מ.ב.נ. נ' קצין התגמולים

הערעור שלפנינו הוא על החלטת המשיב מיום 6.11.13 בה קבע, בין היתר כדלהלן: "...לאחר עיון בתביעתך ובתוצאות הבדיקות הרפואיות מתאריך 3.3.13 הגעתי למסקנה כי הדיספלציה של שני מפרקי הירכיים החמירו בתקופת שירותך ועקב שירותך הצבאי. ההחמרה שעל חשבון השירות הינה בשיעור רבע מדרגת הנכות הכוללת". הוועדה הרפאית קבעה למערער אחוזי נכות כדלהלן: 7.5% מתוך דרגת נכות של 30% בגין אוסטאוטומיה פרה-אדיבולאטורית בפרק ירך ימין, ועוד 7.5% מתוך דרגת נכות של 30% בגין אוסטאוטומיה פרה-אדיבולאטורית בפרק ירך שמאל, ו-2.5% מתוך דרגת נכות כוללת של 100% בגין "צלקות ניתוחיות באגן ימין ושמאל שהן מכוערות".

להלן פרטים אודות המערער:

• המערער נולד ב-26.2.1991;

• הוא התגייס לצה"ל ב-2.12.2009;

• בלשכת הגיוס נקבע לו פרופיל 97 עם סעיפי ליקוי, בין היתר, של כפות רגליים שטוחות במידה קלה וכן בשל סטייה קלה ומאוזנת בע"ש ללא הפרעות ניכרות;

• במהלך שירותו הופיעו כאבים בברכיים ובהמשך במפרקי הירכיים ;

• ב-21.1.10 נכתב, בין היתר, כדלהלן: "...צילום רנטגן מדגים dysplastic hips bilateral";

• ב-31.1.10 בצילום AP הודגמה השטחת אצטבולוס דו צדדית עם גלישה אחורית של ראשי הירכיים דו צדדית,שינויים סקלרוטיים בגג אצטבולום דו צדדי, וראשי ירכיים ללא סטיות;

• ב-3.2.10 כתב פרופ' ליברגל , בין היתר, כך: "...עבר צילום אשר הדגים דיספלזיה משמעותית של שני מפרקי הירך. יותר מימין עם סקלרוזיס קלה. בבדיקה גופנית אין ממצא. מדובר בדיספלזיה חד משמעית הדורשת הגבלות תפקודיות". פרופ' ליברגל המליץ על "אוסטיאוטומיות אגניות לכיסוי ראש הירך";

• ב-3.4.12 כתב פרופ' רופמן חוות דעת לפיה לדעתו הגורם למחלתו היסודית של המערער אשר לא אובחנה בילדותו ואף טרם גיוסו אינו קשור לשירותו הצבאי, אך העריך שהעומסים במהלך שירותו הצבאי ועד לקביעת האבחנה הובילו להתפרצות התסמינים;

• בסיכום מחלה מיום 28.5.12 שנכתבה ע"י ד"ר גולדמן צויין שהמערער עבר אוסטיאוטומיה משולשת של מפרק הירך לטיפול בדיספלזיה משמעותית של מפרק ירך שמאל, בה המצב חמור יותר מאשר בימין.

   

   

מונחות לפנינו חוות דעת רפואיות כדלהלן:

מצד המערער- חוו"ד של פרופ' משה רוטמן מיום 3.4.12; בנוסף, הגיש המערער חוות דעת נוספת של ד"ר ליאור דיין מיום 2.2.14 [היינו המערער הגיש שתי חוות דעת של שני מומחים שונים].

מצד המשיב-שתי חות דעת של ד"ר שאול בייט; האחת מיום 3.3.13 שעל בסיסה דחה המשיב את תביעת המערער; וחוו"ד נוספת מיום 28.5.15 בה הגיב ד"ר בייט על חוות דעתו של פרופ' רוטמן;

להלן כמה ציטוטים מכל אחת מחוות הדעת הנ"ל;

בחוות דעתו של פרופ' רופמן מיום 3.4.12-מטעם המערער- נכתב, בפרק "לסיכום" בין היתר, כדלהלן:

