פ"ח
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
1034-07
06/02/2008
|
בפני השופט:
1. א' שהם 2. י' שבח 3. ש' ברוך
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד צחי הבדלי
|
הנתבע:
ישראל בן דוד מלחי עו"ד רפי מלאכי עו"ד רונן וזינה
|
גזר דין |
כתב האישום המתוקן
1. הנאשם, ישראל מלחי הורשע, על פי הודאתו, בחמש עבירות של אינוס לפי סעיף 345(ב)(1) ביחד עם סעיף 345(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:
"חוק העונשין").
כמתואר בכתב האישום המתוקן, שימש הנאשם, במהלך חודשים נובמבר 2006 - ינואר 2007 כנהג הסעות, באמצעות רכבו הפרטי. במסגרת זו נהג הנאשם לאסוף את הילדה ..., שהיתה כבת 4 שנים בתקופה הרלבנטית (ילידת 2.2.2003, להלן:
"הילדה"), מגן הילדים בהרצליה בו שהתה, ולהסיעה לביתה. הגם שהדבר בגדר מובן מאליו, צויין בכתב האישום כי
"במסגרת שעות ההסעה היה הנאשם אחראי על הילדה". במהלך התקופה הרלבנטית לכתב האישום, ב-5 הזדמנויות שונות, תוך כדי נסיעה מהגן לביתה של הילדה
"פשט הנאשם את מכנסיה והחדיר אצבעותיו לאיבר מינה של הילדה ללא הסכמתה החופשית", לשון כתב האישום.
הנאשם הודה במיוחס לו בגדר הסדר טיעון, אשר במסגרתו הוסכם כי טרם יגזור בית המשפט את דינו, יש לקבל חוות-דעת והערכת מסוכנות, בהתאם לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006. כמו כן התבקש בית המשפט לקבל תסקיר קורבן עבירה לגבי הילדה הנפגעת.
בהסכם להסדר הטיעון שהוגש לעיוננו צויין כי אין כל הסדר לעניין העונש.
תסקיר נפגעת העבירה
2. בתסקיר מיום 31.1.2008 פורט רקעה המשפחתי של הילדה. הורי הילדה גרושים והיא ואחותה הצעירה ממנה מתגוררות בבית האם בהרצליה. האם ביקשה לחנך את בתה במסגרת דתית ולכן בחרה בגן פרטי דתי-חרדי. מאחר שהתקשתה להחזיר את הילדה מהגן הומלץ על ידי הגננת להעזר בשירותי ההסעה של הנאשם. לאחר פרק זמן מסויים חשה האם בשינוי בהתנהגותה של הילדה ולאחר מספר שיחות עימה סיפרה הילדה כי הנאשם נוהג להחדיר את אצבעו לאיבר מינה. בעקבות כך הוגשה התלונה נגד הנאשם.
עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם "קנה" את שתיקתה של הילדה בכך שרכש עבורה ממתקים. הוא הושיבה ליד כסא הנהג ללא חגורת בטיחות על מנת שיוכל לגעת בה תוך כדי נסיעה.
מאז נחשפה הפרשה חלה התדרדרות חמורה במצבה של הילדה. היא הפסיקה לאכול כפי נהגה בעבר. היא דרשה לישון אך ורק במיטת האם והיתה מתעוררת כשהיא בוכה וצועקת מתוך חלום. כשראתה הילדה רכב בצבע אדום, כצבע מכוניתו של הנאשם, היתה מגיבה בצעקות חרדה ואימה. הילדה לא איפשרה לגעת ולרחוץ את איזור הישבן ואיבר המין בהליכה לשירותים או למקלחת. היא חרדה מכל רעש וסובלת מסיוטי לילה.
