אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ביטול הליך פשיטת רגל

ביטול הליך פשיטת רגל

תאריך פרסום : 24/04/2017 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1859-06
04/04/2017
בפני כבוד הנשיא:
איתן אורנשטיין

- נגד -
החייב:
שלמה שושטרי
עו"ד עוז גדות
עו"ד יריב שי ישינובסקי
עו"ד ניסים חמאווי
עו"ד גבור
עו"ד שפלר
הנושים:
1. אורי עטר
2. לילי טימסיט
3. עטר שושנה
4. מרדכי עטר

עו"ד ניסים חמאווי

בעניין:פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980

ובעניין:עו"ד עוז גדות

הנאמן על נכסי החייב

 

ובעניין:עו"ד יריב שי ישינובסקי

ובעניין:בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

על-ידי ב"כ עו"ד גבור

 

ובעניין:בנק דיסקונט לישראל בע"מ

על-ידי ב"כ עו"ד שפלר

 

ובעניין:רון אביב

 

ובעניין:כונס הנכסים הרשמי

 

 פסק דין

 

  1. כללי

    לפניי מספר בקשות בתיק פשיטת הרגל של החייב שלמה שושטרי (להלן: "החייב") שעניינן המשך ההליכים בתיק.

     

    הואיל והבקשות כרוכות אחת ברעותה בחרתי לדון בהן במאוחד.

  2. רקע

    התיק נפתח בשנת 2006 לבקשת נושה של החייב, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: "בנק מרכנתיל"). בחודש אפריל 2007 ניתן צו כינוס לנכסי החייב ועו"ד עוז גדות מונה כמנהל מיוחד. בכתבי הטענות בבקשות שלפניי נטען שהחייב הוכרז פושט רגל והמנהל המיוחד מונה לנאמן, אולם מעיון בתיק הממוחשב כמו גם בתיק הנייר לא עלה בידי לאתר החלטה בדבר הכרזת החייב פושט רגל. עם זאת, לאור טענות המנהל המיוחד ולצרכי החלטה זו אצא מנקודת הנחה שלפיה החייב אכן הוכרז פושט רגל ועו"ד גדות מונה כנאמן (להלן: "הנאמן").

     

    נגד החייב הוגשו תביעות חוב בסך של כ-39 מיליון ₪ על-ידי 19 נושים שונים. הנושה העיקרי הוא בנק דיסקונט שהגיש תביעת חוב בסך של כ-22 מיליון ₪.

     

    הנאמן הכריע בתביעות החוב, והנשייה המאושרת על ידו הינה בסך של כ-7 מיליון ₪. לחלק מהנושים תהיות בדבר הכרעות הנאמן בתביעות החוב שהגישו, כאשר לא ברור להם האם תביעת החוב אושרה או נדחתה, וכך בנוגע לבנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "בנק דיסקונט"). בנוסף, לחלק מהנושים תלונות על דחיית תביעת החוב שהוגשה על ידם, הגם שזו אושרה על ידי הנאמן בעבר, כאשר נטען שדחיית תביעת החוב נובעת משיקולים פסולים, וכך באשר לנושה רון אביב (להלן: "אביב").

     

    בקופת פשיטת הרגל שמנוהלת בידי כונס הנכסים הרשמי מצוי סך של כ-750,000 ₪ שמקורו במימוש נכס מקרקעין של החייב על ידי הנאמן. מעבר לכך אין בקופה כספים נוספים שכן החייב לא משלם תשלומים חודשיים ואף לא מגיש דוחות. חרף האמור, הנאמן לא נקט בהליכים נגד החייב.

     

    בחודש דצמבר 2016 התיק הועבר לטיפולי. עד כה הוגשו כ-240 בקשות ביניים בתיק, כאשר חלק ניכר מהבקשות הוגשו על ידי החייב בעצמו או על ידי באי כוחו דאז. הבקשות אינן סדורות ודי אם אציין שהתנהלות החייב אינה מקלה על ההתנהלות בתיק. זה המקום לציין שהחייב הורשע בפלילים בבית המשט המחוזי בתל אביב יפו בעבירות של מרמה וזיוף מסמכים וכי הוא ממתין לגזירת הדין בעניינו (ת"פ (ת"א) 45253-03-11); בא כוחו לשעבר של שושטרי, מר חיים ארבל (להלן: "ארבל"), טען שהחייב גנב את חותמתו וזייף עשרות מסמכים בשמו; נגד החייב הוצא צו הרחקה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 שאסר עליו להתקרב למשרדו של ב"כ בנק דיסקונט, עו"ד שפלר (להלן: עו"ד שפלר"), ובהמשך אף הורחב הצו נוכח הפרתו על ידי החייב; החייב הגיש תלונות במשטרת ישראל נגד מותב זה וכן נגד כב' השופטת פלינר שדנה בתיק.