"....סובל ממחלה מולדת הנקראת DDH . זוהי מחלה אשר יש לה אתיולוגיות שונות ומרובות ואשר אמורה להיות מאובחנת עוד בגיל הרך. לאורך שנות ילדותו ובגרותו לא מנע המום הזה לנהל אורח חיים מלא ושגרתי. נבדק מספר פעמים במהלך ילדותו והמחלה לא אובחנה. גם בלשכת הגיוס שם נבדק טרם הגיוס לא אובחנה המחלה. אי לכך הוענק לו פרופיל 97 שמשמעותו שירות קרבי מלא. הוא נשלח לשירות קרבי בחיל התותחנים והחל את שירותו שם בטירונות קרבית. לאחר תחילת הטירונות החל להתלונן על כאבים בברכיים ובאיליאק הימני. לקח חודש ימים נוסף עד שאובחן כסובל מ- dysplastic hips bilateral grade 3...על פי הספרות הרפואית...אין ספק כי המאמצים הגופניים אותם ביצע במהלך הטירונות הקרבית גרמו להתפרצות הסימנים והתסמינים אשר לא היו נחלתו קודם לכן ואשר חייבו אותו לבצע ניתוח תיקון בהמשך.על כן יש לראות את מצבו כמצב רפואי אשר החמיר עקב השירות הצבאי".

בחוות דעתו של ד"ר בייט מיום 3.3.13-מטעם המשיב- נכתב, בפרק "דיון", בין היתר, כדלהלן:

"......סובל מבעיה שלא אובחנה בילדותו למרות בדיקות סקר מקובלות המתקיימות בארץ זה שנים. יתרה מכך, גם אחיו סובל מבעיה דומה, שהתגלתה רק לאחר שהסתמנו כאבים אצל....(המערער)...מלין על כי עומסים קשים שהוטלו עליו במהלך הטירונות הביאו להתפרצות התסמינים ....עיון מעמיק בספרות המקצועית כמו גם בחוות דעתו של פרופ' רופמן מעלה כי המהלך הטבעי של הפרעה התפתחותית/מולדת ...ואשר ללא כל ספק נגרמה והתקיימה טרם לגיוסו, כולל הפועל תסמינים בסביבות גיל הגיוס.למיטב הבנתי אין מר...מבקש הכרה בגרימת מחלתו אלא בהחמרה במצבו עקב אי אבחון מצבו והטלת עומסים גדולים על מפרקי הירכיים הפגומים מראש....תסמינים של כאבים בברכיים מתוארים בביקורו במרפאת ד"ר בלאט בינואר שנת 2009, כשנה טרם גיוסו.התסמינים המתוארים הביאו את ד"ר בלאט לחשוב כי מדובר בכונדרומלציה פטלה ...במפתיע, התרשמות קלינית זהה התקבלה אצל ד"ר בראול שבדק את מר...בסוף דצמבר אותה שנה, כשלושה שבועות לאחר גיוסו. ד"ר בלאט ציין ברישומיו כי התלונות מתקיימות מזה שלוש שנים וכי הכאב מוחמר בריצה,מדרגות וישיבה ממושכת. תיאור זה זהה לתלונות המתוארות בהמשך לאחר גיוסו. מכאן שלא ניתן לטעון הופעת התסמינים לאחר גיוסו. יתרה מכך, פניות חוזרות בשל כאבים עוד טרם חלפו שלושה שבועות מהגיוס מלמדות כי לא התרחש רבות מבחינה גופנית עד שהופיעו הכאבים. . מר...הפסיק פעילותו הגופנית כשחיין לפי דבריו שלוש שנים טרם גיוסו. זה גם המועד בו החלו להופיע התסמינים, לפי תיאורו של ד"ר בלאט מינואר 2009.מפקדו של מר...שולל עומסים חריגים המתוארים בתצהירו של מר...ביום 3.2.10 חודשיים ויום לאחר גיוסו לשירות חובה מתאר פרופ' ליברגל שינויים ניוונים במפרקי הירכיים בצילומים. ...ברור כי התהליך הניווני שהתמשך לכדי היצרות המרווח המפרקי, החל עוד טרם נבדק במרפאת פרופ' ליברגל וגם לאחר גיוסו לשירות צבאי. על אף כל האמור לעיל, ברור כי במהלך התקופה הקצרה בה שירת מר...בתפקיד קרבי חלה החמרה בתסמיני מפרק הירך עליהם התלונן ואז גם אובחן. כיום קיימת ללא ספק פגימה ביכולתו לבצע פעולות כרגיל, ומתקבל הרושם כי לפחות חלק קטן מההחמרה במצבו יש לייחס לעומסים בהם עמד בשבועות בהם שירת כטירון בחיל התותחנים....בנסיבות אלו אני ממליץ להכיר בקשר של החמרה בשיעור של 25% בין תלונותיו של מר...לגבי מפרקי הירכיים ובין שירותו הצבאי".

