ביטון נ' ללום-הורן ואח'

1.האם אחראים שוכרים לפרוץ דלקה בנכס המושכר, ומהו שיעור הנזק שנגרם?

רקע וטענות הצדדים

2.התובע השכיר לנתבעים את דירתו באשקלון. הדירה הושכרה לנתבעים לתקופה שמיום 15.12.12 ועד ליום 15.12.15, כאשר לאחר שנת השכירות הראשונה חודש ההסכם פעמיים בעל פה. ביום 09.07.15 פרצה בדירה דלקה אשר הגורם לה שנוי במחלוקת. כתוצאה מהשריפה נגרמו נזקים לדירה שהיקפם אף הוא שנוי במחלוקת. יצוין כי הדירה לא הייתה מבוטחת.

מספר ימים לאחר השריפה עזבו הנתבעים את הדירה, לטענתם לבקשת התובע. בשל חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להיקף הנזק ועלות השיפוץ, שיפץ התובע בעצמו את הדירה ולא הפשר לנתבעים לעשות כן.

3.התובע טען, על בסיס ממצאי שירותי הכבאות, כי השריפה פרצה כתוצאה מנר נשמה דולק שהשאירו הנתבעים ללא השגחה בחדר בדירה. כתוצאה מהשריפה ניזוקו חלקים רבים בדירה ובכללם קירות, משקופים ודלתות, מזגנים, מדיח כלים, כיריים, צנרת המים ותשתית החשמל. כתוצאה מהשריפה נגרם נזק גם לדירות הסמוכות והתובע נדרש להחליף דלתות ומזגנים בשתי דירות שכנות. התובע פנה לנתבעים בדרישה לתיקון הנזקים אולם הנתבעים חלקו על הערכתו ביחס להיקף הנזקים ועלות תיקונם. משהבין התובע כי אין בכוונת הנתבעים לפצותו בגין מלוא הנזקים שנגרמו לדירה, החליט לשפץ את הדירה בעצמו ולצורך כך התקשר בהסכם עם קבלן שיפוצים שהציע את ההצעה הזולה ביותר. התובע צירף חשבוניות חלקיות המעידות של השיפוץ שנערך. עלות השיפוץ נאמדה בעת הגשת התביעה בסך של 130,000 ₪, ומשתמע כי טרם הושלם השיפוץ בעת הגשתה.

התובע טען כי לאורך תקופת השכירות לא העלו הנתבעים כל טענה ביחס לתקינות הדירה או לליקויים המצויים בה.

מאחר ומחקירת הדליקה מטעם שירותי הכבאות עלה כי סיבת השריפה הייתה נר שהושאר דולק בחדר, טוען כי הנתבעים התרשלו בשמירה על הדירה ולא נקטו אמצעי זהירות סבירים ועל כן עליהם לשאת בעלות השיפוץ.

סעד נוסף בתביעה עוסק באבדן דמי שכירות מאחר ועקב השריפה ביטלו הנתבעים את ההמחאות שנתנו לתובע כתשלום עבור שכר הדירה. עוד נטען כי הפסיד כספים נוספים בגין התקופה בה לא היה באפשרותו להשכיר את הדירה עקב השיפוצים שנערכו בה. התובע תבע סך של 75,000 ₪ עבור שיפוץ הדירה, 16,638 ₪ בגין אובדן דמי שכירות וארנונה, 15,000 ₪ בגין עגמת נפש וכן הוצאות. סך התביעה בכללותה 106,638 ₪.

4.הנתבעים חלקו על אחריותם לקרות האירוע וטענו כי השריפה פרצה בשל ליקויי חשמל חמורים שהיו בדירה אשר חלקם תוקנו על ידי התובע באופן חובבני. לטענתם, שירותי הכבאות לא שללו גורם אפשרי נוסף לשריפה והוא, כבל חשמל חיצוני שהיה בתוך תעלה בחדר בו פרצה השריפה. הנתבעים ציינו מספר מקרים בהם דרשו מהתובע לתקן ליקויים שהיו בדירה. מקרים אלו ואופן התיקון שנעשה על ידי התובע יכולים להעיד, לטעמם, שמערכת החשמל בדירה לא הייתה תקינה וכי התובע היה מודע לכך, ולכן התרשל בתחזוקת מערכת החשמל.

בהמשך טענו הנתבעים כי לא ידוע להם בוודאות מה גרם לשריפה. עם זאת הכחישו שהשאירו נר דולק בחדר וטענו כי מציאת פח נר הנשמה על ידי חוקר השריפות, אינה מהווה הוכחה לסיבת השריפה וכי ניתן למצוא בבתים רבים נרות מפוזרים ברחבי הבית. בנוסף הטילו הנתבעים ספק במיומנותו של חוקר השריפה וטענו כי החקירה לא מוצתה ולא נבחנו גורמים אפשריים נוספים לפרוץ השריפה. נטען כי החוקר אמר להם כי אין לו מספיק זמן לצורך ביצוע חקירה מקיפה וכי אינו בעל ידע בנושא חשמל.