1.הנתבע דחה את תביעת התובע להכרה בפגיעה בעינו בעקבות אירוע אשר ארע ביום11.10.13, כתאונת עבודה. הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי אשר יבחן את שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע אשר ארע ביום 11.10.13 ובין המחלה ממנה סובל התובע בעינו. בהתאם לכך, מונה ד"ר דויד צדוק, לשמש כיועץ- מומחה רפואי(להלן- המומחה) מטעם בית הדין .
2.להלן העובדות והשאלות אשר הועברו אל המומחה:
"העובדות הדרושות להכרעה-
3.התובע יליד שנת 1951, עובד כספורט תרפיסט של קבוצת כדור יד "מכבים ארזים" ברמת גן משך שנים רבות. התובע עובד 5 פעמים בשבוע ב"מכבים ארזים" ובמקביל מספק שירותיים לנבחרת ישראל בכדור יד.
4.במסגרת עבודתו התובע יושב על ספסל האימון ובמידה ושחקן נפצע, חש אליו התובע להגשת עזרה ראשונה והערכת הפגיעה. שחקנים הפצועים באופן קל ומתאפשרת המשך פעילותם ,מגיעים אל התובע לחדר ההלבשה כחצי שעה עד שעה לפני האימון על מנת להכשירם לאימון, לבצע חבישות שונות ומתיחות. מיטת הטיפולים היא מיטה מתקפלת המאופסנת באופן קבוע בחדר איש המשק.
5.לפני מתן הטיפולים התובע נושא את המיטה סגורה כמזוודה מחדר איש המשק לחדר ההלבשה או לרחבה הסמוכה לו ועליו להרים ולפתוח את המיטה המתקפלת במקום המיועד לטיפול. מדובר במיטה משנת 2008 שרוחבה 70 ס"מ ואורכה 1.95 ס"מ ומשקלה כ- 19 ק"ג.
6.עונת המשחקים 2012-2013 הסתיימה ביום 10.4.13 ונפתחה מחדש ביום 13.10.13. באירוע אשר ארע ביום 11.10.13 הייתה זו הפעם הראשונה בה פתח את המיטה מאז העונה הקודמת. לפני מתן טיפול לאחד השחקנים , היה על התובע להביא את מיטת הטיפולים לחדר ההלבשה. כאשר נדרש לפתוח את המיטה הניח אותה על צידה, התכופף ויישר את רגלי המיטה כששתיים מהן מונחות על הרצפה, תפס את המיטה כשגבו מכופף והניף אותה בתנועה חדה והפך אותה בבת אחת כלפי מעלה, דבר אשר יצר עומס רב. תוך כדי ההרמה הופיעו בשדה הראייה של עין ימין כתמים שחורים בצורות מוזרות. לאחר מספר דקות הרגיש שמצבו מחמיר על כן הפסיק את הטיפול ופנה לבית חולים.
7.התובע מרכיב משקפיים מכיתה ח' או ט' כאשר המספר בעיניו לא השתנה מאז.
השאלות עליהן מתבקש המומחה להשיב-
8.מהי המחלה ממנה סובל התובע בעינו הימנית?
9.האם קיים קשר סיבתי בין באירוע המתואר ביום 11.10.13 ובין המחלה ממנה סובל התובע?
10.האם הייתה לתאונה מיום 11.10.13 השפעה כלשהי על מחלת התובע בעין ימין?
11.האם הייתה השפעת התאונה פחותה בהרבה מהשפעת גורמי סיכון אחרים?"
3.ביום 19.5.17 נתנה חוות דעת המומחה בה נקבע כדלקמן:
"על סמך הרשומה הרפואית של מר ברק ראובן אני מתרשם שלנ"ל קוצר ראיה נמוך (נמוך עד 3 דיופטר, בינוני 3-6 דיופטר, גבוה מעל 6 דיופטר) ללא פתולוגיה קודמת ברשתית. עקב היפרדות זגוגית התפתח קרע ברשתית ובהמשך היפרדות רשתית בעטיה נותח.