בחוות דעתו המגיבה של ד"ר בייט מיום 28.5.15 -מטעם המשיב- נכתב, בפרק "דיון", בין היתר, כדלהלן:

"המהלך הטבעי של המחלה ....מתאפיין בהסתמנות בעשור השני לחיים. בלתי סביר להניח היעדר הסתמנות גם לולא גויס לצבא. ספק רב, אולם יש לאפשר לתובע ליהנות מהספק, אם בכלל גרם השירות הצבאי אף להקדמה קלה בהופעת ההסתמנות אשר הייתה צפויה למעשה מיום לידתו, הגם שלא הייתה ידועה לו ולמשפחתו. כאבים בברכיים עשויים להיות במקרים רבים מוקרנים ממפרק הירך....תועדו כאבים בברכיים טרם שירותו וגם במהלך השירות. עם זאת אין תיעוד של תלונות ברכיים לאחר שטופל ניתוחית במפרקי הירכיים. לפיכך יש לראות בתלונות אלו, בסבירות גבוהה, הסתמנות ראשונית של מחלת מפרקי הירכיים. לכן, לפנינו מחלה שהסתמנה טרם השירות, הגם שלא אובחנה. מכאן שאין מדובר על גרימה של מחלה בשל השירות אלא החמרה, לכל היותר, של מצב קיים. ...מסכים אני כי לא השינויים הניוונים הביאו לצורך בניתוח. ההסתמנות, הנובעת מאותם שינויים ואשר כאמור הייתה צפויה לחלוטין הביאה לצורך בטיפול הניתוחי. השינויים התקיימו גם לדעתו של ד"ר דיין קודם לגיוס, כמו גם מחלתו היסודית של מר..., וההסתמנות לא הקדימה ולא איחרה מהמקובל בספרות.כמקרה פרטי ניתן לטעון להקדמה קלה, אם בכלל,בהסתמנות. על סמך השערה זו- וחלק זה הוא היחיד בחוות דעתי המבוסס על השערה-המלצתי להכיר בהחמרת מצב. לולא השערה זו היה ראוי שלא להכיר כלל בקשר סיבתי בין מחלתו שהתקיימה מלידתו ובין מצבו היום שהינו תולדה ישירה וברורה של מחלה זו...מר...סובל ממחלה מולדת (או התפתחותית) של מפרקי הירכיים שהתבטאה קלינית גם אם לא אובחנה ספציפית טרם שירותו הצבאי. מהלך זה של אבחנה מאוחרת שכיח במצבים של מחלה דו צידית של מפרקי הירכיים. אין ספק כי מחלה זו הינה הגורם להסתמנות אשר התקדמותה הייתה צפויה על פי מהלכה הטבעי של מחלתו זו. בהינתן ממצאים המצביעים על התקיימות והתקדמות המחלה עוד טרם גיוסו הרי שלא ניתן לבסס קשר סיבתי מעבר להחמרה קלה במצבו משנית לתקופה קצרה ביותר של שירות צבאי ולא מעבר לכך...בנסיבות אלה אני שב וממליץ להכיר בקשר סיבתי של החמרה בשיעור של 25% בין תלונותיו של מר...לגבי מפרקי הירכיים ובין שירותו הצבאי".

יצוין שהמערער הגיש חוות דעת נוספת של מומחה אורטופדי נוסף; המדובר הוא בחוות דעתו של ד"ר ליאור דיין מיום 2.2.14. בחוות דעתו כתב מומחה זה מהטעמים שנתן בחוות דעתו "...שיש להכיר בנכותו כולה כנובעת משירותו הצבאי, מבלי לחלקה ומבלי לייחס את חלקה (לא כל שכן את רובה) למצב עבר". בקשת ב"כ המערער למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש נדחתה ע"י יו"ר הוועדה בהחלטה מיום 9.7.15 בנסיבות אלה, החליט ב"כ המערער לזמן לעדות את ד"ר ליאור דיין שאף נחקר על חוות דעתו בישיבת ההוכחות.

