אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הכרעת דין בעניין זיכוי נאשם בעבירות בנייה והרשעתו באי ציות לפסק דין

הכרעת דין בעניין זיכוי נאשם בעבירות בנייה והרשעתו באי ציות לפסק דין

תאריך פרסום : 23/07/2017 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט לענינים מקומיים מעלה אדומים
334-14
19/07/2017
בפני השפט:
אילן סלע

- נגד -
המאשים:
מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון
עו"ד דניאל רובינס
הנאשם:
שמואל אדלבלום
עו"ד סלבה רודנקו
הכרעת דין

 

 

אני מזכה את הנאשם מעבירה של אי קיום התראה וביצוע עבודה ו/או בנייה הטעונים רישיון ללא רישיון או מתוך סטייה ממנו אך מרשיע אותו בעבירה של אי ציות לפסק דין. כמו כן, אני מורה על ביטול האישום בעבירה של שימוש בבניין שנבנה ללא רישיון.

 

כתבי האישום ותשובת הנאשם

  1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בעבירה של אי ציות לפסק דין, לפי סעיף 38(16)(ג) לחוק תכנון ערים כפרים ובניינים מס' 79 משנת 1966 (להלן: "החוק") ובעבירה של אי קיום התראה וביצוע עבודה ו/או בנייה הטעונים רישיון ללא רישיון או מתוך סטייה ממנו ועשיית שימוש בבניין שנבנה ללא רישיון, לפי סעיפים 34, 37ב' ו-38 לחוק.

 

  1. לפי המתואר בכתב האישום, הנאשם שהוא הבעלים ו/או המחזיק במגרש 163 בישוב מצפה יריחו (להלן: "הנכס") ביצע בנכס עבירות בנייה, בדרך של בניית קונסטרוקציית פלדה בגובה כ-4 קומות בשטח ציבורי הסמוך לנכס (להלן: "המרפסת"), בניית פרגולות בקומת קרקע ובניית תוספת בנייה בקומת קרקע. בגין עבירות אלו הועמד הנאשם לדין במסגרת ת"פ 197/12 (להלן: "האישום הקודם") וביום 23.06.13 הוא הורשע ונגזר דינו. במסגרת גזר הדין באישום הקודם הוטל על הנאשם צו הריסה/התאמה של הבנייה נשוא האישום הקודם שעל הנאשם היה לבצע עד ליום 31.12.13. ואולם, הנאשם לא מילא אחר הצו, לא הרס את תוספות הבנייה בהתאם לגזר הדין, לא הסדיר אותן והוא אף עושה שימוש בתוספות אלו שנבנו כאמור ללא היתר.

 

  1. הנאשם כפר במיוחס לו. לדבריו, הוא אכן הורשע וצווה להרוס את תוספות הבנייה, אך הוא הגיש בקשה להיתר וקיבל הוראה לא לגעת בתוספות הבנייה. הוא כפר בעשיית שימוש בתוספות הבנייה.

 

המסכת הראייתית

  1. במסגרת ההוכחות העיד מר ברכיה מיכאלי אשר סיפר כי ביקר בנכס בשנת 2015 והבחין בקיומן של תוספות הבנייה הוא מסר התראה לנאשם. תמונות שצילם הוגשו וסומנו ת/4 ו-ת/5. הוא אישר כי לא נכנס לתוך הנכס אך טען כי ראה כלבים במרפסת. לדבריו, הכניסה למרפסת אפשרית רק דרך ביתו של הנאשם.

 

  1. הנאשם טען בעדותו כי בניית המרפסת נועדה להצלת ביתו והבריכה שבבעלותו אשר שקעו מדי שנה ב-5 ס"מ בשל היותו בשפת מצוק ושחיקת מים מהצוקים. לדבריו, הפתרון היה באטימת הקונסטרוקציה והוא החל בבניית קירות, אך קיבל צו להפסקת עבודות. לא הייתה לא כוונה להשתלט על שטחים ציבוריים כי אם להציל את ביתו מקריסה. הוא שלל שימוש במרפסת וטען כי לעיתים הכלבים רצים לשם. בניית הגדר נעשתה לדבריו לפי חובה הלכתית. עם זאת, בחקירתו הנגדית אישר כי במרפסת ישנם צעצועים לכלבים.