היפרדות זגוגית חדה עלולה לגרום לקרע ברשתית ובהמשך להיפרדות רשתית. הסיבות להיפרדות זגוגית חדה הינן מגוונות אך גורם סיכום מובהק בבריאים הוא קוצר ראיה (מראה מקום 1). בקוצר ראיה עד 3.0 דיופטר הסיכון להיפרדות רשתית עולה עד פי 4 בהשוואה לאוכלוסייה ללא קוצר ראיה (מראה מקום 2). היארעות של קרע ברשתית כתוצאה מהיפרדות זגוגית הינה משתנה מאוד בעובדות השונות (בין 8-48%). להתפתחות קרע ברשתית בעקבות היפרדות זגוגית יש מספר גורמי סיכן: קוצר ראיה, לטיס (אזורי הידקקות רשתית), ניתוחים תוך עיניים, היפרדות רשתית בעין האחרת וסיפור משפחתי של היפרדות רשתית.
פורסמו 2 עבודות המדגימות קשר בין הרמת משאות כבדים לבין התפתחות היפרדות רשתית (מראה מקום 3,4). נמצא קשר מובהק בין היפרדות רשתית לבין הרמת משאות במשקל מצטבר גבוה לאורך זמן באנשים קצרי רואי בהשוואה לאנשים שאינם קצרי רואי, ואף שיעור גבוה פי 4 של היפרדות רשתית באנשים קצרי רואי המרימים משאות כבדים בהשוואה לקצרי רואי שלא מרימים משאות כבדים. במקרה שלפנינו אין פרטים לגבי המשקל המצטבר שהתובע הרים לאורך השנים על כן לא אוכל להתייחס להקשר שעשה המתלונן לגבי הרמת מיטת הטיפולים טרם הופעת היפרדות הזגוגית שהובילה להיפרדות הרשתית.
למר ברק גורם סיכון אחד להתפתחות קרע ברשתית עין שמאל: קוצר ראיה. אומנם התובע טוען שעיסוקו היה כרוך בהרמת משאות כבדים אך לא ברור מה היה המשקל המצטבר שהרים לאורך השנים. עצם קוצר הראיה שלו העלה את הסיכון שלו להיפרדות רשתית פי 4 בהשוואה לאוכלוסיה ללא קוצר ראיה, בעוד הרמת המשאות כבדים בקרב קצרי הרואי מעלה סיכון זה פי 4 בהשוואה לקצר רואי שלא מרימים משאות כבדים ופיתחו היפרדות רשתית. כלומר שני גורמי הסיכון בתובע הנ"ל שווים במשקלם.
לסיכום:
תשובות לשאלות שנתבקשתי לענות.
1.מהי המחלה ממנה סובל התובע בעינו הימנית ?
כפל ראיה, ממברנה על פני הרשתית וקטרקט.
2.האם קיים קשר סיבתי, בין האירוע המתואר ביום 11.10.13 ובין המחלה ממנה סובל התובע ?
כן. הנ"ל פיתח הפרדות זגוגית חדה שגרמה לקרע ברשתית וזה גרם להיפרדות רשתית. עצם היפרדות רשתית וכן ניתוח תיקון הפרדות רשתית עלולים לגרום לכפל ראיה, התפתחות ממברנה על פני הרשתית וקטרקט.
3.האם הייתה לתאונה מיום 11.10.13 השפעה כלשהי על מחלת התובע בעין ימין?
כן, הרמת משא כבד היא גורם סיכון להיפרדות רשתית.
4.האם היתה השפעת התאונה פחותה בהרבה מהשפעת גורמי סיכון אחרים ?
לא. לנ"ל שני גורמי סיכון להפרדות רשתית: קוצר ראיה נמוך והרמת משא כבד. כל אחד מהנ"ל מעלה פי 4 את הסיכוי להיפרדות רשתית. כלומר, לתאונה ולקוצר הראיה הנמוך יש את אותה ההשפעה".
