אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תובענה לאישור פס"ד בוררות שעניינו מזונות אשה

תובענה לאישור פס"ד בוררות שעניינו מזונות אשה

תאריך פרסום : 14/05/2017 | גרסת הדפסה

ת"ב
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
40200-08-15
07/05/2017
בפני השופטת:
איריס ארבל-אסל

- נגד -
מבקשת/תובעת:
פלונית
משיב/נתבע:
פלוני
פסק דין
 
  1. בפניי תובענה לאישור פסק בוררות שעניינו מזונות אשה.

רקע עובדתי רלוונטי בתמצית

  1. התובעת (להלן – "האישה") והנתבע (להלן – "הגבר") נישאו זל"ז כדמו"י ביום 30.9.14.
  2. מנישואיהם נולד לצדדים ילד אחד, יליד 13.6.15 (להלן – "הקטין").
  3. פרט לקטין, לכל אחד מהצדדים ילדים מנישואין קודמים.
  4. ביום 5.2.15 הגיש הגבר לבית הדין הרבני תביעת גירושין וביום 24.3.15 הגישה האישה לבית הדין הרבני תביעה לשלום בית.
  5. טרם נישואיהם, חתמו הצדדים על הסכם ממון הקובע כי ההכרעה לעניין מזונות אישה תידון במסגרת בוררות. בהתאם, הפנה בית הדין הרבני את הצדדים לבורר הרב ----- (להלן – "הרב -----" או "הבורר").
  6. ביום 21.5.15 נתן הרב ----- פסק בוררות, לפיו חייב הגבר במזונות האישה בסך של 5,500 ₪ לחודש (להלן – "פסק הבוררות").
  7. ביום 20.8.15 הגישה האישה את התובענה שבכותרת, בבקשה לאשר את פסק הבוררות.
  8. ביום 26.10.15 הגיש הגבר התנגדות לבקשה לאישור פסק בורר ובקשה לביטולו.
  9. ביום 24.11.15 הגישה האישה תשובה להתנגדות הגבר.
  10. ביום 15.12.15 התקיים קדם משפט ראשון, במסגרתו כשלו ניסיונות בית המשפט להביא את הצדדים לידי הסכמות. משכך, ניתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לדיון קדם משפט מסכם.
  11. ביום 21.4.16 הוגשו תצהירי האישה; ביום 16.5.16 הוגשו תצהירי הגבר.
  12. לבקשת הצדדים, הומר דיון קדם המשפט המסכם לדיון הוכחות במסגרתו נחקר הבורר וכן נערכו חקירות קצרות של הצדדים, אך ורק לעניין האופן בו התנהל הליך הבוררות. בתום החקירות, הסכימו הצדדים לנסות ולהגיע להסכמות בסיועו של הבורר.
  13. הצדדים הודיעו כי לא הגיעו להסכמות בעזרתו של הבורר ומשכך, נקבע דיון הוכחות נוסף אשר התקיים ביום 6.2.17 ובסיומו, ניתן צו לסיכומים.
  14. סיכומים מטעם האישה הוגשו ביום ----; סיכומים מטעם הגבר הוגשו ביום ---; סיכומי תשובה הוגשו ביום ------.
  15. כעת ניתן פסק הדין.
  16. למען הסדר הטוב, ביום 7.7.15 הגישה האישה תביעה למזונות קטין (תמ"ש 12438-0715), אשר הסתיימה בפסק דין אשר ניתן על פי הסכמת הצדדים, אשר השכילו לקבל את הצעת בית המשפט לצורכי פשרה.
  17. בנוסף, בשעה זו תלויה ועומדת בפני בית המשפט תביעה נזיקית אשר הגיש הגבר, במסגרתה עותר לחייב את האישה בפיצוי בשל סירובה לקבל את גיטה (תלה"מ 22784-12-16).