     

    בנוסף, עקב חוסר שביעות רצון של הכנ"ר וחלק מהנושים מהתנהלות הנאמן שנמנע מנקיטת הליכים נגד החייב חרף הפרותיו החוזרות ונשנות את החובות המוטלות עליו בהליך זה, נטען לפני בית המשפט שיש להורות על החלפת הנאמן. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים הורתי בדיון מיום 8.1.17 על מינוי עו"ד יריב שי ישינובסקי כנאמן נוסף (להלן: "הנאמן הנוסף"). הנאמן ערער על ההחלטה האמורה לבית המשפט העליון (ע"א 284/17) וערעורו נדחה (כב' השופט עמית) ביום 7.3.17.

     

  3. הבקשות שלפניי

    לאחר סקירה תמציתית זו של ההליכים בתיק, אדון בבקשות שמונחות לפניי כסדרן.

    3.1 בקשת הנאמן להורות על ביטול הענקה, בקשה 30

    הבקשה הוגשה על ידי הנאמן ביום 22.1.15 ומבוקש להורות בה על ביטול הענקה שעשה החייב ביום 9.5.16 לטובת חברת "ירק ופרי שדה בע"מ", שהחייב היה בעל מניותיה ומנהלה (להלן: "החברה"). לפי הנטען בבקשה, החייב רכש באמצעות החברה קרקע חקלאית סמוך למושב בצרון (גוש 553 חלקות 9-12 ו-16) (להלן: "הנכס"). הבעלים הרשומים של הנכס הינם ה"ה פריינד (להלן: "פריינד"), ועל הנכס רובצת הערת אזהרה מיום 30.1.95 לטובת סטמבלר יעקב (להלן: "סטמבלר"), על הבעלות של פריינד.

     

    ביום 9.5.16 נחתם הסכם מכר בין סטמבלר וחב' חניון יעסור בע"מ לבין החברה שלפיו רכשה האחרונה את הנכס תמורת 791,280$ לא כולל מע"מ. אין חולק שהחברה שילמה למוכרים רק תשלום אחד על חשבון התמורה, בסך 201,280$, וכי היתרה לא שולמה.

     

    ביום 4.7.96 נרשמה משכנתא בדרגה ראשונה לטובת החברה בסך 660,000 ₪. לאחר מכן, ביום 1.6.04 הוטל עיקול על המשכנתא ע"י בנק מרכנתיל דיסקונט.

     

    לטענת הנאמן שוויו של הנכס מוערך בסך 3,942,000 ₪. כן נטען בבקשה שהחייב רכש את הנכס באופן אישי תוך שהוא משתמש בחברה כחברת קש שכן היא כלל לא הייתה פעילה במועד חתימת ההסכם; מדובר ב"חברה מפרת חוק" החל משנת 1992; הכספים ששילם החייב בגין הרכישה לא היו של החברה ומדובר בכסף שהחייב ביקש להעלים מנושיו; יש להשיב את הכספים ששולמו לקופת הנושים וכן לממש את הנכס לטובת נושי החייב.

     

    הבקשה נדונה תחילה לפני כב' השופטת פלינר, שהורתה על קבלת תגובת החברה לבקשה. לאחר שהחברה לא הגיבה לבקשה, אישרה השופטת פלינר תחליף המצאה לחברה באמצעות פרסום בעיתון "ישראל היום", וביום 14.4.15 פורסמה המודעה (בקשה 33).