למרות בקשתו של ב"כ המשיב בסיכומיו [ראו סעיף 4 לסיכומי המשיב] שיש להוציא את חוות דעתו של ד"ר ליאור דיין מתיק ביהמ"ש החלטנו להיזקק לחוות דעת זו כדי לאפשר למערער למצות ריבו ומהטעם שד"ר בייט, מומחה המשיב, עיין בחוות דעת זו לפני מתון חוות דעתו המגיבה ואף איזכר אותה בחוות הדעת המגיבה ומהטעם הנוסף שד"ר ליאור דיין נחקר על חוות דעתו בפני הוועדה. להלן כמה ציטוטים מחוות דעתו של ד"ר ליאור דיין:

"...להערכתי קיים קשר סיבתי ברור בין שירותו הצבאי ובין החמרת מחלתו והבאתה להתבטאות קלינית מוקדמת שהצריכה ניתוח מוקדם. להלן נימוקי....

עובר לשירות הצבאי לא נרשמה ולו תלונה אחת על כאבים בפרקי הירכיים...למרות שכאבים ממקור פרקי ירכיים עשויים להתבטא ככאבי ברכיים- הרי שרוב הפעמים כאבי ברכיים מקורם בברכיים....

.....במידה ויעמוד המומחה על דעתו כי הייתה קליניקה ברורה של כאבים ממקור פרקי ירכיים עובר לגיוס הרי שחובת הרופאים בלשכת הגיוס, שבדקו את המלש"ב עובר לגיוסו, הייתה לאבחן את בעיית פרקי הירכיים...

....בחוות דעתו כותב ד"ר בייט כי הנ"ל הפסיק את פעילותו הספורטיבית כשחיין שלוש שנים עובר לגיוסו. ד"ר בייט מסיק כי הפסקה זו הייתה תוצאה של כאבי מפרקים, אולם להנחה זו אין תימוכין במקום כלשהו...

....ידוע לכל רופא כי הפעלה חוזרת של מפרק ארטריטי א-סימפטומטי יכולה להביא להתלקחות של כאבים או במקרה הנוכחי להופעתם. אלמלא התלקחות זו סביר להניח כי הנ"ל היה ממשיך בהתנהלות חייו הרגילה ובחוסר ידיעתו על הבעיה בפרקי הירכיים עד העשור החמישי לחייו....

...אלמלא הכאבים לא היה מגיע לכדי ניתוח כלל, וברור כי הכאבים התפרצו בעקבות הטירונות..."

דיון

השאלות שיש לפסוק לגביהן בערעור זה הן האם יש קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של המערער לבין השירות בצבא; וככל שיש קשר סיבתי כזה האם מדובר בקשר של גרימה או בקשר של החמרה? לאחר ניתוח חוות הדעת (הן בכתב והן בע"פ) של שני המומחים מטעם המערער והמומחה מטעם המשיב לרבות עדותו של המערער ומפקדו , הגענו למסקנה שיש קשר סיבתי בין השירות הצבאי לבין הופעת הסימפטומים הנובעים מהפגימה ממנה סובל המערער שקדמה לשירות ; עם זאת אנחנו מחליטים שההחמרה שעל חשבון השירות הינה בשיעור מחצית (50%) מדרגת הנכות הכוללת כפי שסבר ד"ר רופמן המומחה מטעם המערער ולא 25% כפי שסבר ד"ר בייט המומחה מטעם המשיב. להלן טעמינו להחלטה זו.