טענות הצדדים

טענות הגבר

  1. לטענת הגבר, נאלץ לחתום על הסכם ממון נוכח דרישת האישה ותחת איומים מצידה על ביטול הנישואין, ככל שלא יחתום על ההסכם. הגבר טוען כי האישה דרשה שיתחייב בהסכם להפקיד מדי חודש סך של 5,500 ₪ לטובת הוצאות הבית, אולם בשל התנגדותו, הוסכם בסופו של דבר כי כל אחד מהצדדים 'ישתדל' להפקיד את הסך האמור, לטובת הוצאות הבית המשותף.
  2. הגבר טוען כי הנוסח הסופי של ההסכם, הוצג לו על ידי הרב ----- רק ביום הנישואין, ממש תחת החופה הערוכה. הגבר טוען כי ביקש שהות לעיין בהסכם טרם החתימה, אולם הרב ----- אמר לו כי עליו לחתום ללא דיחוי על מנת שתהיה ברכה בנישואין. משכך, ניאות הגבר, בלית ברירה, לחתום על ההסכם.
  3. הגבר טוען, כי כחודש ימים לאחר הנישואין, הופיע הרב ----- בבית הצדדים ודרש מהם לחתום על סעיף נוסף בהסכם הממון, אשר מסמיך את הרב ----- להיות בורר יחיד בכל סכסוך הקשור להסכם. לטענת הגבר, ראה ברב ----- סמכות דתית רוחנית נכבדת ורבת מעלה ועל כן, לא יכול היה לסרב לדרישתו. בנסיבות כאמור, הוסיף הרב ----- בנוכחות הצדדים את סעיף הבוררות בכתב ידו, על גבי ההסכם החתום.
  4. הגבר טוען כי ביום 24.3.15 הגישה האישה תביעה למזונות אשה לבית הדין הרבני ובמסגרת זאת, ביקשה כי הרב ----- ימונה כבורר. הגבר טוען כי התנגד למינוי שכן נודע לו, כי בין הרב ----- לבין האישה קיימים קשרים עסקיים והם אף נפגשו ללא ידיעתו בנושאים שונים.
  5. חרף האמור, ניתנה החלטת בית הדין המורה על מינוי הרב ----- כבורר, החלטה אשר ניתנה, לטענת הגבר, בחוסר סמכות חוקית ובהיעדר התייחסות לטענותיו נגד המינוי.
  6. הגבר טוען כי נודע לו שהבורר קיים פגישות ו/או שיחות טלפוניות עם האישה ביחידות, ללא נוכחות הגבר או מי מטעמו. הגבר טוען כי פנה אל הרב ----- ושאל אותו מה נאמר באותן הפגישות, אולם הרב נמנע מלהשיב. משכך, דרש הגבר כי הבורר יערוך גם עמו פגישות אישיות, אולם במועד שנקבע לפגישה, חש הגבר ברע והבורר הבטיח לו כי יתואם מועד חלופי.
  7. חרף האמור, לא תיאם הבורר מועד חלופי לפגישה עם הגבר ונתן פסק דין לטובת האישה, עליו גילה הגבר רק לאחר שהאישה הגישה תביעה למזונות בבית משפט זה.
  8. הגבר טוען כי פנה אל הרב ----- מספר פעמים על מנת לברר כיצד יתכן שניתן פסק דין בהיעדרו, אולם הרב ----- התחמק בעקביות ולא סיפק שום תשובה.
  9. בנסיבות אלה, טוען הגבר כי אין בין הצדדים הסכם בוררות בר תוקף וקמה עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(1) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן – "החוק").
  10. כמו כן, טוען הגבר כי מתקיימות עילות הביטול בגין עושק וכפיה הקבועות בדיני החוזים הכלליים, שכן ההסכם הוצג לו לראשונה תחת החופה מבלי שהועבר לעיונו מראש, כאשר הגבר לא יכול היה להתנגד לסמכותו הרבנית של הרב ----- והכלה מצדדת ברב ומתנה את המשך טקס הנישואין בחתימה.
  11. הגבר מוסיף וטוען שקמה לו עילה לביטול ההסכם בגין טעות והטעיה, שכן הוסכם בפירוש שהגבר 'ישתדל' להפקיד את הסך של 5,500 ₪ להוצאות הבית, בעוד הרב בחר לפרש זאת כהתחייבות יפה וברת תוקף.
  12. כן טוען הגבר כי מתקיימת עילת הביטול הקבוע בסעיף 24(4) לחוק, שכן לא ניתנה לו הזדמנות להעלות את טענותיו.
  13. הגבר טוען כי מתקיימת גם עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(3) לחוק, שכן אף ככל שההסכם בין הצדדים תקף, הרי שהוא אינו עוסק כלל במזונות אישה, אלא בסכום אותו יפקידו הצדדים לצורך הוצאות משק הבית המשותף, לרבות עבור מחייתו של הגבר עצמו, ילדיה של האישה מנישואין קודמים וילדיו של הגבר מנישואים קודמים אשר התארחו בבית הגבר לעיתים מזומנות. מכיוון שכך, עצם דיונו של הבורר בחיוב הנתבע במזונות אישה לאחר הפירוד, הינו בחריגה מהסמכות שניתנה לו לדון ביישום הסכם הממון, הא ותו לא.
  14. בנוסף, טוען הגבר כי מתקיימת עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(9) לחוק, שכן הפסק מנוגד לתקנת הציבור. זאת, שכן עריכת הסכם הממון, חתימתו, הוספת תניית הבוררות, הדיון בבוררות ומתן פסק הבוררות נעשו כולם על ידי אותו אדם, באופן הלוקה בפגמים מוסריים חמורים; פסק הבוררות מנוגד לעקרונות צדק בסיסיים ומתעלם באופן מוחלט מצרכי המחייה הבסיסיים של הגבר וחוב המזונות המוטל עליו לפרנסת ילדיו; בפסק הבוררות נקבע כי אותו הסכום אשר יועד על פי ההסכם לפרנסת הבית כולו, יעמוד כמזונות אישה בנוסף למזונות הקטין אשר נתבעו בבית משפט זה ופרנסת הגבר עצמו.
  15. הגבר טוען כי בפסק הבוררות נפל פגם נוסף, שכן נקבע בו כי החיוב במזונות יתחיל מיום 1.1.15, ללא כל נימוק, כאשר התביעה הוגשה לבית הדין רק ביום 24.3.15.
  16. בנוסף, טוען הגבר כי מתקיימת עילה הביטול הקבועה בסעיף 24(10) לחוק, שכן למיטב ידיעתו של הגבר, נפגש הבורר עם האישה ובאי כוחה מספר פעמים שלא בידיעתו ובהסכמתו והבורר אף קיים עם האישה קשר עסקי, מבלי לגלות על כך לגבר.
  17. עוד טוען הגבר כי על פי האמור בפסק הבורר, התייצבה האישה לדיון בפני הבורר כשהיא מלווה, בין היתר, על ידי הטוען הרבני מר --------; אולם, הגבר פגש לאחר מכן את מר -----, אשר אמר לו שהוא מעולם לא נכח בדיון בוררות בעניין הצדדים, בפני הרב ----- או כל בורר אחר. הדבר מעיד על כך שנסיבות הדיון לוטות בערפל וקיים חשש כי המפורט בפסק הבוררות אינו מתאר נאמנה את שהתרחש בפועל.