     

    לאחר דין ודברים שניהל הנאמן עם נושי החייב מרבית הנושים תמכו בבקשה, וכך באשר לעו"ד דל, מנהל עזבון יעקב סטמבלר ז"ל (להלן: "עו"ד דל") ועו"ד חמאוי, ב"כ משפחת עטר (להלן: "עו"ד חמאוי"), שביום 30.9.15 הודיעו על הסכמתם בדבר מכירת הנכס על ידי הנאמן והשבת סך של 201,000$ לקופת הנושים, בעוד שיתרת הכספים תשמש לתשלומי מסים וחלוקה בין הצדדים. בהמשך, גם החברה הגישה את הסכמתה לבקשה וזאת באמצעות חתימת החייב בצירוף חותמת של החברה. עם זאת, הכנ"ר סבר שהבקשה למימוש המקרקעין מרחיקת לכת וכי השאלה שעומדת על הפרק הינה שאלת קיזוז מחמת הפרת חוזה.

     

    הואיל ולבית המשפט לא הוגש הסכם חתום על ידי כל הצדדים הרלוונטיים וכן נוכח מספר תהיות שעלו מהבקשה כמו גם בהינתן התנגדות הכנ"ר, הבקשה לא אושרה.

     

    ביום 2.2.17 הגיש הנאמן בקשה לפתוח את הבקשה וליתן בה החלטה לגופה.

     

    3.2 בקשת עו"ד דל לאישור מכר הנכס, בקשה 53

    בבקשה נטען שהתקבלה הסכמת בנק מרכנתיל ושאר הצדדים להסרת העיקול כך שניתן ליישם את המתווה המוצע והמוסכם בבקשה 30.

     

    עו"ד גבור, ב"כ בנק מרכנתיל (להלן: "עו"ד גבור"), ועו"ד חמאוי הודיעו על תמיכתם בבקשה, וכך גם החייב שחתם על התגובה מטעמו גם בשם החברה. לתגובה צורף אישור רואה-החשבון של החברה, רו"ח דניאל בניטה (להלן: "רו"ח בניטה"), מיום 19.4.05 שלפיו מנהל החברה הוא מר שושטרי שלמה, קרי החייב. בהמשך, הגיש החייב פרוטוקול אסיפת מנהלים של החברה מיום 1.11.16 שאומת ע"י עו"ד א. מוסטפא שמלולי (להלן: "עו"ד שמלולי"), ושלפיו זכויות החתימה מוענקות לשושטרי שחתימתו בצירוף חותמת החברה מחייבת את החברה. כן הגיש החייב את אישור רו"ח בניטה מיום 19.4.05 שעליו אישור בכתב יד מיום 6.11.16 שלפי הנטען נחתם על ידי רו"ח בניטה ומאשר כי האמור באישור הקודם תקף גם לעת הזו.

     

    יודגש שלמרות שנטען שהבקשה מהווה בקשת הסדר נושים לא התקיימה אסיפת נושים במשרדי הכנ"ר ומשכך היא לא אושרה כדין. בנוסף, לבקשה לא הוגשה תגובת עו"ד שפלר ותגובת הכנ"ר.

     

    בהחלטה מיום 6.2.17 סברתי שהבקשה אינה בשלה להכרעה. משכך, הוריתי על קיום דיון בנוכחות כל הצדדים ביום 29.3.17. בהחלטה הוריתי על התייצבות אישית של הנאמן, החייב, ב"כ הצדדים, רו"ח בניטה וכן עו"ד שמלולי.

     

    3.3 בקשת הנושה אביב להעברת הנאמן מתפקידו, בקשה 208

    בבקשה נטען להתנהלות חסרת תום לב של הנאמן שגובלת באיומים בדבר דחיית תביעת החוב של המבקש ככל שזה לא יסכים לבקשותיו. כן נטען להפרה של חובות המוטלות על הנאמן כבעל תפקיד; אי נקיטת הליכים נגד החייב; אי התייצבות לדיונים; אי צירוף צדדים חיוניים לערעור בעליון ועוד.

     

    הנאמן הגיש תגובה לבקשה שלפיה יש למחוק את הבקשה על הסף בהעדר תצהיר.

     

    המבקש הגיש תשובה לתגובה שאליה צירף תצהיר וכן תמליל שיחה שניהל עם הנאמן שבה משתלח הנאמן בבית המשפט, וזאת בלשון המעטה. עוד עולה מהשיחה שהנאמן והחייב משתפים פעולה.

    הנאמן הגיש בקשה למחיקה הבקשה דנן על הסף שבה נטען כי שהמבקש הינו עבריין שריצה עונש מאסר.

