15 שנות מאסר על אצראר ברגותי, תושב רמאללה, שהורשע בניסיון לרצוח חייל

בית המשפט מוסר לצדדים את תוצאת הכרעת הדין.

ב"כ המאשימה:

אין ראיות לעונש.

ב"כ הנאשם:

אני מגיש חוות דעת פסיכיאטרית וכן מסמכים רפואיים נוספים.

המסמכים מתקבלים ומסומנים נ/6, ו-נ/7.

ב"כ הנאשם:

אלה ראיותיי לעונש.

ב"כ המאשימה:

אנו מבקשים להטיל על הנאשם עונש מאקסימאלי הקבוע לחוק או עונש הקרוב לכך. מדובר בעבירה שאין צורך להכביר מילים ביחס לחומרתה. אנו מדגישים כי הנאשם מבצע את הפעולה על רקע אידיאולוגי מכין את עצמו ויוצא לביצוע העבירה כאשר הוא נחוש לבצע את משימתו. הנזקים שהוא גורם לקורבנות אך כפסע בינם לבין תוצאה חמורה בהרבה ואובדן חיי אדם. העובדה שהנאשם עצמו נפגע ונפצע באורח קשה רובצת עולה לפתחו. אין פה נסיבה לקולא. הצורך לעצור אותו מלהשלים את משימת הרצח מוביל לפציעתו ולא כל נסיבה אחרת ולכן אין לשקול את העניין הזה לטובתו. נבקש מבית המשפט להשית עליו את העונש כפי שיבקשנו. אני מצרף 2-3 פסקי דין. הנסיבות כאן קצת חריפות יותר הן מבחינת הנזק אשר נגרם לקורבן, הן מבחינת הנחישות לבצע.

ב"כ הנאשם:

חרף פסק הדין וההכרעה שניתנה, אני חשוב שאין למצות עם הנאשם את מלוא הדין. הנאשם בן 32 שנים, סיים תואר ראשון בניהול עסקים באוניברסיטת אל קוץ. עבד לפרנסתו עובד לאירוע בחברת התקשורת ג'וואל, וכן עבד בעבודות חקלאיות בשעות הערב. תקופה של כמה חודשים לפני האירוע סבל הנאשם מבעיה נפשית קשה אשר התבטאה בנדודי שינה, בחוסר שקט, בחוסר יציבות, דבר אשר גרם לו לחשוב כל מיני מחשבות אובדניות, לעצמו ולא לאחרים. עניין זה מתבטא היטב בחוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי אשר הוגשה לעיון בית המשפט וכן במסמכים הרפואיים האחרים של המרפאות בהן טופל הנאשם עובר לאירוע נשוא תיק זה. למדנו גם על מצבו הרפואי והנפשי של הנאשם מעדותה של גב' שמאח ג'אבר אשר העידה כאן על מצבו הנפשי של הנאשם עובר לאירוע ועל סוג הטיפולים אשר עבר לפני כן. הנאשם יש לציין, ולהדגיש לא פעל, על ידי ארגון כלשהו או היה מגוייס לארגון עוין כלשהו. המעשה רובו ככולו נעשה יום לפני האירוע, לא היה תכנון מראש, לא עבד על העניין שבועות או חודשים לפני כן אלא כתוצאה ממצבו הנפשי הקשה אשר עבר עליו עובר לאירוע, החליט לשים קץ לחייו. אם כי בדרך לא נכונה, ומסוכנת הן לאחרים והן לעצמו. עניין זה ניתן ללמוד אותו גם מהאמרות שנגבו ממנו לאחר האירוע על ידי חוקרי המשטרה כאשר ציין בשפה הערבית שרצה "אחלוס" - ז"א לסיים את החיים שלו. המצב הנפשי הזה, מבלי להכביר במילים, היה אחד הדברים והמכריעים לפי דעתי, אשר הביאו את הנאשם לעשות את המעשה. הנאשם כחלק מדעתי, או לטעמי העונש שיוטל עליו כבר קיבל אותו בעובדה שהוא נפצע בצורה קשה באותו אירוע והיה מאושפז במשך כחודשיים ובמשך כל הזמן היה מחוסר הכרה, קיבל טיפולים אינטנסיביים, תרופות שונות על מנת לייצב את מצבו. הנאשם במצבו הנוכחי היום נשאר נכה ויישאר נכה כל החיים, הוא כבר הבין והפנים את מעשיו ואף הביע חרטה על מעשה זה כבר בפני הפסיכיאטר המחוזי שבדק אותו.