ראשית, נציין כי במקרה זה ברור הוא שמדובר בקשר סיבתי של החמרה ולא של גרימה בין הפגימה ממנה סובל המערער לבין השירות. הסיבות לכך הן:

• גם ד"ר בייט, המומחה מטעם המשיב, וגם פרופ' רופמן, שהיה אחד המומחים מטעם המערער, סבורים שמדובר בהחמרה ולא בגרימה. פרופ' רופמן ציין בחוות דעתו ש"על כן יש לראות את מצבו כמצב רפואי אשר החמיר עקב השירות הצבאי"; וד"ר בייט כתב: "לפחות חלק קטן מההחמרה במצבו יש לייחס לעומסים בהם עמד בשבועות בהם שירת כטירון בחיל התותחנים....בנסיבות אלו אני ממליץ להכיר בקשר של החמרה בשיעור של 25% בין תלונותיו של מר...לגבי מפרקי הירכיים ובין שירותו הצבאי";

   

• ד"ר ליאור דיין כתב בעמ' 3 לחוות דעתו ש"קיים קשר סיבתי ברור בין שירותו הצבאי ובין החמרת מחלתו הבסיסית..."[ ההדגשה שלנו];

   

• ד"ר ליאור דיין לא הביא שום מאמר מקצועי המאשש את חוות דעתו, למשל, ש"סביר להניח כי הנ"ל היה ממשיך בהתנהלות חייו הרגילה ובחוסר ידיעתו על הבעיה בפרקי הירכיים עד העשור החמישי לחייו....".

   

• פרופ' הופמן העיד חד משמעית שהפגם של המערער היא פגם מולד [ראו פרוט' מיום 7.4.16 שמ' 2 ש' 22-24]; ובמקום אחר בעדותו הוא העיד "הייתה פתולוגיה קודמת שהתחילה מהלידה והתפתחה" [ראו פרוט' עמ' 6 ש' 19-20].

   

נעשה ניסיון מצד ד"ר דיין לטעון בחוות דעתו ש."....במידה ויעמוד המומחה על דעתו כי הייתה קליניקה ברורה של כאבים ממקור פרקי ירכיים עובר לגיוס, הרי שחובת הרופאים בלשכת הגיוס, שבדקו את המלש"ב עובר לגיוסו, הייתה לאבחן את בעיית פרקי הירכיים...". אלא שפרופ' רופמן הבהיר בעדותו שבלשכת הגיוס בודקים על בסיס מידע שמביא הנבדק ומאחר והמידע לא הובא נקבע הפרופיל הרפואי "כמעט באופן די אוטומטי" [ראו פרו' עמ' 5 ש' 3-7].

לגופו של עניין ד"ר בייט ביסס את אחד הטעמים למסקנתו בכך שקבע "תסמינים של כאבים בברכיים מתוארים בביקורו במרפאת ד"ר בלאט בינואר שנת 2009, כשנה טרם גיוסו.התסמינים המתוארים הביאו את ד"ר בלאט לחשוב כי מדובר בכונדרומלציה פטלה ...במפתיע, התרשמות קלינית זהה התקבלה אצל ד"ר בראול שבדק את מר...בסוף דצמבר אותה שנה, כשלושה שבועות לאחר גיוסו". במקום אחר בחוות דעתו ציין שכאבי הברכיים נבעו מהפגימה בירך שהקרינה לברכיים. אלא שיש ממש בטענתו של ד"ר דיין ש"פרקי ירכיים עשויים להתבטא בכאבי ברכיים- הרי שרוב הפעמים כאבי ברכיים מקורם בברכיים....". אכן, אין לד"ר בייט כל הוכחה מדעית חד משמעית שכאבי הברכיים שהיו למערער קשורים לפגימה בירך. זו השערה שניתן לזקוף לה לכל היותר 50% סיכוי.

ד"ר בייט ביסס את מסקנתו על מצב המערער בטרם הגיוס בכך שהואיל וד"ר בלאט ציין שתלונות של המערער בשנת 2009 היו קיימות מזה 3 שנים והכאב מוחמר בריצה, במדרגות ובישיבה ממושכת והואיל ואלה היו תלונות המערער בהמשך לאחר הגיוס. אלא שזהות בתסמינים לא חייב להוביל באופן חד משמעי ובאופן מדעי למסקנה שמקור הכאב בברכיים היה בשל הפגימה בירכיים. זו השערה שניתן לזקוף לה לכל היותר 50% סיכוי.