 

  1. הנאשם גם הצטייד עם חוות דעת מיום 8.12.16 של המהנדס משה מלכה (נ/1). חוות הדעת התייחסה למרפסת ונקבע בה כי לא נמצאו סימנים המעידים על שקיעתה או על חוסר יציבות שלה אך נדרשת השלמת חיזוקים שונים שפורטו בחוות הדעת. כן צוין כי בצד הדרומי של המדרון עליו בנוי בית הנאשם הייתה שקיעה של סלעים והנאשם ביצע תיקונים עקב קריסת מערכת הביוב. בהמשך הוגשה השלמה לחוות הדעת מיום 19.03.17 (נ/2) בה צוין כי המרפסת והקונסטרוקציה עליו היא עומדת עוזרת ליציבות המדרון ולמניעת דרדרת סלעים במדרון. עם זאת צוין כי הדבר אינו מהווה פתרון מוחלט ונדרש טיפול מעמיק יותר.

 

  1. בעדותו בבית המשפט ציין המהנדס מלכה כי ביקר לראשונה בנכס בחודש אוגוסט 2012 והבחין במספר בעיות במדרון שהוא החזית האחורית של בית הנאשם. המדרון מיוצב על ידי מסלעה והוא הבחין בדרדרת קרקע. הוא בחן את הקונסטרוקציה שבנה הנאשם והעיר את הערותיו במסגרת חוות דעת מיום 23.05.13 (נ/3). בין היתר ציין באותה חוות דעת ראשונה כי באופן כללי הקונסטרוקציה תקינה אך נדרשים מספר תיקונים. כן ציין כי הקונסטרוקציה מחזקת את המדרון מפני גלישת קרקע. לאחר ביצוע החיזוקים עליהם הצביע ניתן יהיה להעמיס על המרפסת עד 150 ק"ג למ"ר.

 

  1. בחקירתו הנגדית ציין המהנדס כי עד לביקורו האחרון בנכס בשלהי שנת 2016, החיזוקים אותם ציין כתנאי להשלמת יציבות הקונסטרוקציה טרם נעשו. במצב הנוכחי ניתן להעמיס על המרפסת רק 50 ק"ג למ"ר. לצד זאת, המהנדס אישר בחקירתו הנגדית כי פתרון האולטימטיבי לבעיית המדרון היא עוגני קרקע, פתרון שגם אינו תופס מקום בשטח הציבורי, לכל היותר מדובר היה בקורות שהיו צמודות למסלעה ותופסות שטח קטן ביותר מהשטח הציבורי.  

 

דיון והכרעה

  1. אין מחלוקת כי הנאשם בנה את תוספות הבנייה בגינן הורשע באישום הקודם ללא היתר. אין מחלוקת כי הוא צווה בגזר הדין באישום הקודם להרוס את הבנייה. כל טענתו היא כי הריסת המרפסת תפגע ביציבות ביתו. די באמור כדי להרשיע את הנאשם, שכן אין בטענתו כדי להוות הגנה. ככל שהוא סבר כי הצו שניתן כנגדו באישום הקודם בעייתי, היה עליו להגיש ערעור על גזר הדין. משלא עשה כן, מדובר בפסק דין חלוט והיה על הנאשם לנהוג על פיו. למצער, היה על הנאשם לפעול להכשרת הבנייה, בפרט בשים לב לעובדה כי לטענתו בנייה זו הכרחית ליציבות ביתו ונוכח טענותיו כי המועצה אחראית למצב זה. בדין קבועות הדרכים לכך, אך הנאשם בחר שלא לנקוט בהם כי אם לעשות דין לעצמו ולהפר את צו בית המשפט. כאמור, די בכך כדי להרשיעו.

 

  1. מעבר לצורך יצוין כי לא זו בלבד שטענתו אינה מתייחסת לבניית הפרגולות ותוספות הבנייה בקומת הקרקע, אלא שגם טענתו כי המרפסת והקונסטרוקציה עליה היא נסמכת נדרשת לחיזוק ביתו ולמניעת דרדרת סלעים במדרון, בעייתית. המהנדס מטעם הנאשם ציין בעצמו כי בניית הקונסטרוקציה לא הושלמה ולא נבנו החיזוקים שהעריכם להבטחת יציבותה, והיא עצמה מסוכנת ואינה עומדת בתקן. כן ציין המהנדס כי בכל מקרה אין היא מונעת בצורה המיטבית את בעיית המדרון. הפתרון האידאלי לדעתו הוא ביצוע עוגנים, ובחירה בדרך זו גם לא הייתה דורשת השתלטות על שטח ציבורי, למעט אולי סנטימטרים ספורים.