טענות האישה

  1. מנגד, טוענת האישה כי הצדדים החליטו לחתום על הסכם ממון בעצה אחת, מתוך שאין מדובר בנישואין ראשונים לשני הצדדים, ובמסגרת זאת, הסכימו כי כל צד יכניס סך של 6,000 ₪ לכלכלת הבית.
  2. האישה טוענת כי הצדדים פנו לרב -----, אשר המליץ להפחית את הסכום לסך של 5,500 ₪ ואף הכין טיוטת הסכם, בעת שהצדדים ישבו אצלו, לפיה כל צד התחייב שלא להכניס פחות מ-5,500 ₪.
  3. האישה טוענת כי משפחתה הביעה חשש שהגבר לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו כלפיה, נוכח חובתו לשאת במזונות ילדיו מנישואין קודמים. משכך, שקלה לבטל את השידוך ושיתפה בכך את חברתה, גב' -------- . גב' ------- המליצה לה להתייעץ עם הרב -----, מגדולי הדיינים ב------- בענייני מעמד אישי בכלל והסכמי ממון בפרט.
  4. האישה טוענת כי פנתה אל הרב לראשונה ביום 27.8.14, בו היו אמורים הצדדים לבוא בקשרי שידוכין. האישה טוענת כי לא היתה לה כל היכרות מוקדמת עם הרב ----- ור' גם ס' 11 לסיכומי התשובה של האשה מיום 4.5.17.
  5. האישה טוענת כי לאחר שנפגשה עם הרב -----, נאות הרב לבחון את הדברים עם הבעל וקבע עמו פגישה, אשר התקיימה מספר שעות לפני בואם של הצדדים בקשר שידוכין. הבעל הבהיר לבורר שהכנסתו החודשית היא מעל 10,000 ₪ ושני הצדדים הביעו את הסכמתם לחתום על הסכם לפיו מתחייב כל אחד להפקיד סך של 5,500 ₪, אולם הרב ----- טען כי מקובל לחתום רק ביום הנישואין, תחת החופה ובנוכחות עדים.
  6. האישה טוענת כי הסכמתו של הגבר לשלם סך של 5,500 ₪ נעשתה בשיקול דעת, לאחר חישובים וחשיבה מושכלת, לפיה יכול לעמוד בכך בקלות. בנוסף האשה מפנה בסיכומי התשובה לע' 16 בחקירת הבורר שורות 1-8 מיום 23.5.16: "ש. בעקבות מה השתנו המילה "התחייב" ל"ישתדל"? ת. כמו שאמרתי ל----- יש יועצים, משפחה, אמא שלה מנהלת בנק ואח שלה דעתן, זאת אומרת שהוא מעורב ומתערב ואמר לה "מה את כזו טיפשה מי שמע שאשה צריכה להתחייב על מזונות וכו'. כדי לרצות את אחיה היא אמרה "אני לא יכולה לכתוב "מתחייבת", פעם יש לי עבודה ופעם אין לי עבודה, אין לי מקור שיכול להניב רווחים. השינוי בא מ-----. אז ----- אמר שאם אני משתדלת אז גם אני משתדל. נעשה שוויון. ש. ההתחייבות היתה מראש מוסכמת ואחר כך ההשתדלות. ת. כן. אני חושב שהיא הזיקה לעצמה."
  7. האישה טוענת כי על אף שההסכם נחתם רק תחת החופה, הצדדים ראו את ההסכם הרבה לפני מעמד החופה ואף שלחו זה לזו הארות ותיקונים. האישה טוענת כי כבר ביום 18.9.14 שלחה מייל לגבר ולאחותו, עורכת דין במקצועה, ובו ההסכם לפיו שני הצדדים מתחייבים – ולא משתדלים – לסכום של 5,500 ₪.
  8. האישה טוענת כי שבוע לפני החתונה, הציע לה אחיה כי ההסכם יתוקן כך שהגבר יתחייב לסכום הנ"ל והאישה תשתדל בלבד, שכן על פי ההלכה, מוטלת על הגבר חובה לכלכל את אשתו. האישה טוענת כי פנתה אל הרב על מנת שידבר על כך עם הגבר, שכן במגזר החרדי מקובל שבני זוג אינם מדברים שבוע לפני החופה. הגבר התנגד לשינוי והציע שיירשם ששני הצדדים ישתדלו להפקיד את הסך האמור. יחד עם זאת, נותרה בהסכם ההתחייבות של הגבר לפרנס את אשתו ברמת חיים סבירה ומקובלת.
  9. האישה טוענת כי לאור כל האמור לעיל, אין ספק כי הגבר היה מודע היטב לכל האמור בהסכם, אשר נחתם ללא כל לחץ או כפיה. החתימה נעשתה מתחת החופה על פי המלצת הרב, כמתחייב מההלכה היהודית, אולם הנוסח היה ידוע לצדדים כבר כחודש מראש.
  10. האישה טוענת כי לאחר הנישואין, פנו הצדדים אל הרב על מנת לאשר את הסכם הממון שנחתם קודם לכן. באותו מעמד, הציע הרב לצדדים לחתום על הסכם בוררות והם אכן עשו כן, מרצונם החופשי וללא כל לחץ או כפיה מצד הבורר.
  11. האישה טוענת כי הבורר מעולם לא ביקר בבית הצדדים. האישה מודה כי הבורר שוחח עם כל צד בנפרד ועובדה זו אף צוינה על ידי הגבר בתגובתו לבקשה למזונות אישה אשר הוגשה לבית הדין הרבני ביום 4.15, אולם בית הדין בכל זאת החליט להפנות את הצדדים להתדיין בפני הבורר והגבר לא ערער על החלטה זו של בית הדין.
  12. האישה טוענת כי למיטב ידיעתה, הבורר נפגש ביחידות גם עם הגבר, שכן הגבר סירב לשבת בפגישה יחד עם האישה.
  13. האישה טוענת כי בתגובתו לבקשה למזונות אישה אשר הוגשה בבית הדין הרבני , נסמך הגבר על דברי הבורר ואף ציטט מתוכם, אולם כעת, כאשר הדבר אינו נוח לו, הוא טוען כי לבורר אין סמכות.
  14. עוד טוענת האישה טוענת כי בשלושת החודשים הראשונים לנישואין פעל הגבר על פי ההסכם והפקיד סך של 5,500 ₪ בכל חודש ומשכך, גילה דעתו כי מדובר בהסכם מחייב.