4.יצוין כי בקשת הנתבע להעברת שאלות הבהרה למומחה נדחתה בהתאם להחלטת בית הדין מיום 18.7.17 , מאחר ומרבית השאלות לא נועדו להבהרת חוות הדעת אלא התעמתו עם עובדות האירוע כפי שנקבעו על ידי בית הדין וכן מן הטעם כי הנתבע הפנה לספרות המקצועית ללא כל הפנייה למאמר ספציפי אלא לאמרות כלליות אשר לא הובהר על מה מבוססות הן.
טענות התובע:
5.בחוות דעת המומחה מטעם בית הדין נקבע כי קיים קשר סיבתי בין האירוע המתואר בעובדות ובין הליקוי בעינו של התובע. המומחה הבהיר כי התובע פתח היפרדות זגוגית חדה שגרמה לקרע ברשתית וקרע זה גרם להיפרדות הרשתית. עוד הבהיר המומחה כי היפרדות הרשתית ותיקון הניתוח עלולים לגרום לכפל ראיה , התפתחות ממברנה על פני הרשתית וקטרקט מהם סובל התובע. בהתאם לחוות דעת המומחה הרמת המשא הינו סיכון מובהק להיפרדות רשתית בשיעור אשר אינו פחות מ- 50%.
6.חוות דעת המומחה הינה ברורה וחד משמעית. המומחה היה ער לעובדות המקרה, דן בגורמי הסיכון, נמק חוות דעתו ואף תמך אותה בספרות רפואית. לאור המשקל המיוחד הניתן לחוות דעת המוגשת על ידי המומחה הרפואי אשר מינה בית הדין יש לסמוך על חוות דעתו ומסקנותיו.
טענות הנתבע:
7.במסגרת עבודת התובע כפיזיותרפיסט אינו נדרש להרים משאות כבדים דרך קבע במשך זמן ארוך ובמשקל כבד מאוד. בספרות הרפואית ישנן עבודות בודדות המוכיחות קשר מסוים בין הרמת משא והיפרדות רשתית. מתן מענה לשאלות ההבהרה אשר בקש הנתבע להפנות אל המומחה היה עשוי להיות נדבך מהותי להבהרת הסוגיה. כמו כן לתובע גורמי סיכון של היפרדות רשתית כתוצאה מתחלואה טבעית הגדולים מהסיכוי הקלוש כי הדבר ארע עקב האירוע הנטען על כן, היה מקום להעביר את שאלות ההבהרה למומחה. אי העברת השאלות למומחה מלמדת על הצדקה עובדתית ומשפטית שלא לסמוך על חוות הדעת ולחילופין להפנות שאלות הבהרה למומחה.
8.מאחר ומדובר בחוות דעת תמציתית ולא מפורטת יש לאפשר העברת שאלות הבהרה למומחה אשר הינן תחליף לחקירה נגדית בנושאים שונים כגון: התייחסות לחוות דעת רפואיות ותיעוד רפואי. על כן ללא העברת שאלות הבהרה למומחה לא הוכח קיום קשר סיבתי בין פגימת התובע בעינו ובין האירוע הנטען ויש לדחות את התביעה .
הכרעה:
9.לאור טענות הנתבע באשר להחלטת בית הדין בשאלות ההבהרה ומפאת חשיבות הדברים תובא ההחלטה במלואה:
"1.אשר לשאלה 1 לשאלות ההבהרה- לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה שעה שלא מדובר בשאלה אשר מטרתה הבהרת חוות הדעת אלא התעמתות עם עובדות האירוע אשר נקבעו על ידי בית הדין.
2.אשר לשאלה מספר 2- אין להעביר את השאלה לעיון המומחה וזאת לאור העובדה כי מתייחסת היא לעמדת אגוד רופא העיניים ללא כל הפנייה למקור רפואי כלשהו וחותרת תחת ידיעות המומחה הרפואי ללא כל אסמכתא.
