריה, והפרסומים בפייסבוק בהתייחס לאירועים מושא התביעה נמחקו זה מכבר.

    

   דיון והכרעה

   עדויות העדים והערכת מהימנותם

6. בבסיסה של התביעה עומדים שני מפגשים בין התובעת, זכיינית סניף הדואר של גן יבנה, ובין הנתבעת, לקוחה בסניף. בעקבות מפגשים אלו פרסמה הנתבעת מספר פרסומים בפייסבוק על אודות התובעת, המהווים לטענת התובעת דברי לשון הרע. אפתח בתיאור תמציתי של עדויות העדים בדבר המפגשים בסניף הדואר והערכת מהימנות העדים בהקשר זה.