דיון והכרעה

  1. להלן אדון בטענות הגבר לביטול פסק הבורר.

קיומו של הסכם תקף; עושק וכפיה

  1. כנספח להתנגדות לאישור פסק הבורר, צירף הגבר את כתב התביעה למזונות אישה אשר הוגש בבית הדין הרבני ביום 24.3.15. מעיון בכתב התביעה למזונות אישה, עולה כי האישה עתרה לחייב את הגבר במזונותיה כפי שהתחייב בהסכם ולחילופין, עתרה האישה להפנות את הצדדים לבוררות אצל הרב ----- כפי שהוסכם בין הצדדים בסיפא הסכם הממון.
  2. ביום 30.4.15 הגיש הגבר לבית הדין הרבני תגובה לבקשה להפנות את הצדדים לבוררות. כל שטען הגבר בפני בית הדין לעניין הבוררות, הוא שכבר נפגש עם הרב ----- לאחר הפירוד וככל הנראה, פגישה דומה התקיימה גם עם האישה. בפגישות אלה, כך טען הגבר, הודיע הרב ----- לצדדים שעליהם להתגרש ועל כן, הבקשה להפנות את הצדדים לבוררות בנושא מזונות האישה הינו ניסיון להרוויח זמן. כן טען הגבר כי אין כל צורך וטעם להפנות את הצדדים אל הרב -----, לאחר שהצדדים כבר היו אצלו לאחר הפירוד.
  3. צא ולמד, הגבר לא העלה בפני בית הדין הרבני כל טענה כנגד תקפותו של הסכם הממון וכל הטענות בדבר עושק וכפיה נולדו רק חודשים לאחר מכן, לצורך ההליך שלפניי, דבר המעלה תהיה ביחס לאמיתות טענות אלו.
  4. הגבר נשאל בחקירתו על טענותיו כי חתם על ההסכם תחת כפיה ועושק, וענה כי חתם "לא מרצוני החופשי והחתימה היתה חתימה תחת לחץ בגללה שלא רציתי להרוס שלום בית בנישואים שניים. חתימה תחת לחץ חד משמעי. ההתנהגות הברוטלית שלה וזו הסיבה שברחתי" (עמ' 12, ש' 2-4). אינני סבורה כי ניתן לקבל טענה זאת כטענה לעושק וכפיה שכן מדובר באדם בוגר, גרוש ואב לילדים מנישואיו הקודמים, אשר לא נטען כי היה שרוי במצוקה כלשהי והיה חופשי לבחור שלא להינשא לאישה, ככל שהיו לו השגות ביחס להסכם עליו ביקשה ממנו לחתום.
  5. בסיכומי התשובה מיום 4.5.17 האשה שבה ומראה כיצד ההסכם נכתב לפני האירוסין כאשר לאחר האירוסין חלו בו שינויים קלים בלבד.
  6. זאת ועוד: ממכלול הראיות אשר הונחו בפניי, נוכחתי כי אין ממש בטענת הגבר לפיה ההסכם הוצג בפניו לראשונה תחת החופה, מבלי שהיה מודע לתוכנו וניכר כי הצדדים העבירו ביניהם טיוטות של הסכם הממון וגיבשו את עיקרי ההסכם עוד קודם למועד החתונה. הדבר אף עולה בבירור מחקירתו של הגבר, וראה עמ' 50 ש' 27 – עמ' 52 ש' 22:

ש.    כתבת בסעיף 30 לתצהיר עדות ראשית שלך, ביקשת שהות לבדוק את ההסכם, אנחנו מדברים על הסכם ממון שנחתם ביום הנישואין, סליחה לפני כן מתי נישאתם?

ת.    בחודש תשרי. לא זוכר את השנה.

ש.    שבוע קודם, הסכם הממון היה מוכן. יש מיילים שגם חלק צירפתי עוד באחת התגובות שלי, מיילים שזה הולך הלוך ושוב בינך לבין ----- על לשנות ולערוך?

ת.    לא של ההסכם האחרון. זה היה מיילים קודמים.

ש.    ואז היה וויכוח בעיקר לגבי המילה "שהאיש יתחייב להפקיד 5,500 ₪ לחודש" וכפי שאמרת סירבת, וסיכמתם בסוף על "ישתדל". אני אומרת לך שזה היה השינוי היחיד שהיה בהסכם שראית אותו שבוע קודם. השאלה היא מכיוון שזה שינוי לטובתך במקום "יתחייב", "ישתדל" מה עוד כל כך הדאיג אותך בהסכם ?

ת.    הושמטו משם עוד פרטים מעבר למילה "ישתדל. הרב ------ שיקר אותי, והוא אמר לי על שאר הדברים שביקשתי שישונו שזה אין בעיה והוא ישנה, לדוגמא אני לא הסכמתי שתשלומי המדור לילדים שלה יהיו מתוך החשבון שהיא משלמת לחשבון המשותף שלנו, וגם לא ביגוד, היה עוד איזה משהו אבל אני לא זוכר.

ש.    ז"א, כל שאר ידעת?

ת.    בערך.

ש.    אז למה אתה כותב חתמתי בלחץ, לא ידעתי מה לא ידעת?

ת.    היה הרבה לחץ כי אם הייתי חושב קצת יותר גם על זה לא הייתי חותם. ביום שניתן והוא היה יושב אצלי שבוע שבועיים אפילו חודש לא הייתי חותם עליו בשום פנים ואופן לא, ואני ביקשתי תביא לי כבר וכל פעם הוא שינה, וגם בתקופה שלפני הנישואין שלא דיברנו כדי לחקות לנישואין הבנתי מחברה שלה, ולא ממנה ולא מהרב ------ שיש שינוים ולא בידיעתי.