 

  1. עיון בתמונות מלמד כי הנאשם אינו מתייחס למרפסת רק בהיבט של חיזוק המדרון. הוא שם עליה דשא סינטטי וגידר אותה. גם אם הוא משתמש בה רק לכלביו, והניח במקום מתקני שעשועים לכלבים, מדובר בשימוש אסור. מה גם, שכאמור, גם אם הייתי מקבל את טענתו כי בנה זאת לצורך חיזוק ביתו ומניעת דרדרת סלעים, אין בכך כדי להוות הגנה, שעה שלא נתקבל היתר לבנייה.

 

  1. ב"כ הנאשם טען בסיכומיו כי לא הוכח שימוש בשטח שמתחת לקונסטרוקציה, למעשה הכוונה מתחת למרפסת. ואולם אין צורך בכך. המרפסת עומדת על גבי הקונסטרוקציה והיא חלק ממנה, ושימוש במרפסת הוא שימוש בקונסטרוקציה.

 

  1. הוכח אפוא, כי הנאשם לא ביצע את שהוטל עליו לעשות בגזר הדין באישום הקודם וכי הוא עושה שימוש במרפסת שנבנתה כאמור, ללא היתר.

 

 

 

  1. כן עלה מעדות הנאשם (פרוטוקול מיום 19.01.16, עמ' 7) כי גם יתר חריגות הבנייה בגינן ניתן הצו בגזר הדין באישום הקודם, עומדות על תלן והן חלק מביתו של הנאשם.

 

  1. בטרם אדון בטענת ב"כ הנאשם להגנה מן הצדק אציין כי צודק ב"כ הנאשם כי אין בעובדות כתב האישום תיאור של עבירת בנייה שנעשתה מאז מתן גזר הדין באישום הקודם ולא הוזכרה בכתב האישום מסירת התראה לנאשם. בעניין ההתראה גם לא הוכח למי ומתי נמסרה התראה ולא הוגש עותק ממנה. משכך, יש לזכות את הנאשם מעבירות אלו שיוחסו לו בכתב האישום.

 

ומכאן לדיון בטענת ב"כ הנאשם להגנה מן הצדק.

 

  1. בעניין זה נטען כי כתב האישום הוגש מבלי שנמסרה לנאשם התראה ומבלי שהוא זומן לחקירה, בה הייתה ניתנת לו הזדמנות להגיב לחשדות נגדו. ב"כ הנאשם הוסיף כי במקרה זה הייתה חשיבות מיוחדת למתן הזדמנות לנאשם להשמיע את טענותיו, שכן במסגרת פסק הדין באישום הקודם קביל בית המשפט (כב' השופט מרדכי כדורי) את טענת הנאשם וקבע כשיקול לקולא בגזר הדין, שהנאשם בנה את הקונסטרוקציה על מנת לחזק את המבנה בו הוא מתגורר. העדר חקירה במקרה זה מצדיקה לטענת ב"כ הנאשם את ביטול כתב האישום.

 

  1. מנגד טען ב"כ המאשים כי החוק איננו מקנה לוועדת התכנון סמכות לזמן חשוד בעבירה לחקירה. לפיכך נאלצה הוועדה להסתפק בהמצאת שתי התראות, שהנאשם בחר להתעלם מהן. לדבריו, גם התראות אלו ניתנו לפנים משורת הדין, שכן הנאשם ידע על הצו מנוכחותו בבית המשפט בזמן מתן גזר הדין באישום הקודם.