     

    הכנ"ר תומך בבקשה מכמה טעמים: הכנ"ר סבור שהתנהלות הנאמן אינה הולמת את תפקידו; מעבר לבקשה דנן מונחות לפני בית המשפט והכנ"ר תלונות של צדדים נוספים בתיק אודות הנאמן, לרבות מצד הנאמן הנוסף, עו"ד ישינובסקי, עו"ד שפלר, ארבל ועוד; כתבי הטענות שמוגשים על ידי הנאמן נוקטים בלשון מתלהמת ובוטה שאינה ראויה ותומכת בתלונות הצדדים; הנאמן מתבטא נגד בית המשפט באופן בלתי ראוי; הנאמן ביקש למנות את עו"ד חמאוי כבעל תפקיד נוסף לצדו מבלי למסור גילוי נאות בדבר ייצוג עו"ד חמאוי את אחיו של החייב; בנוסף, הכנ"ר מתרשם שהנאמן פועל משיקולים לא ענייניים ונמנע מנקיטת הליכים נגד החייב חרף הפרות החובות המוטלות עליו בתיק וטענות בדבר הברחת נכסים על ידי החייב וזיוף מסמכים; הכנ"ר מפנה לכך שהנאמן אינו מגיש דוחות סדורים ובאופן שמקשה על הכנ"ר לפקח על פעולותיו.

     

    לאור ההתנהלות החריגה האמורה, הכנ"ר סבור שטובת ההליך מחייבת העברת הנאמן מתפקידו וכן להורות לו להגיש דו"ח כספי אודות הפעולות שבוצעו על ידו מיום המינוי ועד היום. כן מפנה הכנ"ר להחלטת בית המשפט העליון (כב' השופט עמית) בע"א 284/17 שהביע דעתו באשר להמשך תפקידו של הנאמן וכמפורט בהחלטה מיום 7.3.17.

     

    3.4 בקשת הנושה אביב לבטל את החלטת הנאמן בדבר דחיית תביעת החוב, בקשה 222

    המבקש הגיש לנאמן תביעת חוב בסך 2,293,780 ₪ בגין הלוואה שהעמיד לחייב ושיקים שלא כובדו. בבקשה נטען שהנאמן אישר את תביעת החוב אולם ביום 20.2.17 ביצע בדיקה חוזרת של תביעת החוב האמורה והחליט לדחותה כליל. לטענת המבקש שינוי ההחלטה התקבלה בחוסר סמכות, שכן רק בית המשפט יכול לשנות החלטה של נאמן; הנאמן הינו למעשה מנהל מיוחד שכן החייב לא הוכרז פושט רגל; הנאמן פנה למבקש ביום 24.2.17 לקבלת הסכמתו להעביר את התיק לבית משפט אחר והבהיר שככל שיסכים לבקשה הנאמן ישקול לדון מחדש בתביעת החוב.

     

    הנאמן לא הגיש תגובה לגוף הבקשה, וטען שהמבקש הוא עבריין. כן נטען שדחיית תביעת החוב הינה בגין ניסיון של הנושה אביב לשחד את הנאמן אולם המבקש טוען שהדברים נאמרו בהלצה וכי לא היה ניסיון אמיתי לשחד את הנאמן, וכמפורט בתמליל השיחה.

     

    בהמשך הגיש המבקש תצלומי עשרות מסרונים שהוחלפו בינו לבין הנאמן ושבהם משמיץ הנאמן את בית המשפט ואת הנושה, ומבקש ממנו לעשות יד אחת עמו נגד בית המשפט.

     

    ביום 6.3.17 הוריתי לנאמן להגיש לבית עותק מתביעת החוב אולם כזו לא הומצאה על ידו. ביום 27.3.17 צירף המבקש עותק מתביעת החוב.

     

    3.5 בקשת בנק דיסקונט להורות לנאמן להודיע את הכרעתו בתביעת החוב של הבנק, בקשה 237

    בבקשה נטען כי לא ברור האם הכרעת הנאמן מיום 27.12.17 בתביעת החוב שהגיש בנק דיסקונט עומדת על כנה או שמא היא מבוטלת וזאת לאור הבהרת הנאמן שלפיה על הבנק להגיש תביעת חוב חדשה.

     

  4. הדיון בבקשות

    כאמור לעיל, בהחלטה מיום 6.2.17 וכן בהחלטות מאוחרות יותר הוריתי על קיום דיון בבקשות דלעיל. בהחלטה זו הוריתי על התייצבות אישית של הנאמן, החייב, ב"כ הצדדים, רו"ח בניטה וכן עו"ד שמלולי לדיון במועד שנקבע ליום 29.3.17.