ש.    למה לא ביקשת לאחר זמן שיכלת לעיין לבטל את ההסכם?

ת.    היה חתונה.

ש.    אחרי החתונה?

ת.    מה ז"א אחרי החתונה לבטל את ההסכם? אם הייתי יודע שישנה אפשרות כזו וודאי שהייתי עושה את זה, רק לא נתנו לי את האפשרות לבוא לחתום על בוררות ועל הסכם בתוך בית הדין את הכפיות שהיה לי גם בבית שבגינן אני עומד כאן היום, לא יכולתי לעשות את זה. היה לי הרבה בלגן ולא יכולתי לעשות את זה. גם הייתי בנישואין שניים שרציתי להצליח בהם, לא רציתי לגרום לבלגן ולפירוד אבל זה הוביל לזה. השתדלתי אמרתי טוב פה אני אשתוק שם אני אשתוק. אבל אחרי החתונה? איך אפשר לבטל את ההסכם? כל החתונה התבססה על זה.

ש.    ואחרי חודשיים בתאריך 26.11.2014, אתה הלכת במו רגליך לרב ------ שאמר ככה "הצדדים מקבלים עליהם את הרב ישראל ------ כבורר בכל הקשור להסכם ממון זה וחתימה על מסמך זה כחתימה על שטר בוררות כדין". חתימה שלך ושל -----. ז"א, אותו רב ------- שכביכול שיקר עלייך אתה הולך אליו מרצונך ואתה חתמת אצלו וגם ----- חתמה ולא אמרת "לא לא לא אני איתך לא מוכן לשמוע מזה" אלא עוד פעם חותם על ההסכם עצמו קודם כל, ויש שמה את הסעיף בוררות הזה. 

ת.    בתאריך הזה, שהיא מדברת עליו שהלכתי לחתום אצל הרב ------, באותו יום היינו בפגישה אצל הרב --------- בענייני שלום בית. זה אומר שכבר הרגשתי שהמצב ביני לבינה לא משהו ועדיין קיוויתי והאמנתי שאני יכול להצליח בחיי הנישואין האלו. לאחר הפגישה, ישבנו לאכול ב"הלו תימן" ותוך כדי שאנחנו אוכלים זה התברר לי למפרע ----- יצאה החוצה ואמרה לרב ------- שאנחנו בקרבת מקום שיתקשר אלי לבוא לחתום. הרב -------- התקשר אלי, סיימנו לאכול נסעתי אליו הביתה, (כאן יש טעות בתצהיר בסעיף 30 על מה שאני אומר עכשיו), ומשם נסענו למשרדו והוא כתב את הסעיף שהקריא העו"ד --------------- ואני חתמתי עליו בלית ברירה בלחץ כי לא רציתי להמשיך להגדיל את הסכסוך בנינו שכבר היינו בשלום בית. ולא כי קבלתי אותו כבורר ולא כי סמכתי עליו לא הייתי שלם עם עצמי אפילו לא לשנייה אחת. יש מושג של חתימה תחת לחץ וזה מה שקרה באותה חתימה.

ש.    אז חודשיים אחרי החתונה חתמת תחת לחץ אחרי שכבר יכלת לשקול אם אתה מקבל את הרב או לא?

ת.    אם הייתי אדם לא ביישן, מתחת החופה לפני שחתמתי הייתי אומר "לא רוצה להתחתן" כשהרב ------- הגיע עם הדפים, היה לי חבר שבזכותו המשכתי הלאה וחבל.

ש.    היו התכתבויות בינך לבין ----- לפני החתימה על אותו הסכם?

ת.    לא זוכר מה. היו.

ש.    ז"א זה היה דבר מודע וידוע?

ת.    לא בבירור כמו שנחתם בסוף. היה כמה טעויות שלא להכל הסכמתי, היה ולא להכל הסכמתי.

ש.    אבל לרעיון של הסכם הסכמת, לרעיון של חתימה הסכמת.

ת.    סעיפים משמעותיים הסכמתי.

  1. נוכח האמור, אני קובעת כי ההסכם בין הצדדים תקף וכי לא התקיימו העילות של עושק וכפיה.

 

 

היעדר סמכות

  1. גם הטענה לפיה אין לבורר סמכות לדון בסוגיית מזונות האישה, בין אם מחמת היעדר אישור הסכם הממון כדין ובין אם מן הטעם שהסכם הממון אינו עוסק בסוגיית מזונות האישה, לא הועלתה כלל בפני בית הדין הרבני ועל פניו, ניכר כי הצדדים התנהלו בפני בית הדין הרבני תחת הנחת מוצא כי ההסכם ביניהם תקף וכי הוא מקנה לבורר את הסמכות לדון בסוגיית מזונות האישה. משכך, גילו הצדדים את אומד דעתם לפיו אכן התכוונו לפעול על פי ההסכם, בין אם אושר על פי דין ובין אם לאו, וראה לעניין זה, בין היתר, ע"א 151/85 רודן נ' רודן, לט(3)186; ע"מ (י-ם) 557/00 אהרונסון נ' אהרונסון (20.2.01)).
  2. זאת ועוד: אין כל חובה חוקית לאשר הסכם בוררות בפני בית המשפט ומשכך, ככל שהצדדים חתמו על הסכם לפיו בחרו למסור את ההכרעה לעניין מזונות אישה לסמכות בורר, היעדר אישור בית המשפט אינו דרוש לעניין זה.
  3. כך או כך, ביום 4.5.15 נתן בית הדין הרבני את החלטתו בתביעה למזונות אישה, וקבע כך:

"בבקשת האשה בדיון לתשלום מזונותיה, מאחר והצדדים חתמו על הסכם בפני הרב ------- וקבלו אותו עליהם כבורר, ובהסכם יש התייחסות לגבי המזונות, עליהם לפנות אל הבורר לדון בתביעה". 