3.אשר לשאלות מספר 3-4- הנתבע מעלה שאלות תוך התייחסות לספרות המקצועית , ללא כל הפנייה למאמר ספציפי אלא אמרות כלליות אשר לא ברור על מה מבוססות הן או מהו המקור המקצועי אליו נדרש המומחה להתייחס על כן, אין להעביר שאלות אלו למומחה.
4.אשר לשאלה מספר 4- אין להעבירה למומחה נוכח האמור בסעף 4 לחוות דעתו ממנו עולה כי לתובע היו שני גורמי סיכון להפרדות רשתית כאשר כל אחד מהם מעלה פי 4 את הסיכוי להיפרדות על כן, קבע המומחה כי לתאונה ולגורמי הסיכון אותה השפעה".
10.לאחר עיון נוסף בטענות הנתבע כנגד החלטת בית הדין בעניין העברת שאלות הבהרה למומחה, לא מצאתי מקום לשנות החלטתי. כעולה מנימוקי ההחלטה הנתבע טען לעמדת איגוד רופאי העיניים ללא כל הפנייה למקור כלשהו ותוך הנחה כי ידיעות המומחה אינן מספקות או אינן תואמות את עמדת האיגוד ללא כל אסמכתא. מעבר לכך, הנתבע התייחס לספרות מקצועית ללא כל הפנייה למאמר ספציפי על כן, לא ניתן להעביר שאלה כללית מעורפלת מבלי להפנות לספרות המקצועית ממנה שאב הנתבע את טענתו.
11.עיון בחוות דעת המומחה מעלה כי בחן את המסמכים הרפואיים אשר הונחו בפניו ובהתבסס עליהם קבע כי לאור גורם הסיכון ממנו סובל התובע, קוצר ראיה ונוכח העובדה כי במועד האירוע הנטען הרים משא כבד, עלה הסיכון להיפרדות רשתית פי 4 בהשוואה לאוכלוסייה ללא קוצר ראייה. לסיכום קבע המומחה כי התובע פתח היפרדות זגוגית שגרמה לקרע ברשתית אשר גרם להיפרדות רשתית. עוד הבהיר המומחה כי היפרדות רשתית וניתוח תיקון היפרדות רשתית עלול לגרום למחלה ממנה סובל התובע(כפל ראיה , התפתחות ממברנה על פני הרשתית וקטרקט).
12.הלכה פסוקה וידועה היא כי " בתי הדין נוהגים ליתן משקל רב לחוות דעת המוגשות על ידי מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, שכן אובייקטיביות המומחה מטעם בית הדין רבה יותר. חוות דעתו הרפואית של המומחה היא בבחינת ראיה ויש להתייחס אליה ככזאת. מטבע הדברים, מייחס בית הדין לחוות הדעת משקל מיוחד, הגם שאין הוא כבול בה. ברור, כי בשאלות רפואיות, יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן, לעשות כן (ראו: עב"ל 388/05 אליעזר וידר – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] מיום 28.2.2006; עב"ל 310/07 בשארה באסם – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] מיום 4.2.2008). ... ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה....אפשר שבשאלה מסוימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין "(עב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] מיום 6.6.2005;עבל (ארצי) 4379-10-14 צח פלדמן נ' המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן, ניתן ביום 16.3.16).
13.לאור האמור לעיל , ומאחר ולא מצאתי כי דבק פגם בחוות דעת המומחה או כי קיימת טעות גלויה על פניה בחוות הדעת ,בפרט לאור התיעוד הרפואי אליו התייחס המומחה ועל בסיסו נתנה חוות דעתו, יש לאמץ את קביעות המומחה בחוות דעתו ואין לסטות מהן. משנקבע כי קיים סיבתי בין הפגימה ממנה סובל התובע ובין האירוע הנטען מיום 11.10.13 , דין התביעה להתקבל.
14. הנתבע יישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.
ניתן היום, י' חשוון תשע"ח, (30 אוקטובר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