     

    ביום 29.3.17 קיימתי דיון בבקשות. הנאמן בחר שלא להתייצב לדיון באופן אישי חרף ההחלטה האמורה. לדברי באת-כוחו, עו"ד רביב, הנאמן לא התייצב מחמת התאבדותו של דודו שבוע לפני הדיון שבגינה הוא נתון במצב קשה. כמפורט בפרוטוקול הדיון, סברתי שהסבר זה אינו מניח את הדעת וכי מצופה היה מהנאמן להגיש בקשה מתאימה בהינתן שהדברים היו ידועים לו מבעוד מועד ובשל הצורך בהתייצבותו האישית כבעל תפקיד. לאחר שב"כ הנאמן הודיעה שהנאמן לא יוכל להתייצב לדיון במועד זה חרף נכונות בית המשפט לדחות את שעת הדיון וכמפורט בפרוטוקול, בחרתי לקיים את הדיון, לחקור את העדים שהתייצבו וכן לשמוע את עמדות באי כוח הנושים.

     

    רו"ח בניטה נחקר בדיון ומעדותו עולה שהוא שימש כרו"ח של החברה במשך כ-8 שנים עד לשנת 2007 לערך שאז החברה נקלעה לקשיים והפכה אי סולבנטית (עמ' 4 שורות 17, 24 ו-34). רו"ח בניטה העיד עוד כי האישור מיום 19.4.15 אכן נכתב ונחתם על ידו בעת ששימש כרו"ח של החברה. באשר לאישור השני בכתב יד מיום 6.11.16 העיד רו"ח בניטה שאישור זה אינו בכתב ידו ואינו מוכר לו. אמנם, החתימה על המסמך נחזית להיות חתימתו אולם מעדותו עולה שהוא לא חתם עליו ואף לא היה בקשר עם החייב בשנים האחרונות ואין זאת אלא שחתימתו זויפה (עמ' 4, שורות 30-32).

     

    בהמשך הדיון נחקר עו"ד שמלולי. מעדותו עולה שהחייב הכין את מסמך פרוטוקול החברה וביקש מעו"ד שמלולי לאמת את חתימתו עליו לאחר שהחייב הציג לו מסמכים שונים אודות החברה וזכויות החתימה בה (עמ' 5, שורות 15-22). עו"ד שמלולי העיד עוד שהחייב לא עדכן אותו שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל וכי אימות החתימה נעשה עבורו כמחווה של רצון טוב לאור מכרים משותפים ולאחר שהשניים נפגשו בבית המשפט (עמ' 5, שורות 26-29).

     

    אציין שהחייב שנכח באולם התפרץ לדיון חדשות לבקרים, הפריע לחקירות העדים, צעק והשמיע טענות קשות כלפי בית המשפט וחלק מהנושים וגם לאחר שבית המשפט הזהיר אותו הוא לא חדל להפריע לדיון ובאופן שחייבני להוציאו מאולם בית המשפט למשך מספר דקות, שלאחריהם שב החייב לדיון.

     

    לאחר העדויות האמורות שמעתי את ב"כ הצדדים. לטענת ב"כ הנאמן, גם אם החייב זייף מסמכים אין בכך כדי להשליך על הבקשות שלפניי. מנגד, עו"ד שפלר סבור שיש מקום לבטל את הליך פשיטת הרגל ולפזר את התיק ובין היתר מחמת שפסק הדין שניתן נגד החברה בהעדרה אינו תקף שכן החברה הייתי אי סולבנטית במועד זה.

     

    ב"כ הנושים סברו תחילה שיש מקום לאשר את הסדר הנושים ובהמשך הודיעו כי לאחר ששקלו את הדברים שנשמעו באולם, הן באשר חדלות פירעונה של החברה והן באשר להתנהלות החייב שכוללת זיוף מסמכים ואי גילוי עובדות מהותיות וכאמור בעדות רו"ח בניטה ועו"ד שמלולי, הם תומכים בפיזור תיק פשיטת הרגל ונקיטת הליכי פירוק נגד החברה ומימוש הנכס במסגרתו.

     

    גם הנושה אביב סבר שיש מקום לפזר את התיק וזאת עקב מעשים בלתי כשרים שנעשו במסגרתו שלטענתו גובלים בפלילים.