 

  1. הנה כי כן, גביית גרסה של חשוד היא חלק מהותי מחובות רשות שלטונית לשמוע את מי שעלול להיפגע מהחלטותיה בטרם קבלת החלטה בעניינו. חובה זו מתגברת כאשר מדובר ברשות חוקרת הנדרשת לבירור גרסת החשוד זאת, בין היתר, נוכח המשמעות הרבה והשלכות כבדות המשקל שיש להעמדת אדם לדין פלילי על כל תחומי חייו וזכותו של חשוד בפלילים שכל טענותיו ייחקרו כדבעי (ראו: בג"צ 88/10 שוורץ נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 12.07.10); רע"פ 1030/05 ברקו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3.02.05); ע"פ (מחוזי-חי') 1584/04 אלמרין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3.02.05)). חובה זו נובעת גם מחובתה של הרשות לחתור לחקר האמת ולגבות את מלוא הראיות בתיק לא רק אלו התומכות בהרשעת הנאשם. בעניין זה נפסק לא פעם כי אין להשלים עם מצב שבו נאשם יידע על כך שמיוחסת לו עבירה פלילית רק לאחר הגשת כתב האישום. לא פעם, עיכוב בשמיעת גרסתו של נאשם עלולה לפגוע פגיעה ממשית ביכולתו לגייס ראיות להגנתו, ולסכל בכך את זכותו להליך הוגן.

 

  1. בעניין נסאר (תו"ב (קריות) 44015-04-12 הועדה המקומית לתכנון ולבניה לב הגליל נ' נסאר (פורסם בנבו, 12.06.14)) ציין בית המשפט ביחס להגשת כתב אישום ללא שמיעת גרסת החשוד כי:

 

מדובר בפגם היורד לשורשו של ההליך ויש בו משום פגיעה בלתי מבוטלת בהגינות ההליך. ולא למותר לציין גם את הפגיעה הנגרמת להליך השיפוטי, בשל ריבוי המקרים בהם לא נגבית גרסה מהחשוד טרם הגשת כתב אישום. ראינו לעיל כי ללא גרסת החשוד, מתאפיין כתב האישום בכלליות ואין בידי המאשימה ראיות שיש בכוחן להפריך טענות הגנה אפשריות.

 

במקרה אחר ציין בית המשפט (ע"פ (מחוזי-חי') 1584/04 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3.02.05) כי:

לכל חשוד קמה זכות שטענותיו יחקרו כדבעי. זכות זו היא זכות חוקתית המהווה פועל יוצא של הזכות למשפט הוגן, שמטרתה להגן על כל אדם, לרבות חשוד, מפני פגיעה בכבודו, בחירותו ובקניינו, כמשמעו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הימנעות מביצוע פעולות חקירה, ובמיוחד חקירת מעורבים ובדיקת גרסאותיהם מול ראיות אחרות, מהווה פגיעה בזכות הבסיסית למשפט הוגן ומערערת את אמינות גרסת המאשימה.

דברים אלו נכונים בכלל העבירות, ועבירות בדיני תכנון בנייה אינן יוצאות מהכלל לעניין זה (ראו: תו"ב (קריות) 44015-04-12 בעניין נסאר; עמ"ק (ת"א) 9493/07 מדינת ישראל נ' טי.טי.וי. הפקות בע"מ (פורסם בנבו, 26.12.07); תו"ב (י-ם) 5565/14 הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים נ' ביתאר (פורסם בנבו, 19.07.15). וראו גם לאחרונה את הסקירה בת"פ (עמ"ק-ת"א) 7956-02-15 מדינת ישראל נ' אלמשט (פורסם בנבו, 22.09.16) ופסקי הדין שאוזכרו שם).

  1. גם עבירות של אי קיום צו שיפוטי אינן יוצאות מהכלל לעניין זה, על אף השוני והחומרה הקיימים בעבירה זו אל מול עבירות בנייה אחרות, כדלהלן (ראו למשל: תו"ב (י-ם) 5565/14 בעניין ביתאר); תו"ב (קריות) 15398-03-10 ועדה מקומית בקעת בית הכרם נ' מוחמד (פורסם בנבו, 16.01.13); עמ"ק (ת"א) 9493/07 בעניין טי.טי.וי. הפקות בע"מ). בפסק הדין של חברי כב' השופט ד"ר אוהד גורדון בעניין סיאם (20154/13 מדינת ישראל נ' סיאם (פורסם בנבו, 8.04.14) עמד בית המשפט על הטעמים לקיומה של חובת חקירת חשוד גם בעבירות של אי קיום צו שיפוטי, ואין לי אלא להפנות לדבריו שם.
  2. יצוין, כי לא פעם בוטלו כתבי אישום%

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