  1. היינו, על פי החלטת בית הדין הרבני, מדובר בהסכם תקף אשר מקנה לבורר סמכות לדון במזונות האישה. הגבר לא הגיש ערעור על החלטת בית הדין הרבני ומדובר בהחלטה חלוטה. בית משפט זה אינו עומד כערכאת ערעור על החלטותיו של בית הדין הרבני ואינני מוצאת לדון בסוגיות אשר נידונו והוכרעו זה מכבר על ידי בית הדין הרבני.
  2. משמעות הדברים היא, כי במקרה שלפניי אין תחולה לעילות הביטול המנויות בסעיפים 24(1) ו-24(3) לחוק הבוררות, ההסכם בין הצדדים הינו הסכם תקף ולבורר עמדה הסמכות לדון ולהכריע בסוגיה של מזונות אישה.

הזדמנות נאותה להעלות טענות

  1. מבלי לגרוע מכל האמור לעיל, אני סבורה כי הגבר עמד בנטל להראות קיומו של ספק ממשי בכך שניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון טענותיו ולהביא ראיות, כפי שיבואר להלן.
  2. סעיף 24(2) לחוק הבוררות מורה כי אחת מנעילות לביטול לפסק בוררות הינה כאשר "לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו". נוסף על כך, מורה סעיף י' לתוספת הראשונה לחוק, כי "הבורר לא יקיים ישיבה בהעדר בעל-דין אלא אם הזהיר אותו, בכתב או בעל-פה, שידון באותה ישיבה בהעדרו אם לא יתייצב".
  3. מדובר בעילת ביטול המבטאת את אחד מכללי הצדק הטבעי, לפיו יש לתת לכל אחד מהצדדים את האפשרות להעלות את טענותיו ולהוכיחן, ולהשמיע את הערותיו לגבי כל עניין היכול להוות נושא להחלטה מצד הבורר (ראה: פרופ' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה רביעית (2005), כרך ב', עמ' 1026).
  4. אין חולק כי הגבר לא התייצב לדיון אשר התקיים בפני הבורר. הבורר התייחס לעניין זה בפסק הבוררות וכתב כדלקמן:

"הבעל התנה את השתתפותו בדיון בכך שהאישה לא תופיע בדיון זה וכן לא יופיע ב"כ, הדרישה לא היתה אמורה להתקבל, בנוסף לכך ביום הדיון הודיע הבעל כי הוא בהתמוטטות ואינו מסוגל לבוא לדיון, האישה הופיע (כך במקור, א.א.א) עם ב"כ טו"ר ------- וטו"ר ------, מעבר לכל שיקול נוסף. התביעה העקרונית בנושא חיוב מזונות אינו זוקק (כך במקור, א.א.א) התדיינות בין הצדדים..."

  1. מן האמור עולה, כי הדיון התקיים בהיעדרו של הגבר, מחמת שני אלו: האחד, הגבר סירב להופיע לדיון יחד עם האישה; השני, הגבר לא חש בטוב.
  2. הגבר בחקירתו, הכחיש כי טען שהוא מסרב לשבת לדיון יחד עם האישה ועמד על כך שלא התייצב לדיון רק בגלל מצבו הבריאותי. כן טען הגבר כי כאשר הודיע לבורר טלפונית על מצבו הרפואי, הבורר הבטיח לו כי יקבע מועד דיון חלופי – אולם במקום לקבוע מועד אחר, נתן פסק בוררות בהיעדרו וללא ידיעתו. וכך דברי הגבר בחקירה (עמ' 52 ש' 25 – עמ' 53 ש' 8):

ש.    אתה ידעת שקיים דיון בבוררות ולא הגעת, מדוע לא שאלת מה קרה בדיון?

ת.    הרב התקשר אלי להזכיר לי שיש דיון, לא התנגדתי לדיון הזה, אמרתי לו שאני ממש לא מרגיש טוב הרגשתי משהו בלב הייתי בקופת חולים לא יכלתי לזוז מהמיטה. הרב אמר לי "איך שאתה נשמע אי אפשר כך לקיים דיון, אני אצור איתך קשר למועד אחר" חיכיתי והוא לא התקשר. התברר לי אחרי כמה חודשים מעו"ד של גרושתי, שגרושתי שמעה שיש פסק שלא בפניי. לי לא ניתן פסק ולא נשלח אלי פסק התקשרתי לרב ------- והקלטתי את השיחה הזו איתו, ושאלתי אותו "יש פסק?" התשובה הייתה – אני לא יודע אני צריך לבדוק. הוא התחמק ממני ואמר שהוא יחזור אלי, חיכיתי שבוע התקשרתי הרבה פעמים הוא לא ענה, שלחתי לו פקס ויש לי את ההעתק והוא לא ענה, אחרי מספר חודשים הציגו בפנינו את הפסק. למה החביא את הפסק כמעט 5 חודשים? אם יש פסק מזונות למה לא הביאו לי אותו באותו הרגע?

ש.    למה אתה אמרת לרב ------- שאתה מתנגד לבוא לדיון שבו ----- נוכח?

ת.    לא אמרתי כזה דבר. אני דיברתי עם הרב בשיחה הראשונה אחרי הבית שין (צ"ל – בית דין, א.א.א) הוא התקשר אלי לדבר על מזונות אישה, אמרתי לו בשמחה רבה אין שום בעיה אגיע מתי שהרב רוצה. ביקשתי ממנו שקודם כל אני רוצה לדבר איתו לבד על המצב שלי ואח"כ שיהיה דיון ואז הוא חזר אלי ואמר יהיה מה שאתה רוצה – משהו מתחמק.