מבלי להקל ראש, בפציעה שנגרמה לאותו חייל ובמעשה של הנאשם הרי בסך הכל הפציעה של אותו חייל הייתה פציעה בינונית, לא קשה, הוא החלים ממנה וחזר לתפקד במקצועו כאיש מג"ב. אני רוצה להגיש לבית המשפט שורה של פסקי דין, גם של כב' ההרכב הזה, גם של הרכבים אחרים, אשר בנסיבות כמו המקרה שלנו השיתו על הנאשם עונש מתון, ולא מיצו עם הנאשמים את מלוא הדין. יש פסקי דין שנעשו גם בעסקת טיעון בין התביעה לבין הנאשמים והושתו עונשים של 4 ו-6 שנים ו-8 שנים כאשר מהרשימה הארוכה של פסקי הדין הללו גם יש פסק דין המתאר כמעט את המקרה של הנאשם אשר הנאשם שם היה גם במצב נפשי מאוד קשה, בית המשפט התחשב במצבו, התחשב בעובדה שסבל בבעיה פסיכיאטרית קשה עובר לאירוע, וכל פסקי הדין הללו הרף העליון של הענישה הייתה בין  6-8 שנים מאסר בפועל. אני מבקש לאמץ את הפסיקה הזו, וכאמור לעיל לא למצות עם הנאשם את מלוא הדין.

הנאשם:

אני מתנצל על מה שקרה. זה היה מצב קשה ואני רציתי לסיים. זה לא יקרה שוב. זה לא יקרה שוב לעולם, אני רוצה להתחיל את חיי מחדש. זה היה מצב קשה, אני רוצה להתחיל את חיי מחדש.

גזר דין

1.         עובדות המקרה פורטו על-ידינו בהרחבה בהכרעת הדין ואין צורך לשוב ולפרטן פעם נוספת.

2.         הנאשם, לאחר שמיעת הראיות, הורשע בעבירה של ניסיון לרצח, לפי סעיף 305 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

3.         העובדות, בתמצית, שעמדו ברקע האירוע היו כלהלן: הנאשם התקרב לרכב סיור של מג"ב באזור התעשייה "עטרות" משך את נהג הרכב מתוך הרכב, שלף סכין שהטמין על גופו והחל לדקור את השוטר שהיה ברכב. עת ניסה השוטר לבלום את הדקירה לעבר פלג גופו העליון, הוא נחתך מהסכין באמת ידו, פגיעה אשר גרמה לקרע בגידיו. סמוך לאחר מכן, הניף הנאשם את הסכין לעבר צווארו של השוטר וגרם לו חתך שטחי בצוואר בסמוך לכתף. הנאשם המשיך במגמת התקיפה ודקר את השוטר פעמים נוספות באגן ובירך, וכן נעץ את סכינו לעומק החזה, מכיוון הגב. הדקירה האחרונה גרמה, בין השאר, לקרע בסרעפת ולפגיעות קשות בטחול. כתוצאה מפגיעה זו, אושפז השוטר למשך כחודש ימים בבית החולים ומאז שחרורו הוא סובל מנכות זמנית של 51%.

4.         הנאשם הינו רווק בן 32, תושב אזור רמאללה. לדבריו, סיים את לימודי התואר הראשון במנהל עסקים באוניברסיטה באזור, ועבד לפרנסתו, עובר לאירוע הנדון, הן בחברת תקשורת והן בעבודות חקלאות. על-פי עדותה של הרופאה המטפלת בו, סבל הנאשם בתקופה שקדמה לאירוע הנדון מנדודי שינה ומדיכאון. במהלך האירוע, נפגע הנאשם מירי ואושפז בבית החולים לתקופה של כחודשיים כשהוא מחוסר הכרה. עם שחרורו מבית החולים נבדק הנאשם על-ידי פסיכיאטר בשב"ס, אשר התרשם כי הלה סובל ממצב דכאוני, אך קבע שחל שיפור במצבו זה.