ד"ר בייט ביסס את חוות דעתו על כך שהמערער הפסיק את פעילותו הגופנית כשחיין 3 שנים בטרם גיוסו וזה גם המועד בו הופיעו התסמינים. אלא שגם לנושא זה אין הוכחה חד משמעית שהפסקת השחייה קשורה לפגימה ממנה סובל המערער. נראה מתשובת המערער שלהפסקת השחייה שהייתה 3 שנים לפני השירות היה קשר לכאבי הברכיים מפני שהמערער אמר בעדותו בפני הוועדה: "הייתי שחיין חזה ובדרך כלל לשחייני חזה יש כאבים בברכיים, זה לא משהו שמקרין לאגן. כמו שיהיה לך כאב ברגל ואני אגיד לך שיש לך משהו באוזן". אכן, ברור שהפסקת השחייה 3 שנים לפני השירות הייתה קשורה לכאבי הברכיים, אך קשה לדעת כיום אם כאבי הברכיים נבעו מהפגימה בירכיים, זו השערה שכאמור ניתן לזקוף לה לכל היותר 50% סיכוי.

ד"ר בייט, המומחה מטעם המשיב, הבהיר מדוע הסתפק בהחמרה בשיעור של 25%. לטענתו ניתן היה שלא להכיר בכל קשר לשירות מאחר והמהלך הטבעי של המחלה מוצאת את ביטויה בעשור השני תחילת העשור השלישי לחיים. הוא לקח בחשבון שהיה שינוי באורח חייו של המערער בעקבות השירות ולמרות שהעומסים לא היו גדולים הרי שלפנים משורת הדין ומחמת הספק הוא הציע שיעור החמרה של 25% שאומץ ע"י המשיב. מאידך המומחה מטעם המערער, ד"ר רופמן העיד בעניין זה [ראו פרוט' עמ' 6 ש' 20-26] כך : "כיוון שאני לא יכול לומר אם זה דווקא השירות הצבאי או הפתולוגיה הקודמת אני מחלק את זה בין השניים, חצי חצי. זו הגישה שלי לפחות".

בחוות דעתו הכתובה (חוות הדעת המגיבה) כתב ד"ר בייט ש" בהינתן ממצאים המצביעים על התקיימות והתקדמות המחלה עוד טרם גיוסו הרי שלא ניתן לבסס קשר סיבתי מעבר להחמרה קלה במצבו משנית לתקופה קצרה ביותר של שירות צבאי ולא מעבר לכך", אלא שלא הובאה כל אסמכתא רפואית לגבי משך הזמן שחייב לחלוף בין עומסים שאליהם נחשף המערער בטירונות לבין התפרצות הכאבים. את ההחמרה בשיעור של 25% זקף ד"ר בייט על הזמן הקצר שבו שירת המערער עד לתסמינים שהיו לו,אלא שאין כל אסמכתא לפרק הזמן שיכול לגרם להתפרצות התסמינים שהיו למערער.

לפנינו מקרה מיוחד בו המערער סובל מפגימה מולדת הקרויה DDH, אשר יש לה אתיולוגיות שונות ומרובות ואשר אמורה להיות מאובחנת בגיל הרך. אלא שבילדותו ובגרותו ניהל המערער אורח חיים מלא ושגרתי. מחלתו לא אובחנה במהלך ילדותו ואף לא בלשכת הגיוס. האימונים אף כי היו בסמוך לאחר תחילת שירותו החמירו את מצבו. הספרות הרפואית קובעת שהפעלת עומסים על המפרק מחריפה את המחלה והתפתחות אוסטיאו-ארטריטיס בפרק הירך היא תוצאה של פעולה לא טובה של המפרק מבחינה מיכנית. [ראו בעניין זה את המאמר :

Troelsen, Assessment of adult hip dysplasia and the outcome of surgical treatment, Dan. Med J.2012 June 59(6) B4450]

מהאמור לעיל ולאור הראיות שלפנינו, הכאבים אכן הופיעו בסמוך לאחר תחילת הטירונות דבר המצביע על קשר בין הטירונות לבין הכאבים שהתפתחו אצל המערער. כחודש לאחר מכן אובחן המערער כסובל מהפגימה הקרויה - dysplastic hips bilateral grade 3. לכן ניתן לקבוע שהמאמצים שעבר המערער בתחילת הטירונות הם אלה שהחמירו את מצבו של המערער והובילו לתסמינים אשר לא היו קודם לכן ופרופילו הורד. איננו יכולים לקבוע ואף מומחה לא יכול לקבוע חד משמעית את שקבע ד"ר דיין ש"אלמלא התלקחות זו סביר להניח כי הנ"ל היה ממשיך בהתנהלות חייו הרגילה ובחוסר ידיעתו על הבעיה בפרקי הירכיים עד העשור החמישי לחייו....ואלמלא הכאבים לא היה מגיע לכדי ניתוח כלל".