     

    הנאמן הנוסף סבור שהחייב חסר תום לב לשון המעטה וכי אין תועלת לנושים בהמשך ניהול ההליך. כן מציין הנאמן הנוסף שלא הוגשה לבית המשפט בקשת הסדר נושים סדורה וממילא לא התקיימה אסיפת נושים. בנוסף, מפנה הנאמן הנוסף לסעיף35ז' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה") שקובע דיבידנד מינימאלי בשיעור 80% מהחובות לחייב שנמצאו לגביו עובדות שמסייגות מתן הפטר.

     

    ב"כ הכנ"ר, עו"ד הרמלין, תומכת אף היא בפיזור התיק וכאמור בדבריה המפורטים בפרוטוקול.

     

  5. דיון והכרעה

    לפני בית המשפט הסכמה גורפת של כלל הנושים בדבר פיזור תיק פשיטת הרגל וזאת נוכח התנהלות חסרת תום לב במוהבק של החייב, הפרת החובות המוטלים עליו והעדר תועלת לנושים שכן כאמור החייב לא שילם תשלום כלשהו לקופת ההליך ולא מגיש דוחות חודשיים וזאת למן תחילת ההליכים ומתן צו כינוס הנכסים ובניגוד לדין. ב"כ הנאמן לא טענה בדיון נגד פיזור התיק וגם הנאמן הנוסף והכנ"ר תומכים בתוצאה זו. הואיל ואין לפני בית המשפט התנגדות לפיזור התיק, נדרש בית המשפט לאשר את הסכמות הצדדים. ודוק, אף אם חלק מהנושים היו מתנגדים לפיזור תיק פשיטת הרגל סבורני שתוצאה זו הינה בלתי נמנעת ומתחייבת משורה של טעמים. אעמוד עליהם להלן.

    אין חולק שלפנינו חייב חסר תום לב שהורשע בפלילים בעבירות מרמה וזיוף מסמכים, וגם בתיק זה הוכח שהחייב מזייף מסמכים בכדי לנסות ולהגיע להסדר פסול עם נושיו וקבלת צו הפטר. אציין בהקשר זה את התנהלות החייב שמבקש לאשר הסדר נושים שמבוסס על מימוש נכס שכלל אינו נמצא בבעלותו, אלא בבעלות חברה שניהל בעבר ושהינו בעל מניותיה שאינה סולבנטית ואינה פעילה מזה שנים ארוכות וכפי שעולה מעדות רו"ח של החברה. בנוסף, החייב אינו בוחל באמצעים לרבות הטעיית נושיו וניסיון להטעות את בית המשפט וזאת באמצעות חתימה על מסמכים בשם החברה הגם שהוא מצוי בפשיטת רגל ואינו רשאי לחתום בשם החברה, וזאת בהתעלם מכך שמדובר בחברה חדלת פירעון שהדרך לממש את נכסיה הינה באמצעות נקיטת הליכי פירוק נגדה. כן אציין את הסתרת המידע בדבר ההליכים המתנהלים נגדו מעו"ד שמלולי שהתבקש לאשר את פרוטוקול החברה. מכל האמור לעיל עולה שלפנינו חייב שאינו עומד בחובות המוטלים עליו ושאינו יכול לזכות בהפטר, כך ששוכנעתי שאין מנוס אלא להורות על פיזור התיק.

     

    אפנה לסעיף 62 לפקודה ולהלכה הפסוקה שמורה כי שיקול מכריע בבקשת הפטר או ביטול הליך פשיטת הרגל הוא התנהלות החייב בתקופת פשיטת הרגל. לעניין זה קבע בית המשפט העליון בע"א 602/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם בנבו, 9.8.09):

    "אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת רגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום לבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים".

     

    ובהמשך:

    "הנכונות לאזן את עניינו של החייב אל מול עניינם של הנושים, ולהקל עליו בפרישת רשת ההגנה של הליכי פשיטת הרגל וההפטר, מתקיימת, אפוא, רק בחייב תם לב. מי שצבר את חובותיו בחוסר תום לב, או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכים אלה ולהפטר, ואינו זכאי כי עניינם של הנושים במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו ייגרע".

    (ההדגשות אינן במקור-א.א.)

