ההליך
1. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בהכרעת דין מיום 24.1.2013 בעבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "
חוק העונשין" או "
החוק"), בכך שביום 13.9.09 הרג ביריות אקדח את בן טל ז"ל (להלן:
"המנוח"). כתב האישום ייחס לנאשם עבירת רצח, אשר ממנה זוכה הנאשם מחמת הספק, לאחר שנקבע בהכרעת הדין, כי הוכחו יסודות עבירת הרצח - יסוד ההכנה וההחלטה להמית, פרט לכך שהתעורר ספק באשר לקיומו של יסוד העדר קנטור, ומכאן הורשע הנאשם בהריגה.
התשתית העובדתית אשר הביאה להמרת עבירת הרצח בעבירת ההריגה פורטה בהרחבה בהכרעת הדין, ובשל חשיבותה תפורט להלן בתמצית:
2. בתקופה הרלוונטית שירת הנאשם כקצין מבצעים בדרגת רפ"ק במשמר הגבול, והיה נשוי לטלי סומך (להלן:"
אשת הנאשם" ולעיתים "
טלי").הנאשם ואשתו הכירו את המנוח בתקופת נערותם, כאשר בשנת 2005 עברו להתגורר בשכנות אליו במושב גבעת ישעיהו. לאחר המעבר התהדק הקשר ביניהם,המנוח הפך לבן בית בביתם, שהה שם שעות רבות, בישל, סייע בעבודות הגינה ואף שמר על בנותיהם מעת לעת. בהמשך, התפתחה מערכת יחסים קרובה בין אשת הנאשם למנוח.
בתחילת שנת 2008 נתן המנוח לאשת הנאשם מכתב בו התוודה על אהבתו אליה. היא לא סיפרה על כך לנאשם, הדברים המשיכו להתפתח, והמנוח וטלי אף התנשקו בסלון ביתה, כאשר בהמשך המנוח אף איים לפגוע בעצמו.
בחודש אפריל 2009 לאחר שאשת הנאשם סיפרה לו אודות רגשותיו של המנוח כלפיה ואודות הנשיקה, פעל הנאשם לניתוק הקשר, ולשם כך נפגש עם אמו של המנוח, אביבה. בהמשך הנאשם ואשתו פעלו להפחתת הקשר עם המנוח עד כדי ניתוקו.
3. המנוח שלא השלים עם ניתוק הקשר, החל להטריד את הנאשם ואשתו בדרכים שונות ואף ניסה לפגוע בעצמו. הוא כתב מכתבי אהבה לאשת הנאשם ומכתב שהגיע גם לנאשם, בהם סיפר על הקשר עם אשתו, ואף תיאר קיום יחסים אינטימיים ביניהם. במהלך התקופה היו ביניהם שיחות רבות בנושא ניתוק הקשר, והנאשם אף הציע למנוח לנסוע לחו"ל, או לעבור להתגורר במקום אחר, אך המנוח לא נענה להצעה.
4. לאחר שהאיומים וההטרדות מצד המנוח גברו ובכדי להביא לניתוק הקשר, עזבו הנאשם ואשתו את ביתם ועברו להתגורר בקיבוץ זיקים, כאשר מקום מגוריהם החדש, מקום עבודתה של אשת הנאשם ומספר הטלפון שלה נשמרו בסוד. אותו ניתוק צלח תקופה מסוימת, אך בהמשך לאחר מאמצים רבים, הצליח המנוח לאתר את מספר הטלפון של אשת הנאשם, ואף את מקום מגוריהם. אז החל המנוח להתקשר אל אשת הנאשם ואל הנאשם עשרות פעמים, השאיר לה הודעות רבות, כאשר יום לפני קרות האירוע, השאיר המנוח הודעה קולית בעלת תוכן מאיים במשיבון של אשת הנאשם.
5. ביום האירוע - בשעה 17:50, לאחר שאיתר את מקום מגוריהם, הגיע המנוח אל בית הנאשם וביקש לשוחח עם טלי, היא עדכנה את הנאשם בדבר הגעת המנוח לביתם, והנאשם שם פעמיו למקום. הנאשם התקשר מהדרך לאמו של המנוח והביע בפניה תרעומת על הגעתו של המנוח לקיבוץ.
6. בשעה 18:20 הנאשם הגיע עם רכבו ליד ביתם, שם הבחין במנוח כשהוא יושב ברכבו ומשוחח עם אשתו, אשר עמדה לצד הרכב. הנאשם עצר את רכבו באחת אל מול רכבו של המנוח, ירד מהרכב כשהוא מצטייד באזיקים, הכניס את פלג גופו העליון מבעד לחלון רכבו של המנוח והלם בפניו באגרוף. לאחר שהמנוח יצא מן הרכב לעבר הנאשם, ירה הנאשם, באקדח השירות שלו, לעבר המנוח מטווח קצר מאוד, שלוש יריות לפחות - ירייה לכיוון החזה אשר ככל הנראה לא פגעה במנוח, ושתי יריות נוספות לכיוון הראש - האחת אשר פגעה בראשו של המנוח מטווח קרוב מאוד, והשניה אשר פגעה בצווארו - יריות אשר גרמו למותו.