בתסקיר מתוארת שיחה עם הפסיכולוגית המטפלת בילדה, ממנה עולה תמונה מדאיגה. נצפתה רגרסיה בכל תחומי החיים כתוצאה מהטראומה שהיתה מנת חלקה. בעקבות הנסיגה החמורה בהתנהגותה ובתגובותיה של הילדה קיים כיום
"פער של כ-3 שנים בין גילה הביולוגי לשלב ההתפתחותי". הילדה תזדקק לשנים רבות של טיפול על מנת להשיג בחזרה את שלבי ההתפתחות אליהם הגיעה בעבר וזאת בתחום הדיבור, הלימוד, ההתחברות החברתית ועוד. בנוסף יש לתת דגש רב לתחום הרגשי-נפשי, דבר המצריך טיפול על ידי קלינאי תקשורת ועזרה ארוכת-טווח בתחום הקוגנטיבי.
דו"ח הערכת מסוכנות
3. כאמור, הופנה הנאשם אל המרכז להערכת מסוכנות על מנת ליתן חוות-דעת לגבי מסוכנותו המינית.
חוות-הדעת ניתנה ביום 4.2.2008, וממנה עולה כי מדובר מדובר בנאשם יליד 1939, שנולד בתימן ועלה ארצה בשנת 1949. הוא נשוי ואב לשמונה ילדים בוגרים ול-18 נכדים. במהלך חייו עבד בעיקר בתחום האריגה, והחל משנת 2000 נהג למצוא את פרנסתו בהסעות לגני ילדים ולבתי ספר, ובחזרה.
לנאשם אין כל עבר פלילי. הנאשם סיפר כי לפני כ-20 שנה היה מעורב בתאונת דרכים בעקבותיה הופנה לטיפול פסיכיאטרי. יצויין, כי לאחר מעצרו בפרשה זו נשלח הנאשם להסתכלות פסיכיאטרית והתברר כי אין מדובר במי שלוקה במחלת נפש או בהפרעה נפשית פסיכוטית ממקור פסיכולוגי אורגני, ואינו זקוק לאישפוז. עם זאת, אובחן הנאשם כסובל מדכאון ומטופל בתרופות נוגדי דכאון.
אשר לעבירות בהן הורשע, הכחיש הנאשם את עצם ביצוען באומרו
"אני בחקירות נכשלתי, כיוון שהודיתי אי אפשר לחזור אחורה". הנאשם שלל מחשבות מיניות כלפי הילדה ובכלל כלפי ילדים אחרים ותיאר עצמו כקורבן לעלילה מצד שכנו, שעימו קיים סכסוך משפטי. הנאשם שולל כל הפרעה בתחום המיני, ולשאלה אם הילדה נפגעה כתוצאה ממעשיו השיב
"לא קרה לה כלום".
בחוות הדעת צויין עוד כי גם כאשר הנאשם "מודה" (המרכאות במקור - בית המשפט) בביצוע העבירה הרי שהוא טוען כי מדובר במעידה חד-פעמית. הרושם שהתקבל הוא כי הדברים נאמרים על ידו מן השפה אל החוץ.
בהתרשמות הקלינית מתואר הנאשם כ
"אדם בעל קווי אישיות ארוגנטיים ונרקסיסטיים אשר באים לידי ביטוי בין היתר בהכחשת חלקים תוקפניים באישיותו והדגשת חלקים חיוביים". קיים חשד לקיומו של גרעין פדופילי בהתנהגותו ואפשר כי הפתולוגיה המינית הינה תוצר של תהליך רגרסיבי על רקע שימוש באלכוהול ומשבר ביחסיו הזוגיים.
לסיכום, נקבע בחוות-הדעת כי
"מדובר באדם אשר רמת מסוכנותו המינית לטווח הארוך הינה בינונית-גבוהה".
טיעוני הצדדים
4. התובע, עו"ד צחי הבדלי, הרחיב את הדיבור בהתייחסו לחומרת העבירה בה הורשע הנאשם, אשר השחית את תמימותה של הילדה, פגע בתומתה וגרם לה לנזק בל ישוער. הנאשם מעל באמון האם, אשר הזמינה את שירותי ההסעה שלו על מנת לאסוף את בתה מגן הילדים, ופגע בילדה בצורה חסרת כל מעצורים.