ב"כ המערער הפנה בסיכומיו, בין היתר, לרע"א 8077/96 קריספיל נ' קצין התגמולים בה נקבע שמקום שמחלתו של תובע פרצה לראשונה בעת שירותו והוכח קשר סיבתי לשירות, הרי שלמרות קיומה, עוד בטרם השירות, של נטייה קונסטיטוציונאלית אצל התובע ללקות במחלה האמורה, רואים את המחלה כאילו נגרמה כולה עקב השירות, ולא רק הוחמרה על ידיו. אלא שהמערער שלפנינו לא יכול להיבנות מהלכה זו. ההלכה רלוונטית אמנם כאשר לא היו גילויים של המחלה לפני השירות, אלא שכאן חד משמעית מוכח וברור שהפגימה ממנה סובל המערער קיננה בו לפני השירות והיא לא "צמחה" בזמן הטירונות. מחלתו לא אובחנה במהלך ילדותו ואף לא בלשכת הגיוס. ברור הוא שאם היה מרים משאות, במהלך חייו האזרחיים המחלה הייתה פורצת כפי שפרצה בתחילת הטירונות והמאמרים לא מציינים משך זמן של הרמת משאות וכובדן של המשאות), אלא שנכון שלא ניתן לקבוע מועד שבו היה האירוע מתרחש. מקרה אשר כזה, לא מזכה בקביעה שמלוא ההחמרה תהיה מושתת על המשיב; זהו מקרה שלדעתנו יש לזקוף את מחציתו על השירות. אנו ערים להלכה שנקבעה ברע"א 2027/94 קליג' נ' קצין התגמולים ש"אם קיימות שתי אסכולות רפואיות מבוססות, החלוקות בשאלה אם תנאי השירות או אירוע מסויים בשירותו גרמו או החמירו מחלה מסויימת, וקיים מצב של תיקו בין האסכולות, יעדיף ביהמ"ש את האסכולה המיטיבה עם התובע. אך כך הדבר רק כאשר מדובר באסכולות מבוססות". אך הדגש בהלכה זו הוא על המילים האחרונות היינו " כך הדבר רק כאשר מדובר באסכולות מבוססות", אלא שבמקרה של המערער לא מדובר בשתי אסכולות ובוודאי שלא באסכולות מבוססות. מדובר בשתי דעות זו שהובאה מצד המערער וזו שהובאה מצד המשיב. אנו סבורים שהאמת מונחת באמצע. לכן, סבירה בעיננו דעתו של פרופ' רופמן.

אנו ערים לכך שאמנם ב"כ המערער לא ביקש מהוועדה לקבוע את שיעור ההחמרה, ולמעשה ביקש מוועדה זו לקבוע שמדובר בגרימה או ב-100% החמרה. אך אנו סבורים לאור החומר שהוצג לנו’ שאין להשחית זמן יותר בעניינו של המערער. אנו סבורים ששיעור ההחמרה כתוצאה מהשירות הצבאי (הטירונות) צריך לעמוד על 50% כפי שסבור פרופ' רופמן הנחשב למומחה לאורתופדיה, ובעברו כמנהל המחלקה האורטופדית בביה"ח נהרייה ובביה"ח כרמל ומשמש כפרופ' חבר בפקולטה לרפואה וכיו"ר האיגוד הישראלי לאורתופדיה.

לאור כל האמור לעיל, הננו מחליטים לקבל את הערעור. וקובעים שהשירות הצבאי החמיר את מצבו של המערער ב-50% . בנסיבות העניין ובהיות מקרה זה גבולי, אין צו להוצאות.

חברי הוועדה חתמו על עותקים נפרדים של ההחלטה.

על המזכירות לשלוח עותק מההחלטה לצדדים.

--------------------------- ----------------------- -----------------------

יואל צור, שופט בדימוס ד"ר שלמה דוקס עו"ד אראלה עפרון

יו"ר חבר חברה

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ז, 26 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.