     

    זאת ועוד; לפני בית המשפט אין הצעת נושים סדורה על כל המתחייב מכך לרבות קיום אסיפות נושים כדין ואפנה בהקשר זה לסעיף 35ז' לפקודה שלפיו על החייב להציע דיבידנד מינימאלי בשיעור 80% מחובותיו על מנת לקבל הפטר מחובותיו, דבר שלא נעשה.

    אציין כי הנושים תמימי דעים באשר להעדר תכלית בהליכי פשיטת רגל בהינתן שהחייב לא משלם תשלומים; אינו מציע הצעה להסדר נושים ריאלי שמבוסס על מקורותיו הכספיים, וכן נוכח העדר אפשרות ליתן לחייב הפטר בשל התנהלותו חסרת תום הלב וכדברי ב"כ הכנ"ר בדיון. משכך, סבורני שאין כל תועלת בהמשך ההליך דנן שמתנהל כבר 11 שנים.

     

    אמנם הנאמן טוען שיש לאשר את הסדר הנושים במתכונתו הנוכחית, אולם סבורני שלא ניתן ליתן משקל לעמדתו וזאת בהינתן שיתוף הפעולה הפסול בין הנאמן, עו"ד עוז גדות, לבין החייב וכפי שעולה ממסמכים שהומצאו לתיק על ידי הנושה אביב. הנאמן משיקוליו בחר שלא להתייצב לדיון חרף החלטה מפורשת שהורתה על התייצבותו האישית, ומטעם זה לא ניתן היה לברר את הטענות הקשות שמופנות כלפיו על ידי הנושים והכנ"ר כמו גם את הפעולות שבהן נקט הנאמן נגד בית המשפט תוך הפרת תפקידו כקצין בית המשפט ואפנה בהקשר זה לתמליל השיחה עם הנושה אביב וחלופת המסרונים ביניהם, אשר מדברים בעד עצמם. אמנם, הנאמן הגיש לבית המשפט התנצלות על מעשיו אולם בשל חומרתם ספק אם די בכך. אציין בהקשר זה את דברי בית המשפט העליון (כב' השופט עמית) בהחלטה מיום 7.3.17 בתיק ע"א 284/17:

    "ספק בעיני אם נוכח הדברים הקשים שנאמרו בשיחה בין הנושה אביב לבין הנאמן, ייתכנו עדיין יחסי אמון של בית המשפט כלפי הנאמן".

     

    בהעדר אפשרות ליתן משקל לעמדת הנאמן, על בית המשפט להתחשב בעמדות הנושים, הכנ"ר וכן בעמדת הנאמן הנוסף, עו"ד ישינובסקי, שמינויו אושר על ידי בית המשפט העליון. כל אלה סבורים שהחייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל ונהג בחוסר תום לב וחרף הזדמנויות שניתנו לו הוא בחר שלא להסדיר את מחדליו. משכך, שוכנעתי שהתקיימו התנאים להורות על ביטול הליכי פשיטת הרגל.

     

    לאור כל האמור לעיל, אני מורה על ביטול הליכי פשיטת הרגל וחידוש הליכי ההוצאה לפועל נגד החייב.

     

    על מנת שניתן יהיה לחלק את הכספים שבקופת הכנ"ר ונוכח טענות חלק מהנושים באשר לאופן בדיקת תביעות החוב על ידי הנאמן, עו"ד גדות, אני מורה לנאמן הנוסף, עו"ד ישינובסקי, לבדוק ולהכריע בתביעות החוב וזאת בתוך 30 יום.

     

    צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן לחייב יבוטל בתום 90 יום מהיום על מנת לאפשר לנאמן הנוסף לסיים את תפקידו וכן לאפשר לנושים לנקוט בהליכים.

     

    לאחר קבלת הכרעות הנאמן הנוסף בתביעות החוב, יחלק הכנ"ר את הסכום שבקופה לידי הנושים בהפחתת שכ"ט הנאמן הנוסף ואגרת הכנ"ר.

    לאור התוצאה שאליה הגעתי, אין מקום שבית משפט זה יידרש לבקשה שהגיש מר ארבל להסרת החיסיון של מסמכים שהוחלפו בעת היותו עורך הדין של החייב, הגם שב"כ הנאמן הודיעה בדיון שאינה מתנגדת לכך.

     

    המזכירות תסגור את כל הבקשות הפתוחות בתיק.

     

    המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

     

    ניתן היום, ח' ניסן תשע"ז, 04 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