  1. הבורר בחקירתו לא הכחיש כי ידע אודות הטענה של הגבר כי אינו חש בטוב, אולם טען כי החליט לקיים את הדיון חרף זאת, שכן הגבר חב ממילא במזונות אשתו מכוח הנישואין ואין כל צורך בהתדיינות לעניין זה, על כן הבורר, כך לשיטתו, לא עשה דבר פרט לכך שהצביע על חובתו הברורה מאליה של הגבר. וכך דברי הבורר בחקירתו (עמ' 18 ש' 1 – עמ' 19 ש' 16):

ש.    הוא לא רצה לבוא לדיונים?

ת.    הוא לא רצה לבוא. יכול להיות שהוא רצה לבוא בנפרד. דיון איתה בתור דיון הוא לא היה מוכן. הרושם הוא שהוא רצה לדבר על הנושא. לא דיון משפטי מחייב לזה הוא לא הסכים. אני מתפלא שאחרי שאמרתי לו שמחר יש דיון והוא לא הגיע, היו התירוצים המקובלים שהיה חולה והוא מקבל התקף לב. הסבירות לזה נמוכה מאוד.

ש.    זימנת אותו לדיון ההוא?

ת.    כן. הוא אמר "אני עם האישה לא יושב".

ש.    כשהזמנת אותו אמרת לו במה העניין?

ת.    אני לא מזמין אותם לשיחה של שלום בית.

ש.    הוא ידע שיש דיון?

ת.    מסתבר.

ש.    אחרי ש----- ישבה בדיון עם הטוען הרבני גם במהלך הדיון כב' הרב התקשר אליו?

ת.    לא זכור לי. אני לא אומר שלא אבל לא זכור לי.

ש.    על סמך מה פסקת?

ת.    מי שקורא את ההחלטה יקרא אותה בעיון היא כתובה באופן בהיר שאומר במפורש שצד אחד לא הגיע. אני מפנה לפסק הבוררות. אם נקרא את זה ונתייחס למה שכתוב כמעט מיותר הדיון ואסביר את עצמי. 3 דפים. תביעת מזונות, הוצאות. גם בית הדין הרבני הפנה את הצדדים לבוררות אצלי. קיבלתי את ההפניה מבית הדין הרבני לשמש כבורר בנדון של מזונות הוצאות וכו'. נקבע דיון. הבעל התנה את השתתפותו... (מצטט מהכתוב). ברור שצבי גלר ומי מטעמו במשרד. מה שחשוב, אני לא משתמש בזכות לדון במעמד צד אחד כשצד אחד לא מופיע כשהזכות קיימת גם בכל עילה משפטית שהצדדים התחייבו להופיע בפני אדם מסוים וקיבלו את סמכותו לדון, (מצטט מהכתוב) לא שמענו זוג שנישא והאישה אומרת הבעל לא מפרנס לא מביא שום דבר הביתה את כל הכספים נותן לצדקה וחסד, ניקח את הכתובה הוא מסמך משפטי כתוב שם הזכויות והחובות, יש התחייבות מפורשת ,אני מתחייב לפרנס אותך" יש התחייבות של האישה ושל הבעל.

ההתחייבויות הדדיות שיוצרות את התא המשפחתי זה תחת החופה חותמים ללא כפייה ואין שם תיקונים ואין שם דברים זה נוסח קבוע ומקובל. למה צריכים את הבורר? אני חייב לפרנס את אשתי וילדיי מכוח אותו הסכם שחתמתי עליו במעמד הנישואין וכך כל אדם שנשא אישה. האישה לא מתחייבת לזון את בעלה.

(מצטט מהכתוב) 10 דברים האיש חייב. אני כותב בהמשך כשאנו רוצים אינדיקציה על איזה סדר גודל אנו מדברים האם לחייב את הבעל בסכומים גבוהים מאוד, אז אנו פותחים את ההסכם ורואים את סדר גודל המושגים והאפשרויות של הזוג הזה. לא כתוב בכתובה שזה השטר המחייב וכו'. (מצטט מהכתוב). כיוון שיש פה ילדים איך אנו מסתדרים עם הוצאות הילדים. (מצטט). לא חושב שהגזמתי על הסכום שמוטל על הבעל 5,500 ₪ אפילו לא מכוח ההסכם. הסכם הנישואין נותן אינדיקציה על איזה סדר גודל אנו מדברים. כתוב הבעל "ישתדל". יש טיעון נוסף בעצם הבעל כל הזמן משתמש בטיעון, האישה הזו היה נישואין בטעות. זו עילה שכל ההסכמים וההתחייבויות בטלות זו בעצם הטענה שלו. עד להחלטה של בית הדין לעניין יחליט בית הדין שהיה מקח טעות ואמרתי לו את זה גם כן שישתמש בטיעון הזה ולא יצטרך לשלם עבור פתיחת תיק גירושין. אני לא נזקק לעניין לא בסמכות ולא מעוניין להיכנס לתיק ולהיכנס למסמכים רפואיים שיש לי אותם וכו'. יש סמכות אחרת. במידה ואכן בית הדין יפסוק שיש פה מקח טעות בוודאי האישה תחזיר אפילו את המעט שקיבלה. אני גם לא מתערב כמה בפועל הבעל שילם יכול להיות שהוא נמצא ביתרת זכות, לא נכנסתי לדבר כמה הבעל חייב לשלם. מה שנכנסתי זה רק לקטע העקרוני של הדבר. מה הוא גובה הסכום? 5,500 ₪. מה גובה הסכום בפועל? זה תלוי כמה שילם. יכול להיות שהבעל ביתרת זכות והדיון יהיה כמה האישה צריכה להחזיר לו.