7. הנאשם הודה כי ירה במנוח ל"מרכז המסה", אך כפר באשמה וטען כי עשה את המעשה מתוך הגנה עצמית לאחר שחש בסכנה,מאחר שהמנוח ניסה לפגוע בו באמצעות מנעול ההגה שהניף לכיוונו כאשר יצא מרכבו. לחילופין טען הנאשם, בשלב הסיכומים בלבד, כי הוא פעל מתוך קנטור, ואף לא התקיימה בו החלטה להמית.
8. טענת ההגנה העצמית אותה העלה הנאשם נשללה על ידינו מכל וכל. כפי שנקבע בהכרעת הדין מצאנו כי התקיימו יסודות עבירת הרצח ובכלל זה ההחלטה להמית ויסוד ההכנה. עם זאת, נותר בליבנו ספק שלא הוסר, בדבר התקיימותו של יסוד העדר הקנטור - שמא הכעס, התסכול, סערת רגשות ואובדן עשתונות מסוים בהם היה מצוי הנאשם, העמידו אותו במצב של קנטור, מצב בו היה נתון בהתחשב בהטרדותיו של המנוח כלפיו וכלפי אשתו ובכלל זה האיומים הטלפוניים,כאשר הדברים הגיעו לשיאם לאחר שהמנוח איתר את מקום מגוריהם והופיע בביתם בקיבוץ. בעניין הקנטור לקחנו בחשבון אף את ההתרחשות בזירת העבירה, זאת ביחס לאפשרות שלא נשללה, כי המנוח יצא מן הרכב לעבר הנאשם עם מנעול ההגה, כמו גם קריאת המנוח לעבר הנאשם: "תירה, תירה".
טיעוני המאשימה לעונש
9. ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש ביקש כי על סמך הנסיבות, יקבע מתחם ענישה בין 12 ל-18 שנים. הוא הטעים כי הנאשם פגע בערך של קדושת החיים והביא לתוצאה קשה של מותו של אדם, ולכן בקביעת מתחם הענישה יש לקבוע מתחם שיהיה בו כדי להלום את חומרת מעשיו של הנאשם ונסיבותיו, ואת הפגיעה הקשה בערך של קדושת החיים. יתרה מזאת, בקביעת המתחם יש להתחשב בעובדה שהנאשם הרג את המנוח מתוך כוונה וידיעה, כאשר מעשה ההריגה קרוב מאוד לעבירת הרצח, אשר הומרה לעבירת הריגה בשל הקנטור.
10. נסיבה נוספת לחומרא עניינה אי נטילת אחריות והבעת חרטה. הנאשם לא הביע צער ולא הביע חרטה ואף בשיחה שביצע עם אמו של המנוח לאחר המעשה לא הביע כל צער על שארע. הנאשם הוסיף חטא על פשע כאשר ניסה להאשים את המנוח במה שעשה, כאשר מסר גרסה כוזבת במשטרה כי המנוח הניף עליו את מנעול ההגה והוא פעל מתוך הגנה עצמית, ובכך פגע גם בשמו הטוב של המנוח.
11. הנאשם נטל את חייו של המנוח, כאשר יכול היה להימנע ממעשה זה על ידי נקיטה בדרכים אחרות (כמו למשל פנייה למשטרה), אך הוא בחר להתעמת עם המנוח כשש אלי קרב כאשר לא חש כל סכנה הנשקפת לחייו, בעוד שהיינו מצפים מן הנאשם שהינו קצין משטרה, לשמור על החוק ולהגן על האזרח.
12. ב"כ המאשימה ביקש כי לא יינתן משקל רב לאיומים ולהטרדות של המנוח כלפי הנאשם ואשתו, אשר נעשו מתוך אהבתו של המנוח לאשת הנאשם. לא הייתה למנוח כל כוונה לפגוע בנאשם ובמשפחתו כפי שלא עשה זאת בעבר ולמרות האיומים, הוא לא היה עושה זאת גם בעתיד. בית המשפט התחשב כבר בעניין זה וזיכה את הנאשם מרצח, לפיכך אין להוסיף חמלה על חמלה בשל אותן נסיבות ולהפחית את ענישתו בתוך מתחם הענישה. עוד הדגיש, כי יש לנקוט בענישה מחמירה אף לשם הרתעת הרבים, על מנת להעביר את המסר כי מעשהו של הנאשם חמור ואין הצדקה להריגתו של אדם בנסיבות אלו.
במסגרת הראיות לעונש מטעם המאשימה נשמעה עדותה של אחות המנוח - הגב' קרן פולק; הוגשו הצהרות נפגע עבירה של אם המנוח - הגב' אביבה טל; אח המנוח - שחר טל וחוות דעת פסיכולוג קליני המטפל באביו של המנוח - מר נתן טל.
טיעוני הנאשם לעונש