  1. אני סבורה, כי אילו היו הנסיבות כאלה שלא היה כל ספק בכך שהגבר בחר ביודעין ובכוונה תחילה שלא להתייצב לדיון בשל חוסר רצונו להופיע לדיון בו תהיה נוכחת האישה, נכון היה ליתן פסק בוררות בהיעדרו. אולם, אין אלו הנסיבות במקרה שלפניי והבורר ידע באופן חד משמעי עוד טרם שנתן את פסק הבוררות, על כך שהגבר טוען שמצבו הבריאותי אינו מאפשר לו להתייצב לדיון.
  2. אכן, ניתן כי טענת הגבר בדבר מצבו הבריאותי היוותה תירוץ בלבד ומסווה לחוסר רצונו של הגבר להתייצב לדיון בו תהיה נוכחת האישה; יחד עם זאת, בשל החשיבות הרבה אשר נודעת לזכותו של בעל דין לקבל את יומו בטרם יחרץ דינו, נכון היה לתת לגבר ליהנות מהספק ולא לקיים את הדיון בהיעדרו אלא לקבוע מועד דיון חלופי, תוך אזהרה מפורשת, על פי לשון סעיף י' לתוספת הראשונה לחוק, לפיה ככל שהגבר לא יתייצב לדיון החלופי שיקבע, יתקיים הדיון בהעדרו. בסיכומי התגובה של הבעל מפנה הבעל לעשות כב' הרב ----- בפני ביהמ"ש בדיון מיום 23.5.16, במסגרתה חזר הבורר על גרסתו כי הבעל הוזמן לדיון, אך לא נטען כלל על ידי כב' הרב כי הנתבע הוזהר כי יכול שיינתן פסק דין בהעדרו.
  3. יתרה מזאת, במהלך חקירת הבורר שלך הבורר פרוט' שכתב בעצמו במועד הדיון בפניו במעמד צד אחד ורישום כב' הבורר מצוטט בחקירתו (עמ' 22 לפרוט' שורות 10-23) כדלהלן:

 

ש.   זה פרוטוקול הדיון שהתקיים בבוררות?

ת.   שרבבתי את זה לעצמי. זה לא פרוטוקול. אם אפשר לצלם אותו אז זה בסדר גמור.

ש.   הרב כותב על ----- שזומן כדין והודיע על התמוטטות והלך לבדיקות לב ועליו להציג אישור מתאים (מצטט מתוך תרשומת "הפרוטוקול" של דיון הבוררות). מתי ניתנה החלטתך כבורר.

ת.   ג' סיון תשע"ו.

ש.   מתי התקיים הדיון?

ת.   לא זוכר. בשביל זה אמרתי שאין פה תאריך ולפי מה שאני זוכר לא אהבתי להוציא החלטה.  גם בגלל הנפשות הפועלות וכו'. הוא פנה אלי אם יש החלטה ואמרתי שאני צריך לעיין אם כן או לא. נדמה לי קרוב לוודאי שמשכתי את זה שבוע שבועיים כי לא רציתי להזדקק לעניין הזה והסיבה היא שאני צודק הנה אני רואה שאני צודק וחלק מהדברים אני אומר בכאב לב שיגמרו ואפשר לגמור את זה. אני אמן בגישור.

ש.   האם לאחר אותו דיון יצרת קשר וביקשת אישור רפואי מ-----?

ת.   לא זוכר. סביר להניח שלא...."

  1. כלומר, אף לגרסת כב' הרב ------, הנתבע הודיע לו טלפונית כי עקב מצבו הרפואי לא יוכל להגיע לדיון. מהרישום של כב' הרב עולה כי כב' הרב רשם לעצמו לבקש מאת הנתבע אישור רפואי על התמוטטותו כך שעל פניו הבין כי באותו שלב לא יתן פסק דין מבלי לבדוק את אמיתות טענות הנתבע אודות מצבו הרפואי אך בפועל לא ביקש כב' הרב אישור רפואי ונתן פסק בוררות מבלי לשמוע את טענות הנתבע ור' בנדון האמור בס' 51-52 לסיכומי התגובה של הנתבע.
  2. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח טענת הגבר, אשר לא נסתרה בחקירתו, לפיה הבורר קיים עמו שיחה טלפונית ובה אמר לו מפורשות כי לא תינתן הכרעה בהיעדרו ויקבע מועד מאוחר יותר לדיון. הבורר לא הכחיש טענה זו של הגבר, אלא טען כי איננו זוכר שקיים שיחה טלפונית עם הגבר. זאת, בעוד שהאישה עצמה העידה בחקירתה כי התקיימה שיחה עם הגבר בנוכחותה, אשר לאחריה התקיים הדיון (עמ' 9 ש' 10, 20).
  3. נוכח האמור, לא ניתן לשלול את טענת הגבר לפיה הבורר התחייב בפניו כי יקבע מועד דיון חלופי במקום הדיון אשר התקיים בפועל ועל כן, אני סבורה כי לא ניתן לקבוע שאכן ניתנה לגבר הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו במסגרת הליך הבוררות, דבר המחייב את ביטול הפסק שניתן על ידי הבורר.

טענות נוספות לביטול פסק הבוררות

  1. נוכח האמור לעיל, משנמצא כי נפל פגם באופן ניהול ההליך המחייב את ביטולו של פסק הבוררות, ממילא אין מקום להמשיך ולדון ביתר טענות הגבר אשר עניין תוכן פסק הבוררות וגובה הסכום אשר נקבע במסגרתו כמזונות אישה.

סיכומו של דבר

  1. פסק הבוררות אשר ניתן על ידי הרב ----- לעניין מזונות האשה – בטל.
  2. חרף התוצאה אליה הגעתי, בשים לב לכך שהטעם בגינו בוטל הפסק אינו נובע מפגם בהתנהלות האישה, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו שלו בגין ההליך.
  3. המזכירות תודיע ותסגור את התיק.

 

 

ניתן היום,  י"א אייר תשע"ז, 07 מאי 2017, בהעדר הצדדים.

 

חתימה

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